תפריט עמוד

איי התבלינים

איי התבלינים

ארבעה איים קסומים ברחבי העולם, שבנוסף לחופים יפים, טבע נפלא ותרבות מרתקת, הם מהווים מרכזים עולמיים לייצור וייצוא תבלינים

זנזיבר, סרי לנקה, איי מלוקו, גרנדה – די בשמות האלה כדי להסעיר את הדמיון. כל אחד מהם מתהדר בחופים יפים עטורי דקלים ותרבות מרתקת, אבל יש להם עוד דבר משותף: כולם ידועים כאיי תבלינים, איים שהתפרסמו בגידול וייצור של תבלינים בקנה מידע עולמי. לניחוח האקזוטיקה שמתלווה לאיים האלה, אפשר להוסיף את ניחוחות אגוז המוסקט, הווניל, הקינמון, הפלפל ושאר התבלינים שמאפיינים את איי התבלינים.

סרי לנקה: פלפל, הל וקינמון
הגדול ביותר מבין איי התבלינים הוא האי סרי לנקה, ששוכן בלב האוקיינוס ההודי. הקרבה לקו המשווה, הטמפרטורות הנוחות והאדמות הפוריות של סרי לנקה הפכו אותה לאחת מספקיות התה והתבלינים המובילות בעולם. פלפל שחור, פלפל הודי, ציפורן, הל, אגוז מוסקט, ג'ינג'ר, עשב לימון וקינמון – כל אלה גדלים בשפע על אדמות האי. יותר מכל מזוהה האי עם הקינמון. הוא מכונה לא אחת "אי הקינמון" ושמו הבוטני של הקינמון, Zeylanicum Cinnamomum, נגזר משמו הקודם של האי, ציילון. אין זה מקרי, שכן כשמונים אחוז מהקינמון בעולם מקורו בסרי לנקה.


תושב מקומי בסרי לנקה מכין מקלות קינמון

שפע התבלינים ואיכותם הפכו את האי למרכז סחר בתבלינים כבר בתקופה הרומית. מאוחר יותר, במאה ה-16, גילו הפורטוגזים את אי התבלינים, ואחריהם הגיעו גם ההולנדים והבריטים והאי היה לאחד מהיעדים המרכזיים במלחמות התבלינים. מטעי התבלינים של סרי לנקה מרוכזים ברובם סביב העיר מאטאלה אשר נמצאת בין דמבולה לקנדי. בגני התבלינים של מאטאלה ניתן להתרשם ממינים רבים של תבלינים ולחזות בתהליך הגידול והייצור שלהם. במקום נערכים סיורים מודרכים במסגרתם ניתן גם לטעום תבלינים ואף לרכוש אותם בתום הסיור.


זנזיבר: מוסקט, וניל וציפורן

איי זנזיבר הם מאיי התבלינים המפורסמים ביותר. האיים, ששוכנים באוקיינוס ההודי ומהווים חלק מטנזניה, מפורסמים בחופיהם היפים, בבירה שמכונה סטון טאון הבנויה מאבן אלמוג לבנה, בשמורות הטבע המיוערות ובעיקר באדמתו הפורייה בה גדלים תבלינים רבים. לצד תיירות, תעשיית התבלינים היא התעשייה העיקרית באי. במטעי האי גדלים תבלינים רבים, בהם קינמון, פלפל, אגוז מוסקט, עשב לימון, וניל, הל ועוד. התבלין שמזוהה עם זנזיבר יותר מכל הוא הציפורן. באי הראשי זנזיבר ובאי הסמוך פמבה יש יותר משלושה מיליון עצי ציפורן, ושני האיים מייצרים את רוב תצרוכת הציפורן העולמית.


חנות תבלינים בסטון טאון, בירת זנזיבר

זנזיבר הפכה לחלק מרכזי בתעשיית התבלינים העולמית כבר בתקופה הרומית, אך חלקה התרחב משמעותית במהלך המאה ה-16. התבלינים תורמים את חלקם גם לתעשיית התיירות, וסוכנויות טיולים מקומיות מציעות סיורים מודרכים למטעי התבלינים, שבמהלכם אפשר לטעום ולהריח את התבלינים השונים, לראות את תהליך הייצור של התבלינים ובדרך כלל גם ליהנות מארוחת צהריים שכוללת ממיטב תבליני האי. ניתן גם לבקר באופן עצמאי בכמה מחוות התבלינים ששוכנות בסמוך לסטון טאון. 


שיח ציפורן בזנזיבר. התבלין שמזוהה ביותר עם האי

גרנדה: מהמזרח אל הקריביים
איי גרנדה, ששוכנים בים הקריבי, אמנם פחות מוכרים מסרי לנקה או מזנזיבר, אבל גם הם נודעים בגידולי התבלינים שבהם. למעשה, גרנדה היא יצרנית התבלינים הגדולה ביותר בחצי הכדור המערבי, והיא אחראית על אספקת 20 אחוז מתעשיית אגוז המוסקט בעולם. לאגוז המוסקט יש גם חלק חשוב בהיסטוריה של האי. עד המאה ה-18 התבססה הכלכלה בגרנדה על גידול קנה הסוכר, שהצריך הרבה ידיים עובדות והתבסס על עבודות כפייה של עבדים. בשנת 1782 גילה סר ג'וזף באנקס, הבוטניקאי המלכותי ושליחו של ג'ורג' השלישי מלך בריטניה באיים, כי תנאי הקרקע והאקלים בגרנדה הם אידיאליים לגידולו של אגוז המוסקט. באירופה ובארצות הברית היה ביקוש רב לאגוז המוסקט, ובעקבות המעבר לגידול אגוז מוסקט התבסס מעמדה הכלכלי של גרנדה.


אגוז מוסקט בגרנדה, יצרנית התבלינים הגדולה ביותר בחצי הכדור המערבי

בנוסף לאגוז המוסקט גדלים באי עוד תבלינים רבים, כמו קינמון, וניל, ציפורן וזנגביל. אחת האטרקציות המרכזיות בגרנדה היא סיורים במפעלי התבלינים ובחוות הגידול. אחד המקומות בהם ניתן ללמוד לעומק על התבלינים והצמחים שגדלים בגרנדה הוא גן התבלינים Laura Land Herb and Spice Garden בו מתקיימים סיורים מודרכים.

איי מלוקו: שולטים על אגוזי המוסקט
סרי לנקה, זנזיבר וגרנדה מכונים כולם איי תבלינים, אבל בדרך כלל המונח איי התבלין מתייחס דווקא לאיי מלוקו שבאינדונזיה. התבלין העיקרי והמפורסם ביותר של איי מלוקו הוא אגוז המוסקט, וכן תבלין נוסף שנקרא מייס ואותו מפיקים מקליפת אגוז המוסקט. איי מלוקו אחראיים על אספקה של 75 אחוז מתעשיית אגוז המוסקט בעולם.


קטיף אגוזי מוסקט במלוקו. במערב חשקו בתבלין כאילו היה זהב

במאה ה-17 היה אגוז המוסקט משול במערב לזהב וייחסו לו אינספור סגולות נפלאות, ובהן מרפא למחלת הדבר. באי בנדה שבאיי מולוקו התחוללו באותה תקופה מלחמות בין הפורטוגזים, ההולנדים והאנגלים על השליטה בתבלין הנכסף, ורק לקראת סוף המאה ה-18 פחת העניין בתבלין. בנוסף לאגוז מוסקט מגדלים באיי מלוקו גם תבלינים נוספים כמו הציפורן, שמוצאו באיים. איי מלוקו התברכו לא רק בתבלינים יקרי ערך אלא גם בחופים טרופיים נפלאים, בהרי געש דרמטיים וביערות ירוקי עד.

לקריאה נוספת:

איי התבלין באינדונזיה - בקליפת אגוז המוסקט  
איי התבלין באינדונזיה – בקליפת אגוז המוסקט
במאה ה־17 היה אפשר להשיג 60 אלף אחוזי רווח מסחר באגוז מוסקט, שגדל אז בשפע באדמה הגעשית הפורייה של "איי התבלין", היום חלק מאינדונזיה. ההולנדים קפצו על המציאה ובדרך שיעבדו וניצלו את האוכלוסייה המקומית
 

 

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code