תפריט עמוד

ג'ורג' מייקל בברצלונה

ג'ורג' מייקל בברצלונה

הופעה של ג'ורג' מייקל בברצלונה היוותה הזדמנות מצוינת לטייל בעיר החיה והתוססת הזאת, שלא נחה לרגע. את החוויה סיימה באופן מושלם הופעה מלוטשת בהיכל יפהפה

בשנת 1996 הופיע הזמר ג'ורג' מייקל בתחנת המוזיקה הפופולארית MTV בהופעה שהייתה חלק מסדרת הופעות Unplugged, סדרת מופעים אקוסטיים של הלהקות הפופולאריות ביותר. אמנים כמו לוריין היל, להקת קיס, בון ג'ובי, אואזיס וההופעה הטלוויזיונית האחרונה של להקת נירוואנה עם קורט קוביין לפני מותו היו רק חלק קטן מאותה סדרת הופעות מרשימה ואיכותית. הופעת Unplugged באורך של כ- 50 דקות של ג'ורג' מייקל השאירה עלי רושם עז ורצון להגיע לאחת מההופעות העתידיות שלו.

בשנת 2008, במהלך סיבוב ההופעות שלו, הודיע ג'ורג' מייקל שהוא פורש מהופעות חיות והסיבוב הנוכחי יהיה האחרון שלו (אולי כחלק מאסטרטגיית מכירת הכרטיסים). בסופו של דבר לא הצלחתי להגיע לאחת מאותן ההופעות וקצת התאכזבתי.

לפני כמה חודשים שמעתי במקרה כי ג'ורג' מייקל חידש את השיר True Faith של להקת New Order ונכנסתי לאתר שלו על מנת לשמוע את השיר. שם גיליתי כי הזמר יוצא לסיבוב הופעות חדש ברחבי אירופה. עברתי על הרשימה: פראג, קופנהגן, מינכן, ברלין, מדריד, ברצלונה ואז עצרתי. ברצלונה.

הרובע הגותי. סמטה שזה עתה נשטפה מוארת בקרני השמש

לגלות את קסם העיר
קניתי כרטיס טיסה, הזמנתי מלון קרוב לראמבלה, הרחוב הראשי של העיר העתיקה המחבר את כיכר קטלוניה המרכזית לים, ורכשתי דרך האתר כרטיסים להופעה, קרוב מאוד לבמה, במחיר סביר. לברצלונה הגעתי יום לפני ההופעה ויצאתי לשוטט בסמטאות הצרות והציוריות של העיר העתיקה – הרובע הגותי, הראמבלה, הראבאל וגם ביקרתי בשוק לה בוקריה המפורסם. ליד רחבת הקתדרלה, באזור הרובע היהודי לשעבר, בדיוק החלו לשטוף את הסמטאות הצרות מעוד סוף שבוע עמוס של בילויים ופסטיבלים ולקראת שבוע חדש. קרני השמש חדרו בין הבתים, הזמן המתאים ביותר לבירה וטאפאס ראשונים בעיר.

כשנמצאים בחופשה, אפילו קצרה כמו זו, יש תמיד את ההרגשה שהדבר שהכי חיפשת מחכה לך ממש מעבר לפינה. וזה מה שקרה. עברתי בין הבניינים הישנים, חציתי כביש ונכנסתי לסמטה ארוכה שנראתה כאילו היא מובילה לשום מקום, ולפתע הבחנתי בבר קטן שנראה כמו חצוב בקיר במפגש בלתי אפשרי של שתי סמטאות צרות. בפנים היה בר לא ארוך, לצידו שני שולחנות – באחד ישב זוג ובשני ארבעה מקומיים מבוגרים שעסקו בענייני היום. לאחר כמה בירות, טאפאסים ושיחות חולין קצרות יצאתי שוב לרחוב, ואת המשך היום ביליתי בשוטטות אין סופית ברחובות ברצלונה.

אחד הדברים שהרשימו אותי ביותר בעיר הייתה יעילות התחבורה הציבורית. המטרו, האוטובוסים, הרכבת הקלה, הרכבל ועוד. ישנן דרכים שונות ומגוונות להגיע ממקום למקום, והכול פשוט להבנה, מדויק ומתואם. אם למשל פספסת את הרכבת – לא נורא, בעוד שלוש דקות תגיע אחת נוספת. כמה מרגיע.

דוכן ססגוני בשוק לה בוקריה במרכז ברצלונה

שלוש תחנות חשובות
השימוש במטרו ובאמצעי התחבורה השונים אפשרו לי להספיק להגיע גם לשלושה מהמקומות החשובים בעיר. התחנה הראשונה הייתה כנסיית סגרדה פמיליה (Sagrada Familia), שהאדריכל הקטלוני, אנטוניו גאודי, שהשפעתו ניכרת בכל מקום בעיר הזו, החל בבנייתה בשנת 1883 והמשיך בה עד מותו בשנת 1926. הכנסייה המרשימה מדגימה באופן מושלם את הסגנון האדריכלי המיוחד של גאודי. העבודות על הכנסייה עדיין ממשיכות ואמורות להסתיים ככל הנראה רק בשנת 2026.

התחנה השנייה הייתה פארק גואל (Park Guell) שאותו תכנן, עיצב והקים גאודי בין השנים 1914-1900. הגן, אשר גם בו ניתן לראות את הסגנון הייחודי של גאודי, בנוי על גבעת El Carmel ממנה יש מבט פנורמי מרשים על העיר כולה. במקום נמצא גם מוזיאון גאודי, והגן כולו נראה כאילו יצא מתוך אחד מספרי אגדות הילדים.

תחנה שלישית, קאמפ נואו, האצטדיון המדהים של קבוצת הכדורגל של ברצלונה. ביקור באצטדיון, במוזיאון המושקע והטכנולוגי ובחנות המזכרות היוקרתית – וחזרה למלון. הגיע הזמן לצאת להופעה.

שקיעה בהר היהודים
ההופעה התקיימה ב-Palau Sant Jordi, היכל הכדורסל של ברצלונה. ההיכל, הנמצא בפארק האולימפי המרשים במונטז'ואיק (הר היהודים), מכיל כ- 17,000 מקומות ישיבה. הוא הוקם בשנת 1990 על ידי האדריכל היפני אראטה איסוזקי כחלק מההכנות לאולימפיאדת ברצלונה 1992. אפשר להגיע להר היהודים בכמה דרכים מיוחדות – אחת מהן היא ברכבל שיוצא מכיוון הנמל ומטפס להר ועוד דרך היא מתחנת המטרו Para-lel ברכבת תחתית המזכירה את הכרמלית בחיפה.

הרחבה האולימפית בהר היהודים, בשעת שקיעה

להר היהודים הגעתי לקראת שקיעה. כשיצאתי מתחנת המטרו ראיתי כי השמש האדומה כבר שוקעת באופק והשמיים מחליפים את צבעם לקראת הלילה. נותרו עוד שעתיים להופעה. עברתי ליד האצטדיון האולימפי המרשים שפתוח לכל. לאחר איסוף הכרטיסים נכנסתי לרחבה האולימפית, השמש כבר שקעה אבל עוד נותרו רגעים אחרונים של אור. מראה מדהים נגלה לעיני. האצטדיון האולימפי מאחור, הבריכה האולימפית מצד ימין, אולם הכדורסל מצד שמאל, וביניהם רחבה עצומה בת שלושה מפלסים. לאורך הרחבה ועד קצה האופק עמודים הנראים כמו לפידים הוארו באור זהוב, והשתלבו בערבוב מושלם עם אור הדמדומים, מפלים מפרידים בין מפלס ומפלס ובריכות בסגנון רומי פרוסות לכל האורך. הקהל שהגיע להופעה ישב מסביב לבריכות עם בירות, כריכים וחטיפים. כל אלו, יחד עם מגדל התקשורת המרשים שבנה האדריכל סאנטיאגו קלאטראווה (שבנה גם את גשר המיתרים בירושלים) יצרו נוף עוצר נשימה ומרהיב.

סיבוב אישי יותר
לאולם נכנסתי כחצי שעה לפני תחילת ההופעה. הבמה הייתה מכוסה בוילון אדום ויוקרתי, שנראה כאילו נלקח היישר ממופע קברט בפריז של סוף המאה ה-19. בשעה 21:40 החל המופע. אורות מתחלפים במהירות האירו את האולם כולו מכיוון הבמה. הוילונות היו עדיין סגורים והשיר Through החל להתנגן ברקע. לאחר כשתי דקות ג'ורג' מייקל החל לשיר. הקול היה אותו קול שזכרתי מפעם, אך ברגע הראשון זיהיתי בו מעיין צרידות יפה ומשונה שנעלמה אט אט לתוך ההופעה. הווילונות נפתחו לקראת אמצע השיר והתגלתה הבמה עם תזמורת סימפונית שלמה המחולקת לשני צדדים ובאמצע גשר עליו עמד ג'ורג מייקל. מאחור היה מסך ענק, שבמרכזו תמונות וצורות מתחלפות, ובימינו מעין הולוגרמה ענקית של הנעשה על הבמה.

סיבוב ההופעות הזה הוא אישי יותר ושונה בהחלט מהסיבובים הקודמים, כפי שהודה מייקל במסיבת העיתונאים לפני היציאה לסיבוב. וכך, השירים בחצי הראשון של ההופעה מגיעים ברובם משני האלבומים היותר מאוחרים של מייקל – Songs From The Last Century מ-1999 ו-Patience מ-2004, ומכמה גרסאות כיסוי מפתיעות ומרגשות לשירים כגון Let Her Down Easy משנת 1993 של Terrance Trent Darby ו-Going to a Town משנת 2007 של Rufus Wainwright.

ג'ורג' מייקל בהופעה בברצלונה. הקהל לא הפסיק להריע

החלק השני התאפיין בקצת יותר קצב, בשירים מוקדמים יותר ובמחוות לאמנים גדולים ומנוחים כגון בשיר John & Elvis שהתייחס לג'ון לנון, אלוויס ומרווין גיי, ובמיוחד בשיר Love is a losing game של הזמרת איימי ווינהאוס שהלכה לעולמה לפני חודשים אחדים. את המופע בחר מייקל לסיים עם השיר Praying for time מהאלבום Listen without Prejudice, בעוד הירח מאחוריו מתחיל אט אט לשקוע עד שנעלם.

מייקל היה פעיל מאוד במהלך ההופעה ותקשר עם הקהל הנלהב שהגיב בחזרה. כשהציג את אחד הנגנים שבדיוק חגג יום הולדת, ביקש מייקל מהקהל לשיר יום הולדת שמח בקטלונית והאולם כולו געש מהשירה. גם כשירד מהבמה בפעם הראשונה הקהל לא הפסיק להריע, מה שהזכיר את התרועות הרמות שאנו רגילים לשמוע ביציעי קבוצת הכדורגל של ברצלונה. מייקל עלה בחזרה, פיזר מחמאות לקהל והדגיש כי הוא הטוב ביותר בסיבוב עד כה. בהדרן הראשון הוא הלהיב את הקהל בביצוע מושלם של רמיקס ארוך (14 דקות) לשלושה שירים פופולאריים: Amazing + I'm Your Man + Freedom.לאחר הביצוע המרשים הזה ירד מהבמה, שב לשיר אחרון I Remember You ונעלם לתשואות הקהל.

יצאתי ביחד עם ההמונים אל רחבת הפארק האולימפי המרשים. השעה הייתה לקראת אחת בלילה, וכולנו הלכנו לכיוון MNAC, המוזיאון לאומנות קטלונית הצופה על פלאזה אספנייה המרהיבה. ירדנו בשקט במדרגות הנעות המובילות חזרה אל מרכזה של העיר החיה, הסואנת, המרשימה והמיוחדת הזו, ברצלונה.


האם היית ביעד הזה?

  • 1

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

    האם המאמר הזה עזר לך?

    עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *