תפריט עמוד

האי איילה בסקוטלנד

האי איילה בסקוטלנד

טירה חרבה, קללה מסתורית וגבעה של פיות הן רק חלק ממאפייניו המופלאים של האי הקטן איילה, השוכן לחופי סקוטלנד. את התמונה משלימים זוג אוהבי טבע אנגלים, ג'ורג' ופיונה מידלטון, הנאבקים להפוך את האיזור לשמורת טבע של כלבי ים. אגדה עתיקה־מודרנית

מזיע ומתנשף אני רץ מהר ככל יכולתי לאורך מסדרונות אינסופיים, עד לדלפק טיסת ההמשך מבריסל הבלגית לגלזגו הסקוטית. כשאני מצליח לבסוף להירגע ולהשתלט מעט על נשימתי, אני מביט סביב ומבחין במשהו מוזר למדי: אני אחד הגברים הבודדים באולם שלובשים מכנסיים. בתורים ארוכים ניצבים אוהדי כדורגל סקוטים, לבושים בחצאיותיהם המסורתיות. הבעת פניהם העגומה מעידה על הפסד קבוצתם, וריח הבירה העז שנודף מהם מספר כיצד הטביעו את יגונם.

מטוס בוכנה ישן, המזכיר בצורתו טרקטור מעופף, אמור להטיס אותי ליעדי: האי אַייְלֶה (Islay), הדרומי שבהברידים הפנימיים במערב סקוטלנד. המטוס הזה הוא הקשר העיקרי בין האי שכוח האל על 3,400 תושביו לבין סקוטלנד והעולם. הנוסעים, עמוסי חבילות, נראים כאילו שבו זה עתה ממסע קניות שבו ניסו לרכוש את כל מה שאין להשיג באי. בודדים בלבד נראים כתיירים, ואלה מבקשים ודאי לבקר באי הידוע כל כך בקרב מביני דבר במוצר הסקוטי המפורסם ביותר: וויסקי. איילה הוא אמנם אי לא גדול, אך במושגי אלכוהול הוא נחשב למעצמת וויסקי – באי יש שבע מזקקות (אחת לא פעילה), שבהן מכינים וויסקי משובח.

רק מעטים יודעים על חיי הטבע העשירים באי, וגם לי לא היה נודע הדבר אילולא הפלגתי בספינתו של פקח ימי הולנדי. הוא  סיפר לי כי באחוזה אחת באיילה גר זוג אוהבי טבע אנגלים, ג'ורג' ופיונה מידלטון, הנאבקים יותר מ־20 שנה להפוך את האיים הקטנטנים הסמוכים לאי, שברובם שייכים להם, לשמורת טבע של כלבי ים. כלבי הים, מצידם, מוקירים לזוג תודה, וכשפיונה מנגנת בכינורה, הם עולים על הסלעים ומאזינים בקשב רב.

בדרך לאחוזת קילדולטון
ג'ורג'י, בנו הצעיר של ג'ורג' מידלטון, אוסף אותי משדה התעופה, מסלול צר בלב מרעה עם טרמינל זעיר, המשמש את האי הקטן כשלעצמו – רוחבו 34 קילומטר ואורכו 42 קילומטר וחצי. הוא נוהג בדרך כפרית צרה, טובלת בים של ירק ופרחים. אנחנו נוסעים דרך כפרים קטנים, חוצים את העיירה הציורית פורט אלן (Port Ellen) וחולפים על פני מזקקות וויסקי אחדות. "זהו", אומר ג'ורג'י כשנופי המרעה התחלפו ביער סבוך, "אנחנו כבר בתחומי האחוזה שלנו, אחוזת קילדולטון [Kildalton]". לפתע נפתח הסבך, והדרך יורדת אל שפת הים. החוף נקרא מפרץ כלבי הים (Seal Bay), והמראה הנשקף לעינינו מצדיק את השם: על השרטונות מתפנקים להם כלבי ים ללא חשש מול עינינו.

כעבור כמה דקות אנו מגיעים ל"בית האלמנה", השוכן לחופו של מפרץ קסום ולמרגלות "גבעת הפיות". "בית האלמנה" נקרא על שם בעליו לשעבר של הבית – ויולט, אלמנתו הצעירה של לורד טלבוט קליפטון, אציל עשיר ואמיץ שהרבה לסייר בעולם. לפני שמלאו לו 20 שנה כבר הקיף פעמיים את העולם, ובשנת 1928 מת במהלך מסע מפרך באפריקה. בעבר שימש הבית הגדול כמלון, וכיום מתגוררת בו אליזבת, אשתו הראשונה של ג'ורג' מידלטון.

אליזבת מקבלת את פנינו בחיוך ובספל תה, ומיד לוקחת אותי לצפות בזוג ברבורים המדדים לעברה כדי לקבל ככרות לחם. אני מעלה את הציוד לקומה השנייה ומתבונן כמכושף בנוף הפראי שנגלה מבעד לחלון חדרי: חופי המפרץ צבועים בוורוד עז מעומס פריחת האזליאות, צמחייה טובלת במי הים, איים ומצוקים מזדקרים בים אפור כשעננים כבדים ומאיימים תלויים מעל.

חוץ מאשר כלבי ים יש באי מגוון של בעלי חיים, בהם איילים וארנבונים | צילום : ג'ורג' מידלטון

ג'ורג'י מוליך אותי בשבילי היער לעבר בית החווה שבו גרים ג'ורג' ופיונה. מזג אוויר קריר ואפרורי מלווה אותנו כשאנו פוסעים בין עצי אדר ואשוח אדירים ועתיקים, שרכים ומרבדים של פרחי שום בר לבנים, פרחים פעמוניים כחולים ועמודי תפרחת סגולים של דיגיטליס. מדי פעם צצים מבין השרכים צלבים קלטיים עתיקים, מכוסים טחב. אני עוצר לרגע, עוצם את עיני ומאזין בדמיוני לצלילי מנגינות קלטיות שמתנגנות ומתגלגלות ועוטפות אותי באווירה קסומה.
כשאני פוקח את עיני מתחלפות הנעימות בנהימות חרקים טורדניים. אלה הם ה"מידג'ס" (Midges), אימת המקומיים, יבחושים טורדניים שחגים בעננים צפופים, ממתינים שאך יזדמן קורבן ראוי לתוך ענן שכזה, ומיד יעוטו ויעקצוהו בכל פיסת גוף חשופה. ואם יבקש הקורבן לצעוק, ימהרו היבחושים ברגע שיפתח את פיו וייכנסו גם לתוכו.

אנחנו מגיעים לקרחת יער גדולה שממנה מיתמרים שרידי טירתו המרשימה של קליפטון, מקיפים את הטירה ומתקרבים לחזית. ארנבונים נמלטים במהירות למחילותיהם ואחוריהם הלבנים של איילים מנתרים משם בבהלה אל תוך סבך האזליאות. כשאנחנו פונים וממשיכים בדרכנו, מלווה אותי תחושה שמישהו מביט בי מאחורי גבי. האם זו תחושת שווא או שמא רוח רפאים? בסקוטלנד אין לדעת.

הקללה העתיקה של האחוזה
בדרך לחוותם של ג'ורג' ופיונה, ששימשה בעבר מלון וכיום בית מגורים, מקדמים

הארנבונים נמלטים למחילותיהם ואחוריהם הלבנים של האיילים מנתרים משם בבהלה אל תוך סבך האזליאות. אני חש שמישהו מביט בי בגבי. האם זו תחושת שווא או שמא רוח רפאים? בסקוטלנד אין לדעת

את פנינו טווסים, פרות, כבשים, תרנגולות, כלבים, סוסי פוני וילדות יפהפיות, שנראות ממש כפיות יער. פיונה, רגליה במגפיים, ציוד הכרחי למבקשים לטייל באי, מאכילה את בעלי החיים. ג'ורג', שמצטרף אלינו, מזמין אותנו להיכנס לחדר המגורים ללגום תה ריחני.

בשנת 1974 היה ג'ורג' סטודנט צעיר באוניברסיטת קנטרברי. הוא החליט לקחת שנת חופש מלימודיו ולחפש מקום שבו יוכל לחיות חיים עצמאיים ולספק את כל צרכיו. "משהו כמו קוטג' קטן עם כמה אקרים מסביב", הוא אומר. כשהגיע לאיילה הבחין בשלט של חברת פיתוח נדל"ן, המכריז על מגרשים למכירה באחוזת קילדולטון. תוכנית הפיתוח הכריזה על הקמת 150 בניינים ל־2,000 איש ובצידם שלושה בתי מלון. "התהלכתי בקרבת הריסות הטירה השוממה וחשתי לפתע תחושות שכמוהן לא חשתי מעולם. זה לא שראיתי רוח רפאים או משהו כזה, אבל…", מתקשה ג'ורג' להסביר. אני נזכר בתחושה הדומה שחלפה בי בבוקר, וצמרמורת עוברת בגופי.

ג'ורג' היה כבר נשוי ואב לארבעה ילדים. לא היה לו שילינג מיותר, אבל הוא החליט שיום אחד האחוזה הזאת תהיה שלו והתחיל לעבוד בכל מיני מקומות כדי לחסוך כסף להגשמת חלומו – רכישת האחוזה. בינתיים הוא התגרש מאליזבת, ובמסגרת העבודות הרבות שהתנסה בהן, הגיע גם לענייני אמרגנות. כך הכיר את פיונה, כנרית ומוזיקאית מחוננת.

פיונה חובקת כלב ים. כל נסיונותיהם של ג'ורג' ופיונה להכריז על האי כשמורת טבע נכשלו עד כה | צילום : ג'ורג' מידלטון

ג'ורג' סיפר לפיונה על האחוזה באיילה, וכשהיא ביקרה במקום בשנת 1978, נשבתה מיד בקסמיו. אמרגנה של פיונה נרתם לעזרת בני הזוג, והנחה את ג'ורג' כיצד להשיג מניית מיעוט בחברת הפיתוח, שמאוחר יותר אפשרה לו, בקומבינציה מסובכת, להשתלט על החברה. ג'ורג' חשש ממגמת הפיתוח שאיימה על האי, וניסה לחסום את פיתוחם של שטחי האחוזה. מכל עבר גולחו שטחים טבעיים והפכו למגרשי גולף או למלונות, ורק ג'ורג' התעקש להשאיר את האחוזה כפי שהיא. 

"כאן", מספר ג'ורג', "פעלה לטובתי קללת קילדולטון. אשתו של קליפטון כתבה בספרה שמי שיהרוס את נוף האחוזה, מר יהיה סופו". המת הראשון היה מומחה למקורות מים, שהגיע לאיזור מטעם חברת הפיתוח כדי לבדוק אם יש באי מספיק מי שתייה לתושבים העתידיים. כשטיפס על גבעת הפיות שבשטח האחוזה, התמוטט ומת. זמן קצר לאחר מכן, היכתה קללת קילדולטון שנית.  

באותם ימים התגוררו ג'ורג' ופיונה בדיר חזירים קטן בצמוד לחווה, ששימשה אז מלון. בעלת המלון הרסה באופן אינטנסיבי את סביבת הטירה – היא כרתה עצים ואפשרה לצוד ללא רחם את בעלי החיים שבאחוזה. את מבנה הכנסייה היא הפכה לבר.

ערב אחד בבר, בעת שפיונה ניגנה מיצירותיה, פנה ג'ורג' לבעלת המלון ואמר לה שהיא חייבת לתת לו את החווה. בעלת המלון הביטה בו המומה. כשהתעשתה, אמרה כי היא יודעת שזה מה שהיא צריכה לעשות. וכך, בתום כמה חודשים של משא ומתן, רכש ג'ורג' את המלון. בעלת המלון היגרה לארצות הברית, ועם הגעתה – מתה.
סוף סוף יכול היה ג'ורג' לפעול לשמירת שטחי האחוזה, יערותיה וחופיה. בעזרת בניו התחיל לכרות את שיחי האזליאות הצפופים שבמשך השנים השתלטו על כל היער. הוא שיפץ שבילים, חידש פינות חמד נסתרות וטיפח את הקברים העתיקים שבתחומי האחוזה.

היזהרו מחלומות
כיוון שמזג האוויר הולך ומתערער והים סוער כבר כמה ימים, אנו מחליטים לשוטט ברחבי האחוזה. ג'ורג', לבוש חולצה דקה ומעיל פתוח, מתלונן שחם לו. אני מתכרבל במעיל פוך מתנפח המאיים להעיפני ברוח העזה, נהרות נזלת ניגרים מהאף וכולי רועד מקור. אנחנו מטפסים על גבעת הפיות, שעליה, לפי האגדה המקומית, מתגוררת מלכת הפיות, המחלקת חוכמה מכוס קסמים.

"כדי להיכנס לעולם הפיות", מספר ג'ורג', "יש להקיף את הגבעה שש פעמים בריצה לאחור בלילות ירח מיוחדים בלבד. הפיות אוהבות להזמין נגנים מקרב בני האדם. מסופר על שני כנרים שהוכנסו לארמונן, ניגנו מעט וקיבלו תשלום עבור נגינתם בזהב מלא. כאשר יצאו מן הגבעה, נבהלו לגלות שחלפו כבר מאה שנים". למרגלות הגבעה, בין שתי אבנים מרוחקות זו מזו, נח, כך מספרת האגדה, קברה של הנסיכה הדנית יולה (Yola). מקור השם איילה אינו ידוע, אך יש המשייכים אותו לנסיכה יולה, בעוד שאחרים סוברים כי האי נקרא על שמה של אלה גאלית קדומה. 

מרחוק נראית הגבעה כאילו היא מכוסה בדשא תמים, אך לאמיתו של דבר הטיפוס במעלה התלול הוא בסבך של שרכים צפופים השורצים קרציות. מעט מתחת לפסגה נמצא קברו של קליפטון, ועליו צלב קלטי. גופתו הושבה לסקוטלנד בארון עופרת עם מכסה זכוכית, ועל פי משאלתו הוא נטמן במורד הגבעה, קברו פונה לעבר בית האלמנה ומשקיף על אחוזת קילדולטון, על שרידי הטירה ועל המפרץ היפה.

סביב הקבר, מספר ג'ורג', התרחשו דברים מוזרים. "חברת החשמל הציבה עמוד שהסתיר את מראה הטירה. פעמיים נפל עמוד החשמל ללא כל סיבה הגיונית, ורק מאז שהוסט מעט מיקומו, נותר העמוד על כנו. כמו כן, היו כאן שני פועלים אירים שעבדו באחת המזקקות. יום אחד הם החליטו לעלות אל הקבר כדי לנסות לגלות את הארון. לפתע הופיע איש מבוגר והציע להם לבוא ולשתות בביתו. אחרי ששתו, ליווה אותם האיש, ולפתע נעלם. כששבו למלון שפעל אז בבית האלמנה ותיארו את מה שקרה, התברר להם שאין שם בית. השניים, משוכנעים כי היתה זו רוחו של קליפטון, מיהרו להימלט מן האי.

"ובכלל", מוסיף ג'ורג', "אם קליפטון מופיע בחלום – זה סימן רע. ידיד שלי סיפר לי שהוא חלם על קליפטון. אמרתי לו להסתלק מיד מן האי כיוון שזהו אות לאסון העומד להתרחש. הבחור סירב, ולמחרת הוא נהרג בתאונת עבודה מוזרה מאוד. ידיד אחר, שמתגורר בסמוך לאחוזה, חלם לילה אחד על קליפטון. למחרת היום נודע לו כי אביו נפטר".

לא מבינים במוזיקה
יום אחרי הביקור בגבעת הפיות אני יוצא ע

ג'ורג' שיפץ שבילים, חידש פינות חמד נסתרות וטיפח את הקברים העתיקים שבתחומי האחוזה | צילום : רן לוי-יממורי

ם פיונה וג'ורג' אל השרטונות. פיונה לוקחת עימה את הכינור. כשהסירה נצמדת לאחד השרטונות, אנחנו מדלגים ועולים על הסלע החלקלק. חלק מכלבי הים גולשים אל המים, אך רובם ממשיכים לרבוץ ולהביט בנו באדישות על הסלעים. פיונה מרימה את כינורה, מחליקה את קשתה על המיתרים, בוחנת את הצלילים. היא עוצמת את עיניה ומתחילה לנגן.
 
אני מביט בריכוז רב בכלבי הים שעל הסלעים. אלה זוקפים את ראשיהם ואין ספק לאן הם מביטים: אל פיונה. ראשיהם של כלבי ים נוספים מציצים לפתע מן המים. הם מתקרבים לעברה, שומרים על מרחק ביטחון ומביטים בה. אינני משוכנע שהם מבינים גדולים במוזיקה, ואולי זו הסקרנות בלבד שמושכת אותם. כך או אחרת, צלילי הכינור המלווים בלחש הגלים ובצרחות השחפים משפיעים על כולנו ככישוף, עד שפיונה מסיימת לנגן את "Islay Mist" בצליל ממושך שמהדהד עוד זמן מה ולבסוף דומם. נותרים רק לחשי הגלים, הרוח וקריאות השחפים. כלבי הים ממתינים מעט במקומם, כאילו מצפים להדרן, ואז צוללים ונעלמים במעמקים.

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 3

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

כנסיית רוסלין, סקוטלנד

    האם המאמר הזה עזר לך?

    עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    *

    code