תפריט עמוד

החומה הסינית הגדולה

החומה הסינית הגדולה

החומה הסינית הגדולה נבנתה לאורך 2,000 שנה, תחילה כסדרה של חומות קטנות שנועדו להגן על כפר ואפילו על כמה שדות, ובהמשך כחומה אדירה שנמתחה לאורך אלפי קילומטרים. טל רשף משרטט קווים לדמותה של החומה הסינית הגדולה, הסמל המוכר ביותר של סין

אומרים עליה כי היא הפריט היחידי מעשה ידי אדם שניתן לראות בעין בלתי מזוינת מן החלל. האם זה באמת כך? אולי, אבל בטוח שהיא מרשימה בגודלה, בעצם המילה "מרשימה" שמורה לדברים צנועים יותר מן החומה הסינית הגדולה, ואן-לי צ'אנג צ'נג.

חומה אדירה זאת, שתמונותיה נהפכו לסמל של סין, נבנתה בשלבים שונים לאורך קרוב ל-2,000 שנה החל מהמאה ה-5 לפנה"ס. היא משתרעת לאורך אלפי קילומטרים במקביל לגבולה הצפוני מערבי של סין, ומהווה קו מגן של הבירה של היום בייג'ינג, ושל שיאן, הבירה העתיקה, ושל המחוזות החקלאיים שסביב להן. זה העולה על האוטובוס בבייג'ינג ונוסע אל אתר הביקור המסורתי בחומה, שבו ינסו רוכלות סיניות למכור לו כל דבר מדיוקנאות של מאו ועד שמשיות צבעוניות, מגיע למעשה אל הבניה המאוחרת שלה, אל החומה אשר נבנתה מחדש בידי הקיסרים של שושלת מינג במאות 15 ו-16. במקומות אחרים ישנם אתרים פחות מפורסמים, אשר בהם ניתן לחזות בשרידי החומות העתיקות יותר. בואו ננסה לראות כיצד כל זה התפתח.

החומה האדירה נבנתה לאורך כ-2,000 שנה | צילום: Craig Nagy, flickr

החומה האדירה נבנתה לאורך כ-2,000 שנה | צילום: Craig Nagy, flickr

ארץ האמצע

בתחילת הדרך הופיעו החומות המקומיות, חומות של כפרים, של עיירות, לעתים אפילו חומות קטנות המגינות על שדה או קבוצת שדות. סין הידועה לנו התפתחה בסביבה עוינת, אשר בה עמים אחרים, מפותחים פחות ועשירים פחות ממנה, חומדים את אוצרותיה. התרבות הסינית התפתחה במישורים שממערב לחופי ים סין והים הצהוב. בעבודתם השקדנית ניצלו האיכרים הסינים את אדמת הסחף העשירה ואת ריבוי המים על מנת לבנות חקלאות משגשגת, הם פיתחו דרכים להתמודד עם השיטפונות המגיעים מהנהר הצהוב ומהיאנג-צה העולים על גדותיהם, ולמשוך מהם מים להשקיה ולשתייה במערכת תעלות מסועפת ומשוכללת. הם בייתו את התה, הסויה, הליצ'י, תולעי המשי וכמובן את האורז יותר מכל גידול אחר.

קציר אורז. הסינים בייתו את התה, הסויה, הליצ'י, וכמובן את האורז

קציר אורז. הסינים בייתו את התה, הסויה, הליצ'י, וכמובן את האורז | צילום: Hung Chung Chih / Shutterstock.com

לפעולות אלו היו כאמור פירות כלכליים. החברה הסינית שגשגה, התעשרה וגדלה. מספר האוכלוסין עלה משום שהיה מספיק מזון להאכיל את התושבים ואת ילדיהם. כחברה עשירה התפתחו בה אמנויות, טכנולוגיות ודרכים לקדם את רמת החיים. הסינים היו גאים בהתקדמות זאת ומכנים את עצמם עד עצם היום הזה בשם ג'ון גואו, כלומר ארץ האמצע, המדינה אשר נמצאת באמצע העולם. ניתן להבין זאת אם זוכרים שהעמים אשר שכנו סביבה, מונגולים, הונים, קזחים ואחרים, חיו ברמת חיים נמוכה בהרבה, מרביתם לא ידעו קרוא וכתוב ונדדו עם עדריהם משדה מרעה אל שדה מרעה, חיים באוהל ומאכילים את ילדיהם מן היד אל הפה.

השכנים פולשים

העליונות הזאת של סין על פני שכניה היתה גם מקור כל הצרות שלה. עמים שכנים אשר חוזים בשפע הסיני ומקנאים בו עלולים ברגע של רעב לאסוף את אנשיהם, לפלוש, להרוג, לאנוס ולשדוד, וכך אמנם היה. שבטים דוגמת די, ז'ונג ושיאניונג פלשו לא פעם כאשר הם נוטלים לעצמם חלק מהעושר של סין ומותירים אחריהם הרס. הכפריים אשר היו נתונים למכה זאת היו לעתים קוראים לעזרה את החיילים של המלך המקומי ומאוחר יותר של הקיסר, לעתים היו מתארגנים במשמרות של הגנה עצמית, ויש מקומות בהם גם הקימו חומה להגנת בתיהם ושדותיהם. לעתים היו כמה כפרים מתאגדים יחד על מנת לחבר את חומותיהם וליצור רצף המגן על אזור שלם.

כ-200 שנה לפני הספירה קם הקיסר הראשון בסין, צ'ין שה חואנג-די, אשר איחד את ממלכותיה לכלל קיסרות אחת גדולה, ולפני שמת ונקבר יחד עם חיילי הטרה קוטה בשיאן הספיק גם להכריז על מבצע אדיר: חיבור החומות של צפון מערב סין יחד על מנת להגן על סין מפני השבטים הפולשים.

חיילי טרה קוטה שאיתם נקבר צ'ין שה חואנג-די, הקיסר הראשון של סין. הוא זה שחיבר את החומות בצפון סין

חיילי טרה קוטה שאיתם נקבר צ'ין שה חואנג-די, הקיסר הראשון של סין. הוא זה שחיבר את החומות בצפון סין | צילום Noyan Yilmaz / Shutterstock.com

ג'נגיס חאן נכנס לזירה

החומה המרשימה הזאת הוקמה בתחילתה בעיקר מגושים של אדמה דחוסה, ואת מה שנותר ממנה היום קשה לזהות, שכן עם הזמן היא נשחקה ושרידיה נראים היום כתלוליות עפר פשוטות. עם הזמן היא עברה שיפוצים, שינויי מיקום ואף בנייה מחדש, עד לזאת שאותה אנו מבקרים היום לאחר נסיעה קצרה מבייג'ינג, אשר נבנתה לפני כ-500 שנה, אשר בנויה מאבן מסותתת ויש בה חרכי ירי, שערים ומגדלי שמירה.

קטע החומה בבאדאלינג, שאליו מגיעים רוב התיירים, נבנה מחדש בתקופת שושלת מינג

קטע החומה בבאדאלינג, שאליו מגיעים רוב התיירים, נבנה מחדש בתקופת שושלת מינג | צילום: שאטרסטוק

החומה הגדולה לא תמיד הצדיקה את קיומה. בתחילת המאה ה-13 הגיע אל מרגלותיה האויב המר ביותר שידעה סין מעודה, המנהיג המונגולי טמוג'ין הידוע לנו היום בתארו המונגולי "ג'נגיס חאן", כלומר השליט העולמי. בראש צבא של כמאה אלף פרשים הוא השכיל לנהל קרב עם המגנים של החומה, לביים נסיגה ואז, כאשר הם בשטח הפתוח ובלי המגן של הביצורים, לשוב, לתקוף ולהשמיד אותם ולצלוח את השערים הפתוחים בלי שמירה מספקת, ומשם להמשיך הלאה, לכבוש את כל סין במסע אכזרי שעלה בחייהם של שליש מבני העם הסיני דאז.

זיכרון היסטורי וסמל עכשווי

יש משהו עצוב באותם ביצורים ומגדלי שמירה. החומה הסינית, אשר האגדות מספרות כי בקירבה נטמנו עצמותיהם של אלפי פועלים שמתו בזמן הקמתה, מסמלת את היותה של הממלכה השמימית יעד לכיבושים ופלישות מצד עמים שכנים. החומה הגדולה היא הנסיון המרכזי של השלטון הסיני לדורותיו להגן על השגשוג הסיני מפני אלה החומדים אותו, נסיון אשר לא תמיד עלה יפה. זה המנסה להבין את השורשים של הגישה החשדנית של הממשל הסיני, מומלץ לו שיטייל עליה מעט, יביט לעבר הערבות המונגוליות הנשקפות מצד אחד ואל שדות האורז הסיניים שמן הצד השני ויקשר זאת אל סין של ימינו, כי הזיכרון ההיסטורי לעתים חזק יותר מכל הגיון.

החומה הגדולה שהוקמה בתקופת שושלת האן: בצהוב – גבולות סין כיום; בשחור – חומה שנבנתה בתקופה הראשונה לשושלת האן במאה ה-2 לפנה"ס; בכתום – חומה שנבנתה במאה ה-1 לספירה | Ksyrie, wikipedia

היום היא כאמור הסמל הידוע ביותר של המדינה סין, של ההיסטוריה שלה ושל תרבותה, היא יעד תיירות מהמרכזיים בעולם כולו, היא מככבת בקריקטורות רבות מספור אודות סין במדיה העולמית, והיא היוותה בשנים האחרונות מקור השראה לסרט הסיני-אמריקאי שנשא את השם "החומה הגדולה". יש בה חלקים שמורים ומשומרים היטב, בעיקר אלה הקורבים לבירה בייג'ינג, ואחרים, מרוחקים יותר, נאכלים לא פעם בידי הרוח, החולות הנודדים ואף תושבים מקומיים שחוצבים בה ממגורות לתבואה, חדרים ומעברים אל שדותיהם.

___

טל רשף – מלווה את סין מזה שנים רבות. בתחילת דרכו היה חוקר תרבות סין באוניברסיטת ת"א ובסורבון בפריז. במשך שנים ניהל פרויקטים מול שוקי אסיה בחברות הייטק, והיום הוא מרצה בנושא סין ותרבותה, ועוסק בייעוץ, הרצאות ופיתוח בתחום העסקים בסין ופרסם את הספר  "המדריך הישראלי לעסקים בסין".

האם היית ביעד הזה?

  • 1

    כן הייתי

  • 7

    לא, אבל מתכנן

  • 1

    לא מעוניין

סין של פעם: הכפר שאשי במחוז יונאן

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות