תפריט עמוד

אתרי מורשת עולמית בישראל

אתרי מורשת עולמית בישראל

מערות מרשה ובית גוברין, שהוכרזו לאחרונה כאתר מורשת עולמית, הן אחד מתשעה אתרי מורשת בישראל. מי מחליט איזה אתר ייכנס לרשימה היוקרתית, מהם הקריטריונים לבחירה ומה משותף למצדה ולעכו, מלבד העובדה ששניהם אתרי מורשת? כל מה שרציתם לדעת על אתרי מורשת עולמית בישראל, וגם בעולם

ביוני 2014 הכריז ארגון אונסק"ו על מערות מרשה ובית גוברין כעל אתר מורשת עולמית. זהו אתר המורשת העולמית התשיעי של ישראל (כולל ירושלים המופיעה בנפרד ברשימה של אונסק"ו), מספר מכובד בהחלט, ודאי אם משווים אותו למספר אתרי המורשת במדינות כמו אירלנד (שני אתרים), קניה (חמישה אתרים) או ניו זילנד (שלושה אתרים). אבל מהו בעצם אתר מורשת עולמית, איך בוחרים אתר שכזה ומה המשמעות של הבחירה?

מי בוחר את אתרי המורשת העולמית?
אתר מורשת עולמית הוא אתר שהוכרז על ידי ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם) כאתר הראוי לשימור בזכות חשיבותו המיוחדת למורשת המשותפת לאנושות. הוועדה, האחראית על בחירת אתרים חדשים והמפקחת על ניהולם של אתרים קיימים, הוקמה בנובמבר 1972 במטרה "להגן על המורשת הטבעית והתרבותית העולמית". כל אחת מהמדינות החברות באונסק"ו יכולה להציע אתרים בשטחה (בישראל האחריות הזאת ניתנת לוועד הישראלי לאונסק"ו הכפוף למשרד החינוך), אחת לשנה ועדת המורשת מתכנסת כדי לבחון את האתרים שהוצעו במהלך אותה שנה ולהחליט על אלו שייכנסו לרשימה הסופית. נכון לכתיבת שורות אלו הרשימה של אתרי מורשת עולמית כוללת 1,007 אתרים ב-162 מדינות, 779 מהם מוגדרים כאתרי תרבות, 197 כאתרי טבע ו-31 כאתרים משולבים, כלומר כאלה המשלבים תרבות וטבע.


הגנים המקיפים את מקום קבורתו של בהא אללה, מייסד הדת הבהאית, מצפון לעכו. האתרים הבהאים הקדושים בישראל, בחיפה ובגליל המערבי, נבחרו כאתר מורשת עולמית ב-
2008 | צילום: © הקהילה הבהאית העולמית

בתנאים מסוימים, האתרים שברשימה יכולים לזכות את המדינה בסיוע כספי מקרן המורשת העולמית על מנת לשמר אותם, אולם על פי רוב הבחירה חשובה יותר מבחינה תדמיתית. ובסופו של דבר, הכרזה על מקום מסוים כעל אתר מורשת עולמית מושכת אליו יותר תיירים, דבר התורם לכלכלה המקומית. אבל מעבר לתרומה כספית, הבחירה באתר לרשימת המורשת העולמית שמה אותו באור הזרקורים העולמי ובכך מעודדת את המדינה או את הרשות המקומית לשמור עליו טוב יותר. כך, למשל, קרה עם תעלות ונציה, שלאחר בחירתן כאתר מורשת עולמית עברו ניקוי ושימור לטובת הדורות הבאים. 


שבטה, אחת מארבע ערים נבטיות על דרך הבשמים – אתר מורשת עולמית משנת 2005 | צילום: אסתר ענבר

איך בוחרים אתר מורשת עולמית?
יש עשרה קריטריונים לבחירת אתרי מורשת, שישה מהם נועדו לקביעת אתרי תרבות וארבעה לאתרי טבע. כדי להיכנס לרשימה על האתר לעמוד לפחות בקריטריון אחד, אם כי פעמים רבות האתרים הנבחרים עומדים בכמה קריטריונים בעת ובעונה אחת. מצדה, למשל, עומדת בשלושה קריטריונים שונים והתלים המקראיים – בארבעה קריטריונים. במקרה שאתר מסוים עומד בקריטריונים משתי הקטגוריות, תרבות וטבע, הוא נחשב לאתר משולב. כל האתרים הישראלים הם אתרי תרבות, כלומר הם עומדים בקריטריונים 1 עד 6.


העיר העתיקה של עכו (בצילום) הוכרזה כאתר מורשת עולמית ובאותה שנה גם מצדה זכתה בתואר | צילום: גל אלמוג

באיזה קריטריונים יש לעמוד כדי להיחשב לאתר מורשת עולמית?
הנה רשימה של עשרת הקריטריונים שיש לעמוד לפחות באחד או יותר מהם (בתרגום חופשי ובקיצורים נדרשים):
1. יצירת מופת של העשייה האנושית.
2. אתר המציג שינוי חשוב בערכים אנושיים תוך שימוש בפתרונות יצירתיים בתחומים שונים.
3. עדות ייחודית או יוצאת דופן להתפתחות תרבותית.
4. דוגמה יוצאת דופן לאדריכלות, טכנולוגיה או נוף המציגים שלבים משמעותיים בהיסטוריה האנושית.
5. דוגמה יוצאת דופן להתיישבות מסורתית, בים או על הקרקע, או ליחסי גומלין בין האדם לבין סביבתו הטבעית.
6. אתר הקשור לאירועים או למסורות חיות, לאמונות או ליצירות אמנותיות.
7. תופעות טבעיות יוצאות דופן או אזורים בעלי יופי טבעי יוצא דופן.
8. דוגמה יוצאת דופן לשלבים בהתפתחות כדור הארץ, תהליכים גיאולוגיים, עיצוב פני הקרקע ותהליכים גיאומורפולוגיים.
9. דוגמה יוצאת דופן להתפתחות של בתי גידול ימיים (מים מתוקים, מים מלוחים או אזורי חופים) ושל אוכלוסיות הצמחים ובעלי החיים שבהם.
10. בית גידול טבעי בעל חשיבות משמעותית, מגוון ביולוגי הכולל מינים בסכנת הכחדה בעלי חשיבות אוניברסאלית מבחינה מדעית או מבחינת שימור.


מתוך התלים המקראיים בישראל נבחרו שלושה – תל מגידו (בצילום), תל באר שבע ותל חצור כאתרי מורשת עולמית | צילום: גולף בראבו, cc-by-sa 3.0

אתרי המורשת העולמית בישראל – נא להכיר
ישראל נכנסה לרשימת אתרי המורשת העולמית בפעם הראשונה בשנת 2001 עם שני אתרים – מצדה והעיר העתיקה בעכו. ליתר דיוק, ב-1981 נבחרה לרשימה העיר העתיקה של ירושלים, אלא שהיא מופיעה כקטגוריה עצמאית, ללא שיוך מדיני (ברשימה של אונסק"ו היא מופיעה בין יפן לירדן, על פי הסדר האלפבתי באנגלית). ירושלים נבחרה על פי קריטריונים 2, 3 ו-6, ובנימוקי הוועדה נכתב כי העיר הקדושה לשלוש הדתות – יהדות, נצרות ואסלאם – היתה מאז ומתמיד בעלת חשיבות סמלית רבה. בין 220 האתרים ההיסטוריים בעיר מצוינים באופן מיוחד שלושה: הכותל המערבי, כנסיית הקבר וכיפת הסלע.


חומות העיר העתיקה של ירושלים. בנימוקי הוועדה לבחירת העיר כאתר מורשת עולמית צוינו במיוחד שלושה אתרים הקדושים לשלוש הדתות – הכותל המערבי, כנסיית הקבר וכיפת הסלע | צילום: יונה בייבי,
cc-by-sa 3.0  

העיר העתיקה של עכו נבחרה בהתאם לקריטריונים 2, 3 ו-5 (ראו למעלה) ובתיאור של אונסק"ו נכתב עליה כי היא "עיר נמל היסטורית מוקפת חומה, שמיושבת ברציפות מאז התקופה הפיניקית… שרידי העיר הצלבנית, מהשנים 1291-1104, נותרו כמעט בשלמותם, מעל הקרקע ומתחתיה".

מצדה נבחרה על פי קריטריונים 3, 4 ו-6, וכך כתבו עליה באתר של אונסק"ו: "…המחנה, הביצורים וסוללת המצור הם השרידים השלמים ביותר למצור רומי שנותרו בימינו".


דוגמה מופתית לסגנון הבאהואוס בעיר הלבנה של תל אביב | צילום: יאיר טלמור, cc-by-sa 3.0

שנתיים לאחר עכו ומצדה, ב-2003, נבחרה העיר הלבנה של תל אביב בזכות ריכוז של אלפי בתים שנבנו בסגנון האדריכלות הבינלאומית (המכונה באוהאוס). העיר הלבנה נבחרה על פי הקריטריונים 2 ו-4, וכך נכתב בהחלטה של אונסק"ו: "העיר הלבנה נבנתה משנות השלושים המקודמות ועד שנות החמישים, על פי תוכנית עירונית של סר פטריק גדס, והיא משקפת עקרונות מודרניים ואורגניים של תכנון אורבני. הבניינים עוצבו על ידי אדריכלים שלמדו באירופה לפני שהיגרו לישראל, והם יצרו מבנה אדריכלי יוצא מן הכלל שמשקף את התנועה המודרנית בהקשר תרבותי חדש".

עברו עוד שנתיים וב-2005 שני אתרים ישראליים נוספים נכנסו לרשימה היוקרתית – התלים המקראיים ודרך הבשמים. התלים המקראיים שנבחרו – תל באר שבע, תל חצור ותל מגידו – נבחרו בהתאם לארבעה קריטריונים שונים, 2, 3, 4 ו-6. וכך נכתב בהחלטת אונסק"ו: "שלושת התלים מייצגים את הדוגמה הטובה ביותר בלבאנט להתיישבות עירונית צפופה בתקופת הברזל. שרידי המבנים שנותרו מעידים על קיומו של שלטון מרכזי, פעילות חקלאית משגשגת ושליטה על דרכי מסחר חשובות".


שער המקדש הנבטי בעבדת, אחת הערים הנבטיות על דרך הבשמים | צילום: מארק וילסון

האתר השני שנבחר באותה שנה הוא דרך הבשמים – ערי מדבר בנגב. האתר כולל ארבע ערים נבטיות – עבדת, ממשית, חלוצה ושבטה – ויחד עמן מצודות וחאנים על דרך הבשמים וכן עדויות לעיבוד חקלאי, והכל על פי קריטריונים 3 ו-5. באתר אונסק"ו נכתב כי האתרים שעל דרך הבשמים "…משקפים את המסחר הענף בין דרום חצי האי ערב לים התיכון, ששגשג בין המאה ה-3 לפני הספירה למאה ה-2 לספירה. שיטות ההשקיה המתוחכמות, המבנים העירוניים, המצודות והחאנים – כולם מעידים על התיישבות ועל מסחר ענף על אף תנאי המדבר הקשים".

ב-2008 נבחרו המקומות הבהאים הקדושים בחיפה ובגליל המערבי. הבחירה במקומות אלו נעשתה על פי קריטריונים 3 ו-6, ובאתר אונסק"ו נכתב עליהם כי הם נבחרו בשל "המשמעות הרוחנית העמוקה שלהם וכי הם מעידים על מסורת חזקה של עלייה לרגל של האמונה הבהאית".


הגנים המעוצבים ומקדש הבאב בחיפה, אחד משני המקומות הקדושים ביותר לבהאים (השני נמצא מצפון לעכו)
צילום: © הקהילה הבהאית העולמית

ארבע שנים חלפו עד שב-2012 נבחרו מקבץ המערות בנחל מערות שבכרמל, אתרי התיישבות של האדם הקדמון. המערות – מערת תנור, מערת גמל, מערת הנחל ומערת הגדי – נבחרו על פי קריטריונים 3 ו-5. וכך נכתב עליהן באתר של אונסק"ו: "המערות מהוות מפתח לתיארוך של האבולוציה האנושית בכלל ושל הפרהיסטוריה של הלבאנט בפרט".


מערת הפעמון בבית גוברין, אחת ממערות מרשה-בית גוברין שנבחרו כאתר מורשת עולמית בקיץ 2014

בקיץ 2014 נוסף אתר ישראלי חדש לרשימה, מערות מרשה – בית גוברין. האתר, שנבחר על פי קריטריון 5, מכיל אלפי מערות – מערת בית הבד, מערת הפעמון, מערת קולמבריום ורבות אחרות, שנחצבו בסלע הקירטון הרך בגבעות השפלה. בין השאר נכתב באתר אונסק"ו כי האתר הזה מהווה "עדות למארג ענף של תרבויות ולהתפתחות שלהן לאורך יותר מ-2,000 שנה, מהמאה השמינית לפני הספירה, אז נבנתה העיר מרשה, ועד לתקופת הצלבנים".

אתרי מורשת – השיאנים, המודחים, התמוהים
שטח המדינה או מספר תושביה אינם מעידים על כמות אתרי המורשת שבה. השיאנית העולמית היא איטליה, עם המספר הגדול ביותר של אתרי מורשת עולמית – 50 אתרים. אחריה נמצאת סין, עם 47 אתרי מורשת, השלישית ברשימת השיאניות היא ספרד עם 44 אתרים, לאחר מכן גרמניה וצרפת, כל אחת מהן עם 39 אתרים. הבאות ברשימה הן הודו ומקסיקו, כל אחת עם 32 אתרי מורשת עולמית. מעניין לציין כי בארצות הברית הגדולה יש רק 22 אתרי מורשת, רבים מהם אתרי טבע – הפארקים הלאומיים ילוסטון, יוסמיטי ווהגרנד קניון הם הבולטים שבהם; פסל החרות הוא אחד מאתרי התרבות של ארצות הברית.

יש לא מעט מדינות ברחבי העולם עם אתר מורשת עולמית אחד. בין השאר, אורוגוואי, אנדורה, ברבדוס, בליז, בנין, צ'אד, סלבדור, גבון, האיטי, מוזמביק, מיאנמר, קטאר ואחרות.

הבחירה באתר אינה נצחית. נכון לעכשיו, שני אתרי מורשת עולמית הוצאו מהרשימה לאחר שהמדינה נכשלה בהגנה עליהם מפני פיתוח יתר. עמק האלבה בדרזדן שבגרמניה הוכרז כאתר מורשת עולמית בשנת 2004 ואולם תוכניות לבניית גשר אדיר מעל הנהר הביא להוצאתו מהרשימה: "לבניית גשר מעל נהר האלבה יהיו תוצאות מרחיקות לכת על שלמות נופו של האתר, עד כי שוב לא יהיה ראוי להיכלל ברשימת אתרי המורשת העולמית", נכתב בהחלטות הוועדה. האתר השני שהוצא מהרשימה הוא מקלט הראם הלבן בעומאן. האזור, שהשתרע על שטח של יותר מ-27 אלף קמ"ר במרכז המדינה, הוכרז כאתר מורשת עולמית ב-1994, אולם הוצא מהרשימה ב-2007 לאחר שהתברר כי הממשלה מתכננת לצמצם את שטחו באופן דרסטי לטובת שאיבת נפט.

לפעמים אתר אחד מופיע ברשימה של אונסק"ו תחת שתי מדינות שונות. מפלי ויקטוריה, למשל, מופיעים פעמיים – פעם תחת שמה של זמביה (הם אתר המורשת העולמית היחיד במדינה) ופעם נוספת תחת זימבבוואה. גם מפלי האיגוואסו מופיעים בשתי מדינות – בארגנטינה ובברזיל. ככה זה כשהגבול עובר באמצעו של אתר טבע בעל יופי בלתי רגיל.  

 בתמונה הראשית: נמל עכו. העיר העתיקה של עכו הוכרזה כאתר מורשת עולמית ב-2003

האם היית ביעד הזה?

  • 2

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 1

    לא מעוניין

    האם המאמר הזה עזר לך?

    עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *