תפריט עמוד

בנגקוק: סיור במרכז העיר

בנגקוק: סיור במרכז העיר

ביקור בארמון המלך ובודהא השוכב, במוזיאון הלאומי וברובע התרמילאים, השוכנים במרחק הליכה זה מזה. אם יש לכם רק יום אחד בבנגקוק, ראוי שתבלו אותו כאן

הכוח והמוח, הכסף והזהב שוכנים בלִבּה של בנגקוק. כמו בכל מקום אחר בעולם, גם כאן מחוברת ההשכלה לממון, שמחובר לשכבה השלטת. על שפת הנהר תמצאו את השילוש הקדוש הזה: את ארמון המלך ואת וואט פהו, את האוניברסיטה התאילנדית הראשונה ואת המוזיאון הלאומי שבו חלק מאוצרות הממלכה. אם יש לכם רק יום אחד בבנגקוק, ראוי שתבלו אותו כאן. את הטיול אפשר לקנח ברחוב קהאו סאן, הלב התרמילאי של בנגקוק, שאין בו פאר ולא הדר, אך הוא תוסס, חי ומלא פעילות.

בשני האתרים הגדולים – וואט פהו וארמון המלך – מומלץ לבקר סמוך לשעות הפתיחה או הסגירה, כדי להימנע מסיור בחברת עשרות קבוצות מאורגנות.

ביתו של הבודהא הישֵן
הכי גדול, הכי ישן, הכי משכיל – את כל התארים האלה נושא הקומפלקס היפה של וואט פהו (Wat Pho). כדי להיכנס למתחם המקדש עליכם לעבור באחד השערים שבצלע הדרומית או בצלע הצפונית שלו. במקום עמד מקדש כבר במאה ה-16, בתקופה שאיותהאיה (Ayuthaya) היתה הבירה של תאילנד. עם הפיכת בנגקוק לבירה ב-1782 החלו שיפוצים במקום, שהפכו אותו לקומפלקס המקדשים הגדול בבנגקוק ולמרכז התאילנדי הראשון להשכלה ציבורית. ולמרות כל אלה, תהילת עולם באה לו בשל הדייר החשוב ביותר שלו – הבודהא השוכב (Reclining Buddha) הגדול בעולם. התיירים מכנים את הפסל "הבודהא הישֵן", אבל לא, בודהא לא נם. התנוחה האופקית מסמלת את מעברו לנירוונה, משכן הנצח של נשמה שזכתה להשתחרר ממעגל הגלגולים.

הפסל הענקי – 46 מטר אורכו ו-15 מטר גובהו – עשוי אבן מצופה בבטון, עם גימור בוהק של שכבות עלי זהב. כפות הרגליים הענקיות שלו מחולקות ל-108 ריבועים, המייצגים את 108 התכונות הטובות של בודהא, ובכל אחד מהם ציור אחר משובץ באם הפנינה.

בסוף המאה ה-18, כשהמלה הכתובה עוד לא היתה מוכרת ברוב ממלכת תאילנד, הקים המלך ראמה השלישי אוניברסיטה במתחם וואט פהו. היו בה פקולטות לאסטרונומיה, מתמטיקה, רפואה, פילוסופיה, אימון הגוף ותרבות כללית. האוניברסיטה כבר אינה שם, אבל תוכלו לראות חלק מה"ספרייה": במתחם המקדש יש לוחות שיש ועליהם שרטוטים של חומר הלימוד. ליד הצ'די (Chedi, מעין מקדש קטן שמתחתיו מוטמן אפרם של אנשי דת או בני משפחת המלוכה) של ראמה השלישי נמצא ביתן עם חומר הלימוד של הפקולטה לרפואה – ציורים של גוף האדם עם קווי המרידיאנים ונקודות לדיקור וללחיצה.

למרכז ההשכלה בוואט פהו נותר שריד אחד: בית הספר הרפואי למסאז', שנמצא בחלק המזרחי של המתחם. היום כשאומרים "מסאז' תאילנדי" מיד עולה על השפתיים חיוך זימתי, אך הפרשנות המודרנית עושה עימו עוול גדול. למסאז' התאילנדי המסורתי יש ערך רפואי – הוא עוזר לפתוח סתימות אנרגטיות ומאפשר זרימה חופשית של אנרגיית החיים בגוף. בבית הספר למסאז' יש קורסים למתחילים ולמתקדמים. חלק מהמורים דוברים אנגלית, ותיירים מוזמנים להצטרף לקורס בן כמה ימים, שבסופו יקבלו דיפלומה. מבקרים מזדמנים יכולים להיכנס למקום ולקבל מסאז' בזול. אחרי המסאז' נמשיך לשוטט בחצרות המקדש ונגיע אל כמה מקדשים נוספים, ובהם אוספים גדולים של פסלי בודהא וכן 91 צ'די, שרובם מקושטים בשברי פורצלן סיני בדוגמאות גיאומטריות ופרחוניות.

את הקומפלקס הגדול של הארמון ומקדשיו מאפיין פאר שרק מלכים יכולים להרשות לעצמם

המלך לא גר כאן יותר
מוואט פהו נמשיך לארמון המלך. את הקומפלקס הגדול של הארמון ומקדשיו מאפיין פאר שרק מלכים יכולים להרשות לעצמם. ולמרות זאת, מלך תאילנד לא גר כאן יותר. הוא עבר בשנות השישים של המאה העשרים לארמון המגורים שבצפון העיר, ובארמון זה נערכים טקסים בלבד.

הארמון גובל בצלעו הדרומית בוואט פהו, אך הכניסה אליו היא מהצלע הצפונית. ההליכה לשם אורכת כעשרים דקות ומן הסתם יהיה חם, אז קחו טוק-טוק ובאותה הזדמנות תעניקו מנוחה לרגליים. לארמון המלך, הנחלק למתחם המקדשים ולמתחם מבני הטקסים, היכנסו בלבוש צנוע (לא גופיות, מכנסיים קצרים או כפכפים), ולא – תישלחו לשכור מכנסיים/חצאית בחנויות שבכניסה. מקופת הכרטיסים מובילה הדרך אל הכניסה לאזור המקדשים – כמאה מבנים שנבנו על ידי המלכים השונים. כבר בכניסה תיפלט ממכם אנחת התפעלות: הצבעים בוהקים, המקדשים עצומים, הפסלים גדולים ומלאי הוד. חצר המקדשים מלאה הפתעות. שוטטו בנחת, הביטו והתפעמו. משמאל לשער הכניסה, על רמפה מוגבהת ניצבים שלושה מקדשים מפוארים. הראשון הוא סְטוּפה (מבנה קודש בודהיסטי) בצורת פעמון מוזהב, הבנויה בסגנון ציילוני; השני, עם קצות גג מחודדים, בנוי בסגנון תאילנדי; השלישי, עם גג שנראה כמו תירס גדול אבל הוא בעצם סמל ללינגם (איבר המין) של האל ההודי שיווה, בסגנון קמבודי.

המקדש הקדוש ביותר, לא רק בקומפלקס הזה או בבנגקוק אלא במדינה כולה, הוא מקדשו של בודהא האיזמרגד, פְהרָה קֶוו (Phra Kaew), שמשמש קמיע של הממלכה התאילנדית. מוצאו של הפסל (העשוי מחתיכה אחת של אבן ירקן בגודל של כשבעים סנטימטר) אינו ברור. הוא עבר נדודים בצפון תאילנד, הגיע ללאוס ובסוף מצא את משכן הקבע במקדשי הארמון. לפסל שלוש גלימות זהב המותאמות לעונות השנה בתאילנד: לעונה הגשומה, לעונה הקרירה ולעונה החמה. שלוש פעמים בשנה מטפס המלך אל הכן הגבוה שעליו ניצב הפסל, ומחליף את לבושו של הקמיע.

אסור לצלם את הפסל, לפני שנכנסים אל המקדש יש לחלוץ נעליים ובפנים אסור לעמוד. כיוון שכבר התיישבתם, הביטו סביב על ציורי הקיר המפוארים ועל הפסלים הרבים שבמקדש. את בודהא האיזמרגד עצמו יהיה לכם קשה לראות – הכן הגבוה שלו שומר אותו רחוק ומסתורי.

מחוץ למקדש תוכלו לראות את התאילנדים מגישים מנחה לפסל – נר, מקל קטורת ופרח לוטוס – כנגד שלושת היסודות של הבודהיזם: בודהא, מסדר הנזירים והתורה הבודהיסטית. הלוטוס, שצומח במקווה של מים עומדים או ביצה, פורח בוורוד או בלבן צחור, ומסמל כי לא משנה מאיזו מציאות עכורה אנו באים – כולנו יכולים להתעלות ולזכות בהארה.

את החומות המקיפות את קומפלקס המקדשים מעטרים ציורים מתוך האפוס ההודי המפורסם, הראמיאנה, המספר על מלך הודי בשם ראמה, שהיה גיבור, חכם, ישר וצנוע. הגנרל צ'אקרי, שהקים את שושלת המלכים התאילנדית הנוכחית, קרא לעצמו על שם המלך ראמה, מתוך תקווה שגם הוא יהיה מלך אידיאלי שכזה. היום מולך בתאילנד המלך ראמה התשיעי.

מאזור המקדשים נמשיך אל מתחם מבני הטקסים דרך פתח בצלע הדרומית. הבניין המרשים ביותר בחלק זה הוא ארמון צ'אקרי הגדול (Great Chakri Palace). בעבר התגורר המלך בארמון זה, היום הוא משמש לכנסים ולקבלת שגרירים. מצפון לארמון המלך נמצאת הכיכר המלכותית סאנאם לואנג (Sanam Luang), שבימים מיוחדים עורכים בה טקסים ואירועים מלכותיים וממלכתיים, ובסתם ימי חול וחג היא משמשת את הקהל הרחב. בימי השבוע מתחילה הפעילות בכיכר לרחוש בשעות הערב, ובימי ראשון במשך כל היום.

על הדשא פורשות מסעדניות מקומיות מחצלות ופותחות דוכני מזון קטנים. הן מוכרות מיני מאכלים מקומיים – חלקם חביבים על תיירים, חלקם על זואולוגים. בימי ראשון מגיעות משפחות עם ילדים שמטיסים בשמי הכיכר עפיפונים.
מול החלק המערבי של הכיכר שוכן המוזיאון הלאומי (National Museum), שנוסד על ידי המלך ראמה החמישי ב-1884. זהו המוזיאון הגדול והמקיף ביותר בכל דרום-מזרח אסיה: בעשרים בנייניו ובחצרותיו יש יותר מאלף מוצגים מכל סגנונות האמנות התאילנדית, מהתקופה הניאוליתית ועד ימינו. התצוגה ענקית, ולכן כדאי להחליט מראש בעזרת קטלוג המוזיאון במה רוצים להתמקד, או להצטרף לסיור מודרך באנגלית (פרטים בטלפון: 66-2-2158173).

עשר דקות הליכה מצפון למוזיאון ולכיכר יביאו אותנו אל מרכז התרמילאים התוסס של בנגקוק: רחוב קהאו סאן (Khao San). אם אתם מטיילים בתקציב מצומצם, אתם מן הסתם מתגוררים כאן. אם לא – כדאי לקפוץ לביקור ברחוב ההומה ולחוות את הערבוביה הגדולה של בתי הארחה, מסעדות, דוכני אוכל, חנויות, סוכנויות נסיעות והיכלי מסאז'.

במסעדות הרבות בסביבה מוכרים אוכל תאילנדי מותאם לחיך המערבי, אוכל מערבי ואפילו אוכל ישראלי למי שמתגעגע. בסוכנויות הנסיעות שברחוב אפשר לרכוש כרטיסי טיסה זולים לכל העולם, להצטרף לסיורים בבנגקוק ובכל תאילנד, לשכור רכב, לקבל שירות אשרות ועוד. את כרטיסי הטיסה רכשו רק בסוכנויות הגדולות והאמינות; הקטנות נוטות להיעלם לפעמים עם המקדמה ששילמתם.
אם בלב כל ההמולה הרוחשת, שאון הקניות והפעילות התוססת תתגעגעו פתאום הביתה ותחפצו דווקא להתחבר לשורשים – חפשו במרכז הרחוב שלט צהוב ועליו מגן דוד גדול. כן, אנשי חב"ד הגיעו עד הלום.

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

שוק בעלי החיים בבנגקוק

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות