תפריט עמוד

הרובע היהודי בבודפשט

הרובע היהודי בבודפשט, ברובע השביעי של העיר, עומד במרכז דיונים ושינויים משמעותיים, אדריכליים ותרבותיים, שעשויים להשפיע באופן מכריע על מראה מרכז העיר.

הרובע היהודי בבודפשט, ברובע השביעי של העיר, עומד במרכז דיונים ושינויים משמעותיים, אדריכליים ותרבותיים, שעשויים להשפיע באופן מכריע על מראה מרכז העיר.
כל מי שנשאל בבודפשט לגבי עתידו של הרובע היהודי הסכים שזו השאלה האקטואלית ביותר בתכנון העירוני. סגן ראש העיר איקבאי סאבו דיבר על חידוש הרובע כעל האתגר הגדול ביותר של העירייה. הדיירים והמבלים ברובע דנו בנושא בחששות גדולים. תנופת הבנייה הגדולה שמתחוללת בעיר בעשור האחרון פסחה במשך זמן די ארוך על הרובע השביעי הסמוך למרכז. יחסית לאזורים אחרים בבודפשט הוא מעט מוזנח, לא מטופח, נבנו ושופצו בו מעט בתים חדשים. כל זה משתנה בימים אלה. במקומות רבים ברובע השביעי ולאורך רחוב קיראלי המרכזי ניצבים מנופים ופיגומים. על פי נתונים של העירייה בסקר מקיף שנערך ברובע לפני שנה התגלו הנתונים הבאים: 47 בניינים מבין 380 שניצבים ברובע נמכרו למשקיעים. 8 בניינים בעלי ערך אדריכלי ייחודי נהרסו ועשרים נוספים מוגנים עתה בידי העירייה מפני הריסה. חלק מן ההגנה מובטח בזכות העובדה שהרובע גובל ברחוב אנדראשי (Andrassy) הסמוך, שהוכר כנכס מורשת עולמית בידי אונסק"ו. נציגי הארגון אמורים להגיע לבודפשט בימים אלה כדי להבטיח שימור מבנים ברובע יהודי.
מידע נוסף, טיפים וכתבות מרתקות על בודפשט כאן
השינוי ברובע אינו רק אדריכלי. חלק ממנו חברתי ותרבותי. בשנים האחרונות השתנתה האוכלוסייה ברובע. יש בו כיום, בעיקר בגלל מחירי דיור נמוכים יחסית, אוכלוסייה צעירה גדולה. באזור פורחים מקומות בילוי שמתאימים לצעירים. הם זוכים לפופולריות בייחוד בקיץ, כאשר אפשר לשבת בחוץ, בחצרות הפנימיות שזוכות עכשיו לתחייה בבודפשט. סיור מקיף ברובע היהודי של בודפשט בנקודת הזמן הזו, כאשר השינוי מתחולל מול העיניים – מעניין במיוחד.

בית הכנסת הגדול

האתר הבולט והחשוב ביותר ברובע היהודי הוא ללא ספק בית הכנסת הגדול של בודפשט. בית הכנסת ברחוב דוהאן (Dohany) בפשט, נחנך ב-1859 ונחשב עתה לאחד מאתרי התיירות החשובים בעיר. תור ארוך משתרך בכניסה לבית הכנסת במשך רוב שעות היום. החזות החיצונית של הבניין, סמוך לצומת כבישים סואנת, ליד תחנת המטרו אסטוריה, בולטת מאוד ומעט מוזרה. יש בה מרכיבים מוריים רבים והמבנה מזכיר למתבונן בו חזית של מסגד, עם שני צריחים, עיטורים דמויי ערבסקות וחיפוי צהבהב. הפאר שלו מרשים מבחוץ ומבפנים. בית הכנסת יכול להכיל יותר משלושת אלפים מתפללים, הוא הגדול באירופה והשני בגודלו בעולם, אחרי בית עימנואל בניו יורק.
בנימין זאב הרצל, יליד העיר, שהתגורר בבית שצמוד לבית הכנסת, ערך כאן את בר המצווה שלו. במקום בו עמדה דירת משפחתו פועל כיום המוזיאון היהודי. הכניסה לבית הכנסת, למוזיאון ולחצר הגדולה בה יש אנדרטה לקורבנות השואה שעיצב אימרה וארגה נעשית מאותו שער (דמי כניסה 1000 פורינט, כעשרים שקל). האנדרטה, שצורתו כערבה בוכייה עשויה מתכת, ועל כל אחד מעליה חרוט שם של אחד מקורבנות השואה בהונגריה. ערב מלחמת העולם השנייה חיו בבודפשט 185 אלף יהודים ובעיר פעלו 125 בתי כנסת. כחצי מקהילת העיר נספתה בשואה. המרכז לזכר קורבנות השואה (רחוב Pava 39) מציג בבניין ששימש בשעתו כבית כנסת תערוכות על החיים במחנה אושוויץ.
כיום חיה בבודפשט קהילה יהודית די גדולה שמונה כשמונים אלף תושבים. כ-25 בתי כנסת עדיין פעילים בעיר ובחנויות רבות ברובע היהודי מוכרים אוכל כשר ושלטים בעברית מעטרים את חלונות הראווה שלהן.
האתרים האחרים ברובע מעניינים לא פחות מבית הכנסת הגדול. בית הכנסת רומבך, בפינת הרחובות רומבך ודוב נבנה שלושים שנה לפני בית הכנסת הגדול ובשעתו נחשב לבית הכנסת האדוק יותר. בשנים האחרונות עמד בית כנסת זה סגור ואפשר היה להתרשם רק מן החזית שלו, גם היא עם עיטורים מוריים מעניינים. לאחרונה נפתח בית הכנסת רומבך, בו נערכים עדיין שיפוצים, לביקורים. פנים בית הכנסת מרשים ויפה מאוד, חלונות עגולים מקיפים אותו והקירות מעוטרים בגווניםאדומים. עד שיסתיימו עבודות השיפוץ מגיעים לכאן רוב המבקרים במסגרת סיור משותף לשני בתי הכנסת. המרחק ביניהם רק כמאתיים מטר, אבל אפשר גם לבקר בו באופן עצמאי.

גוז'שדו אודבאר

אתר מרתק אחר ברובע היהודי, ממנו אפשר להתרשם עכשיו רק מעבר לגדר, הוא מערך של שש חצרות המחוברות במעברים פנימיים מקורים, שנקרא גוז'שדו אודבאר (Gozsdu Udvar – רחוב קיראלי 11 או רחוב דוב 16). מדובר בפנינה אדריכלית שבמשך שנים רבות התנהלו מאבקים על עתידה. האתר נבנה בידי האדריכל גיוזו ציגלר בתפישה חדשנית של תכנון אורבני בתחילת המאה העשרים. התגוררו בו בעיקר אומנים שעבדו בסדנאות קטנות בחצרות. הבעלות נדדה בין ממשלת רומניה לממשלת הונגריה והסכסוך נמשך עשרות שנים. מן הבנייה הנמרצת שמתנהלת עכשיו במקום קשה עדיין להבין עד כמה גדול נצחונם של היזמים, כלומר עד כמה כפו עליהם שימור של המבנה המקורי או אפשרו להם להתעלם ממנו בפיתוח הנדל"ן רב הערך. שלט הברונזה בכניסה לאתר מבהיר היטב את חשיבותו של המקום. לפני כשנתיים החלו לבנות בג'וז'שדו אודבאר ושומרים חסונים מונעים עכשיו כניסה לאתר. התוכנית הרשמית מציגה דירות מגורים יקרות, חנויות קטנות, מוזיאון ושני בתי מלון.

חצר סימפלה

חצר סימפלה (Szimpla Kert – רחוב 14 Kazinczy) בלב הרובע הוא אתר הבילוי הפופולרי באזור. המקום הגדול משלב בית קפה, בר, מועדון מוזיקה וקולנוע ובעיקר מקום מפגש של הצעירים שמתגוררים בסביבה. המקום נפתח באוקטובר 2001 ומעז התקיימו בו באופן סדיר פסטיבלי סרטים עצמאיים, אנימציה, דיונים עם יוצרים מקומיים ודיונים על העתיד האורבני של בודפשט. הבעלים מצהירים שהם מרכז לתרבות אלטרנטיבית ומציעים לדבריהם את המטבח הטוב בעיר. התבוננות באורחים מעידה שרובם מאמינים יותר באיכות הבירה מאשר באיכות האוכל.
רוב האורחים מעדיפים לאכול ב"קדאר" (Kadar – רחוב Klauzal 9). המסעדה הקטנה הזו היא מוסד מפורסם ברובע היהודי ולמעשה בעיר כולה. היא פתוחה רק בצהריים ומגישה אוכל יהודי. המחירים זולים ובשבת קשה להשיג שולחן פנוי. הקירות מכוסים בתמונות של אורחים מפורסמים. מבחר המנות מצומצם וממילא מספיק מבט חטוף כדי להבין שהסועדים מזמינים מנות קבועות: מרק עוף עם קניידלאך וגולאש אלוהי עם רוטב אדמדם.
האוכלים בקאדאר מייצגים מצוין את האתגר שעליו מדבר סאבו סגן ראש העיר – יש ביניהם קשישים שסועדים כאן בקביעות כבר עשרות שנים, לצד סטודנטים עם מחשבים ניידים שמחפשים מקום זול. כמה מהם ישרדו ברובע בשנים הקרובות? זה המבחן הגדול.

 

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.