תפריט עמוד

אוקראינה: מסע לערש החסידות

אוקראינה: מסע לערש החסידות

אדמתה השחורה של אוקראינה היא מהפוריות בעולם, אך זו מדינה ענייה ומוכת אבטלה. רבקה גונן ומיכאל גלעדי סיירו בכפרים ובעיירות של אוקראינה, דרך שדותיה הירוקים ונהרותיה השופעים, ופגשו בשרידיו המועטים של עולם יהודי מופלא, שהיה ואיננו עוד.

"זכור: אין דבר המביא לשלמות בחיים יותר מאנחה היוצאת מעומק הלב".
(רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן חלק א' ח')

האגדה מספרת שבשולי העיירה היהודית העתיקה שארגורוד שבחבל פודוליה (Podol’skaya) באוקראינה קבורים שני צדיקים. אחד מהם ניבא שהעיירה לא תיהרס ואיש לא ייהרג בה. לא ברור כיצד, אך הפלא ופלא – שארגורוד היא אחת העיירות הבודדות בחבל שלא נהרסו במלחמת העולם השנייה.
ברחובה הראשי של העיירה נותרו בתים יהודיים טיפוסיים לאיזור, מוגבהים מעל לרחוב, ובחלקם התחתון מרתף שבו נהגו לאכסן מצרכי מזון. לכל אורך חזית הבית נשענת מרפסת על עמודי עץ, וגג משופע גדול, עשוי קש ומצופה אריחי עץ, מכסה על הבית כולו. היום לא נותר בעיירה יהודי אחד, ובבתים גרים אוקראינים.
בית הכנסת של העיירה, העתיק ביותר במזרח אירופה, עוד עומד על תילו. המבנה המרשים, שהוקם בשנת 1589, נבנה כמבצר עם קירות עבים וקיר מגן על הגג, כדי להגן על יהודי העיר מפני התקפות חוזרות ונשנות של התורכים. כל בתי הכפר, כמו גם בית הכנסת, חוברו זה לזה במערכת מילוט של מחילות תת קרקעיות אשר הוליכה לנהר. עד היום אפשר לראות את שרידיה של מערכת המילוט בכמה מן הבתים ההרוסים והעזובים.
בתקופת השלטון הסובייטי (1920־1991) שימש המבנה בית ספר ומאוחר יותר בית משפט. היום יש בו יקב.
חביות ענק ממלאות את החלל הפנימי ומסתירות את העמודים המסיביים שתומכים בגג. על פי בקשת מנהל היקב הבאנו מן הארץ מזוזה, והיא הותקנה בדלת הכניסה בטקס דתי מלווה בשירת "סימן טוב ומזל טוב", שבו לקחו חלק משתתפי הסיור מהוועד העולמי לתרבות יידית. מנהל היקב, גוי אוקראיני מגודל, פרץ בבכי של שמחה.

אין טרקטורים, אין חלב
"למד כיצד להמתין. אם למרות כל מאמציך הנחושים אינך מצליח להשיג את מטרותיך, היאזר בסבלנות. בין השלמה עם הדברים לחרדה – בחר בהשלמה".
(רבי נחמן מברסלב, חיי מוהר"ן תל"א)

האדמה השחורה של אוקראינה היא מהפוריות בעולם. נהרות שופעי מים כמו הדנייפר (Dnieper), הדנייסטר (Dniester) והבוג (Bug) הדרומי משקים אותה. בחלקה המזרחי, באגן הדונץ (Donets), מצויים מרבצים של ברזל ופחם מן העשירים בעולם.

שני חסידי קרלין נתקלים באיכרה אוקראינית ששבה מהבאר ליד שביל העפר המוביל לקבר בנישחיז. החסידים באו בטיסה ישירה מתל אביב לקייב יחד עם עוד 20 מחבריהם כדי להשתטח על קברי חסידים באוקראינה

למרות כל זאת, אוקראינה היא מדינה ענייה, הסובלת משפל כלכלי וממחסור במצרכים בסיסיים.
בנסיעה על פני מאות קילומטרים של אדמה חקלאית – מקייב 
(Kiyev) מערבה אל ז'יטומיר 
(Zhitomir), ממנה דרומה אל ויניצה (Vinnitsa), ומשם מערבה אל  צ'רניבצי (Chernovtsy) – לא נראה ולו טרקטור אחד. האיכרים שעבדו בשדות, רובם אנשים ונשים מבוגרים, נסעו בעגלות רתומות לסוסים והשתמשו בחרמשים ובקלשונים כדי לערום ערמות חציר. זקנה הולכת בצד הדרך ומוליכה בחבל פרה. ליד הבתים רועות גם עז או שתיים, תרנגולות חומות מנקרות בעפר וברווזה ואפרוחיה מהלכים בשורה.
מוצרי מזון בסיסיים, כמו תפוחי אדמה, לחם ודברי מאפה, ירקות ופירות טריים, מצויים בשפע, אך יש מחסור בחלב. בשווקים אמנם נמכרת גבינה מעשה בית במכלים פתוחים, אך בבתי המלון ובמסעדות מוגשות חמאה וגבינה מתוצרת חוץ, וחלב ניגר לקפה ניתן במשורה.
בתי החרושת המעטים שנראים בצידי הדרכים היו סגורים ברובם, ואלה שהיו פעילים פלטו ריחות קשים של כימיקלים. בשל המחסור בדלק לא היו מים חמים במלון שבו התאכסנו בעיר הגדולה צ'רניבצי, והרחובות לא הוארו בשעות הערב והלילה. האבטלה באוקראינה גבוהה מאוד, ובסוף שנות התשעים היא הגיעה לכ־40 אחוז מכוח העבודה. לא בכדי שיעור ההגירה מאוקראינה הוא גבוה.

תור הזהב של היידיש
"אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך. ודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות". (רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן חלק א' כ"א)

לא קל לדמיין זאת כשנוסעים באוקראינה של היום, אך ספרי ההיסטוריה מגוללים את הסיפור המרתק, שבמהלכו נולדה באמצע שנות השלושים של המאה ה־18, על האדמה הקרה והירוקה הזאת, תנועה ששינתה את פני היהדות – החסידוּת. כאן, בנוף הכפרי שנדמה שהשתנה אך במעט, נולד ופעל מייסד החסידות ישראל בן

מבצר מדז'יבוז' נבנה במאה ה-16 כדי להגן על היישוב בפני פשיטות התורכים. המבצר רחב היקף ובמרכזו כנסייה. במדינה שאין בה אתרי תיירות מפורסמים, נחשב מבצר מדז'יבוז' לאתר תיירות מבוקש

אליעזר בעל שם טוב, הוא הבעש"ט, ונינו נחמן מברסלב. כאן הוקמו חצרות החסידים הראשונות, ומכאן התפשטה התנועה ליתר ארצות מזרח אירופה, לארץ ישראל ומאוחר יותר לארצות הברית.
גם ימים מאוחרים יותר חזו בגלים של יצירתיות מדהימה על פני אדמת אוקראינה – כאן נולד חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי, והסופרים שלום עליכם ומנדלי מוכר ספרים, שכתבו על החיים היהודיים בה את יצירותיהם הספרותיות.
עם עליית הקומוניזם החל תור הזהב של יהדות אוקראינה. ב־1918 הוצאה האנטישמיות אל מחוץ לחוק. השלטון הקומוניסטי הקים מחלקה יהודית מיוחדת, "יבסצקה", שמטרתה היתה ליצור עם יהודי המנותק ממורשתו. לשם כך טיפח השלטון את היידיש. הדיונים ב־160 מועצות מקומיות באוקראינה, למשל, התנהלו ביידיש.
גם התרבות היהודית טופחה: בשנת 1929 יצאו באוקראינה 800 אלף עותקים של ספרים ביידיש במימון המדינה. בשנת 1936, כשהחלו הטיהורים של סטאלין, תם תור הזהב הקצרצר של תרבות היידיש. מכת הגרזן על יהדות אוקראינה ניחתה במלחמת העולם השנייה. ערב המלחמה היו באוקראינה יותר ממיליון וחצי יהודים, רובם נספו בשואה. בעשור האחרון היגרו לארץ מרבית היהודים שנשארו באוקראינה לאחר מלחמת העולם השנייה, וכיום נותרו ברחבי המדינה כ־20 אלף יהודים.

ירושלים דאוקראינה
"ראה הוזהרת: אדם וממונו אינם יכולים
להישאר יחדיו לנצח. או שהממון נלקח מהאדם,
או שהאדם נלקח מממונו".
(רבי נחמן מברסלב, שיחות הר"ן נ"א)

ההתיישבות היהודית באוקראינה החלה במאה ה־14, בעת שחבלים רבים באיזור היו בשליטת נסיכות ליטא הגדולה. הערים שנוסדו אז היו בעלות זכויות לשלטון עצמי ולמסחר חופשי, והנסיכים המקומיים הזמינו אליהם את היהודים, כמו גם את הרוסים, הגרמנים, הארמנים והיוונים, לפתח את המסחר ונתנו להם כתבי הגנה. רוכלים ובעלי מלאכה יהודים נענו לקריאה, הגיעו לאוקראינה במספרים גדלים והולכים וייסדו בה קהילות.
ויניצה, השוכנת כ־80 קילומטר מדרום לברדיצ'ב (Berdichev), נוסדה במאה ה־14 כעיר מבצר על נהר הבוג הדרומי, והיהודים שהגיעו אליה התיישבו תחילה על גדת

מבט על מרחבי מדז'יבוז' מהחלק המזרחי של המבצר. מדז'יבוז' היא עירו של הבעל שם טוב. הוא אמנם לא נולד בעיר ולא בילה בה את שנות חייו המוקדמות, אך הוא הגיע לשם בשנת 1740, אחרי שנתפרסם, וישב בה עד מותו בשנת 1760

הנהר. כמה מתלמידי הבעש"ט הקימו בה ישיבה, ובזכותה קראו יהודי המקום לעירם "ירושלים דפודוליה". את נהר הבוג כינו בשם "נהר הירדן". מאוחר יותר נבנתה שכונה יהודית עירונית במעלה הגבעות, הידועה עד היום בשם ירוסלימסקי (ברוסית, ירושלים).
הגבעה הגבוהה בשכונה נקראת "הר ציון", והיא משמשת מרכז החיים היהודיים בעיר. בשל גובהה, הצליחו התושבים שחיו עליה לקלוט את שידורי הרדיו של קול ציון לגולה, ולהזים את המידע המוטעה שהפיץ הרדיו הסובייטי בעת מלחמת ששת הימים, שלפיו כבש הצבא המצרי את תל אביב. מיד כששמעו את הידיעה, יצאו שליחים לבשר לתושבים על המצב האמיתי.
כיום, ויניצה היא אחת הערים הגדולות באוקראינה, וחיים בה כ־400 אלף תושבים. ב־1970 היו בה 43 אלף יהודים. היום נותרו בה כ־5,000 יהודים, ולהם 23 ארגונים. אגב, ראש העיר הוא יהודי. במוזיאון העירוני הקטן בוויניצה נערכה לכבודנו תצוגה מיוחדת של חפצים יהודיים שנאספו בעיר ובסביבתה.
יהודי העיר ערכו עבורנו באולם המופעים העירוני ערב הווי ופולקלור ביידיש, עם הופעות של זמרת, ילד פלא ששר, מנגן ומשחק, ולהקת מחול וזמר של בני נוער. אחד הצופים סיפר לי שכמה מבני משפחתו גרים בארץ, אך הוא, שעוסק בעריכת דין, יודע שלא יוכל למצוא בישראל עבודה במקצועו, ועל כן הוא נשאר באוקראינה.
אמו של ילד הפלא שמעה על הרמה הגבוהה של החינוך המוזיקלי בארץ, ומאחר שאין באפשרותה לממן המשך לימודים מוזיקליים לבנה, היא מחפשת קונסרבטוריון בישראל שייתן לו מלגה.
מפתיע היה לשמוע שאחד הנערים שהצטיין בשירה ובריקודים חסידיים אינו יהודי ולא יודע יידיש. הוא למד את המלים רק לצורך המופע, ומקווה שאולי מישהו שיראה אותו בהופעה יתלהב וידאג לשלוח אותו לאמריקה. גם הזמר ששר ברגש ובאינטונציה נכונה שירים ביידיש במסיבת סיום הסיור לא היה יהודי, וכלל אינו יודע את השפה שבה הוא שר.

כאן נולד רבי נחמן
"נהג כמנהגו של הבורא – אל תחפש את חסרונות זולתך ואת נקודות התורפה שלו. חפש את הטוב שבו. כך תוכל לחיות בשלום עם כל אחד".
(רבי נחמן מברסלב, ליקוטי עצות, שלום)

ברסלב שוכנת גם היא על גדת נהר הבוג הדרומי, כ־20 קילומטר מוויניצה במעלה הנהר. בעבר היתה ברסלב עיר תוססת, אך היא ירדה מגדולתה והיום היא לא יותר מאשר כפר. תושבי המקום האוקראינים חיים בבתים קטנים למדי. האיכרות לובשות שמלות כותנה דהויות וראשן מכוסה במטפחת. מסביב לכל בית תרנגולות, אווזים, עיזים ופרה. במרכז הכפר בנו השלטונות הסובייטיים שיכונים אפורים בני כמה קומות.
כאן פעל רבי נחמן מברסלב עד שעבר לעיר אומן (Uman), שבה גם נקבר. תלמידו

איכר ממדז'יבוז'. ליד קברו של הבעל שם טוב יש חניה גדולה לאוטובוסים שמביאים עימם עולי רגל לקברו של הרבי. עם בואם, עוברת שמועה בין הכפריים, ואלה מתגודדים בהמוניהם ומנסים למכור את מרכולתם

רבי נתן בן רבי נפתלי הרץ, אשר העלה על הכתב את דברי רבו, ובזכותו נודע רבי נחמן בעולם היהודי, קבור בבית הקברות של העיר, שנמצא במרחק מה מן היישוב, על גדה גבוהה של נהר הבוג. על קברו נבנה "אוהל", כיאה לקבר צדיק. בית הקברות הישן נותר עזוב, המצבות נפלו ונתכסו בצמחייה. חלקים רבים של בית הקברות מוזנחים, אך החלקים החדשים יותר, מהתקופה שאחרי המהפכה הסובייטית, שמורים היטב.
מדז'יבוז' (Medzhibozh) השוכנת במעלה נהר הבוג הדרומי, כ־60 קילומטר מברסלב, היתה אחת מערי המבצר שקמו בתקופת השלטון הליטאי במאות ה־14 וה־15. במרכז העיירה מתנוסס מבצר גדול, מרשים ושמור למדי, שנבנה במאה ה־16 כדי להגן על היישוב מפני פשיטות התורכים. המבצר עומד בניגוד מוזר, כמעט סוריאליסטי, לבתי העיירה הדלים הסובבים אותו.
מדז'יבוז' היא עירו של הבעל שם טוב. אמנם הוא לא נולד בעיר ולא בילה בה את שנות חייו המוקדמות, אך הוא הגיע אליה בשנת 1740, אחרי שנתפרסם, וישב בה עד מותו בשנת 1760. הוא קבור בבית הקברות היהודי, ומעל לקברו מבנה "אוהל" גדול שחודש לא מזמן. בצד הקבר אפשר למצוא את מצבותיהם של כמה מבני משפחתו וכן את זו של רבי ישראל מאפטא, חסיד צדיק שחי במדז'יבוז'. השטח המגודר שמסביב לקבר הבעש"ט מלא בפתקי בקשה (קוויטלאך ביידיש) המעידים שרבים מבקרים במקום.

מתפרנסים מחסידים
"לעתים תכופות, צא לשדה להתפלל. כל העשבים יצטרפו אליך. שירתם תחדור לתפילתך ותיתן לך כוח לשיר שיר תהילה לאלוהים".
(רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן חלק ב' י"א)

העיירה אומן, השוכנת כ־140 קילומטר מדרום מזרח לוויניצה, היא מקום קבורתו של רבי נחמן מברסלב. חסידות ברסלב היא "חסידות מתה", ללא יורש לרבי נחמן, שהיה מהוגי הדעות המקוריים ביותר בקרב מנהיגי החסידות. הוא לא נהג לכתוב את תורתו, ותלמידיו ליקטו מפיו סיפורים, אמירות וקטעי דברים והעלו אותם על הכתב.
לחסידות ברסלב גוון מיסטי. היא פיתחה דפוסים ייחודיים ומקוריים, בהם את מנהג ההתבודדות האישית בחיק הטבע, וייתכן שזאת הסיבה לכך שהיא מושכת חוזרים בתשובה רבים.
קברו של רבי נחמן נמצא בפינת צריף ענקי. המצבה מכוסה לוחות שיש לבן חדש, ללא כתובת כלשהי. לעומת המצבות הישנות של הבעש"ט, של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב ושל צדיקים אחרים, אין כאן שום סימן למצבה ישנה. קברו של רבי נחמן בודד ואינו עומד בתוך בית קברות יהודי, בניגוד למקומות אחרים, שבהם הצדיק קבור בבית קברות, בקרב בני הקהילה.
המקום כולו נראה עלוב למדי. מנורות חשמל מועטות מפיצות אור קלוש על השולחנות והספסלים הפשוטים שבצריף, ועל החסיד היחיד שישב שם ולמד. על עמוד התפילה הצנוע היו פזורות חוברות שונות בענייני חסידות.
מאז נפתחו שערי ברית המועצות לשעבר, נוהרים חסידים רבים לאומן, כדי לשהות בה בימי ראש השנה ולהתפלל על קברו של רבי נחמן. בכך מתמידים החסידים במסורת שהחלה עוד בחייו של רבי נחמן, שציווה על ממשיכיו לעשות כן.
החסידים מזרימים כסף רב לעיירה, שכמו ברבות מעיירות אוקראינה הוקמו בה בתקופה הסובייטית שיכונים ובתי חרושת. בקרבת הקבר, הנמצא בשולי העיירה, נבנו רבי קומות שדירותיהם מושכרות לעולי הרגל. ליד הקבר נבנה מקווה גדול, מרכז מידע ובית כנסת ענקי, שבו 5,000 מקומות. הקהילה היהודית המפוארת של אוקראינה אמנם אינה קיימת עוד, אבל רבניה הדגולים והמתים ממשיכים להביא לארץ הקרה מאמינים יהודים באלפים.

רווּיה בדם יהודי
"אם ברצונך להיות איש אמת, אל תושפע מדברי אחרים – הן מקורת רוחם ממך והן ממורת רוחם". (רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן חלק א' ס"ו)

לעיר ז'יטומיר, ממערב לקייב, הגיעו יהודים מאוחר יחסית, במאה ה־18. אחד מתלמידיו החשובים של הבעש"ט, זאב־וולף קיציס, התיישב בה. היא הפכה לעיר

אין חשמל בקבר בנישחיז, אבל זה לא מונע מחסידי קרלין להתפלל לאור נרות לבריאות ולהצלחת משפחתם ורבם במבנה הלבנים הקטן

חסידית ונודעה בעיקר בבית הדפוס היהודי שלה, שהיה מהחשובים במזרח אירופה, בייחוד בתחום ההוצאה לאור של כתבים חסידיים. ז'יטומיר נודעה גם כמרכז יהודי־תרבותי חשוב, עד שבשנות השמונים של המאה ה־19 החלה אודסה לתפוס את מקומה. כאן התגוררו, בין השאר, הסופר מנדלי מוכר ספרים ואברהם גולדפדן, שהתפרסם בשל האופרטות שכתב, וב־1874 נולד בכפר סמוך לה חיים נחמן ביאליק.
בתחילת המאה ה־20, כמחצית מ־80 אלף תושבי העיר היו יהודים שהתפרנסו ממלאכה ומסחר. בשנות העשרים והשלושים הוקמו בעיר בית ספר טכני ואוניברסיטה עממית, שהלימודים בהם התנהלו ביידיש, ונוסד גם עיתון יומי. החיים היהודיים בז'יטומיר חודשו אחרי מלחמת העולם השנייה. ב־1980 היו בה כ־30 אלף יהודים, היום נותרו בה כמה אלפים.
בית הכנסת היחיד הפעיל היום בז'יטומיר מוחזק בידי חסידות חב"ד ומכהן בו רב צעיר, חב"דניק מירושלים. הקהילה מספקת שירותים שונים לאוכלוסיה היהודית המתמעטת – גן ילדים, בתי ספר, ישיבה, מקווה, סיוע לזקנים וארוחות חמות לנזקקים. הרב אומר שמטרתו להעלות כמה שיותר יהודים לישראל, כי אוקראינה רווּיה בדם יהודי. 

האם היית ביעד הזה?

  • 3

    כן הייתי

  • 2

    לא, אבל מתכנן

  • 1

    לא מעוניין

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מסע אחר - המרכז לנסיעות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

תגובות

  1. תודה על הכתבה
    אלם
    א. הייתי רוצה לראות יותר התיחסות לאתרים יהודיים ובתי כנסת וכתובות
    ב. זאב וואלף קיציס תלמיד הבעש"ט היה רב במז'יבוז ונקבר שם ליד הבעש"ט ואיננו זאב וואלף הלוי מחבר ספר "אור המאיר" רבה של זיטומיר שהיה תלמיד של המגיד ממזריץ ולא ראה את הבעש"ט קבור בכפר איבניץ הסמוך לז'יטומיר כמו"כ כיהן אחריו רבי אהרן מז'יטומיר תלמיד רבי לוי יצחק מברדיטשוב הסמוכה מח"ס תולדות אהרן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

מסע אחר - המרכז לנסיעות