לא מדובר על זוג מעופפים אלא על סופר ומדריך טיולים ועל אומנית קרמיקה, שני יוצרים עצמאיים, שלזכותם עומדת פנסיה בטטה שנותן להם באהבה ביטוח לאומי והיו להם מעט חסכונות שנצברו בעמל רב.
החלום שלי היה כרם וזיתים וכתיבה בשקט, שלה – לגדל ירקות וליצור באבן וביחד חיפוש אחר שקט ושלווה ובדידות מסוימת. הוסיפו לכך תאווה לשיקום בתים עתיקים. עשינו זאת ביפו, שיקמנו בית מ-1872 והוא מקסים. חטטנים ימצאו באינטרנט.
יצאנו לחפש
יצאנו לחפש אחרי המקום שיהיה שלנו ואני כידוע מכיר את העולם. הייתה מודעה על בתים ב-1 אירו. כיתתנו רגליים בסיציליה יפתי, בפוליה, בקלבריה והתאהבנו בחבל אברוצו. איזה אוכל, איזה יין. אבל 1 אירו התגלה לבסוף כחבילת שיקום יקרה ומעל ליכולתנו. חיפשנו בקפריסין, חביבה על הרבה ובצדק. זה קרוב, זה נוח, משמע זול להגיע. אלא שהכיעור של וילות-מפלצות הבנייה רוסיות – סיניות ביאס אותנו. מצאנו נכס בכפר מקסים בשם לימונה. בבדיקה שעשיתי התגלה שחלק מהבית שלנו במפות הוונציאניות עליהן מסתמכים בלשכת רישום המקרקעין נמצא אצל השכנה שימיה ספורים וחלק של השכן בכלל פלש אלינו. בקיצור, השארנו דמי לימוד ונדדנו הלאה.
אנחנו מכירים לא רע את יוון אבל היא גדולה ואיים רבים לה. במשך חודשים טיילנו בעקבות נכסים ביבשת וגם באיים: קורפו, לפקדה, כרתים, פיליון, פלופונס על כל זרועותיו, טינוס ועוד. באנו סופר מוכנים עם רשימות של בתים שאנחנו רוצים לראות. יום אחד הגענו לאי אנדרוס (andros) – הצפוני שבקיקלידים. אתם זוכרים מה זאת אהבה ממבט ראשון? זה מה שהיה. אבל לא מצאנו שום דבר מעניין. זה אנחנו הבעייתיים. לא מעניין אותנו וילה מוכנה עם בריכה וג'קוזי, לא בטעם יווני או אחר. פשוט לא דיברו אלינו. מצאנו לבסוף בית קטנטן עם נוף מטורף לים האגאי במזרח האי, מעל לעיר חורה (אנדרוס) היפהפייה שבנויה בסגנון ונציאני. שטח תלול, פראי, נוף בתה יפהפה. לא עניין אותנו שאין חשמל, שהמים מגיעים במכלית. באמפוס, המוכר, היה איש נחמד אבל היום החוקים הירוקים של אירופה חלים גם על יוון וב-4 דונם שלו חלק נרשם כירוק, כלומר לא ניתן להוסיף ולו מטר אחד קטן לבית הגפרורים.
מצאנו נכס אחר, הגג נפל פנימה, החלק העתיק צריך שיקום מלא אבל התלהבנו. 6.5 דונם עם 2 קידוחי מים, טראסות משתפלות במתינות במורד, נוף אל עמק עם אתר ארכיאולוגי (לא יבנו לנו מתחת לאף) ואפילו קצת ים. ובטווח הליכה לאחד החופים שאפילו כאשר רוח המלטמי הצפונית והחזקה נושבת המפרץ שקט. האמינו לי, יש לי מינוי שנתי לים, חורף קיץ. אלא מאי, המוכר הישיש שבאמת רצה למכור ודי בזול (אל תשאלו כמה כי לא אגיד. הורי לימדו אותי שלא מדברים על כסף) שכח לספר שהוא בעלים רק של חצי מהנכס והחצי השני שייך לשלושה יורשים, שתקעו מחיר. הלך עלינו.
אני לא מהמתייאשים. ישבתי מול המחשב אצל קתרינה, סוכנת הנדל"ן. אני לא זז עד שמוצאים. בסוף הרשימה הייתה תמונה של חורבה. מה יש להפסיד, אמרתי. נסענו ונעמדתי מול הנוף ואמרתי זהו. תבינו, אשתי, כמו בוודאי גם אצלכם, עושה את ההחלטות של החיים, אבל לא הפעם.
נוף יומיומי מהשטח
שיקום של פינה בבית האבן שקרס
חורבת ציפחה מקסימה וישישה
בתוך שבועיים של לחיצות ידיים וחתימות הייתה לנו חורבת אבן ציפחה מקסימה, ישישה, בת 200 פלוס. הדיירים היחידים שלא שילמו שכר דירה היו הכבשים. העיזים, אגב, מסתובבות חפשי באי, חלקן בר, והן בעייה. את החזירים שילחנו אחר כבוד יחד עם בעל הבית הקודם. וגם טראסות יפהפיות (בניית האבן באנדרוס היא היפה בכל יוון), מאגר מים מאבן וענק (עוד אסביר למה חשוב), גפנים שרועות עתיקות שהוזנחו, עצי זית, תות ואלונים מדהימים. שפע של יופי טבעי עם חקלאי שהוזנח שנים וחיכה רק לנו. גם שפע של חיים: עיטים בשמים, בזים מקננים, ציפורי שיר, חומטים בשמש, פריחה מרהיבה, כלניות לצידי דרכים (כמו פעם – לא צריך לנסוע). הבנת ברוך?
אנדרוס הוא אי יפה בצורה בלתי רגילה עם מרחבי טבע פתוחים, יערות אלונים, כביש היקפי שבכל עיקול ומעקף נפתח מראה למפרץ וים. יש מאה חופים! בעבר האי היה עשיר, הנמל שלו במאה ה-19 היה בגודל נמל פיראוס. אנשים התעשרו מספנות מסחר, שקדים, זיתים ויין. בשנות השפל של תחילת המאה ה-20 וגם במחצית המאה נטשו, עברו לאתונה, אבל נשארו עם אדמות ובתים. הם שבים ובאים אביב וקיץ וחג והם ממלאים כל טברנה ומסעדה ובית קפה. אז האי לא ממש משתוקק לתיירים, בטח לא לאלו שצריכים ברים רועשים, דיסקוטקים, מסיבות. למעט אירועי מוסיקה יוונית הולכים לישון עם התרנגולות. גם אין שדה תעופה! אז אין צ'רטרים לא מאנגליה וגם לא מישראל. יש מודעות ענקית לשמירה על אורחות חיים מסורתיות וחקלאות מסורתית ומוצרי מזון, מה אומר, קחו מלפפון או משמש ותבינו. מי השתייה שלנו הם ממעין! יש כמה מערביים שהתנחלו, כמונו, אבל כולם, לפחות מאלו שהכרנו, באותו הראש.
הנוף שרואים מהמרפסת של בית האבן – בווידאו
פטרוס עושה הגבינות. שכן
מראה שקיעה מחדר שינה אל הים והמרפסת
כך התחלנו. פינוי אדמה שכיסתה את גג אבן הצפחה
לשקם בית אבן
ובכן איך מתחילים להתעסק עם בית אבן? ארבעה מהנדסים היגיעו. "תורידו ותבנו חדש. יותר פשוט, יותר זול." "לא," אמרנו, "אנחנו רוצים לשקם ולשפץ." החמישי, אדוניס, היגיע, הסתכל על הנוף ואמר ביוונית "אוריאה." כלומר יפה ואז הסתובב וראה את הבית ושאל בבהלה, "אתם חושבים שזה יהיה בית?" הוא איתנו מאז.
הבאנו את דימטריס, בנאי האבן הכי טוב שיש באי. הזקנים אומרים שאבא שלו יותר טוב. תראו, הכל עניין של חיבור, אמון ואהבה. דימטריס הסתכל על החורבה, "אני אוהב." מאותו רגע סמכנו עליו. ראיתי איך הוא מלטף בעיניו ובידיו בחיבה את אבני הקירות העתיקות, את משקופי האבן ואנחנו חייכנו ולא הבנו כלום.
לא הבנו למשל שייקח לנו שלושה שבועות לחפש לוחות אבן לגג, כי רצינו לשמר את הגג מלוחות הציפחה. מעל לגג הייתה אדמה כבושה, כך בנו פעם. כשניקינו ראינו שצריך להחליף כמה מלוחות האבן. כל אחד אורכו בין 4 – 5 מטרים. דימטריס התעקש לחפש באדמה אצלנו. למה? כי הבנאים של פעם לא הזמינו ממחצבה. מאחר ופרצנו דרך לבית הוצאנו גושי סלע במשקל כמה טונות. כל האבן בבנייה שלנו: שיקום הבית, טראסות למרפסת ענקית, מדרגות אל מאגר המים היגיעה מהקרקע שלנו. אבן היא משאב אדיר באי.
הבנייה המקורית מופלאה, איזה אמנים אלו היו. המשקופים, הנישות, התמיכה לגג. אלא שחומר המילוי בין האבנים היה לא אחר מאשר אדמה וטיח היה אדמה וקש. איך נאטום את חלחול המים מהטרסה של הגפנים שהבית צמוד אליה? "מה אתם דואגים?" אמר דימטריס הבנאי. הזרקנו, פשוטו ומשמעו, בטון מתנפח אל בין המרווחים ומתחת לרצפת האבן שהנחנו בנינו חלל מלא חצץ למעבר המים. עברנו חורף אחד. הכל בסדר. תודה ששאלתם.
חלק מהתקרה הישנה נתמך על ידי קורות עץ שהרקיבו ונאכלו על ידי טרמיטים. אפשר היה כמובן לשים קורות עץ אורן, אבל אמרתי כבר, אנחנו לא פשרנים וגם אם כואב מעט בכיס אשתי תמיד אומרת נסתדר. הבאנו קורות עץ ערמון מהר אתוס הקדוש בצפון יוון. יקר, עמיד ובעיקר הכי יפה.
לא היה חשמל, לא מים וכמובן באיים אין מערכת ביוב (תזכרו כשתבואו. הפח הקטן בשירותים הוא לנייר :). חפרנו בור ספיגה, רבתי בנעימות עם חברת החשמל כדי שהעמודים לא יסתירו את הנוף המדהים שיש לנו ואז היגיע עניין המים, הדבר הכי חשוב באיי יוון. יש מחסור רציני – למרות שאנדרוס הוא האי הירוק ביותר בקיקלידים. בקיץ עם כמות התיירים יש מחסור (ראו כתבות על מיקונוס וכד'). לקדוח למים זה עניין יקר כי אתה לא יודע באיזה עומק תמצא. בניתי בור לאיסוף מי גשם מתחת לטראסות, שממנו משאבה מעלה אותם למאגר מים ששיקמנו ומשם תהיה השקיה לכל החלקות. מה נשאר? לנטוע עצי פרי ועוד זיתים ולעשות גן ורדים וגינת ירק (אורגני. אין כמעט הדברה כימיקלית באי) ולהמשיך לחלום. אין לנו לא ידע הנדסי ולא חקלאי אבל חשבנו על כל פרט באהבה. מה התוצאה? מי שמסתפק בצילומים יבושם לו, כל היתר מוזמנים להגיע בתשלום מסוים כמובן.
סלעים שהוצאנו מהקרקע
משקמים פינה מזרחית
ככה חותכים אבן
הנחת קורות עץ ערמון בסיס לחלק מהגג
פתחנו את כל חלל האבן לפני חלוקה חוזרת
איזה אורחים רצויים? כולם ובמיוחד אוהבי טיולים ונוף ושקט. יש אצלנו הרבה מאלו ובשפע.
מפלט בית האבן – Rockhaven Retreat
בית האבן כולל את הבית שלנו, שבו אנחנו שוהים אביב וקיץ + 2 יחידות אירוח מדהימות בבית האבן. אנחנו מארחים מתחילת יוני ועד אמצע אוקטובר. כל יחידה כוללת חדר שינה, סלון קטן עם ספה שמתאימה למיטת יחיד וחדר אמבטיה מטוקטק.
מחיר חבילת הבסיס לילה ליחידה (פרטים בפנייה ישירה אלי. אנחנו לא מפרסמים כרגע) כולל ארוחת בוקר מפנקת על טהרת המקום (ביצים מאימא של פסקליס, גבינה מפטרוס בעל הפרד, דבש מיאניס המכונאי). ארוחת הבוקר מוגשת אצלנו בבית או כמובן על המרפסת המדהימה (לא תרצו לזוז).
מינימום הזמנה – 3 לילות ותרצו להישאר יותר
כל יחידה פונה לים ולנוף. בחדר: מזגן, אם כי אנדרוס קריר דיו גם בקיץ. קומקום וערכת קפה.
בחודש אוגוסט אנחנו משכירים את 2 היחידות + הבית שלנו. מתאים רק למשפחה מורחבת או 3 זוגות חברים. מינימום שבוע ימים.
מראה מכניסה לאחת היחידות. שימוש באבן, בנייה בבטון ושכבה מיוחדת לבנה ומיוחדת של ורניקי (לכה)
כך בנינו את המיטות
הנחנו רצפת אבן צפחה וארונות בנויים
הכניסה מהחנייה אל הבית, שביל יפני של חצץ ולוחות אבן אל עבר המרפסת הפנורמית הענקית
שיפצנו את מאגר המים בנוי האבן וצבענו כך שישתלב בים וברקיע
סלון החורף עם קורות ערמון
המארח שלכם – יגאל צור
מה אנחנו מציעים:
1) אירוח סתלבט 2) פעיל: הליכות רגליות (האי מרושת בשבילי הליכה מסומנים היטב ומדהימים) – בהדרכה שלי או לבד. 3) סיורים מודרכים באי ברכב ורגל.
הבית נמצא בכפר יפהפה שהוא כ-10 דקות נסיעה מ-batsi, כפר דייגים ומרכז תיירותי מקסים עם מסעדות ובתי קפה.
איך מגיעים: משדה התעופה של אתונה מונית/אוטובוס ל-rafina
בקיץ יש מעבורות מהירות – מגיעות ב-1.05 שעה, בשאר השנה בשעתיים.
מגיעים לנמל gavrio. משם אלינו כמה אפשרויות: 1) השכרת רכב 2) מוניות 3) העברות באמצעותנו
פרטים נוספים והזמנות : מפלט בית האבן
הזמנת יחידה: 1 יוני – 30 יולי, 1 ספטמבר – 15 אוקטובר
הזמנת כל בית האבן: 1 – 30 אוגוסט (ללא א' בוקר)
ווטצאפ (בלבד): 0545405726
שקיעות מרהיבות. כל ערב צבעים אחרים
איתי הגיב:
כתבה מקסימה על מיזם רגיש שעושה הרבה כבוד למקום.