תפריט עמוד

אורגני פעמונים – מסע בבלגיה בעקבות אמנות נכחדת

אורגני פעמונים – מסע בבלגיה בעקבות אמנות נכחדת

לאורכה ולרוחבה של בלגיה פזורים מגדלי פעמונים, שבראשם קריונים - אורגני פעמונים, שהפכו לסמלם הלאומי של הפלמים. את הכלי המיוחד הזה מפעילים באגרופים ובבעיטות, אבל הצליל הבוקע ממנו מעודן ומיוחד. מסע בעקבות אמנות נכחדת, שמנסה לעשות קאמבק

"כשהייתי ילד קטן חשבתי שצלילי הפעמונים באים מגן עדן", אמר אמי לומברט 
(Lombert), נגן אורגן הפעמונים של העיר ברוז' (Brugge), בלגיה. לומברט, גבר מוצק בשנות החמישים לחייו, עם זקן ופאות לחיים בסגנון לינקולן, לבש ז'קט בהיר עם טלאי מרפקים, לצווארונו היתה קשורה רצועת בד דקה כעניבת פרפר מיושנת, וחזותו הלמה את האווירה בברוז', עיר שטשטשה את קו הזמן שלה למען התיירים.
ברוז' היא מין לונה פארק רומנטי למבוגרים. אפשר לשבת באחד מסניפי רשתות המזון

מגדל הפעמונים של מכלן, הבירה הבלתי רשמית של הקריון מאז ימי הביניים
צילום: נורית מלצר

האמריקאיות הקבועים בבתים מימי הביניים, להביט בכרכרות התיירים חולפות בסמטאות העתיקות בצד המכוניות נמוכות הצדודית של מועדון בעלי הפרארי הבלגי, ולהאזין לצלילים הרוגעים הבוקעים מגן העדן הפרטי של לומברט – מגדל הפעמונים המתומן, שאליו הוא מטפס מדי יום בגרם מדרגות ארוך ומסולסל.
במגדל, אל עשרות פעמונים, שמשקלם נע בין עשרות קילוגרמים לטונות אחדות, מחובר בכבלים ובמיתרים לוח המקשים, מנענעים אם תרצו, שדמה בעבר לשידת עץ והיום הוא מזכיר יותר מכונת טווייה תעשייתית. המכלולים המכניים של הכלי נתונים במסגרת עץ דקה ופתוחה, שממנה מזדקרים אופקית מוטות עץ עגולים המפעילים את הפעמונים הקטנים, וקורות עץ גסות ורבועות משמשות כדוושות ומחוברות לענבלים ולמקושים של הפעמונים הכבדים יותר.
אמי לומברט מפעיל את הכלי באגרופים קפוצים, כשהוא הולם במוטות, דורך ובועט בדוושות, ומפיק – בניגוד לתיאור הכמעט אלים של הנגינה – צלילים דקים ומעודנים או עמוקים ומהדהדים, בהתאם לסוג הפעמון ולאופן הפעלתו (במקוש או בענבל).

מהפעמון אל הקריון
הפעמון הוא אחד מכלי הנגינה העתיקים בעולם, אבל רק במאה השמינית לספירה הותקנו לראשונה פעמונים במגדל (ראו מסגרת בעמ' 94). הם נתלו על ציר וטולטלו בעזרת גלגלות וחבלים שהשתלשלו מטה מהמגדל; או שהיו קבועים במקומם והנגינה בהם התבצעה באמצעות מקושים מכניים או משיכת הענבל.
במאה ה־14 הופיע בפלנדריה (Flaanderen), החלק הצפוני, הפלמי, של בלגיה, אורגן הפעמונים הראשון. זה היה מנגנון אוטומטי שהפעיל ארבעה פעמונים בגדלים שונים, והוא שהעניק לכלי את שמו: קריון (Carillon, גלגול של המלה Quatre, ארבע). הקריון שימש לנגינת מנגינות שונות, לציון הזמן או בחגים ובאירועים מיוחדים. במאה ה־15 נוצר בבלגיה הקריון הידני הראשון, שבו לוח מקשים פשוט מחובר לפעמונים. במהלך במאה ה־16 השתכלל הקריון, נוספו לו פעמונים והמנגנון המכני נעשה יעיל ונוח יותר.
במאות ה־17 וה־18 זכה הקריון לפופולריות רבה במערב אירופה ובעיקר בארצות השפלה, ואף הפך למעין סמל לאומי עבור הפלמים. תרמה לכך התרבות המוסיקלית המפותחת של ארצות השפלה באותם ימים, המסורת שהצטברה שם ביציקת מתכת ובעיקר – מאבקי כוח בין מעמד הסוחרים החילוני לבין הכנסייה. סוחרי הבדים בערים הפלמיות וההולנדיות נהנו מאוטונומיה רחבה תמורת תמיכתם הכספית בשלטונות. בינם לבין הכנסייה ניטשו מאבק ותחרות על כוח והשפעה, שבאו לידי ביטוי, בין השאר, בבניית מגדלים גבוהים ומעוטרים וביצירת קריונים משוכללים ובעלי פעמונים רבים, שהיו סמל למעמד ויוקרה.
כך הפכה פלנדריה לשרשרת של מגדלי פעמונים, ועד היום אפשר להתרשם מהכלי המיוחד הזה כמעט בכל עיירה במדינה ובעיקר בעיר מכלן (Mechelen), מצפון לבריסל, הנחשבת לבירה הבלתי רשמית של הקריון מאז ימי הביניים, עת פעלה בעיר משפחת האמוני (Hemony), יוצקי הפעמונים המפורסמים.

הקריונים חוזרים
כמו לכל עיר פלמית, גם למכלן כיכר מרכזית, ה־Grote Markt ("שוק גדול"). סביב הכיכר נמצאים המוסדות העירוניים – בית העירייה המצועצע, מעוטר בצריחים ובדגלים צבעוניים של הפרובינציות המרכיבות את בלגיה, הקתדרלה ובתי הגילדות היפים, שבתחתיתם מסעדות ובתי קפה ספוני עץ.
בפעם הראשונה שהגעתי למכלן, שבת, אוגוסט 1998, היתה הכיכר מלאה אנשים, רובם

יו האזן, מנהל בית הספר לקריון במכלן, שבו לומדים הולנדים, פורטוגלים, רוסים, אמריקאים ובלגים, המשתלמים במשך שש שנים בתורת הקריון | צילום: נורית מלצר

צעירים. ליד בית העירייה הרכיבו פועלים את הבמה להופעה של להקת "תחנוק ת'תוכי" 
(Strangle the Parrot), שפתחה את פסטיבל הרוק של מכלן. מסכי וידיאו גדולים הבזיקו פרסומות וקליפים תזזיתיים, למרגלות מגדל הקתדרלה הוצבו מתקני לונה פארק ניידים, מהרמקולים בקעו מקצבי דאנס, בהם גם "דיווה" של הבינלאומית הישראלית, ומאחורי הקתדרלה התאסף קהל כדי לצפות ברקדנית שחורה, שחוללה לצלילי להקת מתופפים מאפריקה.
באותה שעה ניגן הקריון שבמגדל הקתדרלה קונצרט קצר. לבד מכמה תיירים שהטריחו עצמם לראש המגדל, איש לא האזין לנגינת הפעמונים. צליליהם נבלעו בבליל הקולות הרעשני של הכיכר והגיעו מופרעים ומעומעמים לאוזני הצעירים שגדשו את בתי הקפה או הסתובבו בין הדוכנים שבכיכר. גנבו לו את ההצגה, לקריון, ולא בפעם הראשונה.
כבר במאה ה־19 פחתה הפופולריות של אורגן הפעמונים, עם ההצלחה של קונצרטים תזמורתיים באולמות סגורים. אז נכנס לתמונה ג'ף דנין (Denijn), בנו של נגן הקריון של מכלן, והפיח חיים באמנות המסורתית. הוא ניצל את כישוריו כמהנדס לשיפור הכלי ולהקלת הנגינה בו, סייע לשיפוץ קריונים ישנים והדריך נגנים. בניסיון מוצלח להשיב לפעמונים את יוקרתם, ערך דנין במכלן, ב־1892, את קונצרט "ליל הקיץ" הראשון של הקריון, מסורת שנמשכת גם היום. חמש שנים מאוחר יותר נערכה בעיר, תחת שרביטו, התחרות הראשונה של נגני קריון. דנין היה גם הראשון שהפיץ את הקריון מחוץ לאירופה, לקמפוסים ולמבני ציבור בארצות־הברית.
תרומתו החשובה ביותר של דנין לאמנות הנגינה בקריון היתה הקמת בית הספר המלכותי לנגינת פעמונים בעיר, ב־1922. בית הספר, הראשון מסוגו בעולם, הוקם לאחר מסע לגיוס תרומות בהנהגת אלברט, מלך בלגיה, וזמן קצר אחר כך נערך במכלן הקונגרס הבינלאומי הראשון לחובבי הקריון. נגנים ידועים רבים למדו בבית הספר, והבולט בהם הוא סטאף ניס (Nees), שירש את דנין כמנהל בית הספר וכנגן הקריון של מכלן, ונחשב לגדול מלחיני המוסיקה לקריון.

מגדל הפעמונים בברוז'. מוטות העץ מפעילים את הפעמונים הקטנים, וקורת עץ גסות ורבועות משמשות כדוושות ומחוברות לענבלים ולמקושים | צילום: דורון הורוביץ

במלחמת העולם השנייה התיכו הגרמנים 40 אחוזים מהפעמונים בארצות השפלה, באקט שנועד לא רק לספק חומרי גלם לתעשיית המלחמה, אלא גם להשפיל את רוחם של ההולנדים והבלגים. כך הפכו הפעמונים לסמל החופש של ארצות השפלה, ובעידודם הנמרץ של ממשיכי ג'ף דנין נבנו עוד ועוד קריונים; היום כפול מספרם מזה שהיה לפני המלחמה.

קונצרט בראש המגדל
היה זה יום אפור למדי, ומבעד לחלון המסורג שבמגדל הקתדרלה נצצו אורות מכלן בין טיפות הגשם הצפופות ושרטטו את קווי המתאר של העיר. בעודי מתנשף אחרי עלייה ביותר מ־300 המדרגות של המגדל, התכונן אדי מריאן (Marén), נגן הקריון של מכלן, לקונצרט "ליל הקיץ" המסורתי, בלילה שלא היה קייצי אפילו במונחים בלגיים.
הגשם הדק והרוח הקרה לא הטרידו את הקהל שהתכנס בחצר של "אתר ההאזנה" – מבנה רבוע מלבנים אדומות, המקיף חצר פנימית ובה מעט פסלים והרבה חצץ. האתר, שתוכנן בסיוע מהנדסי אקוסטיקה, מיועד להאזנה לקריון שבמגדל. הקהל, מבוגר ברובו וחמוץ פנים, כיסה במעילים את בגדי הערב המהודרים, רשרש בתוכניות הנייר והביט למעלה, אל מגדל הפעמונים.  
אדי מריאן, צעיר בהרבה מקהל מאזיניו, ישב בתא על שרפרף צר, מול מקשי הקריון, ומכל עבריו תלויים הפעמונים הגדולים, כהים ועמומים בחושך. כולם, אגב, חדשים יחסית. ב־1981 הוחלפו כל פעמוני הקריון במגדל שגובהו כמאה מטרים, ובמבצע הנדסי מסובך הותקנו פעמונים חדשים, שמשקל אחדים מהם הגיע לכמה טונות.
מריאן, רזה ואתלטי, עם זקן דק ורעמת תלתלים, לבש חולצת "75 שנים לבית הספר לנגינת פעמונים" והיה מתוח. הוא זקוק לריכוז ולשקט מוחלטים לפני הקונצרט. מעט לאחר השעה היעודה צלצל הטלפון בתא. האחראי באתר ההאזנה הודיע כי הקהל מוכן. מריאן התחיל להכות במוטות העץ ולמעוך את הדוושות בצורה אקסטטית כמעט; קירות התא האקוסטי קרקשו ורעדו מסביבנו וצלילי הפעמונים הרטיטו את אוויר הלילה הקר והדהדו במגדל ובאתר ההאזנה.
בסיום הקונצרט רעמו התשואות והגיעו עד ראש המגדל. כאשר ירד מריאן מגרם המדרגות התלול והגיע לפתח היציאה, התחדשו מחיאות הכפיים. בחיוך נבוך לחץ נגן הקריון של מכלן את ידיהם של האנשים הרבים שביקשו להודות לו על נגינתו.

רק בלי הספייס גירלז
אדי מריאן מלמד בבית הספר הנחשב של מכלן, שאותו מנהל היום יו האזן (Haazen), נגן ומורה מחונן, האחראי גם להצלחה המפתיעה של הקריון ביפאן. בבית הספר לומדים 45 תלמידים – הולנדים, פורטוגלים, רוסים, אמריקאים ובלגים – המשתלמים במשך שש

ברוז', מראה ממגדל הפעמונים. האווירה בעיר, שטשטשה את קו הזמן שלה למען התיירים, יוצרת תחושה של לונה פארק רומנטי למבוגרים | צילום: דורון הורוביץ

שנים לא רק בנגינה, אלא גם בהיסטוריה של הקריון, בקומפוזיציה, בהרמוניה ובהתאמה של יצירות מוסיקליות לנתונים המיוחדים של הכלי.
במטרה למשוך קהל צעיר יותר, החלו בשנים האחרונות לערוך קונצרטים מיוחדים, שבהם מצטרפים לנגן הקריון נגני תופים וגיטרות ולפעמים אף תזמורת שלמה. אלה מנגנים באולם מוסיקה שמשתלבת בצלילי הקריון המגיעים מן המגדל. על מסך, מאחורי התזמורת, אפשר לצפות בשידור חי בנגן הקריון בפעולה, ולפעמים משלבים במהלך הקונצרט, בין היצירות הקלאסיות של הרנסאנס והבארוק, גם שירי פופ מלודיים של הביטלס או של אלטון ג'ון; "אבל לא של הספייס גירלז", אומר מריאן בחיוך.
ובכל זאת, למרות הקונצרטים המתוחכמים, התלמידים הרבים בבית הספר וריבוי אורגני הפעמונים בפלנדריה, עתידו של הקריון בבלגיה לא נראה מזהיר. אורגני הפעמונים משמשים בעיקר אטרקציה לתיירים, מעטים הבלגים שטורחים לעצור ולהאזין לצלילים, מעטים באים לקונצרטים, רבים מהנגנים המוכשרים מחוסרי עבודה, ובמולדת הקריון קשה אפילו להשיג דיסקים של נגינת פעמונים.
ואולי מוקדם להספיד את הקריון. פתח של תקווה, כך נראה, מגיע דווקא ממרחקים. במדינות רבות פועלות אגודות לקידום הקריון (אולי כלי הנגינה היחיד בעולם שיש לו מועדון מעריצים פעיל), בתי ספר לנגינה בפעמונים הוקמו בצרפת ובהולנד, כיתות לימוד נפתחו במדינות אחרות ודווקא במקומות מרוחקים מארצות השפלה זוכה הקריון לפופולריות מפתיעה – ביפאן, בארצות־הברית וגם ברוסיה, שם מבצעים הפעמונים מעין קאמבק משולב עם הדת הנוצרית.

תודה מיוחדת לשאול שמיל על סיועו הרב בהכנת הכתבה.
תודת המערכת לפרופ' שי בורשטין מהחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטת תל־אביב על הערותיו המועילות, לחברת סבנה על עזרתה בהפקת הכתבה ול־Arion על תרומתה לדיסק "חלונות אל העולם" (רצועה 11).

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

נפלאות השוקולד הבלגי

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות

כתבות מבלגיה

מלונות בוטיק מומלצים בבריסל
מלונות בוטיק מומלצים בבריסל

סיור בשתי שכונות מלבבות בבריסל, מדרום למרכז העיר - איקסל וסנט ז'יל, מגלה כי בשתיהן צצו בשנים האחרונות מלונות בוטיק כפטריות אחרי הגשם. מלבד עיצוב ייחודי, לעיתים שובב ומעלה חיוך, רבים מהמלונות האלה מציעים לינה במחיר משתלם במיוחד. ...

טיול בארדנים: יש אהבה באוויר
טיול בארדנים: יש אהבה באוויר

חבל הארדנים, בדרום בלגיה, הוא יעד טיולים רומנטי להפליא, עם נופים ירוקים, נהרות רחבים, טירות מרשימות, מלונות כפריים חלומיים ומסעדות שף מצטיינות. טיול שכולו עונג ורוגע, ובכל זאת יש גם המלצות לשתי אטרקציות משפחתיות שממש לא כדאי לפספס

סוריאליזם נוסח בריסל
סוריאליזם נוסח בריסל

בריסל מציינת 50 שנה למותו של הצייר הסוריאליסטי רנה מגריט עם תערוכה מקיפה של יצירותיו ויצירות של אמנים שהושפעו ממנו, מייצגים מיוחדים באטומיום והשקה של בירה ייחודית, שהצבע שלה לא מרמז דבר על טעמה. סוריאליזם בריסלי