תפריט עמוד

המלכה הגדולה של גאורגיה

היא ניצחה על מהלכים צבאיים מרחיקי לכת, לא התרגשה מאיומים גבריים טיפוסיים והובילה את את גאורגיה של ימי הביניים לתור זהב כלכלי, תרבותי ודתי. סיפורה המרתק של תמר בגרנטיוני, המלכה שהפכה את גאורגיה למעצמה בימי הביניים

לגאורגיה בת זמננו יש סיבות רבות לגאווה: מנופי הקווקז המרהיבים, דרך המאכלים והיינות הנפלאים ועד לעצמאות שבה זכתה המדינה לאחר שנות שלטון סובייטי ארוכות ורוויות סכסוכים. למדינה היסטוריה מפוארת בת 3,000 שנה, ואנשיה מסבירי הפנים מאמינים כי הם חיים בארצו של אלוהים: הארץ שבה נולד האדם הראשון, שבה גילה האדם את האש ושבה נולד גם היין. אבל אם תשאלו כל אזרח גיאורגי – בין אם הוא מתגורר בכפר בהרי הקווקז או בטיבלסי הבירה – מהי התקופה הנחשבת ביותר בתולדות המדינה, התשובה הרווחת תהיה תקופתה של המלכה תמר.

"מלך המלכים ומלכת המלכות", "תמרה הגדולה", "מלכת האבחזים, הגיאורגים, הקחטים והארמנים", "גברת המזרח והמערב", "אור העולם והעושר" – אלה הם רק חלק מהתארים שנקשרו לראשה של תמר בגרטיוני, המלכה המיתולוגית שהובילה את המונרכיה הגאורגית בין השנים 1184 ל-1213 למה שנחשב לתור הזהב של המדינה.

לטיולי ג'יפים בגאורגיה לחצו כאן >>


למרגלות רכס שחארה

גירושים וכיבושים
להחלטה המפתיעה הראשונה בעניינה של תמר אחראי אביה, המלך גאורגיוס. מכיוון שהיה חשוך בנים, ועל מנת למנוע סכסוכי ירושה, הכריז המלך עוד בימי חייו כי בתו תהיה יורשת העצר, וקירב אותה לענייני ניהול המלוכה כבר בילדותה. במשך שש שנים הייתה תמר שליטה משותפת עם אביה, עד למותו בשנת 1184.

לאחר שהוכתרה כמלכה – האישה הראשונה בתפקיד זה בגאורגיה – החלה תסיסה כנגד תמר בקרב בני האצולה הגאורגית, שתבעו כי תינשא. זאת, במטרה כי בעלה המיועד יעמוד בראש המערכת הצבאית, כמקובל, וכן כדי להבטיח שיהיו יורשי עצר לממלכה. ואכן, בלחצם של בני האצולה נישאה תמר לנסיך הרוסי יורי בוגוליובסקי. אולם – וכאן מגיעה החלטה לא שגרתית נוספת – תמר התגרשה ממנו במהרה, לאחר שהאשימה אותו בניאוף ובהתמכרות לטיפה המרה.


רועה ועדריו 

בשנת 1191 התחתנה תמר בשנית, הפעם עם דויד סוסלן, בן השושלת שלה. מעמדו המשפטי של דויד היה של מלך מלווה של הממלכה הגאורגית המאוחדת, אולם למעשה כוחו נבע מרעייתו תמר, שהמשיכה להיות האישה החזקה בממלכה.

לאחר התבססותה בשלטון, החלה תמר בפעלתנות שאפיינה את כל שנות שלטונה. היא חידשה את מדיניות ההתפשטות של קודמיה ואף הגדילה אותה. צבאה כבש מדינות שכנות והפכן לווסאליות, ובשיאה השתרעה האימפריה הגאורגית מהאזור שמצפון-מערב לים השחור ועד ל אזרבייג'ן, מרכסי הקווקז ועד למרכז ארמניה, מארזרום שבתורכיה ועד לג'אנגה בפרס. נוסף לכך, היו אימפריית טרבזון שלחופי הים השחור וממלכת שירוואן שלחופי הים הכספי תחת חסותה. בתקופתה של תמר חיו בממלכה חמישה מיליון איש, ממש כמספר התושבים בגאורגיה של ימינו!

