יש מלונות המשמשים בסיס ליציאה אל העיר, ויש מלונות שהעיר נכנסת אליהם פנימה. אמריקן קולוני, בשולי שכונת שייח' ג'ראח ובמרחק הליכה מן העיר העתיקה, שייך לסוג השני. מאחורי שער האבן מסתתר מתחם ירושלמי שקט של מבנים, גנים וחצרות פנימיות, אבל השקט הזה אינו ניתוק: ההיסטוריה הפוליטית, הדתית והאנושית של ירושלים נוכחת כמעט בכל פינה.
סיפורו של המקום מתחיל הרחק מכאן, בארצות הברית של המאה ה־19. אנה והוריישו ספאפורד, זוג נוצרים משיקגו, איבדו את ארבע בנותיהם באסון ימי ב־1873. לאחר שורה של משברים אישיים ודתיים הם עזבו את ארצות הברית, וב־1881 הגיעו לירושלים עם קבוצה קטנה של מאמינים. הם ביקשו להקים קהילה שיתופית ברוח הנצרות הקדומה, ללא פעילות מיסיונרית, וחיו תחילה בבית בעיר העתיקה. אנשי הקבוצה עסקו בסיוע לנזקקים, ללא הבחנה בין מוסלמים, יהודים ונוצרים, ועד מהרה נודעו בעיר בפשטות כ"האמריקאים".
בשנות ה־90 של המאה ה־19 הצטרפו אליהם עשרות מאמינים שוודים, והקהילה הגדלה נזקקה לבית מרווח יותר. היא שכרה ולאחר מכן רכשה אחוזה שנבנתה באמצע המאה ה־19 בידי רבאח אפנדי אל־חוסייני, פאשא ירושלמי. על פי מסורת המקום, המבנה המרכזי כלל את חדריו של הפאשא ואת חדרי ארבע נשותיו, סביב חצר פנימית. חלק מהחדרים האלה משמשים גם כיום כחדרי אירוח.
בתחילת המאה ה־20 החלה הקהילה לארח צליינים ומבקרים מערביים שחיפשו בירושלים תנאי לינה טובים מאלה שסיפקו האכסניות המקומיות. במקביל היא הפעילה בתי יתומים, מרפאות, מטבחי תמחוי ובתי מלאכה. אנשי מחלקת הצילום של המושבה יצרו תיעוד רחב של ירושלים, ארץ ישראל והמזרח התיכון בשלהי התקופה העות'מנית ובימי המנדט הבריטי; חלק גדול מן הארכיון שמור כיום בספריית הקונגרס בוושינגטון. במהלך מלחמת העולם הראשונה סייעו חברי הקהילה לתושבי העיר, וב־1917 יצא מן המתחם הדגל הלבן ששימש באחד הניסיונות למסור לבריטים את הודעת הכניעה של ירושלים העות'מנית.
הקהילה הדתית התפרקה בהדרגה, ובסוף שנות ה־50 נפתח ביתה לציבור כמלון. מאז התארחו כאן מדינאים, סופרים, אמנים, דיפלומטים ועיתונאים. המוניטין הפוליטי של המקום אינו נובע רק מרשימת האורחים: ב־1992 התקיימו בו פגישות בין נציגים ישראלים ופלסטינים, כחלק מן המגעים המוקדמים שהובילו להסכמי אוסלו.
הקהילה שכרה ולאחר מכן רכשה אחוזה שנבנתה באמצע המאה ה־19 בידי רבאח אפנדי אל־חוסייני, פאשא ירושלמי
על פי מסורת המקום, המבנה המרכזי כלל את חדריו של הפאשא ואת חדרי ארבע נשותיו, סביב חצר פנימית
בית עם 84 חדרים
אמריקן קולוני אינו בניין אחד אלא מתחם של ארבעה מבנים: הבית הראשי, הבית המזרחי, בית הדקלים ומבנה המכונה Cow Byre, שבעבר שימש חלק מן המתחם החקלאי. ביניהם נמצאים מעברים, מדרגות, גינות ופינות ישיבה. במלון 84 חדרים וסוויטות, ואין ביניהם אחידות מכוונת: יש חדרים בעלי תקרות מקומרות או מצוירות, רצפות אבן ירושלמית ישנות וריהוט המזכיר את סוף התקופה העות'מנית, ולצידם חדרים מודרניים יותר.
החדרים המכונים "קלאסיק פאשה" משתדלים לשמר במפורש את האופי העות'מני. הם אינם תפאורה מוזיאלית, אך ניכרים בהם הקירות העבים, הקשתות, העץ הכהה והפרופורציות של בית מגורים מן המאה ה־19. לצד אלה נמצאים כמובן המרכיבים הנדרשים ממלון בן זמננו. דווקא החיבור הלא לגמרי חלק בין ישן לחדש הוא חלק מאופיו של המקום: דלת עשויה להוביל ממסדרון היסטורי אל חדר רחצה מודרני, וחלון אבן קטן יכול להשקיף על גן או על רחוב ירושלמי עמוס.
מרכזה של השהות הוא החצר הפנימית המופלאה יש לומר. עצי תות גבוהים מצלים עליה, מזרקה פועלת במרכזה, והשולחנות מסודרים בין קירות האבן והצמחייה. בשעות הבוקר מוגשת כאן ארוחת הבוקר; בערב הופכת החצר למקום ישיבה שקט, גם כאשר העיר שמחוץ לחומות המלון ממשיכה להתנהל בקצב אחר. במתחם יש גם גן צמחי תבלין ליד הבית המזרחי, גן זיתים ופינות נסתרות, וכן בריכת שחייה עונתית.
במתחם יש גם גן צמחי תבלין ליד הבית המזרחי, גן זיתים ופינות נסתרות, וכן בריכת שחייה עונתית
המטבח שבין מזרח למערב
האוכל באמריקן קולוני משקף את הזהות הבינלאומית של המלון, אך נשען גם על הסביבה. מסעדת ערבסק, חדר האוכל המרכזי, משלבת מנות מזרח־תיכוניות עם מטבח אירופי. בארוחת הבוקר אפשר למצוא לצד המאפים והמנות המוכרות גם גבינות, ירקות, שמן זית, תבשילים מקומיים וחביתות המוכנות לפי הזמנה. חלק מעשבי התיבול מגיעים מגינת המלון. בקיץ פועל בגן בית הדקלים בר פתוח עם גריל פחמים, ובחורף עוברת הפעילות פנימה, אל חללים כמו ואל'ס בראסרי והסלר בר.
האוכל באמריקן קולוני משקף את הזהות הבינלאומית של המלון, אך נשען גם על הסביבה.
מסעדת ערבסק, חדר האוכל המרכזי, משלבת מנות מזרח־תיכוניות עם מטבח אירופי
לצאת אל ירושלים
מיקומו של המלון במזרח העיר מאפשר להכיר ירושלים מעט אחרת. בכמה דקות הליכה מגיעים אל קתדרלת סנט ג'ורג' האנגליקנית ואל הרחובות ההיסטוריים של שייח' ג'ראח. לעיר העתיקה מומלץ להיכנס דרך השער החדש ולא שער שכם שעלול להיות מתוח, אפשר לרדת לכיוון מוזיאון רוקפלר, להמשיך לשער האריות ולכנסיית סנט אנה, או לעלות לעבר הר הזיתים, גת שמנים והתצפיות על העיר העתיקה.
בשיבה אל המלון, מעבר השער מורגש כמעט מיד. לא מפני שהעיר נעלמת, אלא מפני שכאן היא מצטמצמת לרגע לחצר אבן, לרחש מים ולשיחה בין אורחים בשפות שונות. אמריקן קולוני אינו רק מקום לינה היסטורי. הוא מקום שמאפשר להתבונן בירושלים מתוך אחד המאפיינים העמוקים שלה: מפגש מתמשך, ולעיתים שברירי, בין עולמות. הלוואי ויעשו כאן שיחות שלום.
_______
התמונה הפותחת: הגינה המרכזית. צילום: מיקאלה בורסטואו
אתר המלון
