תפריט עמוד

אוכל בניו יורק: גן עדן של טעמים

אוכל בניו יורק: גן עדן של טעמים

מהגריה של ניו יורק הפכו אותה לגן עדן של טעמים: דים סאם, כריכים אוריינטליים, גלידה סינית, פיצה שנחשבת הטובה בעיר, מעדניות איטלקיות ומקדש לפודינג אורז. לשוטט ולבלוס

צ'יינטאון
צ'יינטאון היא לא מקום לעדיני נפש. הכאוס חוגג והצפיפות גורמת לכל אדם לגלות את הקלסטרופוב שבתוכו. שכונת המהגרים הסינית הולכת ומתרחבת. היא בלעה לתוכה את הגטו היהודי ונגסה עמוקות בגטו האיטלקי הישן, ועכשיו היא מתפשטת לסוהו. הסינים, לעומת זאת, כבר מזמן איבדו את האקסקלוסיביות בשכונה. השפעות מלזיות, קוריאניות ווייטנאמיות ניכרות בנוף הצבעוני והמיוזע. בכל פעם שנדמה לך שראית את הדבר הכי ביזארי – למשל אף של חזיר – אתה פוגש בעורלה של טיגריס שקוטפת את המקום הראשון. אבל אם לא תתנו לארמדילו המבותר, לכף רגלו של דב וליתר המעדנים מהאוריינט לקלקל לכם את התיאבון, מחכה לכם חוויה קולינרית קסומה. מומלץ שלא לבוא בנעליים פתוחות, אחרת כפות רגליכם ישתכשכו בנוזלים בלתי מזוהים שלשום כף רגל לא מגיע לדעת.

Mandarin Court – כמו שלכל ישראלי יש דעה נחרצת ורגשית באשר לחומוס הטוב ביותר, כך ניו יורקרים מרגישים בנוגע לדים סאם שלהם. Mandarin Court הוא אחד מהאולמות הפלורסנטיים הענקיים שמתחרים על התואר "הדים סאם הטוב בעיר". במקום יש כמעט תמיד תור ארוך, ותתכוננו לשבת בשולחן עם זרים ולזלול דים סאם אלוהי במחירים מגוחכים. 

אל תצפו לחיוכים או להסברים באנגלית מהסיניות חסרות הסבלנות שמתרוצצות עם העגלות העמוסות, ואין טעם לנסות להבין מה בדיוק אתם אוכלים. צריך להתרשם מהמראה, להיעזר בתחושת הבטן, ולקוות שעל הצלחת ינחתו כיסונים מאודים במעטפת כמעט שקופה מלאים בשרימפס, בבשר סרטנים או בתרד. מומלץ גם לנסות אגרול מטוגן במילוי עוף ולחמניות חזיר מאודות. ואם תפגשו במשהו שצורתו מזכירה כף רגל של בעל כנף ברוטב כהה, זה כף רגל של תרנגולת ברוטב שעועית שחורה. ראו הוזהרתם. 

כתובת: 61 Mott St. 
שעות: מדי יום 8:00־23:00 
מחיר: כיסוני שרימפס: 2 דולרים לשלוש יחידות, דים סאם: כ־2 דולרים 
טלפון: 6083838־212־1 

Banh Mi Saigon – במאפיית Banh Mi Saigon מכינים כריכים וייטנאמיים שיעשו לכם את היום. מדובר במעין באגט פיוז'ני עם נגיעות של המטבח הצרפתי בשילוב טעמים וייטנאמיים בועטים שחוברים ליצירת פאר אחת שלמה. לתוך הכריך, שמרוח ברוטב חריף ובמיונז, נדחסים חזיר בכל מיני גרסאות (פטה, צלי ועוד), מלפפון פרוס, גזר מתקתק מוחמץ, פלפל חריף וכוסברה.
מתברר שהקולוניאליזם הכושל השאיר מאחוריו כריך מנצח. 

כתובת: 138-01 Mott St  
שעות: א' וג'־שבת 10:30־19:00, סגור בימי ב' 
מחיר: 3.25 דולרים לכריך 
טלפון: 9411541־212־1

Tai Pan – במאפיית Tai Pan העמוסה באנשים אפשר לדגום קינוחים ומאפים אקזוטיים מהמזרח הרחוק. הם לא בהכרח טעימים, אבל הם מסקרנים מאוד וזולים, אז אפשר לקנות את מה שתופס את העין ולזרוק אחרי ביס. כדורי הבצק השומני המצופה שומשום וממולא במחית שעועית אדומה מתוקה הם ממכרים. מיני עוגיות אחרות, לעומת זאת, שיש להן מראה של מדוזה וטעם של מדוזה, לא יכבשו, אבל לפחות תוכלו להגיד שניסיתם. 

כתובת: 194 Canal St. 
שעות: א'־שבת 8:00־20:30 
מחיר: דולר אחד למאפה ממולא בשעועית אדומה מתוקה, רוב הקינוחים עולים פחות מ־2 דולרים; התשלום במזומן בלבד. 
טלפון: 7322222־212־1

The Original Chinatown Ice Cream Factory – בשביל קינוח בטוח יותר כדאי לצעוד לגלידרייה הסינית המפורסמת. כמו בערך כל דבר אחר ביקום, הסינים טוענים שהם המציאו גם את הגלידה. הטענה הזאת תעצבן את השכנים האיטלקים שמוכרים ג'לאטו קטיפתי במרחק יריקה מהם. אבל איש לא יתווכח שזכות הראשונים על חלק מהטעמים בבית החרושת לגלידה של צ'יינטאון (The Original Chinatown Ice Cream Factory) שייכת לילידי המעצמה העולה. מחשש שמא יברח הקהל הרחב, מגישים כאן טעמים מוכרים כמו וניל ושוקולד, וגם טעמים אובר־אמריקאיים כמו עוגיות אוריו וחמאת בוטנים. אבל על אותו קונוס תמים למראה יעמיסו פה גלידות ליצ'י (מעולה), תה ירוק, שעועית אדומה, אבוקדו וג'ינג'ר, וגם מבחר גדול של תוספות. מי שרוצה ללכת עד הסוף עם הפיוז'ן יכול לנסות גלידת ווסאבי עם תוספת סוכריות M&M’s. במחשבה שנייה, אולי עדיף שוקו־בננה.     

כתובת: Between Elizabeth & Mott Streets – 65 Bayard St.  
שעות: מדי יום 11:00־22:00 
מחיר: 3 דולרים לכדור גלידה 
טלפון: 6084170־212־1

ליטל איטלי
בתוך התוהו ובוהו האסיאתי תיתקלו פתאום ברחוב מאלברי (Mulberry). הוא מקושט בצבעי אדום־ירוק־לבן ונראה זר ותלוש. לאורכו יש רצף של חנויות מזכרות, בתי קפה ובעיקר מסעדות, שבכניסתם עומדים גברים משופמים ומחויטים עם נעלי סרסור ותפריטים ביד שמנסים לפתות עוברי אורח להיכנס. ברוכים הבאים לליטל איטלי (Little Italy, איטליה הקטנה). מה שהיה פעם גטו איטלקי תוסס עם המוני מהגרים איטלקים כמעט נבלע לחלוטין על ידי צ'יינטאון, שסגרה עליו מכל הכיוונים. היום נותר מליטל איטלי רחוב אחד מרכזי שנראה יותר כמו שחזור מזויף של שכונה נפוליטנית ביוניברסל סטודיו. המקום זועק מלכודת תיירים, וזה אכן המצב. אבל אם תדעו לאן ללכת, אפשר עדיין למצוא כאן אוכל איטלקי משובח. 

Angelo – גם מחוץ למסעדת Angelo עומד טיפוס מפוקפק, אבל כדאי לתת לו לשדל אתכם להישאב פנימה. המקום גדול, רועש ומעוצב בקיטשיות. במסעדה שהפכה למוסד עם פתיחתה ב־1902 מגישים אוכל נפוליטני לא מתחכם. מומלץ לפתוח בסלט עלים טריים עם כמות נדיבה של שמן זית, ואסור לוותר על המוצרלה המטוגנת, שהתגלתה כשניצל גבינתי נמס ששוחה ברוטב עגבניות. גם הספגטי ברוטב עגבניות וסרטנים שמגיע בקערה ענקית והקנלוני תרד ברוטב וודקה ורוד מעולים. אל תצפו כאן למחירים של צ'יינטאון. ארוחה לשניים לפני יין עולה יותר מ־80 דולר. כשתצעדו החוצה, אין סיכוי שתראו גנגסטר נורה בזמן אמת או סבתא שמקשקשת באיטלקית, אבל תמורת עוד כמה ירוקים תוכלו לחזור הביתה עם טי־שירט של מוסוליני.

כתובת: Between Grand & Hester  Streets -146 Mulberry St.  
שעות: א' וג'־ה' 12:00־23:30, ו' 12:00־24:30, שבת 12:00־1:00 
מחיר: מוצרלה מטוגנת: 14 דולר, סלט: 6.5 דולרים, ספגטי סרטנים: 17.5 דולר, קנלוני תרד: 17.5 דולר 
טלפון: 9661277־212־1

Ferrara – אם תמשיכו במעלה רחוב מאלברי, תגיעו לרחוב גרנד (Grand) הניצב אליו. קחו כמה צעדים ימינה ולא תוכלו לפספס את קפה Ferrara. החלל הגדול, האורות הפלורסנטיים, התור המשתרך והאנשים בבגדי הפוליאסטר שאוחזים בפוסטרים של אל פצ'ינו מעוררים אסוציאציות של יוטבתה בעיר יותר מאשר של האספרסו בר הראשון בניו יורק. גם המקום הזה זועק מלכודת תיירים, אבל לפני שנמלטים, כדאי לנסות שוט כפול של אספרסו מצוין. על הררי העוגיות שמאחורי הוויטרינה – שנראים כמו מכירת חמץ לקראת פסח בבני ברק – אפשר  לדלג,  אבל שווה להצטייד בקלאסיקות: הקנולי המפורסם – גליל בצק פריך במילוי ריקוטה חלקה ומתוקה, עירום או טבול בשוקולד – מצוין למשל. גם עוגת הנפוליאון  ראויה. הכי חשוב לבקש את הקפה והמאפה to go ולהתמקם על גרם מדרגות באחד הרחובות הצדדיים.
   
כתובת: 195 Grand St. 
שעות: א'־ו' 8:00־24:00, שבת 8:00־1:00
מחיר: קנולי גדול: 3 דולרים, קנולי קטן: 1.25 דולר 
טלפון: 2266150־212־1

Di Palo’s – מעבר לכביש, בין שלטים רבים בסינית, עומדת איתנה מעדניית Di Palo’s הוותיקה. הבמאי מרטין סקורסזה, יליד השכונה, עדיין מגיע לכאן לקניות מדי פעם. "לאחרונה", הוא מספר, "שאלו אותי כמה צעירים למה פתחו מעדנייה איטלקית באמצע צ'יינטאון". לדבריו, זה מסכם את המצב של ליטל איטלי כיום.

ביום יפה אפשר לוותר על החוויה הקולינרית התיירותית ברחוב מאלברי, ותחת זאת להצטייד בכיכר לחם איטלקי, זיתים סיציליאניים, כמה סוגים של נקניקים וגבינות ובקבוק קיאנטי ולעשות פיקניק. בעלי המקום, דור רביעי בארצות הברית, יעזרו לכם לברור בין הפקורינו והפונטינה, הפרושוטו והפאנצ'אטה ועוד מאות סוגים של מעדנים שמיובאים מכל חלקי איטליה. המוצרלה, לעומת זאת, עשויה מדי יום במקום, ואל תצאו בלי כדור רך ושמנמן. את כל זה תוכלו לקחת איתכם לגינת דיסאלביו (DeSalvio) בפינת הרחובות מאלברי וספרינג (Spring). תזהו את הגינה לפי מתקני השעשועים בצבעי אדום־ירוק־לבן. 

