תפריט עמוד

הגנים שאנו אוכלים

הגנים שאנו אוכלים

באירופה גוברת ההתנגדות לשימוש בצמחי מאכל מהונדסים גנטית, ורשתות הסופרמרקטים הגדולות התחילו להוריד אותם מהמדפים. בישראל, לעומת זאת, בכלל לא מסמנים מוצרים המכילים רכיבים מהונדסים, ובוועדה הממונה על הנושא יושב נציג של חברות ביוטכנולוגיה, שלהן אינטרסים כלכליים לא קטנים

ב־25 ביוני הטיל האיחוד האירופי הגבלות חמורות על השימוש בצמחים שעברו הנדסה גנטית. למטען הגנטי של הצמחים הללו, הנקראים צמחים טרנסגניים, הוחדרו גֵֶנִים שמקורם בצמחים אחרים או בבעלי חיים. גנים אלה מקנים לצמח תכונות שלא היו לו במקור, כמו עמידות למזיקים. כך, לדוגמה, בארצות־הברית מגדלים עגבניות הנושאות גן שמקורו בדג השטצד
(Pleunorectes americanus), המקנה להן עמידות לכפור.
בין השאר, הוחלט לא לאשר שיווק של צמחי מאכל כאלה, "אלא אם יוכח שאין להם השפעות סביבתיות ובריאותיות שליליות". פירושה המעשי של ההחלטה הוא הקפאה במתן היתרים לגידולים מהונדסים. ההחלטה באה בעקבות ויכוח ציבורי מתמשך באירופה, שבו משתתפים מצד אחד חברות ביוטכנולוגיה כמו "מונסנטו", שמחזור המכירות השנתי שלה מגיע ל־7.5 מיליארד דולר, ומצד שני – ארגונים ירוקים כמו "גרינפיס".
על אף שמעטים בלבד מתנגדים לשימוש בהנדסה גנטית בשדה הרפואה, מעוררת החקלאות הביוטכנולוגית התנגדות עזה. באחרונה הפסיקו רשתות המרכולים המובילות באירופה את השימוש ברכיבים טרנסגניים במוצרי הבית שלהן, וחברות המזון "יוניליבר" ו"נסטלה" החליטו להוציא רכיבים מהונדסים ממוצריהן המיועדים לשוק הבריטי. במקביל ממשיכים המדענים להתווכח על פוטנציאל הסכנה לבריאות הטמונה במוצרים מהונדסים (למשל, גרימת אלרגיות). האיחוד האירופי אסר גם על גידול צמחים, שכחלק מתהליך ההנדסה הגנטית מוחדר להם סַמן גנטי המקנה עמידות לאנטיביוטיקה, מחשש שהדבר יגרום להיווצרות גזעי חיידקים עמידים שיתקפו גם בני אדם.

על כימיקלים ופרפרים
חברת "מונסנטו" מייחסת לטכנולוגיה החדשה "יתרונות אינסופיים כמעט". לדבריה, הביוטכנולוגיה תייצר צמחים עמידים נגד מזיקים, תצמצם את השימוש בחומרי הדברה, תגדיל את היבולים ותילחם ברעב השורר בעולם.
לפחות מקצת טענות אלו מעוררות תמיהה. אחד המוצרים המובילים של "מונסנטו" הוא סויה מהונדסת, העמידה לקוטל העשבים Roundup – פטנט רשום של חברה זו. בעוד שצמחים רגילים עלולים להיפגע מריסוס בקוטל העשבים, הסויה של "מונסנטו" עמידה בפניו, ולכן יכול החקלאי לרסס כאוות נפשו. התוצאה: החקלאים רוכשים מ"מונסנטו" לא רק זרעים, אלא גם כימיקלים, והשימוש בחומרי הדברה רעילים עלול דווקא לגדול. כיום, יותר מ־70 אחוזים משטחי הגידולים הטרנסגניים בארצות־הברית הם של צמחים עמידים לקוטלי עשבים.

ארגונים ירוקים ומדענים מזהירים כי צמחים עמידים לקוטלי עשבים יפגעו במערכות אקולוגיות. בשוליהם של שדות חקלאיים גדלים צמחי בר, המשמשים מקום חיוּת למגוון בעלי חיים. "English Nature", הגוף הרשמי המייעץ לממשלת בריטניה בנושאי איכות סביבה, טוען שגידול צמחים עמידים לחומרי הדברה יגביר את השימוש בכימיקלים, וכתוצאה מכך ייפגעו צמחי הבר, אשר אינם עמידים לחומרים אלה. פגיעה זו עשויה להביא להכחדת מינים רבים ולצמצום השוֹנוּת הביולוגית (Biodiversity).
שבועון המדע "ניו סיינטיסט" מצביע על סכנה נוספת. צמחים מהונדסים עלולים להאביק קרובי משפחה הגדלים בר, ולהקנות להם עמידות נגד חומרי הדברה. עקב כך יוכלו צמחי הבר להשתלט על שדות התבואה ולפגוע ביבולים. כבר ב־1996 הראו חוקרים דנים שלפתית (קנולה) טרנסגנית מסוגלת להעביר את תכונת העמידות לקרובי משפחתה הגדלים בר.
בכתב העת המדעי "נייצ'ר" התפרסם באחרונה מחקר, המצביע על כך שגידולים מהונדסים יכולים לפגוע גם בחרקים. החוקרים מצאו שאבקנים של תירס מהונדס גנטית, המכיל רעלן נגד מזיקים, גורמים תמותה גבוהה אצל זחלי פרפרים. מיד אחרי פרסום המחקר, הטילה אוסטריה איסור על גידול תירס זה בתחומה.

