תפריט עמוד

בעקבות ההתחממות הגלובלית: לתפוס את הרוח

בעקבות ההתחממות הגלובלית: לתפוס את הרוח

ההתחממות הגלובלית מעוררת פרץ של יצירתיות בקרב חוקרים וממציאים. האומנם מיליון משאבות במפרץ מקסיקו יפחיתו את עוצמת סופות ההוריקן? האם אפשר להקפיא מחדש את הקרחונים הנמסים? ימים יגידו

שינויי האקלים של השנים האחרונות, ועוד יותר מכך השינויים הצפויים בעתיד, מעוררים דאגה משום שהם גורמים, בין השאר, להתחממות השכבה העליונה של מי האוקיינוסים. התוצאות ההרסניות של התחממות מי האוקיינוסים עשויות להיות מורגשות בייחוד בקרבת האזורים הטרופיים, שכן השכבה העליונה של האוקיינוס היא מקור כוחן של סופות ההוריקן המכות באזורים האלה, וכל התחממות שלה מחזקת במידה ניכרת את כמות ההוריקנים והסופות הטרופיות, וכן את עוצמתם. אם יוסיף כדור הארץ להתחמם, לא מן הנמנע שסופות ההוריקן ילכו ויתעצמו, והדבר יגדיל באופן ישיר את הנזק שהן גורמות ממילא מדי שנה.

עוצמתה האדירה של סופת הוריקן עשויה להותיר את הרושם כאילו לא קיים כוח מעשה ידי אדם שיהיה מסוגל לעמוד נגדה. ואולם לא כך סבור הממציא פיליפ קית'יל, מנכ"ל חברת אטמושיין (Atmocean), אשר לטענתו פיתח שיטה להחלשת הוריקנים וסופות טרופיות. על פי הצעתו של קית'יל, החלשת סופת ההוריקן תתבצע על ידי שאיבת מים קרירים מעומק האוקיינוס אל פני הים. קירור פני הים יקטין את אידוי המים, וכך יאבד ההוריקן את מקור כוחו וייחלש עוד בטרם יגיע ליבשה.

בעזרת כוח הגלים
קית'יל מציע לקרר את פני הים באמצעות 1.6 מיליון משאבות אשר יותקנו ברחבי מפרץ מקסיקו, שבו עוברות מרבית סופות ההוריקן בדרכן לארצות הברית. כל אחת מהמשאבות היא למעשה צינור ארוך, אשר קצהו האחד צמוד למצוף וקצהו השני שקוע מתחת לפני הים. אורכו של כל צינור כזה הוא כ–200 מטר, ורוחבו שלושה מטרים. תפקידו של המצוף למנוע מהמשאבה לשקוע במצולות, אך הוא גם משמש לה מנוע. הגלים יניעו את המצוף מעלה ומטה לסירוגין, והדבר יפעיל את המשאבה ויגרום למים לנוע מתחתית הצינור כלפי מעלה. כך תוכל המשאבה לפעול בעזרת כוח הגלים בלבד, ללא צורך במקור אנרגיה חיצוני. כאשר תתקרב לאזור סופת הוריקן, הגלים הגבוהים המקדימים את בואה יניעו את המשאבות ביתר שאת, קצב השאיבה יגבר, ועל ידי כך תוגבר פעולת הקירור של מי האוקיינוס. כך יופנה למעשה כוחו העצום של ההוריקן נגד עצמו, וישמש להחלשתו.
בניסיונות שערך קית'יל בקנה מידה קטן עלה בידו להוריד את טמפרטורת פני הים באמצעות המשאבות בארבע מעלות צלסיוס לערך, דבר שיכול להחליש במידה ניכרת גם את הסופות האימתניות ביותר.

בחודשים הקרובים צפויים קית'יל ועמיתיו לצאת בספינה לברמודה לצורך השקת עשר המשאבות הראשונות, שבעזרתן ינסו לקרר שטח ים של כחצי קילומטר רבוע. בתוך כך הם מתכוונים לבצע בדיקות ולבחון את השפעת המשאבות על בעלי החיים הימיים. על פי השערת החברה, השימוש במשאבות יגרום להגדלת צפיפות הפלנקטון (יצורים ימיים זעירים) בשכבת המים העליונה, ובכך ישפר את ערכה התזונתי של השכבה הזאת ויחזק את שרשרת המזון כולה.

התקנת המערכת צפויה להתבצע בעזרת כ–400 אסדות, אשר יעמלו במשך ארבעה חודשים על פיזור המשאבות ברחבי מפרץ מקסיקו. העלות המשוערת של המערכת כולה היא כחמישה מיליארד דולרים – סכום נכבד לכל הדעות, אך קטן בהשוואה לנזקים העצומים ברכוש ובנפש שמסבות סופות ההוריקן.


כך זה עובד
1.6 מיליון משאבות יותקנו
במפרץ מקסיקו; כל
משאבה מורכבת מצינור
ארוך ששקוע במי
האוקיינוס וממצוף
המחובר לקצהו. תנועת
הגלים מניעה את המצוף
ומפעילה המשאבה,
וזו שואבת מים קרים
כלפי מעלה. כאשר
סופת הוריקן מתקרבת
לאזור, הגלים הגבוהים
מגבירים את קצב השאיבה
 והמים הקרים מהמעמקים
מצננים את השכבה
העליונה של
מי האוקיינוס,
ובכך מפחיתים את
עוצמת הסערה
                                

קוביית קרח מהאגדות
 עד לפני זמן לא רב, הקמת בית חרושת לקרח בקוטב היתה משל למעשה מיותר לחלוטין וחסר כל היגיון. אולם נוכח האצת קצב ההמסה של קרחוני גרנלנד והקוטב הצפוני, הצורך להקפיא מחדש את הקוטב עשוי להיות בעתיד חיוני, ואולי אף הכרחי. המסת קרחוני הקוטב הצפוני אמנם לא תגרום לעלייה במפלס האוקיינוסים, אולם השפעתה על זרמי הים עלולה לגרום לנזקים כבדים לבעלי חיים ימיים, ולפגיעה ביכולתם של האוקיינוסים לספוג את גזי החממה. על פי תרחישים קיצוניים יותר, עשויה היחלשות הזרמים מאזור מפרץ מקסיקו אף לגרום להקפאת כל חלקה הצפוני של יבשת אירופה.
כדי להתמודד עם המשבר האפשרי, מציע ד"ר פיטר פלין מאוניברסיטת אלברטה שבקנדה להקים צי ענקי של 8,000 אסדות (בצי האמריקאי כולו, לשם השוואה, משרתים פחות מ–300 כלי שיט). על פי ההצעה, עם בוא הסתיו יעגנו האסדות בסמוך לחופי האי גרנלנד, ובמשך החורף ימטירו בעזרת זרנוקים גדולים מי מלח על שכבת הקרח הקיימת. כאשר מי המלח יקפאו הם ייצרו שכבה נוספת של קרח, וכל האסדות יחדיו יוכלו ליצור קוביית קרח בגובה של שבעה מטרים, ובשטח כולל השווה בקירוב לשטחה של מדינת איטליה. עלותו של הפרויקט נאמדת בכחמישים מיליארד דולר, סכום המעמיד את התוכנית השאפתנית בסטטוס של אופציה אחרונה בהחלט.

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 1

    לא מעוניין

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מרכז ההזמנות של מסע אחר

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code