תפריט עמוד

ארמניה: על בישוף ובתולה מאורשה

ארמניה: על בישוף ובתולה מאורשה

תגלית מקרית של כיתובים עבריים על גבי מצבות באזור כפרי נידח בארמניה הובילה לחפירות ארכיאולוגיות במקום ולחשיפה של פרק בתולדות יהודי ארמניה

מכונית הלאדה בת ה־26 של קארן, הנהג שלנו, חרקה בכביש מלא המהמורות שלאורך הנהר. מצוקי הבזלת התנשאו גבוה מעל לראשינו, והעמק הירוק והצר שבו נסענו האיר לנו פנים. הצבע הירוק הזה בלט לעומת הנוף הצחיח, הכמעט מדברי, שעזבנו זה עתה. די היה ביופי הזה כדי לטרוח להגיע לכאן, כשעתיים נסיעה דרומית־מזרחית לירוואן (Yerevan), בירת ארמניה, לא הרחק מהעיירה יֶרֶגְנדזוֹר (Yeghegnadzor), אך זו לא היתה סיבת נסיעתנו – לנו היתה מטרה מרגשת יותר.

בסוף שנות התשעים נתקל באקראי הבישוף אברהם מקרטצ'יאן, הממונה על מחוזות סיוניק (Siunik)  וואיוץ־דזור (Vayotz Dzor) מטעם הכנסייה הארמנית, בבית קברות ימי ביניימי מעל לגדת הנהר. בתי קברות כאלה פזורים לרוב ברחבי ארמניה, אך כאן צדו את עיני הבישוף כתובות בכתב לא מוכר. הוא צילם אותן והראה את הצילומים לפרופסור באוניברסיטת ירוואן, שקבע כי מדובר בכתובות עבריות והמליץ לפנות בנושא זה לאוניברסיטה העברית בירושלים. מכאן החלה להתארגן המשלחת, שיצאה לארמניה כדי לחשוף את שרידיו של מה שהתברר כבית קברות יהודי.

אחת מעשרות מצבות עם כיתוב בעברית שנחשבו בבית הקברות. רובן מעוצבות בצורה אופיינית לימי הביניים – מעין חצי גליל מאורך עם שוליים מורחבים

בית הקברות ממוקם על גבי חלקת אדמה מיוערת במחוז ואיוץ־דזור, מול הכפר יֶרֶגיס (Eghegis), הבנוי על חורבותיה של בירת המחוז העתיקה בעלת אותו שם, שלא נחפרה מעולם. כיום זהו איזור כפרי נידח, אך בימי הביניים היה האיזור מרכזי בהרבה: לא הרחק מכאן עברה אחת מהסתעפויותיה של דרך המשי, מאיראן שבדרום־מזרח לכיוון אגם סוואן (Sevan), צפונה מכאן, ומשם אל הרי הקווקז בצפון ואל איזור הים השחור במערב.

בסקר הארכיאולוגי שערכנו במקום חשפנו 42 מצבות המעוצבות בצורות אופייניות לימי הביניים, בדרך כלל מעין חצי גליל מוארך עם שוליים מורחבים. מצבה אחרת שנמצאה היא בעלת חתך משולש, שגם דומות לה מצויות בבתי קברות ארמניים בני התקופה. על חלק מן המצבות נמצאו עיטורים אופייניים לקברים ארמניים קדומים: גלגל החיים (סמל לאלמוות), רוזטות (דגם גיאומטרי של פרחים), עיט, נמר, אריה ועוד. לא נמצאו בבית הקברות סמלים יהודיים, אף שלעתים מופיעים הסמלים הארמניים יחד עם כתובות עבריות.

גילויו של בית הקברות הוא החולייה הראשונה בחקר הישוב היהודי באזור

בסך הכל נתגלו 13 כתובות, שתיים מהן בארמית והיתר בעברית. המצבה המרגשת ביותר ניצבת על קברו של נער צעיר ונושאת על גבה שלוש כתובות בעברית עשירה ופיוטית, שנחקקו על ידי חרת מיומן ושניתנות עד היום לקריאה בנקל. זהו טקסט פיוטי של תפילה, שעושה שימוש בפסוק מנבואת ישעיהו על תחיית המתים וכן בביטויים מספרות חז"ל ומפיוטים קדומים. כך, בין היתר, נכתב על גבי המצבה משנת 1295 לספירה: "הרחמן יחול [יבוא, יירד] יחמול וירחם על נפש הנער הצדיק הכשר צבי וחמד [רצוי, נחשק] עם שבע כתות של צדיקים וחסידים בגן עדן / יחיו מתיך נבלתי יקומון הָקיצו ורַננו שֹכני עפר כי טל אורֹת טליך והארץ רפאים תפיל [ישעיהו כ"ו, י"ט] / ונְשָאוֹ אלהים אלהי ישראל ילינהו – כמלאך אלהים על נשמתו ועל קבורתו הטהורה הקדושה. נפב"ת [נפשו בעדן תנוח]".

לאן נעלמו היהודים?
באביב האחרון יצאנו שוב לאיזור. העמק היה ירוק עוד יותר, ועל פסגות המצוקים מסביב, כ־3,000 מטרים גובהן, עדיין בהקו שלגי החורף. הפעם התמקדה החפירה בשלוש טחנות קמח עתיקות, השוכנות סמוך לאתר. בבניית הטחנות נעשה שימוש משני באבני מצבה של בית הקברות הסמוך. יש לשער שבעת הבנייה כבר לא התקיימה כאן קהילה יהודית. שתי מצבות נוספות היו בין אלה שנתגלו הפעם: האחת של רחל בת עלי, ואילו השנייה חושפת את סיפורה של אסתר בת מיכאל, "הבתולה המאורשה", שבטרם הספיקה לממש את נישואיה מצאה את מותה.

כתובת בעברית פיוטית שנחקקה על ידי חרת מיומן על מצבה של נער צעיר

לשמחתנו, חלק מן הכתובות כוללות תאריכים, וכך ניתן לתארך בנקל את בית הקברות לשלהי המאה ה־13 ולתחילת המאה ה־14 לספירה, תקופה שבה היה האיזור תחת כיבוש מונגולי. כל המצבות נושאות התאריכים הוצבו בבית הקברות בשנים 1266־1337. חשיבות גילויו של בית הקברות רבה, כיוון שזו עדות ראשונה לקיומם של יהודים בארמניה בימי הביניים. עד לגילוי זה היתה עדות ממשית יחידה, כתובה בארמנית ולא בהכרח מהימנה, ליישוב יהודי באיזור במאה הראשונה לפני הספירה, כ־1,300 שנים לפני הקמתו של בית הקברות. יתר העדויות בדבר חייהם של יהודים בארמניה מאוחרות בהרבה ומתייחסות למאה    ה־19. גילויו של בית הקברות הזה הוא רק חוליה ראשונה, יש לקוות, בחקר היישוב היהודי באיזור בפרק הזמן הנעלם, שנמשך כ־1,800 שנה.

הארכיאולוג דוד עמית מעתיק דמות של אריה, שהתגלתה על גבי אחת המצבות

כל הסימנים מעידים על כך שבית הקברות שימש קהילה יהודית שחיה במקום לאורך שנים. המצבות והעיטורים, הארמניים בסגנונם, מצביעים על כך שבני הקהילה נעזרו בשירותיהם של בעלי מלאכה ארמנים לצורך סיתות המצבות וחקיקת הכתובות על גביהן. עם זאת, העברית המשובחת של חלק מהכתובות מעידה על קהילה ששמרה על ייחודה התרבותי ושאנשיה, לפחות חלקם, היו בקיאים במקורות. יש סיבות טובות לשער כי קהילה זו ישבה בעיר ירגיס הסמוכה.

יתכן שבני הקהילה התפרנסו ממסחר לאורך הסתעפותה הצפונית של דרך המשי. סביר, אם כן, להניח כי קהילות יהודיות נוספות התקיימו בתחנות שונות לאורך נתיבי הסחר, וכי התקיימו ביניהן קשרים. מאין באו לכאן היהודים, ובאילו נסיבות הם נעלמו? לעת עתה אין תשובה ברורה.

____

תודת הכותב לפרופ' מיכאל סטון מהאוניברסיטה העברית ולארכיאולוג דוד עמית מרשות העתיקות, שעמדו בראש המשלחת; תודה למכון בן־צבי, לקרן קזריאן, לקרן לארכיאולוגיה מקראית, לרשות העתיקות ולאוניברסיטה העברית, שאפשרו את המחקר; תודה מיוחדת לבישוף אברהם מקרטצ'יאן.


האם היית ביעד הזה?

  • 2

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות