תפריט עמוד

אורוויל, הודו – בקיבוץ שיתופי אקולוגי

אורוויל, הודו – בקיבוץ שיתופי אקולוגי

באורוויל, יישוב שיתופי אקולוגי עם אוריינטציה רוחנית שהוקם על חלקת אדמה זנוחה בדרום הודו, חיים הודים לצד תושבים ממדינות אחרות, בהם ישראלים. המקום משמש כר פורה לניסויים בתכנון ובאדריכלות המתאימים לרעיונות האקולוגיים

אחת לפנות בוקר, עלטה מוחלטת. אני רכוב על ריקשה בדרך עפר לכיוון אורוויל (Auroville), מקום ייחודי ומוזר במדינת טמיל נדו שבדרום הודו, בו מתקיים מפגש מרתק בין אנשים, תרבויות, רעיונות, טופוגרפיה ואקלים. כשה"נהג" עוצר אני לא רואה דבר, פרט לצל מאיים של עצים גבוהים. בבוקר אני מגלה להפתעתי שישנתי ביער טרופי צפוף. אני צועד דרך אין-ספור שבילים לא מסומנים, סביבי חיות ג'ונגל קטנות, עלים נושרים נערמים ובאופק רעש של מכוניות אצות על כביש ראשי. אני נוסע לבקר בן דוד שהתיישב בעיר והתקבל כחבר בקהילה. כיום הוא מלמד ילדים מודעות באמצעות הגוף, ממחזר פסולת, הופך צואה לקומפוסט עשיר, מגדל צמחים, אוגר מי גשמים בבור וצורך אנרגיה סולארית.

אורוויל היא עיר בהתהוות – יישוב שיתופי עם אוריינטציה רוחנית, שהוקם לפני כארבעים שנה על חלקת אדמה זנוחה. כיום מתגוררים בה כאלפיים חברי קהילה – מחציתם הודים והאחרים באו ממדינות שונות בעולם, בהם גם כ-10 משפחות ישראליות. העיר נוסדה בשנת 1968 על ידי "האם" – מירה אלפאסה, מיסטיקנית אלג'יראית, אז בת תשעים, שהקימה עם בעלה הראשון הנרי מוריסט את הקבוצה הרוחנית "הרעיון החדש" (l'Idee Nouvelle). 

מירה אלפאסה,  "האם", מייסדת אורוויל | באדיבות www.auroville.org  

לאחר שנישאה לבעלה השני, פול ריצ'ארד, הגיעו השניים להודו, שם חברו למשורר הפילוסוף סרי אורובינדו כדי להקים את כתב העת "Ariya". הקשר של אלפאסה ואורובינדו הלך והעמיק. היא טבעה את מושג "התודעה החדשה" (New Consciousness) שעיקרו חיבור בין הרוח לחומר כשלב בתהליך האבולוציה של האדם, ואורובינדו העניק לו מימד מדיטטיבי תחת הכותרת "תודעת העל המשלימה" (Supraemental Consciousness).

עיר השלום ואנשי העתיד
בשנות השלושים, לאחר שהות של כמה שנים ביפן, אלפאסה שבה להודו. הפעם כדי לחיות עם אורובינדו. הם הקימו ביחד את "מרכז סרי אורובינדו" ליוגה, שאותו ניהלו יחד עד מותו ב-1950. בתקופה זו הם הספיקו להגות יחד את רעיון "עיר השלום ואנשי העתיד", שבה התכוונו לחיות לעד.

החיבור בין נשמתו ההגותית של אורובינדו והרעיון האקולוגי של אלפאסה עומד במרכז הקיום של אורוויל. בשלב ראשון אלפאסה הקימה יחד עם האדריכל רוג'ר אנג'ר מרכז ליוגה אינטגרלית בעיר גוג'ראט. בשנות השבעים היא הקימה עם שותפה מייקל מונטקרוסה את המודל האירופי של עיר העתיד (Mirapuri) באיטליה, וכן כפר בעל אוריינטציה דומה בגרמניה (Miravillage) ומרכז ליוגה אינטגרלית עם בית הארחה – שלושתם היוו תשתית רעיונית להקמת העיר האקולוגית אורוויל.

ניסיונות לתקן את העולם הגשמי באמצעות הרוח אינם יוצאי דופן. גם ההטפה לתרומת הרכוש הפרטי לטובת הכלל (או הגורו) עומדת בבסיסן הקיומי של מרבית הכיתות הנזיריות, ובכלל זה גם בעולם הנוצרי. הייחודיות של אורוויל מתבטאת בעיקר בדרך שבה הרוח משלימה את החומר. 

 
בית הספר לשפות והספרייה באורוויל

מודעת לגילה המתקדם (היא נפטרה חמש שנים לאחר הנחת אבן הפינה לעיר), אלפאסה מינתה את רוג'ר אנג'ר כאדריכל האחראי, שיוביל בהמשך את כל מהלך התכנון והבינוי של העיר. אנג'ר פירש את רעיונותיה המופשטים של אלפאסה בפשטות, וחילק את העיר לארבעה אזורי תפקוד: האזור הבינלאומי, המשמש למחקר וייצוג עמי העולם; אזור התרבות שבו ממוקמים מרכזי הלמידה, האמנות והספורט; אזור התעשייה המאכלס את בתי המלאכה; ואזור המגורים הפרוש ברחבי העיר ומורכב ממספר רב של קהילות שחיות בקומונות סגורות ומגודרות. חלקן הוקמו כיוזמה של אדם בודד או קבוצה שחברה יחדיו.

במרכז העיר ממוקמת הנשמה (Matrimandir) – מקדש דמוי כדור מוזהב, שמיועד למדיטציה והתייחדות. במרכז המקדש כדור בדולח הניצב על ארבעה מגיני־דוד מוזהבים, אולי מחווה למוצאה היהודי של אלפאסה.

אורוויל היא עיר אקולוגית בהגדרתה – מקום שבו ממחזרים הכל, החל מאוכל וכלה בצואה. בהתאם לכך, טבעת ירוקה שמקיפה את העיר משמשת לחקלאות ולשיקום היער הטרופי שנכחד – אחת ממטרות העיר המוצהרות.

מבחינה אדמיניסטרטיבית, העיר מנוהלת על ידי תושבים מתנדבים. חיי השיתוף בה מתנהלים כמעט כמו בקיבוץ, שעבר כמה שלבי הפרטה. מלבד היכולת להגשים הלכה למעשה את רעיונותיה הפילוסופיים של אלפאסה, אורוויל המתפתחת יוצרת הזדמנות לבדוק הלכה למעשה תפישות תכנון שמיובאות ממקומות שונים בעולם, בתנאי השטח והאקלים המיוחדים.

גן עדן לאקספרימנטים
הטמפרטורה באורוויל קבועה יחסית ונעה בין 40-26 מעלות צלזיוס. במהלך השנה יש שתי עונות גשמים – מונסון החורף ומונסון הקיץ – המאופיינים בחודשים של גשמים היורדים כמעט ללא הפוגה. מים רבים שוטפים את הבתים, הרחובות והשדות, וסוחפים איתם את האדמה האורגנית החשובה לחקלאות. המתכננים נאלצים לחשב את כמות הגשמים ועוצמתם, לכוון את זרימת המים ולנתב אותם למאגרים. כיוון שהתושבים ממעטים להשתמש במזגנים, הם מנסים למצות את כל מה שאפשר לשיפור האוורור, התאורה והאיטום. הם סובלים מיתושים, נמלים, עקרבים, נחשים ומיני חרקים החיים שם במסות עצומות, משום שבקהילה האקולוגית נמנעים משימוש בחומרי הדברה.

ההתמודדות עם ה"שותפים האחרים" במרחב המחייה מחייבת לחפש פתרונות יצירתיים. אחת הבעיות הקשות מבחינה אדריכלית היא הטרמיטים. בהיותם משוחררים מחומרי חיטוי, הם מתרבים ללא כל הגבלה, מכרסמים כל חומר אורגני ובכלל זה גם את הבתים. בית שלא גרים בו במשך תקופה קצרה, נתקף על ידם ומחוסל.

ההתמודדות הבלתי פוסקת הזאת מספקת הזדמנויות להתנסות בחומרי בנייה חדשים. בתחילה, הבנייה נעשתה בעיקר בבטון, שהיה זר לסביבה ובלתי הולם לאקלים הלח במיוחד. במשך הזמן פותח דגם מיוחד של לבני אדמה דחוסות, שהתאימו לגישה האקולוגית והוכיחו את עמידותן.

 
באורוויל מנסים כל שיטת בנייה שנראית מתאימה לרעיון האקולוגי: בנייה על עצים, בנייה על עמודים ובנייה מעל בריכות מים

אלפאסה עצמה הגדירה את העיר כמקום להתנסות תרבותית, רוחנית ואדריכלית. ואכן, כל אדריכל שמגיע למקום רואה בו כר פורה למחקר ולהתנסות. העיסוק בבנייה אינו ייחודי לאדריכלים, והתרומה של התושבים למגוון צורות הבנייה גדולה – עלי קוקוס ארוגים, פחי אלומיניום, קונסטרוקציות עץ עם מילוי אדמה, עצי במבוק, עמודי גרניט (חומר גלם זול וזמין), קשירת חבלים בשיטה הטמילית המקומית ושימוש בבד יוטה. ככלל, באורוויל מנסים כל שיטת בנייה שנראית מתאימה לרעיון האקולוגי ובעיקר למלחמה בטרמיטים: בנייה על עצים, בנייה על עמודים ובנייה מעל בריכות מים. כוח העבודה הזמין והזול הוא גן־עדן לאקספרימנטים, ואלה קיימים באורוויל בשפע.

חשוב להדגיש כי הרעיון האקולוגי נתפש בתחילת הדרך בעיקר באופן סמלי. עד היום אפשר לראות מבנים שמנסים "לצמוח מן הקרקע", אך עדיין עשויים מבטון מסיבי שנצבע בצבעי אדמה. יש גם בנייה פחות מתחכמת – עמודי גרניט שמרחיקים מהקרקע את מבנה העץ, כאשר הקונסטרוקציה הדקה קשורה בחבלים בשיטה הטמילית המסורתית, וממעל מתוחה רשת יוטה טבולה במלט. חלק אף אימצו את ה"קיט" הטמילי – יריעות מוכנות של עלי קוקוס ארוגים בצורת שתי־וערב, שמונחות בשלוש שכבות. ה"קיט" מוכח כיעיל בגשמי המונסון, ובהיותו מאוורר – גם בחום הקיץ העז.

העיר מורכבת ממספר רב של קומונות קטנות הפזורות בהתאם לתוכנית אב כללית. כך קורה שאדריכלות אורגנית בטבעה נשלטת למעשה על ידי אורבניזם מכני. בתוך כך, הכפרים הטמילים הרבים שנמצאים ליד, לצד ובתוך אורוויל, מהווים פוטנציאל טוב להרחבת העיר בעתיד. 

_____

הכתבה התפרסמה במגזין אדריכלות ישראלית

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

code