איור : יערה עשת

בלי שוֹנוּת אין חיים
הדאגה הגדולה ביותר נוגעת להשלכות הסביבתיות ארוכות הטווח של הביוטכנולוגיה החקלאית. לפי תורת האבולוציה הדרוויניסטית, השונות הגנטית היא המפתח להישרדות המין: יצורים חיים נמצאים בסביבה משתנה, והודות להבדלים הגנטיים הקטנים שבין הפרטים השונים באותו מין, מצליחים לפחות כמה פרטים לשרוד גם עם השתנות הסביבה, והם שמבטיחים את המשך קיום המין. ככל שהשונות הגנטית מצומצמת יותר, כך המין חשוף יותר לסכנות סביבתיות.
הביוטכנולוגיה שואפת לייצר דווקא אורגניזמים בעלי זהות גנטית. חברות הביוטכנולוגיה טוענות כי אין הבדל ממשי בין הטכנולוגיה החדשה לבין שיטות הכלאה מסורתיות, שבמהלכן מועברים גנים ממין אחד למשנהו. אבל מתנגדי הביוטכנולוגיה מזכירים שההתערבות הגנטית המבוצעת בצמחים מתמקדת באתרי דנ"א בעלי משמעות תפקודית רבה (למשל, גנים המקנים עמידות למזיקים). גידול נרחב של זנים מהונדסים עשוי להגביר את היבולים בטווח הקצר, אבל כיוון שגם המזיקים הם יצורים ביולוגיים המשתנים בלא הרף, במוקדם או במאוחר – מזהירים מבקרי הביוטכנולוגיה – יצליח אחד מהם לתקוף את הצמחים הטרנסגניים. בתסריט אימה זה, דווקא הזהות הגנטית באתר הדנ"א הקריטי, המקנה לצמחים עמידות, תאפשר למזיק כזה לחסל בן לילה יבולים גדולים ולגרום רעב עולמי.
אולי בשל חשש זה, המדינות העניות הן מהמתנגדות הראשיות לחקלאות הביוטכנולוגית. ביוני הִשעה בית משפט בברזיל רשיון לגידול סויה טרנסגנית, וקבע שהשפעותיה הסביבתיות לא נבדקו כראוי. שנה קודם לכן הגישו נציגי 18 מדינות באפריקה הצהרה לארגון המזון והחקלאות של האו"ם, שבה גינו בחריפות את ה"תעמולה" של חברות ביוטכנולוגיה, המנצלות, לדבריהם, את מצוקת הרעב בארצותיהם לקידום מכירות. לטענת הנציגים, החקלאות הביוטכנולוגית תפגע במרקם החברתי של מדינותיהם ובשונות הביולוגית של צמחייתם, ורק תחריף את הרעב השורר בהן. לעמדה זו שותף גם ארגון הסעד "כריסצ'יאן אייד", הטוען שהרעב נובע לא ממחסור במזון, אלא מחלוקה לא שוויונית שלו. בארגון מאמינים כי ריכוז המשאבים הגנטיים של העולם בידי חברות ענקיות לביוטכנולוגיה יחמיר את אי־השוויון.
יותר מכל מתנגדות המדינות העניות לפטנט האחרון, שפותח במימון חלקי של משרד החקלאות האמריקאי: טכניקה גנטית לעיקור זרעים. הטכניקה, המכונה Terminator Technology, תמנע מחקלאים להשתמש בזרעים שגידלו בעצמם ותאלץ אותם לרכוש מדי שנה זרעים חדשים מחברות הביוטכנולוגיה. כיום, כ־80 אחוזים משדות התבואה במדינות המתפתחות נזרעים בזרעים שגידלו החקלאים בעצמם. אם תוכנס טכנולוגיית העיקור לשימוש נרחב, היא תגדיל את העלויות לחקלאים העניים ותרחיב את מעגל הרעב – בניגוד לתסריט הוורוד שמציגות חברות הביוטכנולוגיה.

הנסיך צ'רלס נגד אורוול
בינתיים מתעצם באירופה הוויכוח לגבי רישום פטנטים על אורגניזמים מהונדסים. מבחינתן של חברות הביוטכנולוגיה, רישום פטנטים על המצאותיהן הוא הכרחי, שכן בלעדיו לא יזכו בתמלוגים. ב־1987 קבע משרד הפטנטים האמריקאי, כי ניתן לרשום פטנט על כל יצור חי מהונדס, למעט בני אדם. מאז נרשמו בארצות־הברית פטנטים על חיידקים, על צמחים ועל בעלי חיים מהונדסים.
באירופה המצב שונה. משרד הפטנטים האירופי קבע ב־1995 כי אין לרשום פטנט על צמחים מהונדסים. ב־1998 החליט הפרלמנט האירופי לאפשר רישום פטנטים על יצורים חיים, אבל הולנד ואיטליה ערערו על ההחלטה בפני בית המשפט האירופי לצדק, שעדיין לא נתן את פסיקתו בנושא.
עם המתנגדים הראשיים לביוטכנולוגיה החקלאית נמנה הנסיך צ'רלס. להשקפתו, אין לרשום פטנטים על יצורים חיים, שהם תוצר של האבולוציה, ולא מעשה ידי אדם. במאמר ביומון "דיילי מייל" שאל יורש העצר הבריטי: "באיזה מין עולם ברצוננו לחיות? האם בכוונתנו לאפשר תיעוש של החיים עצמם, לעצב מחדש את הטבע לנוחיותנו ולהביא עתיד אורווליאני?"

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מרכז ההזמנות של מסע אחר

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code