תפריט עמוד

איי פארו – תוכיי ים, כבשים ומצוקים

איי פארו – תוכיי ים, כבשים ומצוקים

כבישים צרים וריקים ממכוניות מתפתלים לאורך קו החוף, מרחבים ירוקים, כפרים שנראים כאילו יצאו מספרי אגדות. איי פארו, קבוצת איים באוקיינוס האטלנטי בין נורווגיה לאיסלנד, הם יעד מושלם למי שמחפש מזג אוויר קריר גם באמצע הקיץ, שקט ושלווה והרבה אפשרויות צילום, כולל סלפי עם כבשים ותוכיי ים

בדרך כלל, כשישראלי מספר לחבר שלו שהוא נוסע לחו"ל, התגובה הנפוצה היא "גם אנחנו היינו שם לפני שנה", או "אם אתה נוסע לשם אתה חייב לבקר ב…", או סתם "מהמם שם".

אבל כשסיפרנו שאנחנו נוסעים לאיי פארו, התגובות היו אחרות לגמרי: "לאן???", "איפה זה?", "איזה איים?".

ואכן, איי פארו הם יעד מפתיע, מצד אחד בקרבתו היחסית ובנגישותו (ותיכף נפרט), ומצד שני בנופיו יוצאי הדופן והעוצמתיים, בשונותו ובמרחביו. לא נגזים אם נאמר שחזרנו משם אחרים, ועם תמונות במצלמה, שגם היום נראות לנו לא אמיתיות.

טיול רגלי באיי פארו. וכן, זה מזג האוויר כאן בסוף חודש יוני! | צילום: רפי קורן

טיול רגלי באיי פארו. וכן, זה מזג האוויר כאן בסוף חודש יוני! | צילום: רפי קורן

ללא מגע יד אדם

אז נתחיל מהמיקום: איי פארו הם קבוצה של 18 איים (17 מהם מיושבים), הממוקמים בצפון האוקיינוס האטלנטי, בין סקוטלנד, נורווגיה ואיסלנד. הם שייכים לדנמרק, אבל מתפקדים כאוטונומיה עצמאית (מלבד ענייני חוץ וביטחון), ומתפרשים על פני שטח קטן מאוד, יחסית, שמאפשר להגיע מהנקודה הרחוקה ביותר לאחרת בנסיעה של שעתיים, חלקה במנהרות מתחת לים.

באיי פארו גרים כ-50,000 איש בלבד, דבר שמשפיע גם על החיים ועל התיירות שם. הרבה, אבל הרבה מרחבים, כבישים צרים אך ריקים, עיר אחת גדולה, ובהתאם גם מיקום המסעדות, ישובים קטנים וציוריים, אירוח Airbnb מפותח וביתי, בתי קפה מקומיים קטנים ואותנטיים.

כפר קטן משקיף אל הים ומתחתיו מושבת שחפים על קו המים | צילום: רפי קורן

כפר קטן משקיף אל הים ומתחתיו מושבת שחפים על קו המים | צילום: רפי קורן

ההגעה לאיי פארו יכולה להיעשות בטיסה ישירה לקופנהגן, ומשם בקונקשן מהיר של פחות משעתיים לשדה התעופה היחיד באיים, הממוקם באי ואגאר (Vagar). לאיי פארו יש חברת תעופה משלהם (אטלנטיק אירווייז), שמפעילה כמה טיסות ביום בין האיים לבין דנמרק. הטיסות מאכלסות הרבה מקומיים, בעיקר כאלה שעובדים בדנמרק, נוסעים בבוקר וחוזרים בערב.

ירוק על ירוק באי Stremoy | צילום: רפי קורן

ירוק על ירוק באי Stremoy | צילום: רפי קורן

מיעוט האוכלוסייה, וכתוצאה מעט כוח עבודה, בא לידי ביטוי כבר בשלב הצ'ק אין והפקדת הכבודה בשדה התעופה. הכל ללא צוות קרקע, באופן עצמי ובטכנולוגיה ידידותית ומהירה. שדה התעופה בו נוחתים הוא קטן, ובדרך החוצה ממנו עוברים בדיוטי פרי הפצפון אך מסביר הפנים. היציאה העצמאית מהמטוס בסוף יוני, אל אוויר קריר וצלול ואל טמפרטורה של כ-8 מעלות יכלה רק לבשר על הבאות. איזה אושר, כשבאירופה החדשות העיקריות הן על גל חום כבד וחריג.

במהלך הטיול פוגשים כבשים רבות רועות במרחבים הירוקים | צילומים: רפי קורן

כבשה מקומית. במהלך הטיול נפגוש כבשים רבות רועות במרחבים הירוקים | צילום: רפי קורן

כבשה מקומית. במהלך הטיול נפגוש כבשים רבות רועות במרחבים הירוקים | צילום: רפי קורן

במגרש החניה של השדה חיכה לנו הרכב שהזמנו מראש, בדיוק במיקום בו הודיעו לנו שיחכה. גם פה ללא מפגש עם אנשי צוות. זיהינו אותו לפי מספר הרכב שנמסר לנו מראש, ו-סע לשלום, המפתחות בפנים! ממש כך. לא לשכוח להזמין גם נתב אינטרנט, ואתם מסודרים עם רשת כשאתם ברכב.

ירוק מכל עבר

התחלנו לנסוע, והיופי היכה בנו: שמיים אפורים ומעוננים, אוויר צלול, וירוק, הו כמה ירוק, ומיד גם גילינו את הכבשים הרבות שנמצאות בכל מקום. פירוש השם איי פארו הוא  "איי הצאן", ולחלוטין כשמם כן הם.

כביש מתפתל לאורך הים באי Vagar | צילום: רפי קורן

כביש מתפתל לאורך הים באי Vagar | צילום: רפי קורן

הנופים בתוליים וציוריים. מערכת הכבישים מצוינת, הכבישים צרים אך נוחים לנסיעה, ומתפתלים לאורך קו החוף ובין משטחים ירוקים ו-כבשים, כבר אמרנו?. הבתים ציוריים וצבעוניים, בתי עץ עם גגות משופעים, שחלק גדול מהם מכוסים בדשא ופרחים. התנועה דלה, וכצלמים, עצרנו לא אחת (וזה בלשון המעטה) היכן שרק רצינו לצד הדרך, עמדנו על הכביש וצילמנו באין מפריע (אבל בזהירות).

מאחר שעיקר הכלכלה של תושבי האי מבוססת על דיג, הכפרים ממוקמים ברובם לצד קו החוף, ונראים כמו לקוחים מספר אגדות.

דיג הוא מקור הפרנסה העיקרי באיים | צילום: אורית גוטרבוים-פרטוק

דיג הוא מקור הפרנסה העיקרי באיים | צילום: אורית גוטרבוים-פרטוק

10 מעלות בקיץ, כמה מושלם

מזג האוויר באיים משתנה גם לאורך היום, כך שאם מקבל את פניכם זרזיף גשם לא מציק בכלל, רוב הסיכויים שגם הוא ייפסק בתוך שעה-שעתיים. לעומתו, הטמפרטורה, ואנחנו ביקרנו באיים בסוף יוני-תחילת יולי, כמעט ולא השתנתה לכל אורך שעות היום, כלומר, גם שעות הבוקר המוקדמות לא היו הרבה יותר קרות מיתר שעות היום, וכך גם בערב. בביקור שלנו עמדה הטמפרטורה על ממוצע של 10-8 מעלות. מעיל קל, כובע צמר וכפפות עשו את העבודה וגרמו לנו להיות המאושרים באדם, כשחברינו ומשפחותינו בישראל "מברכים" אותנו על הלבוש החורפי, כשהם מזיעים במולדת גם עם מזגן.

נקודת תצפית Kvivik | צילום: רפי קורן

נקודת תצפית Kvivik | צילום: רפי קורן

מאחר שחלק חשוב ומשמעותי בטיול שלנו הוא הליכה רגלית (מבחינתנו, אי אפשר לוותר עליו), חשוב להצטייד בנעלי הליכה טובות ואטומות למים. לשכמיית גשם לא נזקקנו, אם כי בחלק מהעונות, או עם קצת פחות מזל משהיה לנו, זה פריט חיוני. באחד הבקרים, למחרת לילה שירדו בו יותר משקעים, הופתענו לגלות זרימה מוגברת כמעט מכל נקודה גבוהה. מחזה מרהיב שלא ראינו כמוהו יום לפני, גם בדרכים שכבר נסענו בהן, מה שסיפק רבגוניות מרגשת.

שמחת המרחבים. אורית בקפיצה מכל הלב... | צילום: רפי קורן

שמחת המרחבים. אורית בקפיצה מכל הלב… | צילום: רפי קורן

השמש שכמעט לא שוקעת

הזמנו Airbnb באי Stremoy, ליד העיירה Vestmana, וזו היתה נקודת המוצא שלנו לכל הטיול. התרשמנו, שאין חשיבות רבה למיקום, מאחר שהמרחקים הם באמת קצרים וקלים מאוד לנסיעה, וכאמור, בין חלק מהאיים מחברות מנהרות העוברות מתחת לים, כך שהמעבר ביניהם קל ונגיש. מעבר בחלק מהמנהרות כרוך בתשלום אגרה, עניין שנוח להסדיר כבר בעת השכרת הרכב, ולכלול בתשלום עבור ההשכרה.

סוסים רועים באחו | צילום: רפי קורן

סוסים רועים באחו | צילום: רפי קורן

צחוק סוסי | צילום: אורית גוטרבוים-פרטוק

צחוק סוסי | צילום: אורית גוטרבוים-פרטוק

אנחנו בחרנו לצעוד במסלול רגלי, של כ-8 ק"מ (הלוך-חזור), שגם הוא כרוך בתשלום (רוב נקודות הנופים נמצאות בשטחים פרטיים, ובעלי הקרקע מחייבים על הכניסה לשטחם, אבל בצורה מסודרת ומאוד לבבית) אל Sørvágsvatn. זוהי נקודה נופית מרהיבה ביופייה, היוצרת אשליה של אגם העוצר ממש ליד הים, מצדו האחד של הצוק, אבל כאילו מתחבר אליו מצדו האחר.

לגעת בשמיים: שביל באי מיצ'ינס | צילום: רפי קורן

לגעת בשמיים: שביל באי מיצ'ינס | צילום: רפי קורן

לאורך קו הרוחב שבו ממוקמים האיים, שעות היום בקיץ ארוכות במיוחד, ב-11 בלילה עוד יהיה אור יום, והשמש תזרח סביב 3 וחצי לפנות בוקר. את שעות האור ניצלנו כמעט עד תומן (או עד תום כוחנו), ובכך גם בביקור של שלושה ימים בלבד הספקנו לבקר ביעדים רבים. שעות האור הארוכות גם אפשרו לנו לעצור מתי שרק רצינו בלי לחשוש שיחשיך פתאום, וככה יכולנו לעשות סלפי עם כבשה שנראתה לנו חביבה במיוחד, לנהל סמול טוק עם סוסים שפגשנו או סתם לעצור ולנשום את המראות והחופש אל תוכנו.

סלפי עם כבשים | צילום: רפי קורן

סלפי עם כבשים | צילום: רפי קורן

לצלם פאפינים

יעד אחד שלו ציפינו במיוחד, והיה מושא תקוותינו כצלמים, הוא האי מיצ'ינס (Mykines), שם מקננים תוכיי הים, או בשמם היותר מוכר – פאפינים. זוהי ציפור שנראית כאילו צוירה על ידי מאייר מוכשר במיוחד של דיסני, מתוקה במראה שלה ומזכירה קצת פינגווין. הפאפינים מקננים על קצות הצוקים, במעין בורות כרויים בתוך האדמה המכוסה בירק.

צמד חמד. תוכיי ים (פאפינים) נראים כאילו יצאו מסרט מצויר | צילום: אורית גוטרבוים-פרטוק

צמד חמד. תוכיי ים (פאפינים) נראים כאילו יצאו מסרט מצויר | צילום: אורית גוטרבוים-פרטוק

באי Mykines מתגוררים באורח קבע רק שמונה אנשים. ניתן להגיע אליו רק במעבורת או במסוק, וכדאי להזמין את הנסיעות הללו מראש. אנחנו לקחנו את המעבורת שיצאה מ-Vestmana, ואחרי מסלול שייט יפה לאורך הצוקים (בו גילינו כבשים גם בגבהים ובמקומות שלא ציפינו להן), הסירה עוגנת בנקודה המערבית של Mykines. טיפוס לא פשוט במדרגות, עוד טיפוס, גם הוא לא פשוט, במעלה ההר, והתקווה לראות, ואולי גם לצלם, לפחות פאפין אחד הופכת לתדהמה והתפעמות, כשאנחנו, כמעט ללא מלים, מוצאים את עצמנו מול מושבה שלמה של פאפינים, רחוקים מטרים בודדים מהם, ולא יכולים להפסיק להביט ולצלם.

תוכיי ים באי מיצ'ינס | צילום: אורית גוטרבוים-פרטוק

תוכיי ים באי מיצ'ינס | צילום: אורית גוטרבוים-פרטוק

לצלמים שבינינו, כדאי להצטייד בעדשות ארוכות מוקד (600-200 מ"מ), שווה את הסחיבה, לא תצטערו. עם אלה, ועם הסבלנות המתאימה, רוב הסיכויים שתצליחו לתפוס גם פאפין עם שלל דגים במקורו – תמונה שלא חשבתם שתצלמו אי פעם. כמובן, שלנופים חשוב להצטייד גם בעדשות רחבות. חצובה קלה, מלאי כרטיסים וסוללה רזרבית, בתוספת שרוול כיסוי מפני גשם, ותחזרו הביתה מסופקים.

זהירות, ההר נגמר!

אזהרה שהיא גם הבטחה: הנופים בתוליים, הטבע והמסלולים לא מוסדרים, ברוב המקומות אין כל גידור, וההר פשוט נגמר לו פתאום, כשמתחתיכם מצוק תלול של 90 מעלות. האדמה הלחה, הירק מתחת לרגליים והקקי של הכבשים (כן, יש גם תוצרי לוואי), עושים את הכל להרבה יותר מסוכן. גם בהקשר הזה יש יתרון לנעלי טיולים מקצועיות, ובעיקר, הפעילו את הראש. תיהנו מהנוף בלי לסכן את עצמכם. והדבר נכון במיוחד לחובבי הסלפי על מצוקים. הפיתוי גדול, אבל הי, אתם הרי תרצו בסוף גם להעלות את התמונה הזאת…

מצוקים תלולים. פתאום האי נגמר... | צילום: רפי קורן

מצוקים תלולים. פתאום האי נגמר… | צילום: רפי קורן

פרופורציות: מצוק אופייני באיי פארו | צילום: אורית גוטרבוים-פרטוק

פרופורציות: מצוק אופייני באיי פארו | צילום: אורית גוטרבוים-פרטוק

אמנם, איי פארו הם לא היעד למסע שופינג, ואפילו רחוק מכך, אבל הם גם לא רק טבע. העיר הגדולה באיים היא עיר הבירה, טורסהאבן, בה גרים 20,000 איש ויש בה מסעדות בכל רמות המחירים. בעיר רחובות יפים וציוריים ומי ששוהה באיים מספיק ימים יכול להקדיש גם לה יום שלם. באחד הערבים הבנו שאם אנחנו מעוניינים לאכול ארוחה חמה, לא נמצא אותה בעיירה בה היינו, שם הכל סגור בשבת בערב, והיה עלינו לנסוע במשך 50 דקות, בערפל סמיך, עד לטורסהאבן, כדי לנגוס בהמבורגר עסיסי. את הנסיעה הזאת לא נשכח, כי חוויית הנסיעה בראות של שניים-שלושה מטרים קדימה היתה מרחיבת (וגם קצת מרעידת) לב. מאחר שלכל אורך הדרך ראינו רק מכונית נוספת אחת, ולא רק בגלל הראות המוגבלת, היה הרבה יותר יפה מאשר מסוכן.

Gasadalur, אחת מהנקודות המפורסמות והיפות לביקור | צילום: רפי קורן

Gasadalur, אחת מהנקודות המפורסמות והיפות לביקור | צילום: רפי קורן

לסיכום, אם מתחשק לכם יעד שרובו ככולו מרחבים, נופים פראיים עוצרי נשימה, צוקים תלולים, מים, ירוק בעיניים (בחלק מהעונות כרי הירק הופכים צהבהבים), כבשים, סוסים, בעלי חיים ייחודיים והמון אוויר, כזה שגם לא מאוד רחוק ושהחברים שלכם לא יגידו לכם שכבר היו שם: איי פארו הם המקום בשבילכם.

טורסהאבן, הבירה והעיר היחידה באיי פארו | צילום: רפי קורן

טורסהאבן, הבירה ולמעשה העיר היחידה באיים | צילום: רפי קורן

טורסהאבן, הבירה ולמעשה העיר היחידה באיים | צילום: רפי קורן

תוספת נחמדה לטיול יכולה להיות שהייה של יום או שניים בקופנהגן, בדרך חזרה הביתה, חוויה משלימה למי שצריך גם קצת נוף עירוני, ואולי גם שופינג. אנחנו העברנו בה ערב אחד (בחרנו לישון במלון בשדה"ת, בחירה שהתבררה כמאוד מוצלחת, וחסכה התנהלות עם מזוודות מהשדה ואליו) והסתפקנו בלחזור הביתה רק עם עוגיות דניות מהדיוטי פרי, עם לב רחב ופועם, ועם מלא תמונות בכרטיסי הצילום שלנו.

_____

רפי קורן ואורית גוטרבוים-פרטוק – צלמים שאוהבים לטייל ולתעד מקומות מיוחדים. רפי שותף בזומינג סלבין-קורן שמתמחה בסדנאות צילום בארץ ובעולם. האתר של רפי

האם היית ביעד הזה?

  • 1

    כן הייתי

  • 8

    לא, אבל מתכנן

  • 1

    לא מעוניין

גרינלנד: ארץ הקרח ה(בלתי) נגמר

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות