בישראל יש סוגים רבים של שטחים פתוחים: יערות הקרן הקיימת לישראל, שמורות טבע, שטחים חקלאיים מעובדים, שטחי מרעה ושטחי בור. גם במרחבים העירוניים יש שטחים פתוחים כגון פארקים, גינות וגנים, ומקומות אחרים שככל שמחפשים דרך לתאר אותם מתחוור כי ההגדרה הטובה ביותר היא האתרים שבהם מבעירים את מדורות ל"ג בעומר. אולי גם ליד הבית שלכם יש עדיין מקום כזה, הממתין למערבלי הבטון. ההגדרה הרווחת של שטחים פתוחים היא על דרך השלילה: שטחים שאינם מבונים ושאין להם תוכניות בנייה מאושרות. ל"ג בעומר, אגב, הוא אחד מאותם הימים בשנה שבהם אפשר להיווכח במצוקת השטחים הפתוחים בארץ, אך גם במועדים אחרים שבהם נהוג לצאת אל חיק המנגל הבעיה ניכרת לעין. צפיפות!
עד כמה צפוף, לא יודעים בדיוק. "מערכת התכנון נמנעת באופן עקבי מלאסוף נתונים", אומר עו"ד אלי בן ארי מעמותת אדם טבע ודין. ואף שאין נתונים רשמיים, מי שכן יודע משהו בעניין הם הגופים הירוקים הממסדיים שחברו למערכת התכנון לביצוע "פרויקט השטחים הפתוחים". מדובר בקואליציה של רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, משרד הפנים, המשרד לאיכות הסביבה וקק"ל. מטרת הפרויקט היא לנקוט "פעולות בתחומי תכנון, כלכלה, משפט והסברה לבניית מעטפת הגנה נוספת וטובה לשטחים הפתוחים". דו"ח של ארגון World Watch Israel קובע כי היקף השטח הפתוח לנפש במרכז הארץ הוא 0.6 דונם לנפש בלבד.על פי המשרד לאיכות הסביבה, במחוזות חיפה, המרכז, תל אביב וירושלים, שמתגוררים בהם 68 אחוזים מאוכלוסיית המדינה, נמצאים רק 11 אחוזים מהשטחים הפתוחים בישראל. בהתבססם על תוכנית האב לישראל 2020 מציינים עורכי דו"ח "מדיניות וכלים לשמירה על שטחים פתוחים", כי לקראת 2020 צפויה דרישה לתוספת שטחים בנויים בשיעור של פי שניים ויותר מהקיים היום, כתוצאה מהגידול הצפוי באוכלוסייה ומהעלייה ברווחת הדיור. מכאן נובע כי השטחים הפתוחים, בעיקר סביב הערים ובמרכזי האוכלוסייה הגדולים, ילכו וייעלמו אם מתאמצים, באביב אפשר עדיין לאתר בין ערימות הפסולת צבעונים של ממש, אבל גבעת הצבעונים נראית כיום כשדה מצולק. גם אזור מערב ירושלים מאוים. בכל השטח הפתוח שממערב לעיר עתידות להיבנות שכונות חדשות. אפשר לדמיין טיול שיוצא משכונת רמות, עובר בגבעה ממול, שחי בה עדר צבאים לא גדול, דרך עמק הארזים לכיוון הר חרת, משם דרך נחל שורק לעין חנדק, מעלה לשלוחה של הדסה עין כרם, ומשם לרכס אורה עמינדב בואכה עמק לבן ונחל רפאים. כ־24 אלף יחידות דיור חדשות מתוכננות לקום במרחב הזה, ורק הסטף ייוותר כפנינת טבע בלב הפרברים החדשים. יותר מעשרת אלפים התנגדויות הוגשו נגד תוכנית מערב ירושלים, בהן של מדענים, כלכלנים, חברי כנסת ועוד. הדיון בהתנגדויות טרם נעשה, אולם רבים חוששים כי התוכנית בכל זאת תדלג לה בקלילות מעל כל משוכות התכנון, ועתה יש התולים תקוות בכנסת ובחוק שמירת הרי ירושלים. גם לנוף יש ערך כלכלי ממערב משמינות להן בנחת גבעת שמואל וקריית אונו, והנוסעים בכביש גהה יכולים לראות רק שרידים אחדים מגבעות החמרה האדומות. רוב השטח התכסה במגדלי מגורים ובבתים נמוכים עם גגות רעפים
ברור כי מחיר השוק של קרקע לבנייה גבוה במידה ניכרת ממחיר קרקע שאינה לבנייה, אך גם לשטחים פתוחים יש ערך ותועלת כלכלית, ורק חלקה סחיר ומדיד. השטח הפתוח הוא לא רק מוצר בפני עצמו, המספק משאבים ציבוריים כמו נוף ומורשת, אלא גם מייצר מוצרים ציבוריים דוגמת מים נקיים, אוויר נקי ומגוון מינים ביולוגי. השאלה היתה מהי עלות החלופות לקטע הכביש, והוויכוח ניטש סביב שאלת ערכו של השטח הפתוח. הארגונים הירוקים טענו כי אי אפשר להתעלם מהערך הכלכלי של השטח הפתוח, והדבר מטה את הכף לטובת מִנְהוּר הכביש. אולם עמדה זו לא התקבלה בסופו של דבר על ידי המדינה. כל שנותר כעת הוא לקוות שהתוכניות להקים ב"טוסקנה של ישראל" עוד עיר, עירון שמה, יישארו עמוק במגירות. סעו להיפרד מבקעת בית נטופה
קיטוע השטחים הפתוחים גורם להפרדה בין מינים ואוכלוסיות של בעלי חיים וצמחייה ולפגיעה ברצף האקולוגי. יתרה מכך, ביתור פוגם גם בתועלת שמפיק האדם מן השטחים הפתוחים. דו"ח "מדיניות וכלים לשמירה על שטחים פתוחים" מסביר כי "ביתור השטחים הפתוחים, חוסר היכולת להימצא בשטח פתוח ללא הפרעה שהיא מעשה ידי אדם, מגדיל את התעוקה הפסיכולוגית ומקטין את אפקט הפתיחות שיוצר השטח הפתוח על האדם ועל בעלי החיים".
היעלמות השטחים הפתוחים איננה גורל אלא איום שאפשר להתמודד איתו. יש עקרונות שאפשר לאמץ כדי לא להגיע לקריסה, ומקצתם אפילו מעוגנים בתוכניות. הבעיה היא שאין די בעקרונות על הנייר, וכל העת מופעלים לחצים לפרימת מדיניות התכנון. אך יותר מכל זו סוגיה תרבותית – תרבות המגורים, תרבות הפנאי ותרבות הצריכה. נדמה לנו שהשטח הוא משאב בלתי מוגבל ושהארץ תספיק לנצח. אבל לאורך זמן, גם עם הנגב היא לא תספיק. ראוי לזכור כי לו חיו כל תושבי כדור הארץ כמו האמריקאים,היו נדרשות עוד שלוש פלנטות כדי לפרנס את החגיגה.
|
איכות הסביבה – השטחים הפתוחים נעלמים
מישהו עוד זוכר שפעם היו ליד הבית שדות ופרחים? גילי סופר לוקח אותנו לסיור לא אופטימי במחוזות השטחים הפתוחים של כולנו, ההולכים ונעלמים בקצב מהיר |
מדוע איזור השרון מוצף כל שנה בחורף?
מרכז ההזמנות של 

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות
תגובות פייסבוק
Array
(
[continent] => WP_Term Object
(
[term_id] => 526
[name] => מזרח-תיכון
[slug] => middle-east
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 526
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 0
[count] => 1880
[filter] => raw
[term_order] => 0
)
[country] => WP_Term Object
(
[term_id] => 402
[name] => ישראל
[slug] => israel
[term_group] => 0
[term_taxonomy_id] => 402
[taxonomy] => location
[description] =>
[parent] => 374
[count] => 2693
[filter] => raw
[term_order] => 0
)
)