תפריט עמוד

אחרי הסקי: מדריך משקאות לשעות העליזות

אלכוהול הוא חלק בלתי נפרד מחוויית האפרה סקי, הבילויים שאחרי הגלישה. כל אזור והמשקה שלו - מהיינות הצרפתיים דרך הגראפה האיטלקית ועד השנאפס האוסטרי, מדריך למשקאות שיחממו לכם את הערבים שאחרי הסקי

המסלול נסגר, הסקי נגמר, החשיכה כבר יורדת ומרחבי טבעת הבידור ההיקפית של אתר הסקי עולות צהלות ראשונות. זהו האפרה סקי, השעות העליזות של המדרונות המושלגים, הזמן שבו מתחילות החגיגות. אלכוהול וסקי, צמד חמד שמקומיים ותיירים כאחד יודעים להעריך – אחרי הכול, מה כבר אפשר לעשות כשבחוץ הטמפרטורות צונחות אל מתחת לאפס, הדרכים קפואות וחלקלקות והסקי תם? לשתות, כמובן. השאלה המרכזית היא מה לשתות? התשובה היא עניין של טעם אישי, אבל כדי שלא תפספסו פנינות שיכר מקומיות, דאגנו לרכז לכם כאן כמה אופציות, בהתאם לאזורי הסקי המרכזיים של אירופה.

צרפת: יינות משובחים ומשקה עם הנחש
בצרפת קיים קשר סבוך בין המקומיים, האלכוהול שלהם וההיצע שהוא מעבר לכל דמיון. כידוע, בצרפת היין נשפך כמים ואם אתם כבר באזור סבואה, כדאי להתענג על היינות הלבנים של האזור, כמו מריניאן (Marignan) אחד מהגידולים של וין דה סבואה, יקב קטן ליד אגם למן. בשנים האחרונות יצא גם שמן של הבירות המקומיות, העושות שימוש במים המינרלים הנפלאים שמבעבעים במאות מעיינות סביב האלפים. בירה אחת שכזאת שלא כדאי לפספס היא Mont Blanc שמספרים עליה שהיא מהטובות שיש לצרפת להציע.

בעיירות טין, ואל ד'יזר ובעיירות נוספות הנמצאות באזור Haute Savoie בצרפת, מגישים גם כיום משקה אלכוהולי עם היסטוריה בת מאות שנים שנקרא LA VIPERINE. המשקה הזה אינו חוקי, וגם אם תרצו לא תוכלו לקנות אותו בסופרמרקטים. הוא נוצר בתקופה בה התושבים של אזור הוט-סבואה ההררי, שהיו מבודדים לגמרי מהערים הגדולות, נאלצו להעביר את החורף כשהם מסתמכים אך ורק על מזון ושתייה מתוצרת עצמית. את המשקה המסוים הזה מייצרים מצמח שגדל בתנאים הרריים קשים, שממנו מפיקים אלכוהול באחוז מאוד גבוה, בשילוב עם מי השלגים שקופאים באגמים. את המשקה עדיין אפשר למצוא בחנויות מקומיות בעיירות באזור וגם בחלק מהמסעדות. מוכרים אותו בבקבוקים מעוטרים בציורים שונים, בדיוק כמו בתקופה שבה הוא הומצא ונשות הכפר היו מעטרות את הקנקנים בהם הוא נשמר. אבל החלק המדהים באמת בסיפור הוא שבתוך הבקבוק יש נחש אמיתי, מת אמנם אבל זה עדיין מראה דוחה מאוד. לטענת המקומיים, הנחש הוא שנותן למשקה את צבעו הירוק ומשפר את טעמו המיוחד. אבל עם או בלי נחש, המשקה עשוי מאלכוהול לא חוקי, אז חישבו פעמיים לפני שאתם מנסים.

מה כבר אפשר לעשות כשבחוץ הטמפרטורות צונחות אל מתחת לאפס, הדרכים קפואות וחלקלקות והסקי תם? לשתות, כמובן

איטליה: שלטון הגראפה
הגולש באיטליה יפגוש לא רק יינות איטלקים מצוינים באתרי הגלישה, אלא כמה משקאות שקשה לשכוח או להתאושש מהם. הגראפה, כך נראה, משחקת תפקיד מרכזי באתרי סקי. לא רק שהיא המשקה האלכוהולי החזק באיטליה, אלא גם שהאיטלקים בסגנונם החביב מצאו לה שימוש נוסף. למשל, כמרכיב במשקה הנקרא גרולה – שילוב של גראפה וקפה. הגרולה מכיל מינונים שונים של אספרסו, גראפה, ולעתים תוספות כמו סוכר, תבלינים וליקרים אחרים. את כל המרכיבים האלה מחממים היטב, ולפני ההגשה מציתים את המשקה למשך דקה ולאחריה סוגרים את הכלי במכסה ייחודי. מקורו של המשקה הזה הוא מאזור Valle d’Aosta שם הוא מוגש בגביע עץ עם ארבע עד שמונה פיות. כשיוגש לשולחן, יטעם ממנו אחד המסובים מאחת הפיות ויעביר אותו הלאה – לכל לוגם פיה משלו. אין דבר טוב מזה מלהפשיר את הקרח בין יושבי השולחן. המקומיים יודעים לספר שהשילוב בין אלכוהול לקפה ממריץ ומשחרר, וגם מצוין לשרירים תפוסים.

גראפה משחקת תפקיד במשקאות נוספים של אתרי סקי איטלקים. בעיירה צ'רוויניה, כמו גם בעיירות שמסביבה, נהוג לשתות גראפה עם פירות יער מקומיים: בקנקן גדול מערבבים שני שליש גראפה ושליש פירות יער, ובעזרת מצקת מעבירים את התכולה לכוסות באותו היחס. פירות היער שמושרים בגראפה סופגים את האלכוהול לתוכם, ואת המשקה נהוג לשתות בלגימה אחת – את הנוזלים והפירות, שאותם לועסים מעט בפה לפני הבליעה. התוצאה היא משקה אלכוהולי חזק מאוד, מר ומתוק כאחת. אחרי לגימה של כוס כזאת במסעדה, אפשר לצאת לקור המקפיא שבחוץ גם בלי מעיל, ועדיין להרגיש חמימות נעימה…

אוסטריה: שנאפס ויין חם
אצל האוסטרים שנאפס הוא כמו בוגונביליה אצל הטורקים – כמעט כל אחד מגדל לו מזקקה ביתית בחצר האחורית. השנאפס הוא למעשה תוצר זיקוק של יין פירות, שהומתק. להכנת שנאפס אמיתי לוקחים בדרך כלל פרי, מתסיסים אותו ומזקקים את היין שנוצר. לאחר מכן מוסיפים סוכר ומבקבקים. המלצה שלנו לגולשים בחבל טירול – לנצל יום סופה ולבקר במזקקת השנאפס של משפחת ארבר, תמורת שלושה יורו וחצי תקבלו סיור עם טעימות, שבסופו תאלצו לשכב לנוח, גם אם לא תכננתם לעשות זאת.

אם השנאפס הוא הדז'סטיף הלאומי של האוסטרים, הרי שאת שאר הזמן הם מוציאים בשתיית בירות. להיות באוסטריה בלי לטעום את התוצרת המקומית זה כמו להגיע לאתר סקי ולא לגלוש! נסו למשל Gasser Dark Beer, בירה נפלאה, עם ארומה של חציר (כן, כן) וסיומת מרירה ונעימה. עוד ראויה לאזכור Gosser, מבשלת בירה מצוינת שמעניקה חוויית שתייה קלילה. הפסקת צהריים באתר סקי אוסטרי היא לא הפסקת צהריים ראויה אם אין בה שתיית יין חם. Gluhwein הוא יין חם אדום (לא תמיד מאיכות טובה) שמוגש עם תבלינים. לעתים ישלוט בו הקינמון ואז מתבקשת פיסת שטרודל שתלווה אותו. אף אחד לא יעיר לכם גם אם תשתו קנקן שלם לבד.
אם ביין אוסטרי חשקה נפשכם, אנחנו ממליצים על Trokenbeerenauslese האצילי או על יינות הענב המקומי, גרונר ולטינר, ששמם יצא למרחוק.

שוויץ: משקה שוקולד, אלא מה?
רק אחוז אחד מיינות שווייץ זוכה לחלחל אל מחוץ לארץ השעונים והשוקולד. למה? פשוט מאוד: המקומיים שותים את כל השאר. כל אזרח שוויצי צורך מדי שנה 42 ליטר יין, וכמעט הכול מייצור מקומי. סיבה נוספת לאלמוניותם של היינות השוויצרים היא איכותם – אל תצפו כאן ליינות גדולים, אבל בתור יין שולחני קליל וזול הם עושים היטב את העבודה. מובילים את רשימת היינות המקומיים הם DOLE האדום ו- FENDANT הלבן. רוב היינות הטובים מגיעים מעמק Lavaux שנמצא מזרחית לאגם ז'נבה והזנים הנחשבים הם הומיין, קורנלין והז'והניסברג.

בעיירות הסקי המקומיות נוהגים גם להגיש משקה שעושה שימוש בגאווה המקומית – השוקולד. המשקה, שמורכב מקקאו עם רום, הוא קלאסיקה חורפית מחממת ומתוקה, שמסבירה גם למה השיגו השוויצרים כל כך מעט ב- 800 שנות שלום…

הכתבה באדיבות חברת סקי-פס. לאתר האינטרנט של סקי-פס

אזור האגמים באנגליה

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.