כתובת: 206 Grand St. 
שעות: א' 9:00־16:00, ב'־שבת 9:00־18:30 
מחיר: כדור מוצרלה: 3־8 דולרים, תלוי בגודל 
טלפון: 2261033־212־1

נוליטה
Lombardi’s – לשינוי אווירה כדאי לנדוד צפונה ברחוב מאלברי, לחלקה הצפוני של ליטל איטלי, למה שמכונה אזור נוליטה (Nolita – North Of Little Italy), הבוהמייני והשקט יותר, עם הנגיעות האיטלקיות.  

ברחוב מאלברי פינת ספרינג תמצאו את Lombardi’s. תיכנסו. יש טוענים שזאת הפיצה הטובה בעיר והוותיקה ביותר. התפריט מצומצם, האווירה מזכירה את הסופרנוס, והפיצה משובחת: דקה ולוהטת היא מגיחה מתנור גחלים, ועליה רוטב עגבניות ביתי ומוצרלה נפלאה. פטריות או כדורי בשר איטלקיים משתלבים יפה עם הפיצה, וחובה להזמין תוספת של הריקוטה השכונתית, שתבוא בצורת גבעות נדיבות, חמות ושמימיות של הגבינה הקטיפתית. אל תשכחו להזמין קנקן קולה ולהצטייד בשטרות. התשלום במזומן בלבד. 
  
כתובת: 32 Spring St. 
שעות: א'־ה' 11:30־23:00, ו'־שבת 11:30־24:00 
מחיר: פיצה קטנה (שישה משולשים): 13.5 דולר, פיצה גדולה (שמונה משולשים): 16.5 דולר; התשלום במזומן בלבד 
טלפון: 9417994־212־1 

Rice to Riches – אם ממשיכים קצת שמאלה ברחוב ספרינג וחוצים את הכביש, נוחתים ב־ Rice to Riches, היכל שהוא שיר הלל אחד לפודינג אורז. עם הכניסה למקום מרגישים כמו בנסיעה בזמן, לא ברור אם קדימה או אחורה. במקום ההיפר־מעוצב בעל המראה הרטרו־עתידני בסגנון "התפוז המכני פוגש את אוסטין פאוורס" לקחו את הרפרפת ועשו לה מהפך שהיה גורם לכל סבתא להתהפך בקברה. הפודינג אורז מוגש בטעמים לא שגרתיים כמו רום־צימוקים קובני, לימון־פרג ושוקולד־אגוז. מדיניות הטעימות נדיבה להפליא, אז לפני שמעמיסים את המנה בתוך קערת הפלסטיק בצורת עב"ם, כדאי לטעום. בננה עקשנית עם קוקוס התגלתה כתוקפנית מדי, ומסקרפונה עם הדובדבנים הפתיעה לטובה. הכי מומלץ לקחת את הטעם הקלאסי: עשיר ולא מתוק מדי בתוספת פירות צלויים או רוטב קרמל־וניל. בשעות הלילה קלאברים מבושמים מהסוהו מציפים את המקום ומתדלקים בדייסה רוטטת. מי היה מאמין שפודינג אורז יכול להיות סקסי.   

כתובת: 37 Spring St. 
שעות: א'־ה' 11:00־23:00, ו'־שבת 11:00־1:00 
מחיר: 6 דולרים לקערה, חצי דולר לתוספת. 
טלפון: 2740008־212־1

האם היית ביעד הזה?

  • 0

    כן הייתי

  • 0

    לא, אבל מתכנן

  • 0

    לא מעוניין

סרטון: טיפוס על האלף דום ביוסמיטי

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

code

86 − 80 =