אחד הקרבות המפורסמים שניהלה תמר היה כנגד צבאו של רוח-א-דין, הסולטאן הסלג'וקי של אסיה הקטנה, בשנת 1202. הסולטאן, שדאג מהתפשטותה של הממלכה הגיאורגית, צעד בראש צבא של 300,000 איש ממזרח תורכיה אל גאורגיה. בדרכו שלח הסולטאן מסרים מאיימים ומעליבים למלכה, וכינה אותה "אישה טיפשה" ו"רוצחת מוסלמים", אך בו בזמן הבטיח כי אם תתנצל יסלח לה וישא אותה לאישה. תמר התעלמה מההקנטות ומההצעות, ובמה שמכונה "קרב בסיאן" הביס צבאה, שכלל 80,000 חיילים בלבד, את הצבא הסלג'וקי, שהותיר אחריו כלי נשק, סוסים ושלל רב.


אביב מאוחר בגאורגיה

רומנטיקה ומסחר
גם בתוך תחומי הממלכה ידעה גאורגיה שגשוג אדיר בתקופתה של המלכה תמר – כלכלי, דתי, פוליטי ותרבותי. השלל מהמלחמות, המסים ממדינות שכנות וחלוקת גאורגיה למחוזות שעליהם שלטו מושלים – כל אלה תרמו לפריחת הממלכה, בערים ובכפרים. אפילו בני האצולות הפיאודליות, שכזכור לא תמכו בתמר בתחילת דרכה, נהנו מהמצב החדש ושיתפו עמה פעולה.

בין המחוזות התקיימה פעילות סחר עניפה, החקלאות שגשגה וטביליסי הפכה לעיר מרכזית – זהב, שטיחים, משי, עבדים, אמנות ויין עברו דרכה ונסחרו בשווקיה. נוסף לכך, שופצו והוקמו דרכי תחבורה וגשרים, ושיירות המסחר שעברו בהם זכו להגנה ולביטחון תמורת תשלום.

במקביל, ידעה המונרכיה הגאורגית פריחה דתית-נוצרית. תמר הקימה מנזר בורדוזיה – קומפלקס המערות שבנה סבה דויד הבנאי – והפכה את המקום למרכז רוחני, שאוכלוסייתו הגיעה בשיאה ל-50 אלף איש. במטרה להעלות את מעמדה של המונרכיה גם בזירה הבינלאומית, הוקמו שמונה מרכזים נזיריים גאורגיים בירושלים.


בשוק של טאלבי. חיוך שכולו זהב

גם לתרבות ולאמנות הגיאורגיים היתה זו תקופת שיא. בין היתר, בתקופת שלטונה של תמר חיבר המשורר הלאומי הגיאורגי הנודע שותא רוסווטלי, שהיה יועץ ושר האוצר של המלכה, את האפוס המפורסם "עוטה עור הנמר", שאותו הקדיש לתמר, ובו רמז גם לאהבתו אליה.

"הקדושה תמר המלכה"
המלכה תמר נפטרה בשנת 1213, נקברה במנזר גלאתי לצד גדולי המלכים ובהם אביה ודויד הבנאי. לפני מותה הכתירה את בנה, גיאורגי לאשה, כשליט משותף. שני עשורים לאחר מותה – עם הפלישה המונגולית לגאורגיה – חדלה הדומיננטיות הגאורגית באזור והסתיימה התקופה המפוארת ביותר בתולדות המדינה.


ג'יפ בקווקז הגבוה

בזיכרון העממי הגאורגי נותרה דמותה של תמר גדולה מהחיים, כמעט כשל אלה. השילוב בין אומץ הלב וההחלטות הנועזות, הכיבושים הצבאיים, הפריחה הכלכלית והדתית תחת שלטונה – יחד עם היותה אישה – הובילו לאידיאליזציה של דמותה. תמר עברה קאנוניזציה כקדושה על ידי הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית, המנציחה את האירוע ב-14 במאי מדי שנה, וקיבלה את התואר "הקדושה תמר המלכה". עד היום, דמותה של תמר מרכזית מאוד בתרבות הגאורגית, כששירי עם, פואמות וסיפורים מציגים אותה כאשה קדושה, שהשפיעה על גאורגיה לנצח נצחים.

לטיולי ג'יפים בגאורגיה לחצו כאן >>

 

האם היית ביעד הזה?

  • 1

    כן הייתי

  • 3

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

    האם המאמר הזה עזר לך?

    עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *