תפריט עמוד

האדמה בוערת

האדמה בוערת

באוסטרליה, בקנדה, בארצות הברית, בישראל ועכשיו גם באירופה - עושה רושם שהכל בוער, היום יותר מתמיד. השריפות החדשות מתפשטות במהירות, מכלות שטחי יער עצומים ומותירות את כוחות הכיבוי חסרי אונים. למה זה קורה דווקא עכשיו, ולא פחות חשוב מכך - מתי, האם ואיך זה ייגמר? שרון וכסלר, חזאית הערוץ הראשון, על גל השריפות החדש

דמיינו את המצב הבא: אתם יושבים בנחת בסלון ונהנים מארוחה מפנקת. אתם פותחים את מקלט הטלוויזיה ורואים ששריפות הקיץ נמשכות. זה באמת כבר לא מרגש במיוחד, זה קורה כמעט כל שנה, אלא שלפתע אתם מבינים שזה מתקרב אליכם. כבר שבוע מדווחים על האש המשתוללת מדרום לעיר. אתם מורידים את הרגליים מהשולחן בסלון ותוהים כיצד זה ייתכן, הרי אינכם גרים בעיירה נידחת שכוחות הכיבוי מתקשים להגיע אליה. אתם גרים בקנברה (Canberra), בירת אוסטרליה. אמנם לא בלב העיר, אלא בפרבר מערבי, אך אין ספק שזהו אזור מרכזי. 

לפתע אתם מריחים את העשן, החשמל נפסק, וברגע מחריד אחד אתם מבינים – הפעם זה אצלכם בבית. אתם אוחזים בילדים ובורחים. כאשר אתם יוצאים מהבית אתם מבינים את גודל האסון. ברחוב אפוף העשן כולם רצים מבוהלים. באופק אתם רואים להבות שמגיעות לגובה של מאה מטר. "בית הספר עולה באש", צועק אחד. "להבות נראו גם בבית החולים", צועק אחר. ואתם רצים, הילדים על הידיים, משתעלים. הכבאים עומדים, מסתכלים על האש בתדהמה ואינם עושים דבר. מתוך תמרות העשן רואים ושומעים – לא ייאמן – את הברקים! למחרת יזעקו כותרות העיתון: "השריפה החמורה ביותר בתולדות העיר", "תושבים זועמים על אוזלת ידן של הרשויות".
התיאור הזה אינו לקוח מסרט אימה. זה אכן קרה, פחות או יותר כך, בינואר 2003. באותה עת התנאים לשריפה ענקית היו אידיאליים. חודשי הקיץ היו חמים במיוחד ונוסף להם גורם המחץ – בצורת קשה. כשהתקרבה האש לקנברה, בערו בו בזמן שמונים שריפות. מדרום לקנברה ובמדינת ויקטוריה (Victoria) הגיעו הטמפרטורות לארבעים מעלות צלזיוס. רק מזג האוויר שהשתנה לפתע, הרוחות נחלשו וגשם קל החל לרדת, אִפשר לכוחות הכיבוי להשתלט על האש. 

בשריפות באזור ויקטוריה מתו שבעה בני אדם, עשרות נפצעו ומיליוני דונמים של שטח מיוער נשרפו. ביקורת קשה נמתחה על הרשויות. שריפות בכלל ושריפות שיחים בפרט אמנם שכיחות באוסטרליה (ראו עמ' 70), אבל מתברר שלפני שמונה שנים הזהירה ועדה מיוחדת בצורה רשמית מפני שריפות, ואף ציינה את הדחיפות וההכרח בהפחתת אזורי סיכון אש סביב העיר. אבל כביש גישה במצבי חירום לפארקים הלאומיים לא נסלל ושריפה מבוקרת של שיחים ועצים יבשים לא נעשתה. עם זאת, צוותי ההצלה אמרו בדיעבד ששום הערכה מוקדמת לא היתה מצליחה למנוע את האסון בקנברה. לבצורת ולצמחייה היבשה נוספה סופת ברקים אכזרית שלא נראתה כמותה כמאה שנה. חלק ניכר מהשריפות נבע מפגיעות הברק בשיחים היבשים.

גל החום החזיר לכותרות את הדיון באשר לסיבות החום והשריפות: האם אפשר לתלות אותן באפקט החממה ובהתחממות כדור הארץ או שמא מדובר באירוע נקודתי?

קשה היה למנוע את האסון בקנברה. לבצורת ולצמחייה היבשה נוספה סופת ברקים אכזרית שלא נראתה כמותה כמאה שנה. חלק ניכר מהשריפות נבע מפגיעות הברק בשיחים

ארבעה הרוגים, 500 בתים שהפכו לאפר ועיי חורבות ונזק לרכוש שנאמד במיליוני דולרים היו תוצאות השריפה בקנברה בסוף ינואר 2003. היו גורמים בצוותי ההצלה שאמרו כי הפעם כוחות הטבע היו רחמניים.
חצי שנה לפני כן, ביוני 2002, התאחדו שתי שריפות ענק במדינת אריזונה בארצות הברית והפכו לשריפה האמריקאית הגדולה בהיסטוריה. התיאורים דומים: להבות התנשאו לגובה של מאה מטר וחזית האש הגיעה לרוחב של שמונים קילומטר. 25 אלף איש פונו מבתיהם ומאות מבנים כלו באש. גם כאן נשמעו קולות בדבר הצורך בדילול היערות על ידי שריפות יזומות
.

מלכוד השריפה
השריפות הגדולות המתועדות של ימינו אינן שריפות עירוניות (ראו מסגרת בעמ' 72), אותן למדנו להדוף, אלא שריפות בשטחים פתוחים ושריפות יער. בכל רחבי העולם – אמריקה הצפונית והדרומית, מזרח אסיה, אוסטרליה ובשבועות האחרונים גם אירופה – כלים בכל שנה מאות אלפי דונמים. שריפות גדולות היו כמובן מאז ומעולם, אבל בעבר, כאשר היו הרבה פחות אזורים מיושבים ולא היו לוויינים ואמצעי תקשורת מודרניים כל כך, היו השריפות לתופעה מסתורית, לא צפויה ולא תמיד מוּּכרת. כל עוד הן לא התרחשו באזורים מיושבים, לא נעשו נסיונות לכבות אותן. גם לא נשאר תיעוד לקיומן.
עם זאת, חוקרי שריפות טוענים שרבות מהשריפות הגדולות המתרחשות בעולם בשנים האחרונות הן מסוג אחר. אלו שריפות בממדי ענק, המתלקחות בכל חלקי העולם ובתכיפות הולכת וגדלה. הן מתפשטות במהירות ומכלות שטחי יער עצומים תוך זמן קצר, ומותירות את כוחות הכיבוי חסרי אונים. 

מדוע אסונות אלה מתרגשים עלינו בשנים האחרונות? לא קל להשיב לשאלה הזאת, אבל כדאי לתת את הדעת על כך שכדור הארץ מתחמם, מזג האוויר הופך קיצוני יותר, הבצורות גוברות ועימן גדלים שטחי הזרדים, העשבים והשיחים היבשים, שמהווים אבק שריפה הזקוק לניצוץ קטן – הצתה, חום כבד או מכת ברק – וזה בוער.
גם לבני האדם יש בכך חלק, כפי שמעיד הוויכוח הלא פתור על אופן מניעתן של שריפות. יש האומרים ששריפות מבוקרות הן התשובה – הן ידללו את השטחים הפתוחים וייצרו אזורי חיץ בין אזורי יער שונים. אך שריפה מבוקרת דורשת דיוק רב. יש לבדוק תחילה את עוצמת הרוח החזויה ואת תחזית הרוחות המדויקת – שהרוח לא תשנה באחת את כיוונה והשריפה תצא מכלל שליטה – ואת רמת הלחות והרטיבות בצמחייה המיועדת לשריפה. 

כנגד רעיון השריפה המבוקרת יוצאים גורמי תיירות ותושבים המתגוררים באזורים המדוברים. סמוך לאזורים המיוערים או בתוכם נמצאים לא אחת אתרי תיירות וכן ריכוזי מגורים של אנשים המעוניינים ליהנות מאיכות חיים גבוהה – חיים לצד הטבע. ברור אם כן מדוע מתנגדים התושבים וגורמים תיירותיים להסכים למטרדי העשן והפגיעה בנוף.
למתנגדים מצטרפים לא פעם גורמי איכות הסביבה. בעשורים האחרונים עולה בהתמדה כמות הצמחייה הנשרפת בשל שריפת פסולת חקלאית, ובעיקר לצורך הכשרת קרקע לבנייה. השריפות פולטות לאטמוספרה פחמן דו חמצני, המגדיל את אפקט החממה: בשריפות ענק מספר העצים קטן ולכן גדלה כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספרה. גז זה, יחד עם גזים אחרים, יוצרים באטמוספרה מעין "שמיכה", המונעת את התפשטות החום העולה מהקרקע אל מחוץ לאטמוספרה, וכך החום "נקלע" בין הקרקע לאטמוספרה – זהו אפקט החממה. החום גדל, היובש גובר ושוב עולה החשש לשריפות, וחוזר חלילה – מלכוד השריפה.

אל־ניניו והאש
יש המייחסים את גל השריפות לתופעת "אל־ניניו". האל־ניניו הוא עלייה חריגה בטמפרטורת פני הים באוקיינוס השקט המזרחי. מקור השם הוא בזרם המים החמים אשר מופיע בכל שנה ונע לאורך חופי אקוודור וצפון פרו. זרם המים החמים מופיע בדצמבר סמוך לחג המולד. הדייגים המקומיים קראו לו "הילד" – כינויו של ישו. עם הזמן נעשה שימוש בביטוי רק כאשר ההתחממות יוצאת דופן. האל־ניניו אינו מתרחש באופן סדיר, אלא אחת לשלוש עד שבע שנים, וכאשר הוא מתרחש, טמפרטורת פני המים גבוהה מהרגיל במעלה אחת עד חמש מעלות במשך חודשים רבים.

במהלך המאה העשרים עלתה הטמפרטורה הממוצעת ב־0.6 מעלות צלזיוס. בחצי הכדור הצפוני זו ההתחממות המשמעותית ביותר באלף השנים האחרונות

עד שנות השישים של המאה העשרים התייחסו לאל־ניניו כאל תופעה מקומית. עם הופעת הלוויינים המטאורולוגיים השתנה היחס. התברר שזרם המים החמים אינו מוגבל לאזור פרו בלבד, אלא משתרע על פני מחצית האוקיינוס השקט. האל־ניניו גורם מצד אחד לגשמים כבדים במרכז האוקיינוס השקט ובמזרחו, ומצד שני לבצורות קשות ממערב לאוקיינוס השקט – באוסטרליה למשל. 

האל־ניניו המפורסם ביותר התרחש בשנים 1982־1983. זרם המים החמים היה חזק עד כדי כך שביטל לחלוטין את זרימת המים הקרים מדרום. השפעתו של אל־ניניו הורגשה בכל העולם – מזג האוויר "השתגע" לחלוטין. גשמי המונסון ירדו במרכז האוקיינוס השקט במקום במערבו, ולכן אינדונזיה, סין, סרי לנקה ואוסטרליה סבלו מבצורת קשה. לעומת זאת, גשמי זעף פקדו את האזורים ממזרח לאוקיינוס השקט: פרו, ברזיל וקליפורניה.
בנוסף לאל־ניניו התפרץ באותה שנה הר הגעש צ'יצ'ונל (Chichonal) במקסיקו, והעיף כמויות עצומות של אפר וולקני לגובה של עד שלושים קילומטר. האפר התפשט באטמוספרה הגבוהה בכל העולם, חסם חלקית את קרינת השמש וגרם לשינויים במערכת האקלים העולמית. צירוף אירועים אלו ב־1982־1983 השפיע גם עלינו. היה זה אחד החורפים הגשומים שנמדדו בארצנו, ולאחר כמה שנות בצורת נאלצנו לפתוח את סכר דגניה בכנרת.
גם השנים 2002־2003 היו שנות אל־ניניו, אך אין לתלות את אסונות מזג האוויר המתרחשים בעולם באל־ניניו בלבד. להתחממות כדור הארץ יש השפעה מכרעת על מזג האוויר הקיצוני, והשערה מרכזית קושרת את מגמת העלייה בתדירות אל־ניניו בהתחממות כדור הארץ. לפי השערה זו, ככל שכדור הארץ יתחמם, תופעת אל־ניניו תגבר.

חם, מתחמם, מתחמם מאוד
כדור הארץ עבר תהפוכות רבות. קיימות עדויות לפיהן האקלים היה חם יותר בתקופות שונות ובתקופות אחרות קר יותר. בעבר היו חוקרים אשר התנגדו לתיאוריית התחממות כדור הארץ (כשמדברים על התחממות כדור הארץ הכוונה לעלייה של הטמפרטורה הממוצעת בשטח כל העולם). המתנגדים טענו כי תוצאות הבדיקות מטעות, שכן בתוך שטח עירוני הטמפרטורה גבוהה יותר משהיתה באותו אזור טרם הפך לשטח עירוני. מכיוון שיש יותר אזורים עירוניים, הטמפרטורה הממוצעת בהכרח תעלה. היום הולך ומתרחב הקונסנזוס סביב התיאוריה כי כדור הארץ אכן מתחמם וכי הגורם המרכזי להתחממות הוא עליית ריכוזי דו תחמוצת הפחמן המגבירה את אפקט החממה.

אצלנו בישראל, מעריכים החוקרים, יהפכו עונות השנה קיצוניות יותר, החורף קריר יותר והקיץ חם יותר. חלק גדול יותר מן הגשם יירד בעוצמות גבוהות ובפרקי זמן קצרים יותר

התחזיות אינן אופטימיות: התחממות כדור הארץ גורמת להמסת הקרחונים ולעליית פני המים, אשר עלולה לפגוע באזורים מאוכלסים לחופי הים. כמו כן נגרמת ירידה באיכות מי השתייה בגלל חדירת מי ים למקורות המים המתוקים, הקטנת השטחים החקלאיים והגדלת השטחים המדבריים והפיכת מזג האוויר קיצוני יותר. עשן השריפות וזיהום האוויר שאנחנו פולטים גם הם משפיעים על מזג האוויר – הם מגדילים את אפקט החממה וגורמים להתחממות.
אצלנו בישראל, מעריכים החוקרים (בלי נדר), יהפכו עונות השנה קיצוניות יותר, החורף קריר יותר והקיץ חם יותר. כמות הגשם הממוצעת בחורף ככל הנראה לא תקטן בהרבה, אבל מגמת ההקצנה תתבטא גם בגשם. חלק גדול יותר מן הגשם יירד בעוצמות גבוהות ובפרקי זמן קצרים יותר, לכן מצפים ליותר הצפות ובזבוז מים טובים לשתייה.

ביוני השנה, עוד לפני גל החום הכבד שנחת על אירופה בחודש שעבר, הפיץ ארגון המטאורולוגיה העולמי מזכר, שבו הוא מציין כי במהלך המאה העשרים עלתה הטמפרטורה הממוצעת ב־0.6 מעלות צלזיוס. בחצי הכדור הצפוני זו ההתחממות המשמעותית ביותר באלף השנים האחרונות. שנות התשעים היו החמות ביותר במאה העשרים, ושנת 1998 היתה החמה מכולן. להזכירכם, שנת 1998 היתה שנת אל־ניניו וגם אצלנו קיץ 1998 היה החם ביותר מאז החלו המדידות בישראל. אם כל זה אינו משכנע, חודש מאי 2003 היה החם ביותר בארץ מתחילת המדידות, והטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ בחודש זה היא השנייה בגובהה מאז החלו המדידות בעולם בשנת 1880.

מה זה אומר, אתם שואלים? עלייה של חצי מעלה, נו אז מה? בואו נבחן את החודשים האחרונים בעולם: בחודש יולי נמדדו באירופה כולה טמפרטורות גבוהות במיוחד; בז'נבה היה חודש יוני החם ביותר מאז תחילת המדידות לפני כ־250 שנה; בדרום צרפת הגיעה הטמפרטורה לארבעים מעלות צלזיוס, חמש עד שבע מעלות צלזיוס יותר מהממוצע; בארצות הברית היו בחודש מאי 562 סופות טורנדו (השיא הקודם נרשם ביוני 1992, עם 399 סופות); גלי החום שקודמים למונסונים בהודו הביאו לטמפרטורה של 45 עד 49 מעלות, שתיים עד חמש מעלות מעל הממוצע, וגרמו למותם של כאלף בני אדם; גשמים עזים שירדו בסופת ציקלון טרופית בסרי לנקה הביאו להצפות ולמפולות שגרמו למותם של לפחות 300 בני אדם.

מאז פרסום המזכר של ארגון המטאורולוגיה העולמי, המצב רק החמיר. אחרי גל החום בחודש יוני, תקפו את אירופה כולה שני גלי חום נוספים, כשבכל אחד מהם נשברו שיאי טמפרטורה נוספים. גל החום הקשה ביותר, שנמשך יותר משבועיים בתחילת אוגוסט, מצא את אירופה כולה לא ערוכה, חסרת אונים ולא מאמינה: בפינלנד, המדינה הצפונית ביותר של האיחוד האירופי, נמדדו ב־4 בחודש 33 מעלות צלזיוס. החום הכבד לא פסח על צרפת, איטליה, גרמניה, סלובניה, ספרד ובריטניה. בכולן הגיעו הטמפרטורות לסביבות ארבעים מעלות בצל. 

גל החום בצרפת גרם להתפרצות שריפות במקומות שונים ומערך החשמל כמעט קרס. בפריז נמדדו ארבעים מעלות במשך שבוע. בגלל החום הכבד מתו בפריז ובסביבותיה כמאה בני אדם, ובצרפת בכלל מתו אלפי בני אדם. טמפרטורות דומות נמדדו בגרמניה ובספרד. בספרד מתו עשרים איש כתוצאה מהחום. בסביליה שבספרד נשבר שיא נוסף: ב־2 באוגוסט טיפסו שם הטמפרטורות ל־53 מעלות צלזיוס.
גל החום החזיר לכותרות את הדיון באשר לסיבות החום והשריפות של התקופה האחרונה: האם אפשר לתלות אותן באפקט החממה ובהתחממות כדור הארץ או שמא מדובר באירוע נקודתי? האם זהו תהליך שבני אדם תורמים לו או שמא כדור הארץ מתחמם מדי כמה מאות אלפי שנים בעקבות אירועים טבעיים, כמו התפרצות הרי געש? הוויכוח לא שכך, וכבר פרצו שריפות ענק: בדרום פורטוגל, רוחות עזות וטמפרטורה של יותר מארבעים מעלות ליבו את האש. בשל העשן הרב אי אפשר היה להשתמש במסוקים ובמטוסים המטילים חומרים לדיכוי הלהבות. מאות בני אדם באזורים כפריים פונו מבתיהם מחשש שהלהבות יגיעו אליהם. וחלקן הגיעו: בתים רבים נשרפו כליל, עמודי חשמל וכבלי טלפון עלו בלהבות ומאות יישובים נותקו. עשרים בני אדם מתו. 

בבוסניה עמדו הקיץ כוחות הכיבוי מנגד ונתנו ללהבות להשתולל ביערות, מחשש כי מוקשים אשר פוזרו ביערות במהלך המלחמה יתפוצצו כתוצאה מהדלקות. בפולין כילו השריפות רבע מיערות המדינה. בספרד  שריפות רבות פרצו בזו אחר זו ומאות אלפי דונמים עלו באש. השריפות לא פסחו על אמריקה הצפונית: בתחילת אוגוסט פרצה שריפת ענק בקולומביה הבריטית בקנדה. מאות אלפי דונמים עלו בלהבות.
אז מה הבשורות? ממש אין. מזג האוויר משתגע. התחממות כדור הארץ גורמת, כנראה, לשינוי במזג האוויר אשר הופך חם יותר, קיצוני יותר ובלתי צפוי הרבה יותר; לפחות לחזאים יהיה תירוץ.

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

code