בחזרה לעבר – עיתון האור 1913

• אמת בפרסום. בעיתונות של אותה תקופה, עוד לא הכירו כנראה את המונח: "כתבה פרסומית". כך אפשר לראות שהעמוד הראשי מכוסה במודעות פרסומת, לחלקן מראה של ידיעות לכל דבר. בולטות במיוחד הפרסומות למחלבת הר טוב ולבית החרושת לנגרות (ראו בהמשך).

• החיזוקית של 1913. הרבה לפני תכשירי החיזוקיות למיניהם נטלו תושבי ירושלים קרואור. הקרואור, לפי הפרסום, נותן דם לאנמים ומחזיר את הכוחות לחלשים ולחסרי-האונים. אם היו מפרסמים אותו היום, בטח היו מציינים שהוא "עשוי מרכיבים טבעיים בלבד". ב-1913 זה כנראה לא היה כל כך חשוב, אבל העיקר שגם היהודים המהדרין יכלו להשתמש בו.

• היישר מן המחלבה. פעם, לפני שהמחלבות היו מקום שעוצרים בו בדרך לצפון לארוחה של גבינות עיזים, הן התמקדו בייצור חלב. כמו מחלבת "הר-טוב", או ארטוף, אם תרצו. במחלבת הר-טוב ייצרו חלב טרי, "משובח בטעמו הטוב ובנקיון הגמור" ומעל הכל – במחיר ממוצע! המחלבה ייצרה לא רק חלב אלא גם גבינה בולגרית. אולי משום שהיא שכנה במושבה הר-טוב, שנוסדה ב-1895 על ידי חובבי ציון מבולגריה. המושבה הוקמה על אדמות היישוב הערבי ערטוף, ליד בית שמש, וננטשה במאורעות תרפ"ט.

• רק תריסין אמריקנים! עיתון האור אמנם נערך על ידי אליעזר בן

יהודה, אבל זה לא הפריע לו לשאת את עיניו לאמריקה הרחוקה. הפרסומת, נראית כידיעה לכל דבר ומופיעה תחת הכותרת: "חזקת הבתים אלו התריסין שבהם". בפרסומת קורא ש. אשכנזי, בעל בית חרושת לנגרות ביפו, לרכוש אך ורק תריסים אמריקאיים. הוא מפליג בשבחם של התריסים ומתארם באופן ציורי: "דקי-עצים בהתריסין שהיו עד כה עשויים בחזרת מסמרים קטנטנים אשר במקרה הראשון נפלו המסמרים ואתם יחד נפזרו ברוח כל דקי-העצים, עתה שקועים. המה בצדדי המסגרות שלא ימוטו לעולם".

• אירופה מתכוננת למלחמה. יותר משנה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, כבר ניכר באירופה המתח לקראת המלחמה. במאמר מערכת שעומד במרכזו של העמוד הראשי, ניכרת דאגה מהחלטתה של גרמניה להגדיל את צבאה למספר של 856,000 חיילים. המאמר שם דגש על ההוצאות הכבדות אליהן יגררו שאר מדינות אירופה בעקבות ההחלטה. כולן ישקיעו משאבים בהגדלת צבאן ולא יישאר להן כסף להשקיע בתחומי החיים האחרים.

קצת על האור
עיתון עברי בעריכת אליעזר בן יהודה שיצא לאור בירושלים בין 1884 ל- 1914, בגלגולים ובשמות שונים. בין 1884 ל-1890 יצא בשם "הצבי". מאוקטובר 1890 עד מאי 1893 יצא בשם "האור. ממאי 1893 עד אפריל 1901 הופיע העיתון שוב בשם "הצבי". בין השנים 1902 ו- 1908 חלה הפסקה בהוצאת העיתון ובמקומו יצא לאור העיתון "השקפה". בספטמבר 1908 חזר העיתון להופיע בשם "הצבי" עד אוקטובר 1910, אז החליף את שמו שוב ל"האור".

עורך העיתון היה מחדש הלשון העברית אליעזר בן יהודה, למעט זמן קצר שבו היה יחיאל מיכל פינס. כן השתתפו בעיתון רבים ממשכילי הישוב הישן ומאנשי הישוב החדש וכן חמדה, אשתו השניה של בן יהודה ובנו איתמר בן אב"י.

מלבד ידיעות על הנעשה בארץ ישראל ובעולם, נאבק העיתון בישוב הישן ובערכיו, התעמת עם הנהגת עדות הספרדים והאשכנזים, ותמך בהחדרת ערכי הישוב החדש, הציונות והחייאת השפה העברית. אליעזר בן יהודה קיווה להשתמש בעיתון לצורך הפצת השפה העברית, ובעיתון התפרסמו חידושי לשון רבים וכן "קטעים מתוך ספר מילים גדול בסדר חדש" שהיוו התשתית למילונו העתידי של אליעזר בן יהודה. כמו כן, פורסמו בעיתון מאמרים בנושא היסטוריה וגיאוגרפיה של ארץ ישראל וכן תרגומים של ספרות זרה לעברית. החל משנת 1897 הופיע מדור מיוחד בשם "האכר היהודי", שהוקדש לעבודת האדמה ולחקלאות והפך אחר כך לשבועון עצמאי.