תפריט עמוד

אריך פון דניקן – האיש שרואה עקבות בחלל

אריך פון דניקן – האיש שרואה עקבות בחלל

אריך פון דניקן מחזיק בכמה הישגים מרשימים; מעטים הצליחו להצית את דמיונו של קהל רחב כל כך; מעטים פרסמו ספרים רבים כל כך על התיאוריות שפיתחו; מעטים גם זכו להשמצות ולזלזול בוטים כל כך מן הקהילה האקדמית. פון דניקןף, שמכר כבר עשרות מיליוני עותקים מספריו, הוא מרואיין נינוח, משעשע ושבע רצון. כולם יכולים לקשקש ככל העולה על רוחם - ראש אגודת "האסטרונאוטים הקדמונים" יודע שהאלים כבר ביקרו כאן

נאסקה, עיירה קטנה בפרו, היתה שמחה בוודאי להעניק לאריך פון דניקן אזרחות של כבוד על תרומתו לענף התיירות המקומית. כמעט כל מי שפגשתי בעיירה המאובקת מדרום ללימה, טרח להגיע לכאן בגלל שזכר את התמונות מהספר או מהסרט "מרכבות האלים", ועצר כדי לראות את הציורים הענקיים על קרקע המדבר – העכביש, הקוף והקווים הארוכים המתחילים ומסתיימים באמצע המדבר – שאין להם תכלית מובנת. מי צייר אותם? לשם מה? האלים מהחלל החיצון בנו להם מסלול נחיתה, קובע פון דניקן נחרצות.
מה לא אמרו על האיש הזה, שרצה לפתור את כל התעלומות? אמרו שהוא שקרן, נוכל, מטורף ובעל דמיון פרוע. "גללי סוסים", ענה פרופסור מכובד לשאלה ששלחנו לחלל האינטרנט, כדי לדלות מידע על האיש ופועלו. רצינו להבין את "תופעת פון דניקן", מלונאי שווייצרי עם השכלה תיכונית, שהוכיח שתעלומות הן פרנסה לא רעה, גם בלי דיפלומה מדעית, ואולי בעיקר בלעדיה.
ב-1968 פירסם פון דניקן את "מרכבות האלים", בו טען כי אלים מהחלל החיצון ביקרו בכדור הארץ ותהה, ברצינות, "האם אלוהים היה אסטרונאוט?" מאז השאלה ההיא כותב פון דניקן וכותב. 22 ספרים הוציא כבר לאור, ב-45 מיליון עותקים, ב-31 שפות וב-24 ארצות. "מתיישב הוא במטוסים ויוצא לאמת את התיאוריות שלו", מתפייט כותב ההקדמה לספר, "באותה קלות וטבעיות שבה אנו מתיישבים במושב האוטובוס".
מכל מסע חזר פון דניקן עם ממצאים חדשים והתיאוריה שלו הלכה והשתכללה. בראיון טלפוני, שהעניק ל"מסע אחר", התברר כי גם היום הוא משוכנע שהאלים נחתו בנאסקה. "החוצנים שנחתו בחללית השאירו סימנים", הסביר, "ייתכן כי גם עשו ניסויים ונסעו משם. בני האדם ראו, וחיקו את הסימנים, בתקווה להחזיר את החוצנים, אבל החוצנים לא שבו. בני האדם המשיכו לשרטט סימנים, צורות גדולות, שניתן לראות רק מהשמיים. יש סימנים דומים גם ברוסיה, בערב הסעודית ובבריטניה. האנשים שציירו סימנים אלה האמינו, שמישהו שם למעלה צופה בהם. על נאסקה, למשל, קראתי עשרות תיאוריות. אף אחת לא שכנעה אותי".

תסבוכת
אריך פון דניקן, נולד בצופינגן בשווייץ. בגיל שמונה חזה בנחיתת אונס של מפציץ אמריקאי ליד ביתו. מהמטוס ירדו אנשי הצוות לבושים בסרבלי טיסה. המראה הזה, יספר מאוחר יותר בראיונות לעיתונים, היה ההשראה למחקריו. אביו הקפדן שלח אותו לבתי ספר קתוליים. בגיל 19 הסתבך לראשונה עם החוק, כשגנב כסף מקופת מחנה הקיץ בו הדריך ונתפס. הוא טען אז כי ניסה לעזור לאימו של חבר. העונש היה ארבעה חודשי מאסר על תנאי וחוות דעת פסיכיאטרית, שקבעה ש"יש לו נטייה לשקר". חוות דעת זו תצוטט מספר פעמים במהלך חייו.
אחרי הגניבה השיג לו אביו עבודה בבית מלון. במהלך תקופה זו נסע פון דניקן למצרים, והטיול הסתיים בתשעה חודשי מאסר, לאחר שהסתבך בעסקת תכשיטים מפוקפקת. מהכלא הוא חזר לעבוד בבתי מלון, עד שהגיע לדרגת מנהל.
במהלך תקופה זו טייל, קרא ובעיקר כתב. מאמרו הראשון, "האם אלוהים היה אסטרונאוט?" פורסם תחילה בעיתון קנדי. כשהציע פון דניקן את כתב היד להוצאת הספרים "אקון" בדיסלדורף לא התקבל בהתלהבות. בכל זאת החליט המוציא לאור להמר, וההימור השתלם. ל"אקון", היה להיט ביד. "דרוש היה אומץ לב לכתוב ספר זה, ודרוש יהיה אומץ לב לקרוא בו", כתב פון דניקן בפתיחת הספר. "יש תופעות של חוסר עקביות בארכיאולוגיה שלנו! משום שאנו מגלים סוללות חשמל בנות אלפי שנים, משום שאנו מוצאים יצורים מוזרים בחליפות חלל בעלות קרסי פלטינה, משום שאנו נתקלים במספרים בעלי 15 ספרות – ששום מחשב איננו מסוגל לרשום. כיצד קנו אנשים קדומים אלה את היכולת ליצור דברים מופלאים אלה?"
מקום נכבד ניתן בספר לתעלומות כמו הפירמידות, הציורים בנאסקה והפסלים באיי הפסחא, המורכבים מאבני ענק מסותתות במדויק, ומונחות זו על גבי זו. פון דניקן ידע לנסח את השאלות העולות במוחו של כל תייר העומד מול תופעות בלתי מוסברות אלה: איך הגיעו לכאן סלעי הענק? מי בנה את המונומנטים הללו ולשם מה? ובאיזו טכנולוגיה השתמש? הוא גם ידע לספק להן תשובות מלאות, מקיפות, בהירות ופשוטות, שכל אחד יכול להבין. התיאוריה שהציע ענתה על כל סימני השאלה. "אינני רוצה לשמוע כי הרעיונות שאני מציג כאן הם רעיונות פרועים", כתב פון דניקן, "מכיוון שיש להם בסיס איתן".

תיאוריה פשוטה מדי
התיאוריה של פון דניקן קוסמת בפשטות שלה. בעבר הרחוק, הוא טוען, ביקרו בכדור הארץ יצורים אינטליגנטים מהחלל החיצון, שיצרו את האדם כפי שאנו מכירים אותו. היצורים האלה, "האלים מהחלל החיצון", השאירו עדויות לביקורם הראשון וגם לביקורים מאוחרים יותר. תיאוריה פשוטה מדי, שההוכחות, שמספק לה פון דניקן, לעיתים מגוחכות.
ספריו של פון דניקן מציפים את הקורא באינפורמציה, בעובדות, בחצאי עובדות ובהמצאות חסרות שחר. הכל מסתורי ורחוק. העיר טיוואנאקו, למשל, היא עיר מלאה סוד, ש"אם תצא מקוסקו, שבפרו תגיע אל העיר העתיקה לאחר כמה וכמה ימי מסע ברכבות ובסירות". לעומת זאת אם תצא מלה פאז, בוליביה, תגיע תוך שעה וחצי באוטובוס לאתר. ומה מוצא שם פון דניקן? את שער השמש הענק וציורי סלע של אנשים בעלי ארבע אצבעות, החבושים בקסדות מוזרות. הוכחה, אחת מיני רבות, לכך שהאלים מהחלל החיצון היו כאן בעבר הרחוק. מפות עתיקות של אדמירל תורכי, המזכירות תמונת לוויין מדויקת של כדור הארץ, ציורי הקרקע בנאסקה, הפסלים באיי הפסחא והפירמידות, זוכים להסבר באמצעות התיאוריה, ובו בזמן מהווים הוכחה לאמיתותה.
הלעג והביקורת אינם משפיעים על פון דניקן, הרואה עצמו כגלילאו מודרני. "חיים קלים עושים לעצמם המלומדים: הם מדביקים ביחד כמה שברי חרס. תרים אחרי איזו תרבות או שתיים, שתהא די קרובה להם, מצמידים תווית לממצא המשוחזר, והנה, אחת שתיים, משתבץ הכל חד וחלק בתוך דפוס המחשבה המקובל".
האם זה מקרה שכשמכפילים את גובה הפירמידה של ח'ופו באלף מיליון, מקבלים את המרחק בין כדור הארץ לשמש? שואל פון דניקן. כיצד ייתכן שקו הצהריים, החוצה את הפירמידה, מחלק יבשות וימים לשני חלקים שווים בדיוק? ואיך תסבירו את העובדה שכשמחלקים את שטח הבסיס של הפירמידה בפעמיים גובהה, מקבלים את המספר המפורסם 3.14? אולי היו אלה האלים מהחלל החיצון שהקפיאו את המלכים החנוטים, וכשחזרו לביקור הפשירו אותם, כדי לשוחח על הא ועל דא. אחת ההוכחות, שמציע פון דניקן להשערה זו, היא קבר במצרים, שבו לא התגלתה גופה, אולי משם שהחנוט נמלט לאחר שהופשר, והשאיר את תכשיטיו מאחור.
ויש עוד: סלע דמוי זכוכית שנמצא בלבנון; עדשות קריסטל מלוטשות בעיראק; בד עדין בן אלפי שנים במצרים, שניתן ליצרו, לטענת פון דניקן, רק במפעל עתיר טכנולוגיה; סוללות חשמליות, המוצגות במוזיאון של בגדד ועמוד ברזל עתיק בדלהי, שאינו מכיל זרחן וגופרית, ולכן אינו מחליד.

יומנם של האלים
התנ"ך, ספר הספרים, טוען פון דניקן, מכיל רמזים רבים לביקור האלים. אולי, הוא מציע, זהו בעצם דין וחשבון שהותירו האלים האסטרונאוטים אחריהם. הם היו הנפילים "בימים ההם, וגם אחרי כן, אשר יבואו בני האלוהים אל בנות האדם וילדו להם, המה הגיבורים אשר מעולם אנשי השם" (בראשית ו, 4), והופיעו בפני הנביא יחזקאל, שחשב בטעות כי פגש באלוהים: "רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב, ומתוכה כעין החשמל מתוך האש. ומתוכה דמות ארבע חיות…" (יחזקאל א, 5-4). למה צריך אלוהים כלי רכב? תוהה פון דניקן.
את תבליט האבן של האל קוקומאץ או קוקולאן, שהתגלה בפאלנקה, עיר המאיה בחצי האי יוקטאן במכסיקו, מסביר פון דניקן כפסל של חוצן, היושב במושב של אסטרונאוט, ברכב דמוי טיל, ומטפל באביזרי בקרה ופיקוח. עקב רגלו השמאלית מונח על הדוושה, והוא לובש מכנסיים קצרים מודרניים ומעיל קצר. קוקולאן מסתכל בריכוז קדימה אל המתקן שלפניו, כמו אסטרונאוט בשעת הטיסה. וכל מה שצריך כדי להאמין לתיאוריה חדישה זו, מציע מחברה, הוא מבט משוחרר מדעות קדומות.
ולמי שלא מסתפק בהוכחות ארכיאולוגיות, מציג פון דניקן את נוסחת "גרין באנק", המוכיחה חד משמעית, שיש מינימום 40 ציוויליזציות בעלות תבונה בשביל החלב שלנו, או אם תרצו מקסימום של 50 מיליון קבוצות כאלה. נציגי אחת הציוויליזציות האלה, הוא טוען, בטח ביקרו כאן בעבר. 

לא נעלבתי
ה"ניו-יורק טיימס" כתב שלפון דניקן יש "מוח של ילד בן 12". אחרים כינו אותו שקרן, אידיוט או שניהם גם יחד. "לא נעלבתי מאף ביקורת", טוען פון דניקן. "מחלקן למדתי, ומאחרות פשוט התעלמתי. למה שאקח ברצינות מישהו, שכותב על הספרים שלי שהם שטויות?"
למרות הביקורת, מכר "מרכבות האלים" חמישה מיליון עותקים בארצות הברית בלבד. אולי היווה תחליף מרענן ל"נשיונל אנקוויירר" הפופולרי, המפרסם מדי שבוע מידע על ביקורים של יצורים מהחלל החיצון ועל בעלי חיים עם שלושה ראשים, המדברים בארבע שפות, ואולי היה זה העיתוי המוצלח של פרסום הספר, שהפך אותו לרב מכר. הספר יצא לאור בארצות הברית בזמן ההכנות לשיגור החללית אפולו 8, כשאסטרו-פיסיקאים, כמו פרופ' קארל סאגאן, טענו שביקום יש עוד תרבויות אינטליגנטיות.
הספר אולי הפך לרב-מכר, אבל פון דניקן צריך היה להתמודד עם צרות לא קטנות. בהקדמה לספרו השני, "אלים מהחלל החיצון", מודה המחבר לקוראיו על מכתבי העידוד ששלחו אליו לכלא. מתברר כי את ספרו השני כתב פון דניקן בבית הסוהר. הפעם ישב על "הלוואות בלא רשות", כמו שכתבו העיתונים. דניקן הורשע ב-1982 במעשי מרמה, מעילה וזיוף מסמכים, שהכניסו לכיסו 130,000 דולר, באמצעותם טייל ברחבי העולם. שוב ציטטו העיתונים את חוות הדעת הפסיכיאטרית: האיש הוא "שקרן חולני ופסיכופאט פלילי".
פון דניקן לא שקט על שמריו. הוא ערער לבית המשפט העליון בשווייץ. בית המשפט המחוזי חזר לדון בתיק. בביוגרפיה הקצרה של פון דניקן, שמפיץ המוציא לאור של ספריו בגרמניה, כתוב כי בית המשפט החליט "לזכות את פון דניקן מגל האשמות. אין לו שום תיק פלילי".
הוא השתחרר מהכלא איש אמיד. "מרכבות האלים" זכה להצלחה עצומה. הספרים נמכרו במיליוני עותקים והסרט, שהופק בעקבות הספר, שבר קופות. המיליונים, טוען פון דניקן לא הגיעו לכיסו, משום שמכר את הזכויות למו"לים רבים מדי, שניכו את חלקם מהרווחים. "אלים מהחלל החיצון", שנכתב בכלא, לא חזר על ההצלחה של "מרכבות האלים". הסגנון של הספר היה מאופק מדי, מה שלא עזר למכירתו.

הפרשה המופלאה
פון דניקן למד מהניסיון ובספרו השלישי "עקבות בחלל" (או בשמו המקורי "הזרע והקוסמוס"), חזר לטון הסנסציוני, וחשף לא פחות ולא יותר, מאשר את הפרשה "המופלאה ביותר של דורנו": רשת מנהרות, החפורה אלפי קילומטרים מתחת לאמריקה הדרומית, ש"העולם אינו יודע דבר עליה". את המנהרות, סיפר פון דניקן, גילה חואן מוריץ, הרפתקן ארגנטינאי ממוצא הונגרי. דניקן נסע לאקוודור, פגש את מוריץ, וכל מה שקרה מאז אותה פגישה מתואר, לטענת פון דניקן, בספר.
אחרי גלישה של 200 מטרים אל תוך האדמה ראה פון דניקן קילומטרים של מערות חצובות; אולמות בגודל של מגרשי כדורגל; שלד המצופה באבקת זהב; שולחן וכסאות העשויים מחומר לא מוכר; גן חיות של פסלי זהב פילים, אריות, תנינים, יגוארים, דובים וקופים וחשוב מכל: "ספרייה", אלפי לוחות של מתכת דקה, שנחרטו לפני אלפי שנים. כל אלה כנראה עדויות לביקורם של האלים מהחלל החיצון. מוריץ, כתב פון דניקן, אסר עליו לצלם.
לחואן מוריץ כך הסתבר היה דמיון פורה, אבל לא כמו לפון דניקן. "הוא סחט אותי במשך שעות", סיפר מוריץ לדר-שפיגל על המפגש המופלא. מוריץ סיפר על מערות ענק, שומרים אינדיאנים ורשת מנהרות המחברת בין קוסקו, בוליביה והים. דניקן תרם משלו, והספר נולד. חואן מוריץ המאוכזב, שלא זכה לא בתהילה ולא בתמלוגים, סיפר לדר-שפיגל שפון דניקן מעולם לא ביקר במנהרות, וכמובן שלא ראה את הספרייה. "לא היה לו זמן", סיפר מוריץ, "מסע כזה היה נמשך שבועיים. נסעתי איתו בג'יפ עד קוואנקה במשך יומיים, והראתי לו את אחת הכניסות. לא יכולנו להיכנס פנימה כי הפתח היה חסום". מוריץ התעקש כי ביקר במנהרה בשנת 69', בהדרכת אינדיאני, וראה במו עיניו את ספריית לוחות המתכת.
"אני משער שגם אני וגם הוא אומרים חצי מהאמת", אמר פון דניקן בראיון, שנערך שנתיים לאחר מכן. לטענתו, הוא ביקר במערה (אבל נכנס בפתח צדדי, לא במקום שתיאר בספר), ראה את פסלי הזהב (אבל הוא לא משוכנע שהם אכן מזהב), שמע על הספרייה (למרות שלא ראה אותה במו עיניו), אבל איננו מתכוון לחזור לאקוודור להוכיח את טענותיו, משום שהוא חושש להסתבך עם החוק באקוודור, ובעיקר משום שאיבד עניין בנושא.

כוכבם של המפסידים
ב"עקבות בחלל" שיכלל פון דניקן את תיאורית העל שלו. הכל התחיל במלחמה אי שם ביקום בין שתי ציוויליזציות, טען, המפסידים ברחו בחללית, ומצאו מסתור בכדור הארץ. האטמוספירה לא התאימה להם, והם נאלצו להשתמש במסכות גאז, עד שהתרגלו לנשום בלעדיהן. כדי להטעות את האויב הניחו על כוכב סמוך לכדור הארץ משדרים. האויב האמין, השמיד את הכוכב וחזר הביתה. כדור הארץ ניצל, אבל התפוצצות הכוכב (שהיה במרווח בין מאדים וצדק) גרמה לשינויים בכדור הארץ ולשטפונות, (הלא הם המבול). כשקלו המים יצאו המנוצחים ממחבואם, וניצלו את הידע שלהם בביולוגיה מולקולרית להפוך את הקופים, שהתגוררו כאן, לבני אדם. הם עצמם הפכו לאלים השליטים, ומדי פעם הענישו את בני האדם (כך מוסבר האירוע בסדום ועמורה). מפחד האלים בנו בני האדם מקלטים תת קרקעיים בתורכיה, במכסיקו ובקולומביה.
התנ"ך מספק, לפי פון דניקן, אינספור הוכחות לפרשנות היסטורית מהפכנית זו. ארון הברית, למשל, היה למעשה בית קיבול למכונה שהפיקה את המן, המזון שאכלו בני ישראל במדבר. המכונה נמסרה על-ידי האלים למשה רבנו, לאחר שהובלה להר סיני ברכב חלל. "זו היתה מכונה מופלאה, היא אגרה מים מן טללי הלילה, אחרי כן עירבבה אותם בטיפוס מיקרוסקופי של אצה ירוקה והפיקה מזון בהתאם לכמות הדרושה". היא היתה, למעשה, מין כור גרעיני, ומי שהתקרב אליה חלה או מת, בגלל הקרינה הרדיואקטיבית החזקה שהפיצה. רק משה רבנו והלוויים ידעו להפעיל את המכונה, שאוכסנה באוהל מועד, רחוק מהמחנה בגלל סכנת הקרינה.
לאן נעלם הארון? שואל פון דניקן. אולי הוא באתיופיה? או בוותיקן? או בכלל באיזור ירושלים? כל מה שצריך לעשות כדי לגלות אותו, זה לשלוח מסוק עם גלאים רגישים הקולטים קרינה רדיואקטיבית. כל עוד לא עושים את המינימום הזה, מבקש פון דניקן, "נא לא להטריד אותי בדרישה להוכחות נראות לעין".
לפי פון דניקן נלחם משה בעמלקים באמצעות רובה של קרני לייזר או מקלע כבד. בשמות פרק י"ז, מתוארת מלחמת ישראל בעמלק: "ומשה ואהרון וחור עלו ראש הגבעה. והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק. וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה ואהרון וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד". לפי פון דניקן, כשהתקשה משה להחזיק את הרובה, הסתערו העמלקים על ישראל בהצלחה, אך כשהצליח להרים את ידיו, נסוגו העמלקים מפחד קרני הלייזר.
כמו בספרים הקודמים מתברר גם בספר זה כי עולמנו מאוכלס בשרידים עתיקים של כלי תעופה אולטרה מודרניים, תותחי לייזר, אנרגיה סולרית ואינפרה אדומה. הכל מהווה הוכחה אפשרית לתיאוריה: תושבי האי מלינסיה באוקיינוס השקט, המקעקעים על גופם סימנים שנראים כאותיות, אותם אינם יודעים לקרוא; כתביהם של משוררים רומים; סיפורי המיתולוגיה היוונית, סיפורי עם מאורים וספר הזוהר. זה לצד זה מופיעות כהוכחות משוואות מתמטיות, נוסחאות פיסיקליות, כימיה, ואסטרונומיה וכמובן התנ"ך.

חצאי אמיתות
בספרו "אלים מהחלל" שוב נתפס פון דניקן בחצאי אמיתות, המציתות את הדמיון. הוא מזכיר את שמו של ארכיאולוג סיני, שגילה מערה בסין ובה "שלדים בעלי עצמות דקיקות", ולידם לוחות אבן. הוא מספר כי כאשר פוענח הכתוב על לוחות אלה, על-ידי חוקר נוסף, הסתבר שאלה גופותיהם של אנשי חלל שנחתו במקום, ונרצחו בידי בני אדם. מומחה לארכיאולוגיה סינית באוניברסיטת ייל כתב שהארכיאולוג הסיני, שפון דניקן מייחס לו את גילוי השלדים והלוחות, לא היה ולא נברא, וכך גם מי שפיענח את הכתוב על הלוחות. גם קיומה של מערה פרה-היסטורית באוזבקיסטן, שמזכיר הספר, מוטל בספק על ידי המדענים. פון דניקן הודה שלא היה שם, אבל טוען כי במו עיניו ראה את הציור בכתב העת הרוסי "ספוטניק", והשתמש בו רק כדוגמה. "רק ב-95 אחוזים מהמקומות עליהם אני כותב, ביקרתי בעצמי. בשאר, בעיקר אתרים ברוסיה ובסין, לא יכולתי לבקר".
"אותות מן השמיים", תורגם בסוף שנות השבעים לעברית. "התוכנית הגדולה של האלים", תורגם ב-1982 לאנגלית. ספרים אלה לא התקבלו באותה התלהבות, בה התקבלו הספרים הראשונים. עם זאת בהוצאת צ'ריקובר בתל-אביב מספרים, ש"מרכבות האלים" עדיין נמכר, גם בימים אלה.
ופון דניקן? האם הוא נעלם? שני פקסים להוצאות הספרים בגרמניה הספיקו כדי לאתר את הסופר, שממש בימים אלה הוציא לאור את הספר ה-22 שלו, "יום הדין כבר כאן". הוא גם מתכונן למסע הרצאות ברחבי אירופה. פון דניקן, חי וקיים, בריא ושלם, ועם הרבה חוש הומור. הוא לא רק כותב, אלא גם פעיל ב"אגודת האסטרונאוטים הקדמונים", אירגון בינלאומי המונה 8,000 חברים (גם מדענים, מדגיש פון דניקן), הנפגשים מדי שנתיים כדי לדון בתיאוריות שלו.
הוא מצטער שהקוראים הישראלים מכירים רק את הספרים הישנים שלו. "הרבה שטויות כתבתי אז", הוא צוחק, "הייתי צעיר ולא מספיק ביקורתי. בכל ספר חדש יש לי פרק שעוסק בטעויות של הספרים הקודמים".
אתה יכול לתת דוגמה לטעויות?
"ב'מרכבות האלים' כתבתי על עמוד ברזל עתיק בהודו, שאיננו מחליד. חשבתי שזהו ברזל מיוחד. לפני זמן מה שמעתי שהדבר הארור הזה התחיל להחליד. כתבתי גם כי האי אלפנטין במצרים, נקרא כך בגלל צורתו, שממבט מלמעלה, דומה לפיל. הסתבר שזה פשוט קישקוש. לאי אין בכלל צורה של פיל. יש לי עוד דוגמאות, אבל בכל ספר מדעי שתבדוק אחרי 25 שנה, תמצא טעויות כאלה".
הספרים שלך הם מדעיים?
"לא. אבל אני עושה מה שהמדענים לא יכולים לעשות. מחבר מידע באופנים שונים ומפתח את התיאוריות שלי. הספרים שלי כתובים בצורה לא מדעית, ולכן הם מרתקים. מי בכלל מסוגל לקרוא ספרי מדע?"
את ספריו של פון דניקן, האיש שערבב מדע ודמיון והפך אותם לתעשייה משגשגת של פתרון תעלומות, קל מסתבר לקרוא. הם עונים על הצורך של האדם המודרני להימלט רחוק, להיגאל, אם לא כאן בעולמנו אנו, אז לפחות בחלל החיצון. "זהו עולם הזיות הנתון בין האפשרי מבחינה מדעית ובין הכמיהות של האנושות", כתב הדר-שפיגל על ספרי פון דניקן, "זהו מפלט מהמציאות הקודרת אל עולם המדע הדמיוני".
ציור קרקע ענק בנאסקה, פרו. לדברי אריך פון דניקן ציורי נאסקה דומים מאוד למפרצי חנייה למטוסים בשדה תעופה מודרני. מכאן קצרה הדרך למסקנה, שהאתר בנאסקה שימש כנמל נחיתה קדום לאורחים מן החלל.
החיים הם תופעה טבעית, שיש להניח כי תתפתח על כוכבים אחרים, שבהם קיימים התנאים הסביבתיים המתאימים, כך טוענים המדענים מזה כמה עשורים. תיאורית ה"אבולוציה קוסמית", הם קוראים לזה. הוכחות מדעיות לכך כי החיים הופיעו על פני כדור הארץ מהר יחסית, הולידו את המסקנה כי גם על פני כוכבי לכת אחרים, בעלי תנאים דומים, הנעים סביב כוכבים דמויי שמש, יש חיים. בהתייחס למספר העצום של כוכבים ביקום הנראה לעין (למעלה מ-400 מיליארד בגלקסיה שלנו בלבד), והסבירות הגבוהה לקיומם של כוכבי לכת הדומים לכדור הארץ, בהם יש חיים, מניחים רבים מן המדענים, גם הנודעים ביותר כקארל סאגאן ופרד הויל, שבחלל מפוזרות באופן נרחב תרבויות טכנולוגיות מפותחות.
כבר מלכתחילה היה ברור למדענים כי לא ניתן לתקשר עם ציוויליזציות אלה פנים אל פנים, לפחות לא במסגרת טכנולוגיית הטילים העכשווית. המסע לשכנה הקרובה ביותר של השמש, אלפא קנטאורי, הנמצאת רק במרחק ארבע שנות אור, יימשך 40,000 שנים. אפילו תרבות מתקדמת בהרבה לא תוכל להרשות לעצמה להשקיע כל-כך הרבה אנרגיה, או לחכות כל כך הרבה זמן לתוצאות. אלפי כוכבי שמש נמצאים במרחק 100 שנות אור מאיתנו, וחיפוש בכוכבי הלכת שלהם באמצעות רכב חלל, יימשך יותר ממיליון שנים. הדרך היחידה לאתר ציוויליזציות כאלה היא באמצעות גלי רדיו. פרויקט כזה אפשרי ואפילו פחות יקר.
הפיסיקאים פיליפ מוריסון וג'יוזפה קוקוני היו הראשונים שהעלו את ההצעה להשתמש בגלי רדיו, כדי להעביר מידע במרחקים בין-כוכביים. הם פרסמו את הרעיון ב-1959 בכתב העת "NATURE". שנה אחר כך ביצע ד"ר פרנק דרייק את מחקר הרדיו הראשון, כדי לגלות הוכחות לקיומן של ציוויליזציות טכנולוגיות במערכות שמש אחרות. הוא השתמש באנטנה של מצפה הרדיו האסטרונומי הלאומי במערב וירג'יניה, שאורכה כ-25 מטרים. מחקר זה, שנקרא "פרויקט אוזמה", צפה בשני כוכבים במרחק 12 שנות אור. מאז ביצעו כמה עשרות אסטרונומים 60 מחקרים בשמונה ארצות, אבל רובם התנהלו במשך זמן מוגבל, והשתמשו במעט מאוד זמן רדיו של טלסקופ.
החיפוש האינטנסיבי ביותר אחרי ציוויליזציות אינטליגנטיות אחרות תוכנן על-ידי סוכנות החלל האמריקאית נאסא. מטרת המחקר היתה לחפש באופן שיטתי אחר אותות בטווח עצום, תוך שימוש במחשבי על ובטלסקופי הרדיו המשוכללים ביותר. במחקר זה אומתה הקליטה בזמן אמיתי. המדענים התכוונו להשתמש בשתי אסטרטגיות: בדיקה צמודה של כוכבי-שמש מסויימים וסקירה מהירה של השמיים לכל הכיוונים. במשך 15 שנים ערכה סוכנות החלל מחקר טכנולוגי מקדים מקיף, בו הושקעו 58 מיליון דולר. השלב החשוב, שהחל באוקטובר 1992, היה תצפית בת עשר שנים, עד 2001, על כוכבים אחרים, בתקווה לאתר אותות מהחלל החיצון. הפרויקט, שנקרא HIGH RESOLUTION MICROWAVE SURVEY (HRMS), נמשך שנה אחת ובוטל על-ידי הקונגרס בגלל לחצים כספיים. זה היה המחקר הנרחב ביותר, שתוכנן עד כה.
עם ביטול המחקר השאילה נאסא את הציוד ל"מכון לחיפוש אינטליגנציה בחלל החיצון". זהו ארגון ללא מטרות רווח, העוסק בפרויקטים מחקריים וחינוכיים, הנוגעים לחיים בחלל. במסגרתו נערכים מחקרים בשטחים כאסטרונומיה, מדעי כוכבי הלכת, ואבולוציה כימית וביולוגית. הארגון מנסה כעת לאסוף כספים באופן פרטי, כדי להמשיך לפחות חלק מהמחקר של נאסא, תחת השם "פרויקט פניקס". מחקרים נוספים נערכים באוניברסיטאות שונות בארצות הברית כאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, אוניברסיטת הארווארד במאסאצ'וסטס ואוניברסיטת אוהיו.
בינתיים לא התקבלו אותות מהחלל החיצון, המוכיחים את קיומה של ציוויליזציה דומה לשלנו. לטענת המדענים הסיבה העיקרית היא ההגבלות הטכנולוגיות והתקציביות, שהוטלו על המחקר עד כה. למשל, למרות שהתקבלו אותות לא מוסברים מהחלל, לא ניתן היה לבדוק אותם בזמן אמיתי, בגלל הציוד החלקי או הפרימיטיבי. כדי להיות בטוחים שהאות אומנם התקבל מהחלל, חייבים לאמת אותו שני מצפי כוכבים לפחות.
סדרות טלוויזיה, כ"תיקים באפילה", מנציחות את האמונה הרווחת כי ממשלות נוטות להסתיר מהתושבים קשרים הנוצרים עם ציוויליזציות אחרות, כדי למנוע חרדה ציבורית. המציאות הרבה פחות קונספירטיבית. שישה ארגוני חלל בינלאומיים יצאו בהצהרת עקרונות בנוגע לפעילויות בעקבות גילוי אינטליגנציה מהחלל החיצון, בה קבעו כיצד יפיצו את המידע על קשר מסוג זה, אם וכאשר ייווצר, במהירות ובאופן יעיל. למעשה חלק מתהליך האימות של הקשר עם ציוויליזציות בחלל יהיה התקשרות עם מדענים הפועלים במצפי כוכבים אחרים במקומות שונים. במצב כזה סודיות הופכת כמעט לבלתי אפשרית.
מדענים מניחים כי אם וכאשר יישלח אות מכיוון תרבויות בחלל, אפשר יהיה להבינו. זאת משום, שכדי לשלוח אות כזה צריך שלתרבויות אלה יהיה מושג במדע יסודי ובמתמטיקה. לפיכך הודעה מציוויליזציה אחרת תימסר בשפה המבוססת כנראה על עקרונות מתמטיים ופיסיקליים אוניברסליים. עם זאת יש להניח כי אותות שתרבות בחלל משתמשת לצרכיה שלה, יהיו קשים להבנה. בינתיים גם אם יתקבלו אותות מהחלל התשובה להם לא תהיה מיידית. פרוטוקול מיוחד, הנמצא כעת בתכנון, ייקבע כנראה כי מדינות כדור הארץ יחליטו יחד כיצד ואם להגיב.
בינתיים, פרויקטים המנסים לאתר תרבויות בחלל החיצון, ביניהם פרויקט פניקס, אינם שולחים אותות לחלל, אלא רק מאזינים להם. יש לזכור, עם זאת, כי מאז תחילת המאה ה-20 שולחות תרבויות כדור הארץ אותות לא מכוונים לחלל, הכוללים רדיו, טלוויזיה ושידורים אחרים, ביניהם רדאר צבאי. שידורי הטלוויזיה הראשונים שלנו התקדמו בחלל כבר יותר מ-50 שנות אור.
רק מעט מסרים מכוונים נשלחו במהלך השנים. אחד מהם, שנשלח ב-1974, הכיל תמונה פשוטה של מערכת השמש שלנו, האלמנטים החשובים לחיים, כגון מבנה מולקולת ה- DNA וצורתו של גוף האדם. המסר נשלח לכיוון קובץ הכוכבים הכדורי 13M, הנמצא במרחק של 25,000 שנות אור מכדור הארץ. תשובה עדיין לא התקבלה.

 
 

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

    האם המאמר הזה עזר לך?

    עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    מרכז ההזמנות של מסע אחר

    טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

    השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
    המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *