דוגלס אדאמס – איפה המגבת שלכם?

בלי פניקה. ב"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", ספרו המפורסם ביותר של אדמס נכתב כך: "מגבת, כך הוא אומר, היא הדבר השימושי המאסיבי ביותר שאפשר שיהיה לטרמפיסט הבין-כוכבי. במידת מה, מפני שהיא בעלת ערך מעשי גדול. אתה יכול להתעטף בה ולחמם עצמך בעוברך דרך ירחיה הקרים של ג'אגלאן ביתא; אתה יכול לשבת עליה בחופי חולות השיש הבוהקים של סנטראגינוס 5, בשואפך את אדי הים המשכרים; אתה יכול לישון, מכוסה בה, מתחת לכוכבים הזורחים זריחה אדומה כל כך בעולם המדבר של קאקראפוּן; להשתמש בה כמפרש למִינִי דוברה במורד נהר עש האיטי והעצום; להרטיבה לצורך שימוש בקרב יד-אל-יד, לכורכה סביב ראשך כדי להימנע מאדים מבילים או ממבטה של "מפצפצת החרקים הרעבתנית מטְראאָל". במקרי חירום אתה יכול לנפנף במגבתך כאות למצוקה, וכמובן, לייבש עצמך באמצעותה אם עדיין היא נראית נקייה די הצורך. 
אך חשוב יותר הוא הערך הפסיכולוגי העצום של מגבת. מסיבות לא ברורות, אם יקבּוֹע נוכח שטרמפיסט זה או אחר נושא עמו את מגבתו שלו, מוּכנית יניח שבבעלותו של אותו טרמפיסט גם מברשת השיניים, בגד רחצה, סבון, פחית בסקוויטים, משקה, מצפן, מפה תרסיס נגד חרקים, ביגוד למזג אוויר רטוב, חליפת חלל, כרטיסים להצגה וכן הלאה. יתרה מזו, היקבוע ישמח לשאול כל אחד מפריטים אלה, או עשרה פריטים אחרים שהטרמפיסט "איבד בדרך" לרוע מזלו. היקבוע יאמר בלבו, שכל אדם הנוסע בטרמפים לאורכה ולרוחבה של הגלקסיה, מסתפק במועט, מבקר בפרבריה, נאבק לנוכח סיכויים אפסיים, מנצח ועם זאת יודע היכן המגבת שלו, הוא בבירור אדם שאין לזלזל בו. ומכאן צמח משפט שהפך לנכסי צאן ברזל, בסלנג של הטרמפיסט המצוי. כמו "הי, שסרת את המגניב ההוא, פורד פרפקט? זה מזניב אחד שבאמת יודע איפה המגבת שלו". 

מתוך הספר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" מאת דאגלס אדאמס, הוצאת כתר, 1985. תרגום: מתי ונגריק ודנה לדרר. 

דוגלס אדאמס | צילום: ז'יל פורמנובסקי

המקור לאהבתו הגדולה של אדאמס למגבת סופר כבר כמה פעמים בעבר, הן בתסכיתי הרדיו שהוליכו לכתיבת הספר "מדריך הטמפיסט לגלקסיה" והן בספרו המאוחר של אדאמס "סלמון הספק". לפי סיפור זה יצא אדאמס לחופשה עם חברים ביוון ובכל פעם שרצה לרדת לחוף הים גילה שהמגבת שלו נעלמה. לאחר שהחופשה הסתיימה סיכם אותה אדאמס ואמר: "כל מי שרוצה חיים מסודרים חייב לדעת איפה המגבת שלו נמצאת". לדבריו, לא צפה כלל את ההצלחה האדירה שהיתה לבדיחה הזו אודות המגבת, אבל הוא הרי לא צפה כלל את הצלחה האדירה של הספר והסדרה כולה.
למעשה יש לא מעט מרכיבים נוספים ב"מדריך הטרמפיסט" שהפכו לנכסי תרבות עולמיים. כך, למשל, לגבי המספר 42, שכל מי שקרא ואוהב את ספריו של אדאמס יודע שהוא משמעות החיים. התועלת שהוא מביא דומה כמובן לזו שעשויה לצמוח ממגבת אבל למי אכפת.
שמות הספרים – מדריך הטרמפיסט, שלום ותודה עבור הדגים, המסעדה בקצה היקום, כל אלה הפכו לביטויים מוכרים בכל העולם. קשה לספור כמה מסעדות פזורות היום ברחבי הגלובוס ונושאות את השם "המסעדה בקצה היקום". 

למה נבחר דווקא 25 במאי כיום המגבת? אינספור השגות מתרוצצות ברשת לגבי השאלה הזו. התשובה הפשוטה ביותר היא שתחילה רצו לארגן את יום המגבת שבוע לאחר מותו של אדאמס ב-11 במאי. אלא שהזמן הקצר לא אפשר להפיץ את הידיעה בהיקף רחב. לאור זאת נדחה יום ההוקרה בשבוע נוסף וצוין ב-25 במאי – שבועיים לאחר מותו של אדאמס.
מאז עלו מיליארד הצעות לתאריכים שונים – כולם מוכיחים קשר יציב יותר לסופר או לסדרת הספרים – בין ההצעות שעלו בלטו ה-11 בפברואר (היום ה-42 בשנה), 42 ימים לאחר מותו של אדאמס, ה-11 במרץ (יום הולדתו של אדמס), 11 במאי (יום מותו) ועוד קומבינציות שונות ומשונות של תאריכים. עד עתה, באופן שנראה כרגע דווקא מתאים ליום שמציין הוקרה לאדם כאדמס, נותר התאריך קבוע, בלי שום סיבה מיוחדת. מדוע לא לציין את יום ההוקרה לאדאמס בתאריך סתמי לחלוטין? בדיוק כמו שאין סיבה לחשוב ש-42 אינו משמעות החיים עלי אדמות.

מקורביו של אדאמס טוענים שכאשר נשרפה גופתו לאחר מותו הוכנסה איתו המגבת החביבה עליו למשרפה. כך, בדיוק כמו הפרעונים במצרים הקדומה, יש לו את ל מה שהוא זקוק לו בעולם הבא כדי שיגן וישמור עליו.
הרוצים לציין את יום המגבת לזכרו של אדאמס מתבקשים לעשות רק מחווה אחת – לשאת איתם את המגבת שלהם לכל מקום במהלך יום אחד בשנה. אם שואלים אתכם למה – אתם מוזמנים להסביר מי היה אדאמס ולמה הוא ראוי למחווה כזו. אם מלגלגים עליכם – אתם מוזמנים להסתתר מחורי המגבת. אם יורקים עליכם אתם יודעים כבר מה עליכם לעשות. 

אתר הבית של יום המגבת