תפריט עמוד

גלישת מצוקים

שתפו:

ענף גלישת המצוקים, או הסנפלינג, הפך בשנים האחרונות לפעילות תיירותית אטרקטיבית. עם זאת חשוב לזכור שהוא עדיין טומן בחובו סכנות רבות. איך עושים את זה בטוח?

עודכן 2.9.17
ה-12.5.07 ייזכר כאחד הימים הקשים ביותר שידע ענף גלישת המצוקים בארץ. ארבעה גולשים צעירים ממרכז הארץ מצאו את מותם בנחל קומראן במדבר יהודה, לאחר שזרמי שיטפונות אימתניים סחפו אותם לתהום. הארבעה החלו לגלוש מאחד הצוקים, קשורים אחד לשני. נחשול המים הכביר שהגיח ללא התראה, לא השאיר להם הרבה סיכוי. מתוך קבוצה של 11 מטיילים שהגיעה למקום, שבעה חולצו בקושי. בדיעבד מסתבר כי ניסיון בגלישה מצוקים והכרות בסיסית עם כללי הבטיחות לא מספיקים. תנאי מזג האוויר המשתנים הם גורם משמעותי, שגולשים חייבים להתייחס אליו ברצינות ראוייה.

טרגדיה זו חיזקה ביתר שאת את התדמית המסוכנת שמאפיינת את הסנפלינג. "גלישה מצוקים נחשב לספורט מסוכן כי מתעסקים עם גובה, ולגולשים יש תלות מוחלטת בציוד", מסביר גיא גולן, מדריך ובעלים של חברת "פתרונות אתגר ונופש", העוסקת בפיתוח כישורים חברתיים באמצעות ספורט אתגרי, "יחד עם זאת אחוז התאונות בגלישת מצוקים כספורט עממי, נמוך בהשוואה לענפים אחרים. השאלה היא איך בדיוק מגדירים מה מסוכן. יש הרבה יותר פצועים במשחקי כדורגל לדוגמא, אז הכל יחסי".

למרות התדמית המסוכנת, גלישת המצוקים הוא ספורט עממי מצליח, אשר אהוד על מטיילים צעירים, משפחות, וקבוצות תיירים. מה שהתחיל כשיטה לירידה ממסלולי טיפוס והרים גבוהים, התפתח עם הזמן לפעילות תיירותית אטרקטיבית שקיבלה את הכינוי "סנפלינג". אם פעם רק המשוגעים לדבר היו גולשים ממצוקים, כיום נדיר למצוא מישהו שלא התנסה בחוויה. "עם הזמן הבינו שמדובר בפעילות אתגרית של כיף ו"פאן", וכשאפשר להגיע בעזרת הגלישה למקומות קסומים כמו נחלים ומערות שהגישה אליהם קשה, אז הבילוי יותר אטרקטיבי והטיול יותר מוצלח. זו דרך אתגרית ומהנה לטייל. מצד אחד לא צריך להתאמץ יותר מדי כמו בטיפוס, ומצד שני יש ריגוש ואדרנלין", אומר גולן.

מלבד אזור ים המלח, ישנם אתרי גלישה רבים נוספים, הפזורים בכל רחבי הארץ. הכול תלוי עונה ומזג אוויר. בין האתרים הנפוצים: נחל יהודיה, מערת קשת, מחצבות קדומים, נחל תמר, נחל זוויתן, מצוק דלתון ועוד.

בכדי להקנות את יסודות תורת גלישת המצוקים, מועברים במסגרות שונות קורסי גלישת מצוקים, אשר מהווים היכרות בסיסית עם עולם הגלישה. במסגרת הקורס, אשר נמשך בממוצע בין יומיים לשלושה, לומדים את יסודות הגלישה העצמאית והתמודדות עם תקלות בסיסיות. תוכנית הלימודים בקורס כוללת בין היתר את הכרת ציוד הגלישה, קשירת קשרים ועיגונים, בניית תחנת גלישה ואבטוח. "זה קורס לאנשים שרוצים לחוות את החוויה האולטימטיבית של חיבור לטבע עם האדרנלין של הסכנה" ,מוסיף גולן, "אחרים מגיעים לקורס בכדי להכין עצמם למבחן קבלה לקורס מדריכי גלישה מתקדם יותר, ויש כאלה שבאים אפילו בכדי להתגבר על פחד גבהים שקשה להם להשלים איתו".
הבעיה המרכזית איתה מתמודד ענף הסנפלינג, מציינים מדריכים בתחום, היא המחסור במדריכים, שנובע בחלקו מהתחזקות ענפים אתגריים אחרים. הפופולאריות של גלישת מצוקים, מציינים עוד, לא תימשך זמן רב.

"בשנות השמונים מי שעשה סנפלינג נחשב לגיבור. היום אנשים פחות מתרגשים מזה כי יש היצע מגוון של פעילויות גלישה וטיפוס", מעיד אורלי מרימציק , מדריך גלישה בכיר בחברת "צוקים- טיולים והרפתקאות בע'מ", "תחום הטיפוס התחזק על חשבון הסנפלינג, ובכלל בתרבות הספורט האתגרי יש יותר פיתויים. תרבות הפנאי מתפתחת בלי הפסקה ומטבע הדברים חלק מהענפים נחלשים יחסית".

ומה אפשר לעשות בכדי לצמצם את הסיכון שבגלישת מצוקים?
"הדבר החשוב ביותר בכדי להימנע מסיכונים מיותרים בגלישת מצוקים זה לעבוד בצורה מסודרת, בלי לעגל פינות, והכרת השטח בצורה מרבית. זה עקרון מנחה. לא מספיק לדעת לגלוש בצורה בסיסית".

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

שתפו: