בימים שבהם כמעט כל מטייל, בין אם בן 6 או בן 66, מצלם ללא הרף במצלמת הסמרטפון, היחס לצילום השתנה ללא הכר. ולכן, אם אתם רוצים לצלם תמונות מלאות משמעות ועומק, לא רק את הסלט שאכלתם בארוחת צהריים או את השקיעה על חוף הים – צילומים מהסוג שכולנו מעלים לפייסבוק ולאינסטגרם – צריך לפתוח את העיניים, הראש והלב. וחשוב לא פחות, לדעת לאן לנסוע, איך להגיע לדברים המעניינים באמת ואיך לתפוס את הרגע הנכון בעין המצלמה.
אחד המקומות הכי מרתקים לטייל בהם עם מצלמה צמודה הוא קובה, מדינת אי בים הקריבי, שלמרות השינוי שהיא עוברת בשנים האחרונות, עדיין נותרה אחת המדינות המיוחדות, האותנטיות והססגוניות בעולם.
צבעוניות קובנית. אחת המדינות הססגוניות בעולם
לקלף את השכבות
אז מהי קובה בעיניכם: מכוניות אמריקאיות משנות החמישים? מוזיקה סוחפת? סיגרים? חופים טרופיים יפים? בהחלט, קובה היא כל אלה, אבל היא הרבה יותר מזה. כדי להכיר את קובה האותנטית, צריך לקלף את השכבה החיצונית, הנראית על ידי התיירים. הכנסיות, המוזיאונים, האתרים התיירותיים, כל אלה כבודם במקומם מונח. אבל כדי להסתכל על קובה פחות כגלויה ויותר כמקום חי, נושם ובועט, צריך להפסיק לרוץ ופשוט לקחת את הזמן.
צילום: פליקס לופה
סוד יופייה הנסתר של קובה, זה שתופס את עינו של הצלם ולא מניח להוריד את המצלמה, נמצא בכל פינה, צריך רק לדעת למצוא אותו. גם במקומות הכי תיירותיים, אם תלכו חמישה מטרים ימינה או שמאלה, אל סמטה אחורית או רחוב צדדי, תמצאו את עצמכם בעולם אחר: נשים מבוגרות עם רולים בשיער בסלון היופי השכונתי, בחורים צעירים משחקים דומינו ברחוב, ילדים קופצים חבל או גומי, ממש כמו שעשו אצלנו לפני כמה עשרות שנים.
כמה מטרים מאתרי התיירות הפופולריים מסתתרת קובה האותנטית | צילום: פליקס לופה
להיסחף לתוך הסיפורים, הצבעים והצלילים
אם תגיעו לכפרים הקטנים, כאלה שאין בהם בהכרח "אתרי חובה", תיבלעו בקלות בעולם הסוחף של הסיפורים, הצלילים והטעמים. תיפגשו אנשים שיושבים בכיכר או בפתח הבית, שישמחו לגלגל שיחה – על קובה, שהם כל כך אוהבים וגאים בה, ועל ישראל שהם אוהבים וסקרנים לשמוע עליה.
צילום: פליקס לופה
כשמטיילים בקצב איטי, בלי תחושה שחייבים להספיק עוד ועוד, העיניים מתרחבות והמצלמה מגלה את הפנים מלאי ההבעה, העיניים המחייכות, הצבעוניות שאין שנייה לה, המוזיקה שלא נותנת לרגליים לעמוד במנוחה. זוהי המהות של קובה וזוהי המהות של צילום בקובה. חוויה שאין שנייה לה.
הנה כמה מקומות שבהם מבקרים במהלך טיול צילום בקובה:
הוואנה
טיול בקובה יתחיל באופן טבעי בעיר הבירה הססגונית, עם המכוניות האמריקאיות הענקיות שהפכו לסמלה, הסמטאות והכיכרות, האנשים מסבירי הפנים. בין השאר, מצלמים באתרים נהדרים כמו בית הקברות, אחד המרשימים בעולם, שווק האמנים והמרכז ההיסטורי.
שניים מסמליה של קובה: מכוניות אמריקאיות משנות החמישים וצ'ה גווארה
סיינפואגוס
העיר הקולוניאלית סיינפואגוס (Cienfuegos), הנמצאת בחוף הדרומי של קובה, מאפשרת להיכנס לעומק החיים הקובניים – הפאבלות הצבעוניות, נמל הדייגים, בתי המקומיים. זהו המקום המושלם להתחיל להתאמן בצילומי פורטרטים.
סאנקטי ספיריטוס
הרחק מסלול התיירים הרגיל, העיירה סאנקטי ספיריטוס (Sancti Spíritus, "רוח הקודש"), מאפשרת לראות את חיי היום-יום האותנטיים. ילדים משחקים ברחובות, נשים משוחחות בחצרות, בתים צבועים בצבעי פסטל, עציצים פורחים. והכי טוב, כמעט ללא תיירים. במחוז סאנקטי ספיריטוס, שהעיירה היא בירתו, אפשר להכיר את קובה הכפרית, עם איכרים שמעבדים את השדות, בוקרים מקומיים וכנסיות קטנות ומיוחדות.
צילום: פליקס לופה
טרינידד
טרינדד (Trinidad), הנמצאת במרכז קובה, היא עיר עתיקה (היא בת יותר מ-500 שנה!), ססגונית ורומנטית. קל להתאהב ברחובות המרוצפים אבן, בבניינים הקולוניאליים, בכיכרות היפות ובכנסיות המרשימות. טרינידד והאזור מסביבה, שבו מגדלים קנה סוכר, הוכרזו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
ואראדרו
עם כל היופי והייחוד של קובה, אי אפשר להתעלם מהמיקום שלה בים הקריבי. אז לפחות לכמה שעות במהלך הטיול, הניחו את המצלמה בצד ותנו לעצמכם להתענג על חופשה קריבית. עיירת הנופש ואראדרו (Varadero) נמצאת בחצי אי בצפון-מערב קובה, על רצועת חוף של 20 ק"מ. תמצאו כאן את כל הטוב של הקריביים: חול לבן ורך, ים בצבע תכלת משגע, דקלי קוקוס והרבה אפשרויות של ספורט ימי. היש טוב מזה?