תפריט עמוד

מידע מעשי לאירלנד

הכנות - ויזה, איך מגיעים, מתי נוסעים, בריאות ועוד

כל מה שצריך לדעת כשמתיישבים לתכנן את הטיול: מידע על שגרירויות ונציגויות קונסולוריות, אשרות והיתרים נדרשים, איך מגיעים ליעד, מתי הכי כדאי לנסוע, האם צריך חיסונים, כללי בטיחות מומלצים ועוד


אשרות ושגרירויות
ישראלים המבקרים באירלנד לתקופה של עד שלושה חודשים אינם זקוקים לאשרת כניסה. 

שגרירות אירלנד בישראל
כתובת:
רחוב דניאל פריש 3, תל אביב.
טלפון: 03-6964166. 

שגרירות ישראל באירלנד
כתובת: Carrisbrook House, 122 Pembroke Road, דבלין.
טלפון: 353-1-2309400.


איך להגיע
אפשר להגיע לאירלנד בטיסה מנמל התעופה היתרו שבלונדון לדבלין, לקורק ולשנון, או במעבורת, באחד הקווים הרבים המגיעים לאירלנד מבריטניה ומצרפת.


מתי כדאי להגיע
בשל הטמפרטורות הנמוכות, שעות האור הקצרות והגשמים כדאי להימנע מביקור בחורף, ולהגיע בין מאי לספטמבר. שיא עונת התיירות היא בקיץ, בין יולי לאוגוסט.

 

מידע כללי - כסף, תקשורת, תחבורה ועוד

לשכות תיירות, מטבע מקומי בשימוש, הפרש השעות בין היעד לבין שעון ישראל, קידומת טלפון בינלאומית, אמצעי תחבורה מומלצים ונפוצים, מידע למטיילים עם מוגבלויות ועוד


לשכות תיירות

אתר לשכת התיירות האירית 


מטבע
אירו
חובה על הנוסעים לצפון אירלנד להצטייד בלירה שטרלינג – במקומות רבים במדינה לא יקבלו אירו.

יקר באירלנד. צפו לשלם כ-35-15 אירו לארוחה במסעדה וכ-9.5-7.5 לארוחה בפאב, כ-4.5 אירו לפיינט בירה, כ-30-26 אירו לאדם ללילה בבד אנד ברקפסט וכ-1.10 אירו לליטר דלק. הנוף הירוק בחינם. 
כתבה: איוי לרר


הפרש שעות
אירלנד מאחרת את שעון ישראל בשעתיים.


תקשורת
הקידומת הבינלאומית לאירלנד – 353 (לא כולל צפון אירלנד). כאשר מחייגים לאירלנד מישראל יש להוסיף את הקידומת הבינלאומית ולהוריד את הספרה 0 מהקידומת המקומית.


תחבורה
התחבורה באירלנד, כמו בבריטניה, מתנהלת בצד שמאל של הכביש. יש לשים לב לתמרור "אין כניסה" האירי, השונה מזה הנהוג בישראל ובאירופה. כמו כן, המרחקים בכביש נמדדים בקילומטרים ואילו המרחקים במפה מסומנים במיילים; מד המהירות במכונית מראה מיילים לשעה, אולם הגבלות המהירות הן בקילומטרים לשעה (הן מסומנות בספרות קטנות מאוד על לוח המחוונים במכונית); שלטי הדרכים החדשים (הירוקים) מציינים מרחקים בקילומטרים, ושלטי ההדרכה הישנים (הלבנים) – במיילים.
ברפובליקה האירית יש לעתים שלטי דרכים השבורים בקצותיהם וחסרים בהם מרחקים, או שהמספר קטוע ומתקבל נתון שגוי (לדוגמה, 125M נקטע ורואים רק 12); קורה גם שהרוח הסיטה את השלט והוא מצביע על כיוון לא נכון. משום כך, עדיף לסמוך על המפה יותר מאשר על שלטי הדרכים.
שכירת רכב: יכול לשכור רכב לנהיגה עצמית רק מי שמלאו לו 23 שנים לפחות, גילו אינו עולה על 70, והוא בעל רשיון נהיגה שנתיים לפחות. מומלץ לבדוק היטב את הצעות המחיר, ומי שזמנו אינו רב – כדאי שישכור רכב מהארץ באמצעות סוכן הנסיעות.
תחבורה ציבורית: לחברת הרכבות Irish Rail יש קווים בכל אירלנד. בדבלין עצמה פועלת הרכבת DART, שלה קווים גם לפרברי העיר, הפועלים במשולב עם קווי אוטובוסים. יש קשת רחב של כרטיסי אוטובוסים ורכבות בהנחות מיוחדות. פרטים בחברת האוטובוסים Bus Eireann בדבלין.

יש באירלנד שירות תעופה פנימי, המקיים טיסות סדירות מדבלין ואליה בערים סליגו, גולוויי, שנון, קרי ועוד.

 

 

לינה ומלונות, אוכל ומסעדות, בילויים וקניות

אוכל 
ארוחת הבוקר האירית המסורתית היא ה-Ulster Fry המורכבת מבייקון, נקניקיות דם, פיטריות, עגבניות, ביצים ולחם מטוגן. מאכל אירי מסורתי הוא ה-Irish Stew, תבשיל קדירה (נזיד) המורכב מבשר טלה או כבש המבושל עם ירקות. מאכלים נוספים הם: ה-Colcannon – מחית תפוחי אדמה עם כרוב מבושל ובצל, ומאכלים בשילוב בירת גינס. המאפים האיריים מצוינים ומומלץ לטעום מלחם הסודה, לחם תפוחי האדמה ולחם הפירות (Bram Brack).

מומלץ לסעוד בפאבים משתי סיבות עיקריות: ראשית, הם זולים בהרבה מהמסעדות, ושנית, האווירה נינוחה והשותפים לסעודה מעניינים יותר. עם זאת, צריך לשים לב כי התפריט בפאבים מוגבל מזה שבמסעדות, ובדרך כלל יחזור על עצמו בפאבים השונים. מלבד זאת, שימו לב כי אף שהפאבים נשארים פתוחים עד מאוחר, המטבח נסגר בדרך כלל בשעה תשע, ולכן קשה למצוא מקום לאכול בשעות הערב המאוחרות. 
כתבה: איוי לרר


לינה
בדבלין כדאי להתאכסן במרכז העיר, במלון שלושה כוכבים ומעלה. מומלץ להזמין מקום מראש ולוודא שהמחיר כולל ארוחת בוקר אירית, זו ארוחה עשירה שמחזיקה את הסועד שבע כמעט עד הערב. אפשרות אחרת היא לשכור צימר (Bed & Breakfast) בשולי העיר.
יש באירלנד אפשרויות שונות ללינה: בתי מלון בכל הרמות, טירות ובתי אחוזה, חוות כפריות, אכסניות נוער, אתרי קמפינג, ואף צימרים.


עם הילדים
אירלנד עם ילדים
ויקינגים, חיות, פארקים, ממתקים, תיאטרון אמנות, מוזיקה והרבה טבע

צילום באדיבות FOTA Wildlife Park

1. תיאטרון הבובות של למברט
תיאטרון בובות מקסים בכפר קטן במחוז דבלין. התיאטרון, שמנוהל על ידי משפחת למברט, פועל כל השנה. אפשר להמשיך בנסיעה לאורך החוף של העיירה בריי (Bray), ולערוך שם פיקניק.
כתובת: Clifton Lane, מונקסטאון (Monkstown), מחוז דבלין
טלפון: 353-1-2800974

2. . שייט ב"ברווז"
סיור מקורי בדבלין ב"ברווז" – רכב אמפיבי משוחזר מימי מלחמת העולם השנייה עם מדריך מחופש לוויקינג. בחלקו הרטוב של הסיור תשייטו בתעלה הגדולה של דבלין. הסיורים מתקיימים מאמצע פברואר ועד סוף נובמבר, ויוצאים מרחוב Bull Alley, ליד כנסיית סנט פטריק (St. Patrick's Cathedral).
טלפון: 353-1-7076000

3. הגנים הבוטניים
הגנים נמצאים מצפון למרכז העיר דבלין וכוללים חממות מקוריות מאמצע המאה ה-19 עם מגוון צמחים – מצמחייה טרופית ועד לצמחים אירופיים ומקומיים.
כתובת: גלאסנווין (Glasnevin), מחוז דבלין
טלפון: 353-1-8374388

4. פארק השעשועים קלרה-לארה (Clara Lara)
פארק הרפתקאות הנמצא בלב ההרים שמדרום לדבלין. הפארק, שכולו טבול בירק, מציע לילדים בתים הבנויים על עצים, נדנדות בסגנון טרזן, גשרי חבלים, סירות שיט, מגלשות מים, מכוניות לילדים, מיני גולף ואזורי פיקניק. פתוח בין מאי לאוגוסט.
כתובת: כשמונה קילומטרים מדרום לעיירה גלנדאלוק (Glendalough) שבמחוז וויקלו (Wicklow)
טלפון: 353-404-46887

5. פארק החיות פוטה (FOTA)
ספארי שבו החיות נהנות ממרחבים ירוקים גדולים ופתוחים ונכנסות למגורים המוגנים שלהן רק כשמתחשק להן. כל החיות בגן הן כאלה שמסתדרות היטב עם האקלים האירי. יש גם מקומות רבים לפיקניקים, רכבת מיניאטורית שבה אפשר לסייר ברחבי הגן ומגלשה ענקית בצורת ג'ירף.
כתובת: קריגטווהיל (Carrigtwohill), מחוז קורק (Cork)
טלפון: 353-21-4812678

6. חוות גלנרו (Glenroe open farm)
חווה ובה מבחר גדול של בעלי חיים כגון סוסים, צבאים, כבשים, ברווזים וטווסים. את מקצתם אפשר לראות ממש מקרוב וגם ללטף. יש גם גן משחקים לזאטוטים ובית קפה נעים. בלב החווה ניצב בית בן 350 שנים המשמש מוזיאון.
כתובת: קילקול (Kilcoole), מחוז וויקלו (Wicklow)
טלפון: 353-1-2872288

7. פסטיבל אמנות לילדים גולוויי
"באבורו", פסטיבל אמנות בינלאומי לילדים, מתקיים מדי שנה באוקטובר, בעיר גולוויי (Galway). מטרת הפסטיבל היא "לאפשר לילדים לחקור את נפלאות העולם דרך קסמו של הביטוי היצירתי". הפסטיבל מיועד לזאטוטים, לילדים ולבני נוער, וכולל מופעי תיאטרון, מוזיקה, הקראת סיפורים, תערוכות, סרטים ועוד.

8. בלאסט
אם הילדים שלכם הם כבר בני נוער, ואתם רוצים קצת חופש אלה מאלה, אחד מהאירועים של Blast יכול להיות אפשרות מצוינת עם מסר חינוכי. הארגון מקיים הופעות רוק של בני נוער לבני נוער במועדונים בדבלין ובמקומות נוספים. בניגוד למסורת השתייה האירית, באירועים הללו אסור בתכלית האיסור לנגוע באלכוהול. לתאריכים ומיקום של אירועים קרובים צרו קשר.
טלפון: 353-1-6632203

9. מפעל הממתקים של דודה סנדרה, בלפסט
מפעל הממתקים של דודה סנדרה מייצר שוקולדים וסוכריות בעבודת יד מאז 1953. ביקור בחנות ובמפעל הקטן שמאחוריה הוא כמו מסע אחורה בזמן, שבו אפשר להריח ולטעום ממתקים וללמוד כיצד ייצרו אותם לפני שהחברות הענקיות השתלטו על התחום.
כתובת: 60 Castlereagh Road, בלפסט (Belfast)
טלפון: 44-28-90732868

10. פארק פיניקס (Phoenix), דבלין
זהו ה"סנטרל פארק" של דבלין, והוא גם הפארק העירוני הסגור הגדול ביותר באירופה – הוא מוקף חומה שאורכה 11 קילומטרים. בפארק תמצאו גנים מעוצבים, אגמים, כרי דשא נרחבים, מסלולי אופניים ורולרבליידס ומסלולי טיול באזורים המיוערים. כאן שוכן גם גן החיות של דבלין, שנפתח ב-1830.
כתובת: הכניסה הראשית לפארק נמצאת ברחוב Parkgate ליד Castleknock.
טלפון: 353-1-6770095 

כתבו: שלי בוקשפן וזהר בר-אור

אטרקציות ואתרים מומלצים

אתרי חובה
אירלנד למתחילים 
פסטיבלים גדולים, אתרים ידועים, טירות נטושות, אתרי קבורה מרהיבים, וכמובן – בירה

צילום: מארק ג'ונס

כתבו: שלי בוקשפן וזהר בר-אור

1. מבשלת גינס, דבלין
המפעל המקורי שבו החל ארתור גינס לייצר בשנת 1759 את הבירה המפורסמת שלו. המוזיאון בנוי ככוס בירה ענקית מזכוכית, ומשולבים בו צינורות וקורות ברזל מן המפעל המקורי. לו מולאה ה"כוס", היא היתה יכולה להכיל 14.3 מיליון פיינט גינס.

2. טריניטי קולג', דבלין
עוד אחת מהאטרקציות שאסור לפספס בדבלין. טריניטי קולג' (Trinity College) מפורסם בעולם כולו בעיקר בזכות הספרייה העתיקה שלו, שבה נמצא "The Book of Kells" – כתב יד מן המאה השמינית שעוטר בידי נזירים אירים בימי הביניים באיורי חיות וזימה.

3. מחוז וויקלו
מחוז וויקלו (Wicklow) שמדרום לדבלין מכונה "הגן של אירלנד", על שום שפע הנהרות, האגמים וההרים שבו. אחת האטרקציות כאן הם הגנים של בית פאוורס-קורט (Powerscourt House and Gardens), פסטיבל הגנים השנתי (אוגוסט), המנזר שבגלנדנלוך (Glendalough) ומפגש הנהרות אוונמור (Avonmore) ואוונבג (Avonbeg).

4. טירת קילקני, מחוז קילקני
טירת קילקני (Kilkenny) היתה ביתם של הבטלרים, משפחה שבאה לאירלנד ב-1171. הבאטלרים היו המרקיזים והדוכסים של אורמונד. ב-1967 מכרו צאצאי משפחת באטלר את הטירה לממשלת אירלנד תמורת חמישים ליש"ט, וב-1976 נפתח המקום למבקרים. מסביב לטירה יש גנים מטופחים, ובקיץ מתנהל במטבח העתיק בית תה מקסים.

5. העיר קורק ואבן בלארני, מחוז קורק
עיר הנמל קורק היא השלישית בגודלה באירלנד. היא נמצאת על אי בשפך הנהר לי (Lee) ובנויה על יותר גבעות מאשר רומא. לא רחוק מהעיר נמצאת מצודת בלארני (Blarney Castle), שנבנתה על ידי מלך מונסטר ב-1446. במצודה שוכנת "אבן בלארני" המפורסמת. על פי האמונה מי שמנשק אותה מבורך בצחות לשון ובמזל.

6. טבעת קרי
"טבעת קרי" (Ring of Kerry) היא הכינוי למסלול הסובב את חצי האי היפהפה איוורה (Iveragh), במחוז קרי שבדרום-מערב אירלנד. זהו אחד מיעדי התיירות הכי פופולריים, ויש בו המון המון נוף ירוק-כחול של ההרים הגבוהים ביותר באירלנד ושל חופי האוקיינוס האטלנטי, מנזרים עתיקים ואתרים היסטוריים וארכיאולוגיים רבים.

7. גולוויי, מחוז גולוויי
העיר גולוויי (Galway) נחשבת בירת האמנויות האירית ובירת הסטודנטים האירים. העיר מתעוררת עם רדת החשכה, ואלפי תרמילאים מגיעים אליה מדי שנה. מומלץ לבקר בה בייחוד בזמן פסטיבל האמנויות השנתי (יולי).

8. צוקי מוהר ומגדל או'בראיין, מע' מחוז קלייר
צוקי מוהר (The Cliffs of Moher) המפורסמים, המשתרעים לאורך שמונה קילומטרים וצונחים לתוך האוקיינוס האטלנטי מגובה של כמאתיים מטרים. מגדל או'בראיין (Castle O'Brien's of Bunratty) נבנה בשנת 1835 על ידי קורניליוס או'בראיין, צאצא של אחד ממלכי אירלנד, כדי שישמש כנקודת תצפית לתיירים.

9. ניוגריינג', מחוז מית'
אתר ניוגריינג' (Newgrange), העתיק אף יותר מן הפירמידות, הוא אחד מתלי הקבורה המגליתיים הבולטים בעולם. פעם בשנה – בתקופה של היום הקצר ביותר בחצי הכדור הצפוני – חודרות קרני השמש דרך תעלה חצובה בסלע אל החלל המרכזי של אתר הקבורה. מכיוון שמספר המבקרים שיכולים להיכנס לתל מצומצם ואילו הביקוש עצום, נעשית מדי שנה הגרלה בין עשרות אלפי בני אדם. מאה המאושרים, המחולקים לחמש קבוצות, זוכים לראות את האירוע הדרמטי, שנמשך 17 דקות בלבד, באחד הבקרים שבין 19 ל-23 בדצמבר.

10. איי ארן, מחוז גולווי
שלושת איי ארן (Aran) – אינישמור (Inishmore, הגדול), אינישמאן (Inishmaan, האמצעי) ואינישיר (Inisher, הדרומי) – נמצאים במפרץ גולוויי (Galway). תושבי האיים ידועים בהכנסת האורחים הלבבית שלהם.


אירלנד למתקדמים
כתבו: שלי בוקשפן וזהר בר-אור
שיט באגמים, ספא מפואר, טיולי עגלה בסגנון צועני, שבילי הליכה רגליים, וביקור במולדתו של ייטס. 

1. צפון אירלנד
רוב התיירים הישראלים בוחרים לבלות את חופשתם בדרום האי ובמערבו, אך מומלץ מאוד לבקר גם בצפון. שכונות המריבה בערים בלפסט (Belfast) ודרי (Derry) הן יעד מרתק, וכביש החוף בין שתי הערים שופע מצוקים, חופים זהובים ואטרקציות מעניינות כמו ג'איינטס קוזווי (Giant's Causeway, סוללת הענק). הקוזוויי עשוי אלפי עמודים וולקניים משושים ומתומנים ענקיים (כמו בבריכת המשושים, רק בקנה מידה עצום) המזדקרים מהים. האגדה מספרת כי ענק יצר אותם כדי לבנות גשר לסקוטלנד.

2. שיט נהרות ואגמים
אירלנד בורכה בשפע אגמים, תעלות ונהרות. שיט נינוח באחד מהם הוא דרך מצוינת ומרגיעה לראות נופים ואתרים היסטוריים. שלושת נתיבי המים הפנימיים העיקריים הם נהר שנון (Shannon) במרכז אירלנד, התעלה הגדולה (Grand Canal) שמחברת בין דבלין לשנון, ונתיבי המים של ארנה שבצפון אירלנד. יש סירות לשניים ועד עשרה אנשים, ולרוב השכירות היא על בסיס שבועי (1,000-500 אירו, תלוי בעונה).

3. מדיטציה בודהיסטית
גם לאירלנד יש מרכז בודהיסטי: Dzogchen Beara. המרכז נמצא במיקום אידיאלי – פסגת הר ירוק בחצי האי בֵרה (Beara) שבמערב קורק, צופה אל האוקיינוס – ומתנהל תחת הדרכתו של הלאמה הטיבטי סוגיאל רינפוצ'ה. למבקרים מוצעות סדנאות מדיטציה ליום אחד, לסוף שבוע ולשבוע שלם, בהדרכת הלאמה ומאסטרים טיבטים אחרים.

4. פסטיבל ספינות עץ, בולטימור
מי שנמצא בבולטימור (Baltimore) שבמערב מחוז קורק בסוף מאי, כדאי לו מאוד לבקר בפסטיבל סירות העץ המסורתיות, הכולל תחרות בניית סירות, משט מפואר, פעילויות שיט לילדים וחגיגה קולינרית של מאכלי ים. אסור לפספס את שני האיים הקטנים והיפהפיים הנמצאים מדרום-מערב לבולטימור – קייפ קליר (Cape Clear) ושרקין (Sherkin). השמועה אומרת כי הפאבים פתוחים שם כל הלילה (הגעה במעבורת מנמל בולטימור).

5. מולדתו של ייטס, מחוז סליגו (Sligo)
בין שאתם מעריצים את שירתו של וויליאם באטלר ייטס ובין שלא, ביקור באזור שנתן השראה לרבות מיצירותיו, ושבו גם נקבר, הוא חוויה שתיחקק בזיכרונכם. כדאי לבקר באגם גיל (Gill) ובאי אינישפרי (Innisfree), שייטס הנציח אותו בשיר.

6. טיול בסגנון הצוענים
אם מתחשק לכם לשחק אותה צוענים אירים, צאו לטיול בקרון הנגרר על ידי סוסים. זוהי עוד דרך רגועה ליהנות מסיור באזורי הכפר. הקרון, שנראה כמו חצי חבית, יכול להלין עד חמישה אנשים, וטיול של שבוע עולה 700-400 אירו, תלוי בעונה. אגב, תידרשו גם להאכיל את הסוסים ולטפל בהם.

7. לגור בטירה/ בית חווה
הטירות המפוארות ובתי החווה המסורתיים באירלנד ממוקמים כולם בנופים יפהפיים ומציעים סביבה ייחודית בתנאי לוקסוס. ברבים מהם אפשר להתנסות בדיג ובקורסים לבישול כפרי. מאפיין ייחודי נוסף של חופשה מסוג זה הוא האפשרות להכיר מקרוב את האוכלוסייה המקומית.
www.manorhousehotels.com; www.irishfarmholidays.com

8. ללכת בשביל וויקלו, מחוז וויקלו
אירלנד מציעה אינספור מסלולי הליכה רגליים, בכל הרמות. שביל וויקלו (Wicklow) הוא שביל ההליכה המסומן הוותיק ביותר באירלנד, והוא מתפתל לאורך 127 קילומטרים – מדבלין ועד הקצה הדרום-מערבי של מחוז וויקלו. גן עדן לתרמילאים. מי שרוצה ללכת את כל 127 הקילומטרים יזדקק לכעשרה ימים.

9. גבעת טארה, מחוז מית'
הגבעה הקדושה של טארה (Tara) היא עוד אתר קבורה מגליתי חשוב, ולפני כאלף שנים שימשה מקום מושבם וקבורתם של מלכי אירלנד הקדומים. כדאי למהר ולראות את טארה בהקדם, משום שבקרוב ייסלל בסמוך אליה כביש מהיר, ואף שהושמעו מחאות רבות נגד תוכניות הסלילה, נשקפת לה סכנה.

10. דלפי, ספא ציורי במחוז מֵיו
אתר נופש מפנק שזכה לשבחים במגזינים ועיתונים בעולם כולו. הספא ממוקם בעמק דלפי (Delphi) שבדרום-מערב מחוז מיו. מסביב הרים, חופים, אגמים נהרות והמון שקט ושלווה. הספא מפואר מאוד, ותוכלו ליהנות כאן ממגוון טיפולים, אוכל אורגני ומפעילויות רבות כמו הליכה, קיאקים, אופניים, סוסים ועוד. 

 

מסלולים וטיולים

מסלולי טיול ממומלצים

קורק / העיר שצמחה מתוך הביצה

נערה מקורק. כ-60 אחוזים מאוכלוסיית אירלנד מתגוררים בערים ויותר מ-90 אחוזים הם קתולים | צילום: טל גליק

בדרום אירלנד, על נהר הלי, עומדת עיר שאוצרת בזכרונה, בבתיה וברחובותיה נתחים רבים מההיסטוריה הסוערת של האי הירוק

כתב: בני בן יוסף

קורק (Cork) מכונה באירית Corcaigh ("בִיצה"). היא משתרעת לאורכו של הנהר לי (Lee), מספר תושביה כ-150 אלף נפש, והיא העיר השנייה בגודלה ובחשיבותה ברפובליקה של אירלנד.
הנהר מתפצל לשתי זרועות, החובקות את מרכז העיר, ולכן אין לסמוך על גדת הנהר כאמצעי להתמצאות במקום.
נקודת המוצא לטיול בעיר הוא לשכת המידע לתיירים בבית התיירים (Tourist House) שברחוב גרנד פארייד (Grand Parade).
טלפון: 353-21-4273251
בלשכה אפשר לקבל את מפת העיר, חוברת מידע עדכנית ופרטים על אירועי תרבות ובידור הנערכים בקורק.

מלשכת המידע פונים שמאלה במעלה הרחוב, עד לאנדרטה ולגשר שבקצה הרחוב. זו נקודת תצפית טובה, והמראה הנשקף מכאן הוא גם סיפורה של קורק. כשמביטים ימינה (מערבה), במעלה הנהר, רואים את מגדלי הקתדרלה סנט פין בר (St. Fin Barre).
קורק נוסדה במאה השישית לספירה על ידי פין בר הקדוש, כמנזר על אי קטן ומוקף ביצות. באתר זה ניצבת כיום הקתדרלה (המבנה הנוכחי הוקם ב-1870). במנזר התפתח במרוצת השנים מרכז לימודים חשוב ומוקד מסחרי פורח. 
העושר שהצטבר במקום משך את עיני הפולשים: במאה התשיעית פשטו הוויקינגים הדנים על קורק, ובמאה ה-12 פלשו לכאן האנגלו-נורמאנים (משפחות הברונים שכבשו את אנגליה במסגרת צבאו של וויליאם הכובש ונטמעו בה כבני אצולה. באחד הסכסוכים בין מלכי אירלנד, הובס ב-1168, דרמוט, מלך לנסטר. הוא גורש וביקש את עזרתו של הנרי השני מלך אנגליה. המלך האנגלי נתן ייפוי כוח לכמה משפחות אצולה לפלוש לאירלנד, ואלה אכן התנחלו באי ונקראו שם אנגלו-נורמאנים). הם התיישבו בקורק, השתלבו בחיי המסחר ושיפרו עוד יותר את המצב הכלכלי בעיר.
בראשית המאה ה-18 הגיעו לקורק פליטים הוגנוטים (פרוטסטנטים) רבים, שנמלטו מן הרדיפות הדתיות בצרפת. רחוב French Church קרוי על שמם. כיום משמשת העיר כמרכז מסחרי לתוצרת חקלאית, לתעשיית הוויסקי והבירה, לעיבוד בשר חזיר ולחברות לייצור מחשבים. זוהי עיר אוניברסיטאית תוססת, בעלת קסם ופתיחות.

קבר האשה שהסתתרה בארון
רחוב גרנד פארייד מהווה את נקודת המפגש בין העיר העתיקה במערב לעיר החדשה במזרח. הערוץ העובר כאן אינו הנהר, אלא התעלה הדרומית, היוצאת מנהר לי וחוזרת אליו במורד הזרם.
כבר בראשית המאה ה-19 היו רבים מרחובות העיר דרכי מים ותעלות, וספינות שטו בין הבתים. ברבות הימים מולאו כמה מדרכי המים בעפר והיו לרחובות, מהיפים בעיר. למרות זאת, נשאר המרכז כעיר על מים, שבה גשרים רבים. עם הרחובות הללו נמנים גרנד פארייד, סנט פטריק (St. Patrick’s), ו-The South Mall. העמוד שאליו קשרו ספינות נמצא ברחוב גרנד פארייד, מול לשכת המידע, ומהווה שריד לעברו הימי של הרחוב.
היום מהווה רחוב גרנד פארייד, שבו נותרו כמה בניינים גדולים מהמאה ה-18, את הרחוב המסחרי הראשי של העיר.
חוצים את הגשר להולכי רגל אל צידה הדרומי של התעלה, ופונים ימינה (מערבה). הולכים לאורך התעלה עד לגשר ופונים שמאלה ברחוב ברק (Barrack). הולכים במעלה הרחוב עד רחוב גייט וויי (Gate Way). שם פונים ימינה אל מצודת אליזבת (Elizabeth Fort).
פאב Gate Way נמצא ברחוב ברק פינת רחוב גייט וויי, ליד הכניסה למצודת אליזבט. כדי להמחיש כמה עתיק הפאב, יאמרו לכם פה: "במקום זה עשוי היה וולינגטון לספר סיפורים מקרב ווטרלו".
מצודת אליזבת נבנתה בסוף המאה ה-16, כדי להגן על העיר מפני הספרדים. האירים טוענים שהמטרה האמיתית היתה להטיל אימה על אזרחי קורק. כיום פועל במצודה משרד ממשלתי, אך אפשר לעלות על החומה והמגדל, משם נשקפת תצפית טובה על העיר.
מהמצודה חוזרים באותה דרך, ופונים ימינה (דרומה) ברחוב ברק. ממשיכים בו ופונים ימינה אל רחוב פורט (Fort), שבהמשכו נקרא רחוב דין (Dean). הולכים לאורך הגדר של קתדרלת סנט פין בר, ופונים ימינה ברחוב בישופ (Bishop), שממנו נכנסים לקתדרלה.
הקתדרלה האנגליקנית סנט פין בר בנויה בסגנון צרפתי-גותי, ובנייתה הושלמה ב-1878. גובה המגדל המרכזי הוא 73 מטר. מדרום למזבח תלוי כדור תותח גדול, שפגע, לפי המסורת, במגדל הקתדרלה בזמן המצור של 1690.
שלט נחושת הקבוע ברצפת הכנסייה מציין את קברה של אליזבת אולדוורת. מספרים שנאלצה להתחבא בתוך תיבת שעון, במהלך פגישה חשאית של "הבונים החופשים" שאירח בעלה בביתם ב-1712. אך הדבר התגלה, וכדי להבטיח את שתיקתה, קיבלו אותה כחברה האירית הראשונה במסדר הבונים החופשים.
שעות פתיחה: בקיץ 17:30-9:30, בחורף 12:45-10:00, 17:00-14:00
טלפון: 353-21-4963387

מן הקתדרלה יוצאים אל הרחוב, ופונים ימינה ושוב ימינה, לאורך גדר הקתדרלה ברחוב בישופ. ממשיכים עד South Gate Bridge. השכונה שבין הקתדרלה לגשר נקראת קייזרס היל 
(Keyser’s Hill). קייזרס היל – סמטת המדרגות שליד הקתדרלה – היא האזור שבו נוסדה העיר, בסביבות שנת 900. השם הוא במקורו נורדי, ופירושו "השביל המוליך אל הרציף".
פונים שמאלה אל South Gate Bridge, שנבנה ב-1731 ובו היתה הכניסה הדרומית לעיר בימי הביניים. עד 1842 פעל כאן בית סוהר, ובמשך דורות שימשו הרציפים שבמקום את הדייגים.
ממשיכים אל רחוב סאות מיין (South Main) ונכנסים לביקור במבשלת הבירה Beamish & Crawford Brewery.
טלפון: 353-21-4911100
סיורים מודרכים נערכים במקום בקיץ, אך לא בקביעות.

כנסיית הפלפל ושוק החמאה
ממשיכים ברחוב סאות מיין צפונה, עד לגן הציבורי. חוצים את הגן מזרחה, אל רחוב גרנד פארייד. חוצים את הרחוב והולכים עד שמגיעים לרחוב סנט פטריק. זהו רחובה הראשי של קורק (המחובר בזווית לגרנד פארייד), ובו חנויות ומרכז קניות גדול. משני צידי הרחוב יש סמטאות יפות. תוך כדי סיור מומלץ לבקר ברחוב פול (Paul), מדרחוב שבו וסביבו מסעדות ופאבים רבים. שוק המזון, הפירות והירקות נמצא ברחוב פרינסס (Princess), ושוררת בו אווירה מיוחדת.
ממשיכים ברחוב עד גשר סנט פטריק (St. Patrick Bridge). במורד הנהר אפשר להבחין בספינות שבנמל, ובגדה הצפונית נשקפת קתדרלת סנט מרי, ומעליה המגדל המכונה "Wedding-Cake Tower" ("מגדל עוגת החתונה"). מימין משתרע הרציף (Merchant Quay) שבו היו עגנו עד לא מכבר ספינות המפרש, שעליהן הוטענה חמאה אירית מלוחה ליצוא.
בקצה רחוב סנט פטריק ניצב פסל של הכומר מתיאו. כאשר אנשי המקום מנחים את התיירים ומדברים על "The Statue", הם מתכוונים לפסלו של הכומר מתיאו תיאובאלד (שהיה ראש המסדר הקפוצ'יני, והתפרסם בסיוע שהושיט לקורבנות מגפת הכולרה ב-1832, וכן בפעילותו נגד ההתמכרות לטיפה המרה).
במקום לחצות את הגשר, פונים שמאלה אל Lavit’s Quay, הולכים לאורך הנהר עד Emmet Place, ופונים שמאלה. בקצה הרחוב, בבניין אדום ששימש בעבר כבית המכס, נמצאת גלריית האמנות קרפורד (Crawford Art Gallery). במהלך השנים הורחב הבניין, שהפך לבית ספר לאמנויות. בגלריה הפועלת כאן מוצגות, בין השאר, עבודות של אמנים בני המאות ה-19 והעשרים.
שעות פתיחה: 17:00-10:00
טלפון: 353-21-4273377
הכניסה חינם, גישה מלאה לכסאות גלגלים

מבית הספר לאמנויות פונים ימינה ומיד שמאלה, עד שחוזרים אל רחוב סנט פטריק. בקצהו נמצאת המכונית שהושארה במגרש החנייה.
נוסעים עד לקצה רחוב גרנד פארייד, עושים סיבוב פרסה, נוסעים במורד הרחוב ושם פונים ימינה אל רחוב סנט פטריק. חוצים את הגשר ופונים שמאלה ב-Camden Quay, ושוב ימינה, אל רחוב אפר ג'ון (Upper John). מכאן פונים שמאלה אל רחוב דומיניק (Dominic ). נוסעים עד כיכר אוקונל (O’Connell’s Square) ופונים ימינה, אל שוק החמאה (Butter Exchange).
בבניין זה פעלה במאות ה-18 וה-19 בורסת החמאה, וכאן התנהל יצוא החמאה ובשר הבקר המומלח ממחוזות קורק וקרי. כיום פועל בבניין הבורסה, הנמצא ברחוב טובין (Tobin), מרכז האומנויות Shandon Craft Centre. המבקרים יכולים לצפות כאן בייצור כלי קריסטל, תכשיטים ואריגים.
St. Ann’s Shandon הסמוכה היא כנסייה אנגליקנית, שנבנתה ב-1726 על אתר של כנסייה קדומה. יש בה אוסף ספרים מהמאה ה-17, ובהם תנ"ך שנדפס בז'נבה ב-1648. הכנסייה בולטת לעין הודות לגוני המגדל שלה, המכונה "Pepper Pot", בשל מראהו הדומה לפלפלייה. שתיים מצלעותיו בנויות אבן גיר לבנה, ושתי האחרות – מאבן אדומה. בכל אחת מארבע צלעות המגדל קבוע שעון. האירים טוענים שכל אחד מארבעת השעונים מראה שעה אחרת, ולכן מכונה המגדל "השקרן בעל ארבעת הפנים" (Four Face Liar).
שמונת פעמוני הכנסייה יוצרו ב-1750 בגלוסטר שבאנגליה. המבקרים מוזמנים לנגן בפעמונים תמורת תשלום. מן השירים המנוגנים כאן – ההימנון של קורק: "On the Bank of my Lovely Lee".
אם ברצונכם לנגן בפעמונים בעצמכם, עליכם לבוא לכנסייה בזמני הפתיחה שלה ולשלם תשלום צנוע.
שעות פתיחה: שני-שבת 16:00-9:30
טלפון: 353-21-4505906

מן הכיכר ממשיכים ימינה אל רחוב דומיניק. פונים שמאלה לרחוב שאנדון, שבו נוסעים לאורך הנהר. חוצים את הגשר וממשיכים אל רחוב נורת מיין (North Main). פונים ימינה, לרחוב וושינגטון, וממשיכים עד דייק פארייד (Dyke Parade). כאן פונים שמאלה אל Mardyke Walk, וממשיכים עד המוזיאון הציבורי של קורק (Cork Public Museum).
המוזיאון שוכן בבניין גרגוריאני בלב פארק פיצג'רלד. יש בו מוצגים העוקבים אחר ההיסטוריה של העיר, מן התקופה הפרהיסטורית ועד ימינו. כמו כן תוכלו לראות כאן את סמלי העיר, שרביטים ופריטים אחרים, ובהם Silver Dart – רומח הכסף משנת 1500, המוטל בכל שנה אל הים על ידי ראש העיר, כדי לציין את גבול תחום השיפוט של העיר.
טלפון: 353-21-4270679

למידע נוסף על העיר קורק

דרום מערב אירלנד / טירות, מבצרים ושדים

טיול אל האקרופוליס של קאשל, אל מגדל בבל שבמערות מיטשלסטון, החדר שבו נעלמו האורחים הלא קרואים של טירת בלארני והכלא הצרפתי שהיה ביתו של הרוזן של דזמונד

המצוקים במערב האי האירי מתרוממים כמעט אנכית ממימי האוקיינוס האטלנטי | צילום: רמי אלמוג

כתב: בני בן יוסף

מרבית המטיילים מגיעים לקאשל כדי לבקר ב-Rock of Cashel, המכונה גם "האקרופוליס של אירלנד". מדובר בגבעה אפופת אגדות וסיפורים, ובלילה, כשהיא מוארת, היא נראית כמו אתר רפאים מסרט אימה. במאה החמישית לספירה נבנה עליה מבצר אבן, ומכאן בא שמה – Cashel ("מצודה" בקלטית).
על פי האגדה, נוצרה הגבעה על ידי השטן. בעודו עושה את דרכו בבהילות צפונה, חצה השטן את ההרים, עקר גוש סלע ענק והשליך אותו על המישור. זקני העיר טוענים, כי במדידות שנעשו בבקיע אשר בהרי דווילז ביט (Devil’s Bit) שמצפון לרוק אוף קאשל, התברר כי ממדי הבקיע חופפים בדיוק את אלה של גוש הסלע, שממנו בנויה הגבעה.
מאז המאה הרביעית לספירה, תפסה הגבעה מקום חשוב בתולדות המלוכה, הדת והמיסטיקה. לפי האגדה, בשנת 450 לספירה בא לכאן פטריק הקדוש, מייסד הנזירות הקלטית כדי להטיף לנצרות. הוא השתמש בעלה התלתן כסמל לשילוש הקדוש, ובעזרתו שכנע את אנגוס מלך מאנסטר לקבל על עצמו את הנצרות.
ב-1494 הועלתה הקתדרלה שעל רוק אוף קאשל באש על ידי פיצג'רלד, הרוזן הגדול של קילדאר. בקתדרלה הסתופפו באותה שעה מאות מתושבי העיר, שחיפשו בה מקלט, ונשרפו למוות. פיצג'רלד הועמד לדין לפני המלך הנרי השביעי, וטען להגנתו כי שרף את הקתדרלה מאחר שחשב כי הארכיבישוף הקתולי נמצא בה. מוקסם מן התשובה גלוית הלב, הסתפק הנרי השביעי בהורדת תוארו.
מקאשל נוסעים היישר לקר (Caher). לעיר קר כמה שמות וכינויים:An Cathair וגם Caher, אבל לרוב הוגים את שמה Care, שפירושו "עיר מבוצרת". מבצר קר (Cahir Castle) – המבצר הגדול – ניצב על אי בנהר סוּר (Suir), החוצה את מרכז העיר. זהו אחד המבצרים היחידים באירלנד שהשתמרו היטב. החלק הישן של המבצר הנוכחי נבנה במאה ה-13, ובראשית המאה ה-15 הורחב והיה לגדול מסוגו בעת ההיא. ראש מלכי אירלנד (High King; אחד ממלכי אירלנד שנבחר לעמוד בראש כולם), בריאן בורו (1014-941), קבע כאן את מושבו.
ב-1650 כבש אוליבר קרומוול את אירלנד, והגיע גם למצודת קר. חיל המצב ששמר עליה נכנע כבר בשלבים הראשונים של המערכה, והודות לכך שרדה המצודה בשלמותה, וחומותיה לא נהרסו. ממשפחת באטלר האנגלו-נורמאנית החזיקה במצודה עד 1961, ואז העבירה אותה לידי הממשלה האירית.
שעות פתיחה: אמצע מרץ-אמצע יוני ואמצע ספטמבר-אמצע אוקטובר 17:30-9:30, אמצע יוני-אמצע ספטמבר 19:30-9:00, אמצע אוקטובר עד אמצע מרץ 16:30-9:30
טלפון: 353-52-41011
הערה: יש להירשם מראש לסיורים המודרכים

2,000 מטר מתחת לפני האדמה
מקר נוסעים בכיוון דרום-מערב בכביש 8N עד בולקנדי (Boolakennedy), שם פונים שמאלה בכביש לא ממוספר המוביל אל ברנקורט (Burncourt). שימו לב לשילוט. סך הכל המרחק בין קר למערות מיטשלסטון הוא 15 קילומטר.
כ-1,600 מטר צפונית לבוליפורין (Boollyporeen) פונים מערבה לדרך המוליכה אל בית ועליו שלט: The Caves.
מערות מיטשלסטון הן מהמערות היפות באירלנד. סיורים מודרכים מתקיימים במערות, האחד במסלול שאורכו כ-800 מטר, והשני במסלול באורך 3,250 מטר. גרמי מדרגות מוליכים לשלוש מערות גדולות בעומק 2,000 מטר.
במערות מצויים זקיפים ונטיפים, ובהם עמוד סידן פחמתי ענק המכונה "מגדל בבל" ((Tower of Babel. בעומק המערה יש אולם מהמם ביופיו, 76 מטר אורכו, הנקרא קינגסטון גאלרי (Kingston Gallery). מערכת המערות החדשה התגלתה על ידי חוצבים ב-1833, אך המערכת הישנה היתה ידועה דורות רבים לפני כן. במקום מתקיימים לעיתים קונצרטים – חוויה יוצאת דופן
שעות פתיחה: מדי יום 18:00-10:00
טלפון: 353-52-67246

אלטרנטיבה למי שאינם מבקרים במערות:
נוסעים מקאשל בכיוון דרום-מערב בכביש 8N, ואחרי כקילומטר פונים שמאלה לכביש 668R, עוברים את באלילובי (Ballylooby) וב-Clogheen פונים שמאלה. ממשיכים בכביש 668R עד The Vee, הנקרא גם The Gap.
כביש R668, המחבר בין Clogheen לליסמור (Lismore), מתפתל במעלה התלול, על המדרונות המיוערים, וחוצה את ההרים במעבר נוקמילדאון (Knockmealdown). במעלה הכביש יש מפרצי חנייה, שמהם נשקפת תצפית יפה.
על המדרון הצפוני שבבין מעבר ההרים ובין Clogheen ניצב אתר קבורה הדומה בצורתו לגל אבנים. כאן קבור הקווייקר סמואל גרוב, הבעלים של מצודת גרייס. הוא מת ב-1920 וציווה לקבור אותו בעמידה, כדי שיוכל להשקיף על אדמותיו שבעמק.
מכאן ממשיכים בכביש 668R דרומה עוד כ-15 קילומטר, עד ליסמור.

וויסקי ודוכסים
טירת ליסמור (Lismore Castle) משמשת היום למגורי הדוכס מדבונשייר, וניתן לצפות בה רק מבחוץ. התצפית הטובה ביותר היא מן הגשר שעל הנהר. מליסמור ממשיכים דרומה בכביש 72N, עוברים את Tallowbridge, ממשיכים ופונים שמאלה אל Tallow ומתוך העיירה יוצאים לכביש 627R, המוליך אל מידלטון (Midleton).
מידלטון היא אחד משני המרכזים הגדולים באירלנד לייצור וויסקי. המבנה הישן של המזקקה היה במקורו מטוויית צמר, ובתקופת מלחמות נפוליאון שימש כבסיס לצבא הבריטי. מאוחר יותר במאה ה-19 הוקמה בו מזקקת הוויסקי של "ג'יימסון". המזקקה הנוכחית, Irish Distillery, נבנתה ב-1975, אבל המזקקה הישנה עדיין ניצבת כאן ומשמשת כמוזיאון למסורת הוויסקי האירי. במקום נערכים סיורים מודרכים.
במהלך הסיור במזקקה מסבירים המדריכים את תהליכי הייצור שהיו נהוגים כאן בעבר, ועומדים בפירוט על המחזור היעיל של החומרים: "לחומר הכתוש של גרעיני הדגנים, שאותו מתסיסים כדי לייצר וויסקי, קוראים Wash. אחרי גמר התסיסה והפקת האלכוהול, נהוג למכור אותו כמזון לבהמות לאיכרים, אשר סיפקו את הדגנים. הדבר מסביר מדוע הפרות והסוסים באירלנד נראים כה מאושרים ועליזים".
מכל הזיקוק (Pot) הנמצא כאן הוא אחד הגדולים בעולם, וכושר קיבולו נאמד ביותר מ-135,600 ליטר.
שעות פתיחה: מרץ-אוקטובר מדי יום 18:00-10:00, נובמבר-פברואר 3 סיורים ביום בשעות 11:30, 14:30 ו-16:00
טלפון: 353-21-613594

ממידלטון פונים מערבה בכביש 25N. פונים שמאלה (דרומה) בכביש 624R, ונוסעים בו עד קוב 
(Cobh).
הנמל של העיר קוב (את שמה מבטאים Cove) נמצא במפרץ, הסגור כמעט מכל צדדיו ביבשה, וכמה איים בפתחו. ממערב לעיר יש תעלה טבעית, ארוכה ורחבה, המוליכה לנמל של קורק
(Cork). התעלה שימשה בעבר ספינות טרנס-אטלנטיות ואוניות נוסעים גדולות. ב-1838 הפליגה מכאן "סיריוס", ספינת הקיטור הראשונה שחצתה את האוקיינוס האטלנטי.
בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה העשרים הפליגו מנמל קורק מאות אלפי אירים שהיגרו לאמריקה, ומכאן גם הוגלו לאוסטרליה אלפי אירים (חלקם פושעים פליליים וחלקם אנשים שנחשדו בפעילות מחתרתית נגד הבריטים), באוניות שכונו "ספינות מוות" (Coffin Ships). נמל זה היה גם האחרון שבו עצרה ה"טיטאניק" לפני שהפליגה למסעה הרה האסון. מומלץ לשוטט כאן לאורך החוף והרציפים.
בכיכר קאסמט (Casmet Square) עומדת אנדרטת זיכרון לספינה "לוזיטניה", שטורפדה ב-1915 מדרום-מערב לעיר על ידי צוללת גרמנית. באירוע זה נהרגו 1,500 אנשים.
כדאי לבקר גם בקתדרלת סנט קולמן (St. Colman’s Cathedral). בנייתה ארכה 47 שנים
(1915-1868), ובמגדל שלה, המתנשא לגובה 90 מטר, יש 47 פעמונים, המשמשים גם בקונצרטים.
בחודשים מאי עד ספטמבר, בימי ראשון בשעה 16:30, מתקיים במקום רסיטל בנגינת פעמונים.

מקוב חוזרים בכביש 624R ופונים שמאלה לכביש 25N המוביל לקורק (Cork; על העיר קורק ראו במסלול קורק).

בלארני, ותו לא
מקורק נוסעים ב- Lower Glanmire Road מערבה, לאורך הנהר. אחרי גשר סנט פטריק, ממשיכים מערבה ברחוב העולה ימינה באלכסון, והמוביל אל רחוב אפר ג'ון (Upper John). מכאן ממשיכים לפי השילוט לכיוון בלארני (Blarney).
המבנה הנוכחי של טירת בלארני הוקם ב-1446 על ידי לורד דרמוט מק'קארתי, מלך מאנסטר. המבנה מכיל, בין השאר, מערכת של מעברים, המוליכים למרתפי עינויים. כמו כן יש כאן חדר נסתר, הנמצא מתחת לכניסה הראשית לטירה; כאשר היה מגיע אורח בלתי רצוי, יכול היה שומר השער לשחרר אחת מאבני המרצפת, והאורח הבלתי קרוא היה נבלע בחדר הנסתר.
טירת בלארני התפרסמה הודות לאגדה שנקשרה באחת מאבני המעקה של הגג. מקור האגדה בסיפור על אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה במאה ה-16. לפי הסיפור, במסגרת השתלטות האנגלית על אירלנד, ציוותה אליזבת על הרוזן של לנסטר להפקיע את הטירה מידי קורמאק מק'קארתי, אבל לשונו החלקה של מק'קארתי וחיוכו סיכלו את שליחותו של הרוזן, והלה שלח למלכה דוחות על מהלך המשא ומתן העקר.
הדוחות החלקלקים הללו העלו את חמתה של אליזבת והיא הצהירה: “This is nothing but Blarney – what he says, he never means” ("זה בלארני ותו לא – כל מה שהוא אומר, לעולם אין הוא מתכוון לו"). בכך העשירה אליזבת את השפה האנגלית בביטוי חדש: "This is nothing but Blarney", המוחל על אנשים שפיהם וליבם אינם שווים.
כך נוצרה גם האגדה על סגולות האבן בחומה הדרומית של הטירה (Blarney Stone), המעניקה חלקלקות לשון למי שמנשק אותה. כדי לנשק את אבן הפלאים, צריך לטפס 120 מדרגות תלולות עד לראש המגדל, ולהיתלות כשהראש למטה והרגליים למעלה, עשרות מטרים מעל פני האדמה. מישהו חייב לאחוז ברגלי הנתלה, ואחרי 120 מדרגות ותרגיל אקרובטי עוצר נשימה שכזה, לא נותרת לאותו אדם ברירה אלא להוכיח שאכן ניחן בלשון חלקה.
על פי האמונה, הובאה לכאן האבן הפלאית מארץ ישראל באחד ממסעי הצלב. מספרים שמדובר באבן שנלקחה מסולם יעקב.
הגנים של הטירה נקראים Rock Close, והם הוקמו במאה ה-19 על אתר פרהיסטורי. הגנים התפרסמו בשל "מדרגות המשאלות" (Wishing Steps). כל שיש לעשות הוא לעלות בצעידה לאחור, לרדת במדרגות בעיניים עצומות ולהביע בו-בזמן את המשאלות. בגן ניצבים שני גלעדים פרהיסטוריים (דולמנים) וסלע מזבח, המקודש לדרואידים.

מבצרים מעל המפרץ
חוזרים מבלארני לקורק בכביש 617R. פונים ימינה לכביש 20N, ושוב ימינה אל רחובLeitrim . ממשיכים במורד הרחוב, ופונים שמאלה אל רחובCoburg , שנקרא בהמשכו רחובMacCurtain . פונים ימינה, חוצים את גשר בריאן בורו (Brian Brou Bridge) וממשיכים ב-South City Link Road דרומה. בהמשך עולים על כביש מספר R600, ובו נוסעים אל קינסל (Kinsale).
קינסל היא עיר נמל יפה, המשתרעת ליד שפך הנהר בנדון (Bandon), במפרץ מוגן מסערות, המשמש זה שנים רבות מקלט בטוח לספינות. מרכז העיר העתיקה מצטיין ברחובות ובסמטאות מטופחים, אשר השתנו אך מעט במשך מאות השנים האחרונות.
הכניסה מן הים הפתוח אל הנמל צרה ומוגנת על ידי שני מבצרים שהוקמו במאה ה-17: מבצר ג'יימס (James Fort) ומבצר צ'רלס (Charles Fort).
קינסל היא עיר עתיקה מאוד, שעמדה על תילה כבר לפני ימי ההיסטוריה הכתובה. המאורע הבולט ביותר בתולדותיה הוא המצור שהוטל עליה ב-1601. כוח ספרדי בפיקודו של דון חואן דל אגילרה חבר אל האירים בקינסל, ונלכד במצור שהטילו האנגלים על העיר. הספרדים, שנהנו מתמיכתם של אוניל, שליט טירון שבצפון אירלנד, ואודונל, שליט טירקונל שבאותו אזור, החזיקו במשך עשרה שבועות מעמד נגד צבאה של אליזבט הראשונה, מלכת אנגליה. אנשי אוניל ואודונל הגיחו מצפון לעיר כדי לחלץ את הספרדים הנצורים, אבל אלה האחרונים נכנעו, והאירים הוכו שוק על ירך בידי חייליה של אליזבת.
בעקבות נסיון התמרדות נוסף ב-1607, נאלצו האצילים האירים להימלט מהאזור, במה שכונה
"Flight of the Earls". לאחר מכן היתה העיר לתחנה של הצי האנגלי, ומתיישבים אנגלים השתלטו עליה.
במאה ה-17 פרחה קינסל והפכה לעיר נמל חשובה. בתקופה זו הוקמו בה מספנות גדולות, שבנו אוניות לצי המלכותי.
מ-1739 ועד סוף המאה ה-18 לא הורשה אף אירי או קתולי להתגורר בין חומות העיר.
Kinsale Regional Museum
שוכן בבניין העירייה שהוקם במאה ה-17, ומוצגים בו פריטים עתיקים רבים. בין השאר, הסכין והמזלג של פטריק או'בריאן, "הענק של קינסל" (1806-1706). הטרגדיה של הספינה "לוזיטניה" מונצחת באולם הגדול.
טלפון: 353-21-4777930

טירת דזמונד (Desmond Castle) נבנתה ב-1500 על ידי הרוזן של דזמונד, ושימשה במקור כבית מכס. במאה ה-18 היא כונתה "הכלא הצרפתי", מכיוון שבתקופת מלחמות נפוליאון הוחזקו בה שבויים צרפתים. בעת מלחמת העצמאות של ארצות-הברית נכלאו כאן שבויים אמריקאים. מ-1791 שימשה הטירה ככלא מחוזי. היום שוכן בטירה מוזיאון יין, ואפשר לסייר בה לאורך נתיב מסומן לתיירים.
שעות פתיחה: אמצע אפריל עד אוקטובר 18:00-10:00
טלפון: 353-21-4774855

מבצר צ'ארלס נמצא ליד כפר הדייגים הקטן סאמר קוב (Summer Cove). זו אחת הדוגמאות היפות באירלנד למבצר בצורת כוכב, שהוקם במאה ה-17. הוא שימש כמקום מגורים לאנשי חיל המצב הבריטי ולבני משפחותיהם עד 1921. במחסנים הישנים יש תצוגה מחיי המבצר, ובתחנת הכיבוי מוצגת כבאית אש ישנה.
שעות פתיחה: נובמבר-אמצע מרץ 17:00-10:00, אמצע מרץ-אוקטובר 18:00-10:00
טלפון: 353-21-4772253
אפשר להצטרף לסיור מודרך בן שעה, או לסייר באופן עצמאי בעזרת עלון הדרכה שמקבלים במקום.

מבצר ג'יימס עומד על חצי-האי הנמצא בצד השני של המפרץ. מבצר זה נבנה ב-1604, ושרדו ממנו רק המגדל המרכזי וחלק מן החומות.
נוסעים מערבה בכביש 600R (42L), עוברים את טימוליג (Timoleague) ופונים שמאלה בכביש 71N, עוברים את קלונקילטי (Clonakilty), וברוס קרברי (Ross-Carbery) פונים שמאלה, לכביש 597R. בקופינגרס קורט (Coppinger’s Court) פונים שוב שמאלה, לכביש המוביל אל מעגל נציבי האבן הפרהיסטורי דרומבג (Drombeg Stone Circle) (צריך לעקוב אחר השילוט).
נכנסים למגרש חנייה קטן וצועדים בשביל כמאה מטר, לעבר הים. מעבר לשער ניצב מעגל מושלם של נציבי אבן ועוד שניים לא מושלמים. ברקע נשקף נוף מקסים.

מידע נוסף על המחוז

חצי-האי דינגל / אבנים מוקפות בים

נציבי אבן קדומים, מבצרים, כנסיות קלטיות ועיר על גדת הלי

בדרום-מערב האי ניצב מעגל האבנים דרומבג, אחד האתרים הדרואידיים המפוזרים באי האירי ובאי הבריטי | צילום: בני בן-יוסף

כתב: בני בן יוסף

בקצה הדרום-מערבי של אירלנד יש כמה חצאי-איים, השולחים לים מעין אצבעות. אחד מהם הוא חצי-האי דינגל (Dingle), המייצג היטב את נופי האזור.
ממעגל נציבי האבן דרומבג (ראו מסלול דרום-מערב אירלנד) חוזרים בכביש ללא מספר, וממנו פונים שמאלה בכביש 597R. בליפ (Leap) פונים שוב שמאלה, הפעם בכביש 71N. עוברים את סקיברין (Skeebereen), את בלידהוב (Ballydehob) ואת באנטי (Bantry), גלנגריף
(lengarriff) וקנמר (Kenmare), וממשיכים עד Ladies View. כאן עצרה המלכה ויקטוריה בעת ביקורה באירלנד ב-1861 כדי להתפעל מהנוף, ומאז נקרא המקום בשם זה.
מכאן ממשיכים בכביש 71N. עוברים דרך גשר גולוויי (Galway's Bridge) ומגיעים עד קילארני 
(Killarney). העיר קילארני (מבטאים את שמה במלרע) נוסדה בראשית המאה ה-17. מיקומה ליד הפארק הלאומי (Killarney National Park) העלה אותה על מפת התיירות.
פארק קילארני עצמו משתרע על פני 101 קילומטר רבוע, ממערב לעיר ומדרום לה. בתחומיו נמצאים שלושת האגמים הגדולים של קילארני, התופסים חלק גדול מהעמק. בלב הפארק ניצב Muckross Houses, ארמון מהמאה ה-19, שחדריו על רהיטיהם משקפים את סגנון החיים של דייריו. בעליו נהגו לארח בו אנשי שֵם, ואף המלכה ויקטוריה ביקרה כאן ב-1861. הבית פתוח כעת לקהל הרחב, ומשמש גם מרכז פולקלור.
כדי להגיע לפארק, יוצאים מקילארני דרומה בכביש N71, שממנו מסתעפות כמה כניסות לפארק ולארמון. נוסעים עד מגרש החנייה שמשמאל לדרך, ובו כרכרות רתומות לסוסים. מימין לדרך – רחבת כניסה, וגם שם חונות כרכרות. כאן חוסמים העגלונים את מי שמנסה להיכנס ברכבו, ומציעים לו סיור בכרכרה פתוחה, הנערך אפילו בגשם. אם מזג האוויר נאה – הסיור בכרכרות מומלץ. אולם אם גשום, כדאי להמשיך דרומה ולהיכנס לפארק דרך הכניסה הבאה והראשית.
גם בעיר קילארני עצמה יש כמה אתרים מעניינים, ובהם המוזיאון הלאומי לתחבורה אירית 
(National Museum Of Irish Transport), שבאולמותיו מוצג אוסף יפה.
המוזיאון הלאומי לתחבורה אירית
כתובת: Scotts Hotel Garden, מרכז קילארני
טלפון: 353-64-34677

מבט אל המפרץ ואבן קדושה
יוצאים מקילארני לכיוון צפון-מערב בכביש 562R. פונים ימינה לכביש 563R ונוסעים עד מילטאון 
(Milltown), שם פונים לכביש 70N. בקאסלמיין (Castlemaine) פונים שמאלה אל כביש 561R, ממשיכים דרך בוטלינס (Bootleens), ווייט גייט (White Gate),Aughils ו-Inch עד רד קליף
(Red Cliff). בקטע כביש זה, שלאורך החוף, נשקף מעבר למפרץ נופו של חצי-האי איברה.
נוסעים בכביש 561R ופונים שמאלה לכביש 559R. בליספול (Lispole) פונים שוב שמאלה לכביש 8N, ונוסעים בו עד דינגל.
דינגל היא העיר המרכזית של חצי-האי דינגל, ולב האזור דובר האירית (Gealic). זו עיר שוק ותיירות, ובה נמל דיג, מספנה וחנויות למוצרים איריים.
דינגל התפתחה הודות לאנגלו-נורמאנים, שהבחינו ביתרונות הטמונים בנמל הטבעי שלה. במאה ה-16 שימש הנמל כנמל ראשי של מחוז קרי, ופרח בה מסחר עם ספרד. ברציפי הנמל, שאורכם מגיע לכ-400 מטר, ההמולה רבה בשעה שהספינות פורקות את שלל הדיג.
בצומת של צ'אפל ליין (Chapel Lane) ורחוב אפר מיין (Upper Main) מונחת אבן גדולה (שלושה מטרים אורכה) בצד המדרכה – Holy Stone. היא נראית אמנם כאילו נפלה במקרה ממשאית, אבל בעיני תושבי המקום היא מקודשת, ואיש מהם לא יעז להזיזה ממקומה.

סלי הד, מול אטלנטיס
זהו מסלול יפהפה בן 48 קילומטר ממערב לעיר דינגל. יש לעקוב אחרי שלטי ההכוונה החומים שלאורך כביש 559R, המוביל מדינגל מערבה.
בכניסה לכפר מילטאון (לא לבלבל עם כפר בשם זהה הנמצא מדרום לקאסלמיין!), מעבר לגשר, עומד נציב-אבן פרהיסטורי ענק המכונה "Mile Stone" (אבן מיל). בקרבת מקום יש שני נציבי-אבן נוספים, המכונים "The Gates Of Glory" ("שערי התהילה").
בהמשך הכביש, בקצה הדרום-מערבי של מפרץ הנמל של דינגל, ניצב בינות לעצים Colaiste Ide, ששימש בעבר כבית האחוזה של לורד ונטרי. בדרך אל הבית פזורות אבנים (Ogham Stones), ועליהן כתב קלטי עתיק.
באזור ונטרי (Ventry) יש אתרים פרהיסטוריים רבים: מבנים המכונים Beehive Huts, בשל צורתם הדומה לכוורת דבורים, גושי אבן ועליהם כתובות קלטיות עתיקות, צלבי אבן קלטיים ומבצרים שונים.
ממשיכים דרומה לכיוון פהאן (Fahan). הדרך אל סלי הד (Slea Head) עוברת במרומי המצוקים, בכביש צר ומתפתל המשקיף אל נוף מרהיב עין של חופי הים. לאורך הדרך פזורים אתרים עתיקים.
Dun Beag הוא יישוב פרהיסטורי מבוצר, ומגרש החנייה שלו נמצא מימין לדרך. משמאל, מול החנייה, שער כניסה וביתן למכירת כרטיסי כניסה. השביל אל האתר נמשך 300-200 מטר במורד השדה.
המבצר הקטן והמרשים הוא מהמעטים מסוגו ששרדו באירלנד, והוא בנוי על שולי מצוק בולט אל הים. הביצורים כוללים חומת אבנים לאורך שפת המצוק, ארבעה קווים של סוללות מגן לכיוון היבשה, מערך מוגן של כניסה למבצר ומנהרת מילוט תת-קרקעית, המובילה אל ההר שמצפון.
ממשיכים דרומה לעבר סלי הד, אחד המקומות היפים בחצי-האי דינגל. הדרך אליו עוברת בנופים מרהיבים, ומנקודת התצפית הראשית (ליד הפסלים הנוצריים) נשקפים איי בלסקט (Blasket). האגדה מספרת כי האיים והסלעים הם תוצר של התפרצות וולקנית, שבעקבותיה אבדה בים היבשת האגדית אטלנטיס.
בגדול שבאיים הללו היתה בעבר קהילה תוססת אך קשת-יום, שמנתה פחות ממאתיים אנשים. ב-1953 נטשו התושבים את המקום. דרך אגב, סרט הקולנוע הידוע "בתו של ריאן" צולם באיי בלסקט.

כפרי דייגים וכנסיות קלטיות
ממשיכים צפונה לעבר Coumeenoole. ממערב לכביש הראשי, ליד הכפר Coumeenoole, ניצב מבנה מודרני, ובו פועל מרכז להנצחת הקהילה של האי – Blasket Islands Centre. במקום מוצגים צילומים, מוקרנים סרטים ונערכות הרצאות.
שעות פתיחה: מחג הפסחא עד אוקטובר 18:00-10:00 (יולי-אוגוסט עד 19:00), בחורף ניתן לבקר רק בתיאום מראש
כתובת: Dun Chaoin
טלפון: 353-66-9156444

צפונה מכאן נמצא דאנקין (Dunquin), כפר דייגים, הנחשב ליישוב המערבי ביותר באירופה. הנמל מפורסם בשל הסלעים הסילוריאניים הצבעוניים שבמצוקי החוף, סלעים שגילם מוערך ב-400 מיליון שנה.
כמו לפני מאות שנים, גם כיום עדיין משתמשים בכפר דייגים זה בסירות המסורתיות, סירות ה-Currach. אלה דומות לקאנו, והן עשויות שלדת עץ מצופה עור ובד קנבס.
מדאנקין נוסעים בכביש 559R, וממנו פונים אל כביש לא ממוספר, המוביל אל מבצר אן אויר
(Dun An Oir). כאן, ליד שרידי המבצר העתיק, יש גלעד ל-600 ספרדים, איטלקים ואירים, שנטבחו על ידי האנגלים ב-1580, בשל תמיכתם במאבק הקתולים נגד הפרוטסטנטים.
חוזרים לכביש 559R ונוסעים מזרחה, לכיוון הכפר Ballyferriter ו-Gallarus Oratory, אחת הכנסיות הקלטיות הקדומות ביותר. היא השתמרה היטב זה 1,500 שנה. צורתה כשל סירה הפוכה, ויש לה גג לא מטויח.
ממשיכים צפונה אל Murreeagh, ונוסעים אל Kilmakeldar – כנסייה אירית קתולית מהמאה ה-12, השוכנת במבנה דומה לזה של Gallarus Oratory. האבן המכונה "אלפאבית" (Alphabet Stone), הניצבת בחלק המזרחי של הכנסייה, היא בעלת עניין מיוחד, הודות לכתובות הקלטיות החקוקות עליה.
ממשיכים בכיוון דרום-מזרח, עד הפנייה לכביש 559R. בהמשך עוברים את הכפרים Ballynana, Knockavrogeen ו-Temple Monachan, פונים שמאלה במילטאון וחוזרים לדינגל.
לפני היציאה מהעיר דינגל מזרחה עוברים בכיכר (Roundabout), שממנה יש לפנות צפונה ולעקוב אחרי השילוט המכוון אל מעבר ההרים קונור (Connor Pass). זהו מעבר בגובה 480 מטר מעל פני הים. בקו פרשת המים יש מצפור, שממנו נשקף נוף מרהיב לשני צידיו של חצי-האי: בכיוון צפון – מפרץ טראלי, ובכיוון דרום – מפרץ דינגל.
מכאן והלאה, לכיוון צפון-מזרח, הדרך צרה ופתלתלה ומתנהלת על סף התהום. המים יורדים מההר במפלים וחוצים את הדרך בכמה מקומות.
בדרך עוברים את היישובים Bullyduff, Kilcummin ו-Stradbally, עד הפנייה ימינה לכביש 560R, המוביל אל הכפר קמפ (Camp). על ההרים שמעל הכפר ניצבים שרידיו של מבצר Caherconree. האגדה מספרת שהיה זה מבצרו של המלך מאק דייר, ששלט באחת הממלכות האיריות הקדומות. לפי האגדה, אהובתו בגדה בו: היא שפכה לנחל חלב, וכך גילתה לאויביו שהוא נמצא במבצר. אלה באו למקום ורצחו אותו.
מכאן נוסעים מזרחה, ופונים שמאלה בכביש R599, המוביל לכיוון דרימור (Derrymore) וטונוון
(Tonevane). נעצרים בבלנרוויל (Blennerville), טחנת רוח לבנה, שצילומה מופיע על גבי גלויות. היא ניצבת בסמטה ליד הגשר שמעבר לתחנת הרכבת. גובהה 18 מטר, ולה חמש קומות. היא נבנתה ב-1800 ופעלה במשך שמונים שנה.
מאז שוקמה הטחנה, וכיום יש בה תערוכה ותצוגה אורקולית, העוקבת אחר ההיסטוריה של טחנות הקמח באירלנד. בסדנאות הסמוכות אפשר לרכוש מוצרי קרמיקה ואמייל.
טלפון: 353-66-721064

רכבת קיטור לטראלי
התחנה הבאה היא עיר המחוז של מחוז קרי, העיר טראלי (Tralee; במלרע). שמה האירי Traigh Li, ופירושו: "גדת הנהר לי". טראלי מזוהה עם תולדות משפחת דזמונד (ענף של משפחת פיצג'רלד האנגלו-נורמאנית), ושימשה בעבר כמקום המושב הראשי של שבט פיצג'רלד.
בני פיצג'רלד קיבלו את התואר "הרוזנים של דזדמונד" ב-1329. ב-1243 הניחו את היסודות לכנסייה הדומיניקנית בעיר. 13 רוזנים לבית דזמונד קבורים ב-Old Deminican Grounds שברחוב Abbet, ומשקפים היטב את הקשר רב-השנים בין הכנסייה לבין בית דזמונד.
בסוף המאה ה-16 הנהיגו בני דזמונד את המרד האירי. בתגובה החרימו האנגלים את כל נכסיהם, והמצודה הוענקה לסר אדוארד דני (על שמו נקרא Denny Street). היה זה פרס על שירותיו לכתר האנגלי, ועל הטבח שביצע ב-1580 במבצר אן אויר.
נקודת המוצא לסיור בעיר היא בלשכת המידע לתיירים הנמצאת ב-Ashe Memorial Hall.
כתובת: Denny Street (פינת Ive Terrace)
טלפון: 353-66-7121472

מכאן הולכים צפונה, בצידו הימני של רחוב דני, עד קצה הגן. כאן פונים ימינה אל הרחוב המוליך אל כנסיית סנט ג'ון (St. John’s Church), שנבנתה ב-1870. ניצב בה פסל של St. Brandon, קדוש קלטי מהמאה החמישית, שנודע גם כאיש מסעות וכמגלה ארצות.
מן הכנסייה הולכים צפונה אל רחוב קאסל (Castle), ואז פונים שמאלה (מערבה). ממשיכים ישר ברחוב המשנה את שמו למול (Mall). מומלץ לשוטט בסמטאות העתיקות ולהציץ בחנויות ובפאבים. לאחר מכן חוזרים אל רחוב מול, ונכנסים דרך סמטה דרומה, אל כיכר קטנה שבה פאבים ומסעדות. בהמשך הרחוב יש מרכז קניות גדול. חולפים על פניו ויוצאים אל רחוב Ivy . מעבר לרחוב נמצא התיאטרון הלאומי האירי (Siamsa Tire).
מהתיאטרון הלאומי פונים שמאלה (מערבה) אל Ivy Terrace. הולכים עד קצהו ופונים שמאלה אל Prince’s Quay. חולפים על פני בית העירייה שמשמאל, מעבר לחניון של התיאטרון. ממשיכים הלאה וחוצים את South Circular Road. מעברה השני של הכיכר נכנסים שמאלה אל התחנה של רכבת קיטור – Tralee Light Railway. הנוסעים ברכבת זכאים לכרטיסי כניסה מוזלים לטחנת הרוח ולמרכז האומנויות בבלנרוויל.
הרכבת הישנה פעלה בקו דינגל-טראלי בשנים 1953-1891. לרגל שנת המאה לרכבת, נפתחה מחדש המסילה בין טראלי לבלנרוויל. רכבת קיטור וספינת תעלות מקשרות כיום את טראלי עם בלנרוויל. משך הנסיעה כעשרים דקות.

עוד על חצי האי דינגל
ועל מחוז קורק כולו

איי אראן / ארבעת אלפים שנות היסטוריה מרתקת

בסמוך לחופי אירלנד נמצאים שלושה איים, שבהם השתמרו עד היום התרבות המסורתית, וגם שרידים ארכיאולוגיים מרשימים

גדרות אבן באיי אראן. אורכן הכולל של הגדרות הפרהיסטוריות באיים אלה הוא כ-1,500 קילומטרים | צילום: בני בן-יוסף

כתב: בני בן יוסף

שלושת איי אראן (Aran Islands), הנמצאים דרומית-מערבית לגולוויי, הם: Inishmore – האי הגדול, ששטחו 31 קילומטר רבוע; Inishmaan – הבינוני, המשתרע על פני תשעה קילומטרים רבועים; Inisheer – האי הקטן, ששטחו שישה קילומטרים רבועים בלבד.
בזכות בידודם, שימרו אנשי אראן את התרבות האירית המסורתית, שאבדה במקומות האחרים. השפה האירית (הגאלית) עדיין מדוברת בפי תושבי המקום, והשירים והסיפורים שלהם רוויים בפולקלור.
עד לא מכבר נהגו תושבי האיים לטוות בעצמם סלילי צמר, ולתפור מהם את לבושם. כמעט כל גבר לבש Bainin – מין מעיל עמיד מאריג תוצרת-בית. כאשר היה קר, לבשו תושבי האיים אפודות, שנודעו בעולם כ"אפודות אראן".
מבחינה גיאולוגית מהווים איים אלה מעין שלוחה של רמת בורן (Burren), שממזרח להם, באי האירי עצמו. אדמתם עשויה אבן גיר פחמנית חשופה, ובחופיהם הדרום-מערביים יש מצוקים זקופים וגבוהים.

אדמה מעשה ידי אדם
בעבר היו רוב שטחי האיים משטחי סלע צחיחים, אבל במשך השנים, ובעמל בלתי נלאה, יצרו אנשי האיים חלקות קטנות של אדמה חקלאית מחול ים מעורב באצות. כך התאפשר להם לגדל תפוחי אדמה וירקות לצריכה עצמית, ומספוא לבעלי החיים.
האיים משובצים חלקות שדה קטנות, התחומות בגדרות אבן נמוכות. משערים שהן פרהיסטוריות, או לכל המאוחר מתקופת הנצרות הקדומה. אורכן הכללי של גדרות אלה, בשלושת האיים גם יחד, מגיע ל-1,500 קילומטר.
האיים האלה מיושבים זה 4,000 שנים. ראשוני המתיישבים קרויים "פיר בולד"; מדובר כנראה בקלטים קדומים, שמוצאם ביבשת אירופה. יש המשערים שמבצר אנגוס (Dun Aengus) שבאי הגדול נקרא על שם Fir Bolg Aonghus, אל הנעורים והאהבה של שבטי פיר בולג. אחרים משערים שהוא נקרא על שם המלך אנגוס, בן המאה החמישים לספירה הנוצרית, ששלט על מאנסטר, אחת מארבע הממלכות של אירלנד בתקופה הנוצרית הקדומה.
בוני המבצרים הקדומים באי הוכתרו מאוחר יותר כקדושים, ועל שמם כונו האיים Ara Naoinch – אראן של הקדושים. תואר זה ניתן להם במאה השישית, בימיו של הנזיר אנדה הקדוש (St. Enda). הלה קיבל את איי אראן מאת המלך אנגוס, המיר את דתם של תושביהם לנצרות והקים בהם עשרה מנזרים. הודות לו, זה יותר מאלף שנה משמשים איי אראן כאתר צליינות חשוב.
בסוף המאה ה-19 עברה על תושבי האיים תקופה קשה. תחום העיסוק העיקרי שלהם – הדיג בסירות הקטנות והמסורתיות (Currach; הן עשויות שלד עץ מצופה עור) – לא סיפק פרנסה, וההגירה מן האיים גברה. אבל בשנים האחרונות התפתח במקום צי דיג מודרני, שעליו נשענת כלכלת האזור.
מעבורות לאיים

שבע כנסיות ומבצר אחד
קילרונן (Kilronan) הוא הכפר הראשי של שלושת האיים, ובו נמצא הנמל של אינשמור. שמו האירי Cill Ronain, ובו מרוכזים כל הפאבים והמסעדות, אתרי הבידור ומקומות הלינה של האיים. כאן נמצא גם המרכז למורשת איי אראן.
Arans Heritage Centre
שעות פתיחה: אפריל-מאי וספטמבר-אוקטובר 17:00-11:00, יוני-אוגוסט 19:00-10:00
טלפון: 353-99-61355

Seven Churches הוא אתר היסטורי הנמצא כקילומטר אחד ממערב לכפר הקטן קילמורוויי (Kilmurvey). למעשה, יש כאן רק שתי כנסיות ושרידים של חמישה מנזרים.
מ"שבע הכנסיות" ממשיכים אל הקצה המערבי של האי וחוזרים עד קילמורוויי. כאן יורדים אל המבצר הפרהיסטורי Dan Aengus, מהלך כעשרים דקות לכל כיוון, בשביל טרשים המתאים רק להולכי רגל.
זהו האתר הפרהיסטורי המרשים ביותר באי הגדול אינשמור, ומשערים שנבנה לפני כאלפיים שנה. המבצר בנוי חומת אבן בחצי מעגל, והוא נשען על שולי המצוק, המתנשא לגובה מאה מטר מעל פני הים. נראה שבעבר יצרה חומת המבצר מעגל שלם, אלא חלק התמוטט מן המצוק לים.
המבצר כולל כיום חצר פנימית בקוטר של חמישים מטר, המוקפת חומת אבן שגובהה כשישה מטרים וחצי ועוביה בבסיס כחמישה מטרים וחצי. מחוץ לחומה הפנימית יש מערכת של חומות, מחילה תת קרקעית למילוט וסוללות מגן, המקיפות יחד שטח של כ-44 דונם.

מעגלי חומות ונוף מדהים
Dun Eochla הוא מבצר עתיק, מן הגדולים שבאי אינשמור. יש בו שתי חומות היקפיות, היוצרות שני מעגלים – אחד בתוך השני. הוא ניצב בנקודה הגבוהה באי, ובימים בהירים נשקפים ממנו כל איי אראן, חצי-האי קונמארה ואף רמת בורן.
Killerny היה החשוב שבישובים הדתיים באי. שרידי הכנסיות העתיקות נעלמו במשך הדורות, למעט אחת, Teampall Bheanain. כנסייה זו היא מהקטנות בעולם, 3.4 מטרים אורכה ו-2.2 מטרים רוחבה.
בקצה הדרום-מערבי של האי ניצב מגדל עגול, ולפי המסורת המקומית, מדובר בקברו של סנט גרגורי, נזיר שחי כאן בתקופה הקלטית.
Oghilo הוא כפר קטן ולידו מבצר עתיק הנקרא Dun Oghilo. בכפר ניצב גם בית אבן עתיק, Clochen-Na-Carraige, שנותר בשלמותו.

חצי האי קונמרה / ארץ ההרים והאגמים

בצפון-מערב אירלנד יש חבל הררי וקסום, ובו נופי מים מרהיבים ושלל אגדות קדומות. כאן נמצא גם הר פטריק, הקרוי על שמו של הקדוש האירי, שאל פסגתו החרוטית מטפסים בסוף יולי עשרות אלפי מאמינים

בצפון מערבה של הרפובליקה שלטת השפה האירית העתיקה (Gaellic), והמנהגים והלבוש המסורתי משקפים את המורשת הקלטית  | צילום: רמי אלמוג

כתב: בני בן יוסף

חבל קונוט (Connacht) משתרע על פני הרֶבע הצפון-מערבי של הרפובליקה של אירלנד. בקונוט יש אזורים נידחים וחופי ים פראיים. בסמוך להם זרועים אלפי איים האפופים אגדות עתיקות וסיפורים העוברים מדור לדור על אודות ענקים ורוחות, רוחות ויללת שדים, המייבבת מבעד לערפילי הים.
השפה האירית העתיקה (Gaelic) שלטת פה, והמנהגים והלבוש המסורתי משקפים את המורשת הקלטית.
חצי-האי קונמארה (Connemara) מתאפיין בהרים, באגמים, בנחלים סואנים, במצוקים החודרים לתוך הים ובחופים בתוליים. בסמוך לחופים יש אינספור איים, ואילו בפנים חצי-האי פזורים אגמים רבים.
מרכז חצי-האי הררי, ובו תריסר פסגות הרים (המכונותTwelve Bans או Twelve Pins). צורתן כצורת חרוט, והן הגורם הדומיננטי בנוף שבו עובר המסלול הנוכחי. הגבוהה שבפסגות המתנשאות כאן היא הר בנבאון (728 מטר מעל פני הים).
כמו בקונוט בכלל, גם כאן האוכלוסיה דוברת אירית (גאלית) בצד האנגלית. אומנים מקומיים עורכים כאן סדנאות, וגם תיירים יתקבלו בהן ברצון. בבתי המלאכה של האומנים תוכלו לראות עבודות של אריגת יד, סריגה, הדפסי משי, קדרות, צורפות ושיש.

שיש ירוק ותחרות שיט
יוצאים מגולוויי מערבה בכביש 336R, ונוסעים לכיוון ספידל (Spiddle). חוצים את Inveran ופונים שמאלה בכביש לא ממוספר, המוביל אל הנמל של רוסאוויל (Rossaveel). מכאן מפליגים לאיי אראן. אורך הדרך מגולוויי עד רוסאוויל – 35 קילומטר.
לאחר שחוזרים מאיי אראן, נוסעים מרוסאוויל צפונה בכביש 336R, המוביל אל מאם קרוס (Maam Cross). כאן מתקיים מדי פעם יריד בהמות.
פונים שמאלה (מערבה) בכביש 59N, עוברים את הכפר רסס (Recess) ונוסעים 26 קילומטר בדרך נוף, מהיפות בקונמארה. הכפר נמצא באזור מקסים של אגמים והרים, ולידו יש מחצבות של שיש ירוק.
אחרי הכפר ממשיכים בכביש 59N ופונים שמאלה בכביש 340R, העובר בכפר קטן ושמו קאשל וב-Toombeola. אחרי Toombeola פונים שמאלה בכביש 341R, המוביל אל ראונדסטון (Roundstone).
העיירה ראונדסטון (באירית: Clock-na-Ron) נוסדה בראשית המאה ה-19 על ידי סקוטים. בקיץ נערכת כאן תחרות שיט בסירות שונות, אבל ההשתתפות בה אסורה על סירות ספורט.

קליפדן, עיר האבנים המדורגות
ממשיכים מערבה בכביש 341R, לאורך כ-13 קילומטר. חולפים על פני באליקונילי (Ballyconneely). בהמשך הדרך, שמונה קילומטרים לפני קליפדן (Clifden), כדאי לבקר בגבעה המתנשאת צפונית-מערבית ל-Lough Fadda. כאן נמצאת אנדרטה, שהוקמה לזכר הטיסה הטרנסאטלנטית הראשונה שנערכה ב-1919, והסתיימה בנחיתה לא הרחק מכאן.
קליפדן היא העיר הראשית של חצי-האי קונמארה. היא שוכנת ליד שפך הנהר אואנגלן (Owenglen), בקצה מפרץ קליפדן, הנראה כמו פיורד. שמה באיריתAn Cloghan , ופירושו "האבנים המדורגות". זו עיר שוק קטנה, שנוסדה ב-1812 על ידי ג'ון דארסי, בן למשפחה אנגלו-נורמאנית מגולוויי. הוא התגורר בטירת קליפדן, הניצבת על Sky Road ומשקיפה על הים. אנדרטה לזכרו של ג'ון דארסי נמצאת בגבעה בחלקה המערבי של העיר.
לשכת המידע לתיירים בקליפדן
כתובת: Market Street
טלפון: 353-95-21163

מפלי אוונגלן נמצאים בסמוך למרכז העיר. מנקודת התצפית אפשר לראות באביב את דגי הסלמון המפלסים את דרכם במעלה הזרם.
יוצאים ממרכז העיר מערבה, בכביש חסר מספר המכונה "Sky Road", המוביל אל Sky Drive. הכביש מקיף את לשון היבשה, חוזר מזרחה ומתחבר אל כביש 59N מצפון לקליפדן. לאורך הדרך נשקף נוף מהמם של חופי האוקיינוס, האיים וההרים.
ממשיכים בכביש 59N צפונה, ומיד אחרי המפרץ הצר פונים שמאלה (מערבה). ממשיכים בכביש לא ממוספר על גב המצוק, עד קלאדכדאף (Claddaghduff). בדרך אפשר לעצור לביקור במחצבות השיש שממערב לקלאדכדאף.
לאחר מכן חוזרים צפונה, ואחרי עשרה קילומטרים מגיעים אל קלגאן (Cleggan) – כפר דייגים קטן ובו נמל. על הגבעה שמעל לכפר יש חורבות של מגדל תצפית מהמאה ה-19, שייעודו היה להזהיר מפני פלישת נפוליאון. בחווה השוכנת לרגלי הגבעה יש קברים פרהיסטוריים.
מקלגאן מפליגות ספינות מעבורת אל אינישבופין (Inishbofin), אי של איכרים ודייגים, ובו שרידי מנזר מהמאה השביעית ומצודה.
מעבורת קלגאן-אינישבופין
זמני הפלגה: בקיץ מקלגאן 11:30, 14:00, 18:45 ובחזרה 9:15, 12:30 ו-17:00. הפלגות מתקיימות גם מחוץ לעונת התיירות, אבל בתדירות נמוכה יותר
טלפון: בקלגאן 353-95-44642.

12 הרים ואגמי מראות
מקלגאן נוסעים מזרחה בכביש לא ממוספר, פונים שמאלה בכביש 59N ונוסעים דרך מויארד (Moyard) אל לטרפראק (Letterfrack). עיירה זו נמצאת בשולי שמורת קונמארה (Connemara National Park).
כאן נמצאים The Twelve Pins (המכונים גם The Twelve Bens), 12 הרים דמויי חרוט, הנישאים מעל חצי-האי קונמארה. מדרונותיהם התלולים מצטיינים בגוונים יפים, הנוצרים על ידי צמחי החזזית והטחב המכסים אותם.
ממזרח ומדרום תוחמת את ההרים שרשרת של אגמים, הנמשכת בחצי מעגל. האגמים משתרעים לאורך כביש R334, מסביבות ללטרפראק בצפון, ומסתיימים בדרום לא הרחק מהכפר רסס, לאורך קטע מכביש 59N. במזג אוויר בהיר מבהיקים האגמים בשמש, וההרים משתקפים בהם כמו במראות ענק מלוטשות, ואילו כשיורד גשם, הסביבה נראית ערפילית ורוויית מים.
ממשיכים מזרחה בכביש 59N, ונכנסים אל מרכז המבקרים של קיילמור אבי (Keylmore Abbey). זהו בית אחוזה הבנוי לרגלי הגבעות, לחוף אגם קיילמור. הוא נבנה ב-1865 על ידי הסוחר והפוליטיקאי מיטשל הנרי ואשתו מרגרט ווהן. הבית נמכר מאוחר יותר למסדר הבנדיקטיני. כיום משמש המקום כמנזר לנשים וכבית ספר לבנות. במקום פועל גם מרכז מבקרים, ובו חנות, מסעדה ובית מלאכה לקדרות.
מסלול רגלי בן עשר דקות הליכה מוביל ממרכז המבקרים, לאורך החוף המיוער ובסמוך לפלגי מים סואנים, אל כנסייה גותית, שהמבנה שלה הוא העתק של קתדרלת נוריץ' שבמזרח אנגליה.
מרכז המבקרים בקיילמור אבי
טלפון: 353-95-41146

ממשיכים מזרחה בכביש 59N עד קילארי הרבור (Killary Harbour), נמל המשתרע לאורך פיורד מקסים ושאותו תוחמים מדרונות תלולים. עומק מימיו כ-230 מטר ואורכו 16 קילומטר. בסמוך נמצא ליניין (Leenane), כפר דייגים ונופש ומרכז למטפסי הרים.
האזור שבין ליניין לבין האגמים קוריב (Lough Corrib) ומסק (Lough Musk) מכונה "מחוז ג'ויס" (Joyce Country), על שמם של בני משפחת ג'ויס, שהתיישבו כאן במאה ה-13.

הקדוש שגירש את הנחשים
יוצאים מחצי-האי קונמארה: ממשיכים בכביש 59N מזרחה, עד להצטלבות עם כביש 336R. כאן כדאי לעצור לתצפית על הפיורד. הדרך מובילה אל חצי-האי מוריסק (Murrisk Peninsulas). ממפרץ קלו (Clew) הסמוך נשקף מראה יפה של גבעות מעוגלות, שנוצרו בתקופת הקרח.
ממשיכים בכביש 59N, העובר לאורך הפיורד. בסופו פונים שמאלה לכביש 335R, העובר מהלך שישה קילומטרים לאורך שפת הפיורד, וממשיך אחר כך צפונה. הדרך חוצה מעבר הרים צר (Doo-Logh Pass). בתוך המעבר נמצא הכפר דלפי (Delphi), שבסמוך לו יש שני אגמים קטנים. המרקיז השני של מחוז סלייגו קרא כך לכפר, לזכר ביקור שערך ביוון. בשולי הכפר נמצא Rahmee Megalithic Tomb, קבר פרהיסטורי השוכן בחצר בית.
.ממשיכים מערבה בכביש ללא מספר, ופונים שמאלה לכביש המוליך אל Killadoon. בכביש זה ממשיכים עד Killeen Churchyard, אתר שבו כמה בתים ושלט, המפנה אל צלב הנמצא בסמוך לחוף. בהמשך הדרך, במרחק 800 מטר, מגיעים אל גשר. עוברים אותו וממשיכים ישר עוד 800 מטר, עד שמגיעים לבית חווה בודד. מיד אחרי הבית פונים באלכסון ימינה (מערבה) אל דרך עפר. נוסעים בדרך מהלך כקילומטר אחד, עד שמגיעים ל-Bunlahinch Clapper Bridge, גשר מרשים הנתמך על-ידי עמודי אבן.
אחרי הביקור בגשר, עולים על הכביש ופונים שמאלה (צפונה). נוסעים מהלך 12 קילומטר, עד שמגיעים אל העיר הקטנה והיפה לואיסבר (Louiseburgh). מרכז המורשת והפולקלור (Folk & Heritage Centre) שבמקום ראוי בהחלט לביקור. מקום נכבד מוקדש בו לסיפורה של גרייס גרנייל, שפעלה כאן במאה ה-16 ונאבקה בעליונות האנגלית. מהמסתור שלה באיי מפרץ קלו היא שלטה על צי של ספינות פיראטיות, ששדדו את האוניות הזרות במפרץ גולוויי. ב-1577 אסרו אותה האנגלים, והיא הוחזקה בכלא במשך כשנה. לפי אחת הגרסאות, נכנעה גרנייל מרצונה, ואף נפגשה מאוחר יותר עם אליזבט הראשונה.
Granuaille visitors centre
טלפון: 353-98-66195

יוצאים מזרחה אל כביש 335R, ונוסעים לכיוון ווסטפורט. אחרי 12 קילומטר נראית מימין הפסגה דמוית החרוט של הר פטריק.
הר פטריק הוא אחד המקומות המקודשים ביותר לאירים הקתולים. על פי המסורת בילה פטריק הקדוש על פסגת ההר ארבעים ימים של תענית ותפילה, לפני חג הפסחא של שנת 441 לספירה. לפי אותה אמונה, השליך פטריק את כל הנחשים של אירלנד אל מותם בתהום שמדרום להר, ומאז אין בה נחשים.
מאז ימיו של פטריק הקדוש עולים אל ההר עשרות אלפי צליינים ביום ראשון האחרון של חודש יולי (Garland Sunday). רבים מהם מטפסים יחפים במדרון הסלעי, המואר בלפידים, אל הכנסייה שבראשו. גם בחודשים יוני-ספטמבר עולות קבוצות של צליינים לתפילה על הפסגה.
עשרה קילומטרים מזרחה מכאן מגיעים אל ווספורט.

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות

מרכז ההזמנות של מסע אחר

טיסות במחירים שפויים - גאוני כמה שזה פשוט

השוואת מחירי השכרת רכב בחו"ל
המחיר המשתלם ביותר - בלי הפתעות ובלי אותיות קטנות
מסע אחר - המרכז לנסיעות