תפריט עמוד

דרך המשי – בין מזרח למערב

דרך המשי – בין מזרח למערב

דרך המשי היא מקום של מפגש. מפגש של דתות, תרבויות, נופים, מסורות ואומנויות. מקום של נופים משתנים, שבו המדבר, ההרים, כרי הדשא ואזורי הלס מפנים מקום זה לזה. מקום שבו יושבי ערים מתחלפים בתושבי נאות המדבר ושבטי נוודים רועים את עדריהם

אחרי שנזנחה ונשכחה משך מאות שנים, שבה דרך המשי למודעותם של נוסעים בשלהי המאה ה-19. בשנות הששים של המאה ה-19 הסתובב במרכז אסיה גיאולוג גרמני בשם פרדיננד פון ריכטהופן. בסיוריו הארוכים באזורי הספר הנידחים של צפון מערב סין הוא שמע מהמקומיים על ערים אבודות, הקבורות תחת נחשולי החולות הנודדים של מדבר הטקלימקאן, על תרבויות עתיקות שנכחדו ועל אוצרות תרבות חבויים לאורך דרכי המסחר העתיקות. ונלהב מגילוייו החדשים והבלתי צפויים בתחום הארכיאולוגי, כינס פון ריכטהופן בשנת 1864 את החברה הגיאוגרפית הגרמנית, ובהרצאה שתיזכר לימים סיפר בהתרגשות על "הערים האבודות של מדבר הטקלימקאן" במקום אותו כינה SeidenStrasse, או "דרך המשי", ובכך טבע את המושג, שעתיד היה להצית את דמיונם של אלפי חוקרים, הרפתקנים, דיפלומטים, מיסיונרים, אמנים ומטיילים שונים, ולחדש את ימי הזוהר של דרכי המסחר, שעמדו בשיממונן מאות רבות של שנים.


עמק טשקורגאן ברמת הפמיר

בשלהי המאה ה-20, אחרי התמוטטות ברית המועצות, הבינו המדינות החדשות במזרח ברית המועצות לשעבר את הפוטנציאל המסחרי האדיר הגלום במותג "דרך המשי", והחליטו לפתוח את שעריהן לתיירות ולהציג לעולם את הקטע המרכז אסיאתי של דרך המשי. כך נחשפו לעולם ערים, שאזכורן האחרון היה בספרים של מרקו פולו ושל נזירים נודדים. השמות ירקאנד, מרב, קשגאר וטורפאן, קוצ'ה וחוטאן, סמרקאנד ובוכרה שבו והציתו את דמיונם של מטיילים, שחיפשו להגיע אל אותם מקומות אשר יעוררו בהם את התחושה הייחודית כל כך של דרך המשי – תחושת התנועה, הנוודות, שילוב התרבויות ונדידות הדתות והתרבויות ממקום למקום. אוזבקיסטן, קירגיזסטן, גאורגיה, ארמניה ומדינות נוספות נלחמו על הזכות לבעלות על המותג הרווחי – "דרך המשי".


באיאנבולאק בשלג

בלהט התנועה ההמונית אל השמות החדשים של דרך המשי, נשכחה כברת הדרך המשמעותית, החשובה והיפה ביותר של דרך המשי לדורותיה – המרחבים האדירים של טורקיסטן המזרחית (Eastern Turkistan), הידועה יותר כ"טורקיסטן הסינית", המהווה את צפון מערב סין של היום.


פסטיבל הנאדאם המונגולי באגם סאיראם

יותר מכל מקום אחר לאורכה של דרך המשי, הרצועה המפרידה בין העיר לנג'ואו במערב לנאות המדבר טורפאן, חוטאן וקשגאר, היא המייצגת ביותר של כל מה שהוא דרך המשי. בשל העובדה שהייתה זו המדינה היחידה שנשארה תחת שלטון זר, היא נשארה סגורה למטיילים משך זמן רב, והייתה האחרונה להיפתח לעולם. אזור מופלא זה הוא המייצג יותר מכל מקום אחר עלי אדמות את ההוויה הייחודית והפנימית של כל מה שהוא דרך המשי. דרך המשי היא מקום של מפגש. מפגש דתות, תרבויות, נופים, מסורות, אמנויות ואומנויות. דרך המשי היא מקום של מפגש אתני, של עמים שונים, שהתערבו בתהליך ארוך זה אל זה, וזה מתוך זה, של גיוון ואקלקטיות אתנית, תרבותית ודתית. דרך המשי היא מקום של מגוון נופים, שבו המדבר, ההרים, כרי הדשא ואזורי הלס מפנים מקום זה לזה. מקום שבו יושבי ערים מתחלפים בתושבי נאות המדבר, למרגלות הרים בהם רועים שבטי נוודים את עדריהם עם תום החורף.


דיונות החול של "אגם המשולשים", Bulunkul בהרי הפמיר

דרך המשי היא גם כור ההיתוך ודרך הנדידה של האמונות הגדולות, שעשו את דרכן בין יבשות ממדינה למדינה, תוך שהן משפיעות על האמונות המקומיות, ומושפעות מהן באותה מידה. דתות כמו בודהיזם, מניכאיזם, זורואסטריה ואסלאם, כמו גם נצרות נסטוריאנית, יהדות ודתות סיניות עשו את דרכן ממזרח למערב, תוך שהן משאירות מאחוריהן אנדרטאות בדמות ציורים, פסלים, מערות מצוירות חצובות בסלע, ציורי קיר, פיסול בתוך הרים וכדומה. זה לצד זה נמצא מנזרים טיבטיים, מערות בודהיסטיות מצוירות ומפוסלות, מצודות סיניות בלב המדבר, מסגדים אויגוריים, טג'יקים, אוזבקיים וקירגיזיים, בתי קברות מוסלמיים, ועוד ועוד.


בני מיעוט החווי (Hui) – המוסלמים הסינים

דרך המשי היא גם מקום מפגש אתני. מקום שבו שבטי נוודים התערבבו ביושבי ערים ונאות מדבר וספחו השפעות, תוך שהשפיעו בעצמם על המנהגים, הלבוש והתרבות המקומית. יותר מכל מקום אחר, לאורך דרך המשי ניתן למצוא גיוון אתני שאין לו אח ורע בעולם כולו. סינים, בני החווי, מוסלמים שמוצאם ממונגוליה, אויגורים יושבי המדבריות, ואנשי ההרים הקזאחים, הטג'יקים, הקירגיזים, האוזבקים והאפגאנים. בשוק יום א' בקשגאר מתערבבים כולם זה בזה, ובנסיעות להרים הטג'יקים, הקזאחים והקירגיזים חיים עדיין ביורטות שלהם העשויות לבד, רועים את עדריהם האדירים במרחבים האינסופיים של מישורי הדשא שבין ההרים והמדבר.


קזאחית מנפצת צמר ללבד בהרים השמימיים


ילדה אויגורית בקשגאר

אז מהי דרך משי?
דרך המשי אינה דרך אחת, אלא כינוי כללי לרשת של דרכי מסחר שחיברו בין חלקים שונים של אסיה ואירופה בתקופות שונות של ההיסטוריה. דרכים אלו היו בשימוש כבר לפני 3,000 שנה ויותר, וחיברו בין מצרים העתיקה והחלקים המזרחיים של מרכז אסיה ועד לסין. בתקופות מסוימות בהיסטוריה, בהן החלק המזרחי והמערבי של דרך המשי נשלט על ידי אימפריות גדולות וחזקות, היו הדרכים פתוחות לכל ארכן, וחיברו בין שיאן במזרח ורומא במערב.

בשל מחירי השינוע הגבוהים, דרך המשי היתה דרך מסחר של מוצרי יוקרה. הסחורות הידועות ביותר שהגיעו מהמזרח למערב היו משי, תבלינים ואבנים יקרות. הסחורות העיקריות שטיילו מזרחה היו מוצרי צמר, רקמות זהב וחרוזי זכוכית. דרך המשי הייתה הציר העיקרי עליו היגרו דתות, אמונות, טכנולוגיות, צורות ביטוי אמנותיות, לבוש ואופנות מצד אחד של העולם לצדו השני. במובן מסוים, דרך המשי הייתה האינטרנט של העולם העתיק.


שקיעה בבאיאנבולאק

בתמונה הפותחת: כרי הדשא של באיאנבולאק

יונתן גלובמן – מייסד ומנכ"ל "שביל הדרקון". מטייל בנתיביה השונים של דרך המשי מזה 20 שנה, בשנים האחרונות חוקר את ההשפעה של דרך המשי על עיצוב תוצרי התרבות וההתקדמות הטכנולוגית של הרנסנס באירופה של המאות 14 ו-15.

האם היית ביעד הזה?

  • 1

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

סין של פעם: הכפר שאשי במחוז יונאן

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות