ביקור בוינה הוא בגדר חגיגה לאוהבי מוזיקה. גדולי המלחינים חיו פעלו ומתו בעיר המופלאה הזו. במהלך הביקור כאן קשה להפסיק לזמזם את ואלס הדנובה הכחולה של שטראוס וגם דמותו של מוצארט מגיחה מכל פינה, לרוב על עטיפות השוקולד "כדורי מוצארט", אך גם בפרסומות לקונצרטים ואופרות, תמונות ופסלים הפזורים בעיר. גם בטהובן היה פה והיידן ושוברט ומאהלר. בווינה יש אינספור פעילויות ואטרקציות מוזיקליות. הנה מבחר קטן מהן: בית האופרה של וינה מוזיאון המוזיקה בקומה הראשונה של המוזיאון יש תערוכה קטנה ולא מעניינת במיוחד על התזמורת הפילהרמונית של וינה. מי שאינו מעריץ נלהב של התזמורת יתקשה להתלהב מהתצוגה של פוסטרים, תוכניות קונצרטים ומקלות הניצוח של מנצחים מפורסמים כמו הרברט פון קראייאן. בקומה השנייה מתחילה התערוכה המרכזית וכאן עולה רמת ההתלהבות בצורה ניכרת. החלק הראשון של התצוגה עוסק בכל מה שקשור לפיזיקה ולפיזיולוגיה של הצליל, הקולות והרעשים. איך הם מופקים ואיך הם משפיעים על האדם. הדברים מומחשים בעזרת תצוגה גאונית שמשלבת משחקי מחשב אינטראקטיביים בהם ניתן ללמוד על מבנה האוזן, על אקוסטיקה או על סולמות מוזיקליים ובעזרת כלי נגינה ענקיים. יש כאן גם מוצגים מעט מוזרים כמו מכשירים דמויי מקלחת הקבועים בקיר. כשמצמידים את האוזן לכל אחד מהמקלחות הללו אפשר לשמוע מגוון צלילים החל מצלילים מוזיקליים וכלה בנביחות כלבים ושיעולים. אחרי שהבנו מהו הקול ואיך אנחנו שומעים אותו, מובילה אותנו התערוכה אל סדרת חדרים שעוסקים במלחינים הגדולים שחיו ופעלו בווינה. כל מלחין קיבל חדר שמוקדש לו, מעוצב בצורה ייחודית ובו מוצגים הקשורים למלחין. בכל חדר אפשר גם למצוא מסכי מחשב ואוזניות בעזרתם אפשר לקבל הסבר על חייו ויצירתו של המלחין. תצוגה מרגשת במיוחד נמצאת בחדר המוקדש לבטהובן. על אחד הקירות קבועה סדרה של שפופרות שבעזרתם החליטו יוצרי התערוכה להמחיש את תהליך ההתחרשות של בטהובן. כל שפופרת מייצגת תקופה בחייו. כשמצמידים את השפופרת הראשונה לאוזן שומעים סונטה נפלאה של בטהובן לפסנתר. ככל שמתקדמים בסדרת השפופרות ובסדר הכרונולוגי של השנים, הצלילים שבוקעים מן השפופרות הולך ונחלש עד שבשפופרת האחרונה נשמעת רק דממה רועמת. בקצה הקומה הזו נמצא מוצג משעשע במיוחד שנקרא "מנצח וירטואלי". זהו חדר עם דוכן מנצחים שמוצב מול מסך גדול עליו מוצגת התזמורת הפילהרמונית של וינה. עולים על דוכן המנצחים, לוקחים את מקל המנצחים (המצויד בחיישנים), בוחרים יצירה ומנצחים על התזמורת שמנגנת בהתאם לתנועות הניצוח. כל זה נמשך בערך דקה ואז התזמורת מפסיקה לנגן והנגנים צועקים משפטים כמו "מה, זו הפעם הראשונה שאתה שומע את היצירה הזו?!", או "איך אתה מנצח, עדיף שננגן לבד!" וכו'. כמובן שכל זה מתנהל בגרמנית ומי שלא מבין את השפה עלול לפספס את ההומור שבדבר. החלק הבא בתערוכה מוקדש למוזיקה של העתיד – מוזיקה ממוחשבת, מיקסים של סאונד ואמצעים עתידניים ליצירת מוזיקה. באולם שנקרא אופרה של המוח ישנם מתקנים מוזרים על עמודים. בתוך כל מתקן כזה יש אוזניות, מיקרופון ומסך קטן. כשמכניסים את הראש למתקן, שמים את האוזניות על האוזניים ומדברים או שרים אל המיקרופון, עובר הקול עיבוד מוזיקלי ממוחשב ואל האוזניות מגיעים מיקסים ואפקטים קוליים נהדרים כשעל המסך מול העיניים מוצגת אנימציה מתאימה. בשביל הבידור כדאי להתיישב בכיסא החישה. זהו כיסא מתכת שכאשר מתיישבים עליו הוא מתחיל להשמיע צלילים שונים וחלקם גם משונים וכל תזוזה יוצרת צלילים חדשים. כך גילינו, למשל, שכשמרימים רגל לאוויר נשמעות יללות חתולים ושנפנוף בידיים גורם לאפקטים מפתיעים. את התערוכה הנהדרת חותמת חנות המוזיאון. אפשר לקנות כאן דיסקים ושאר מיני שמונצים החל ממטרונום בעיצוב רטרו וכלה בעיפרון בצורת מפתח סול.
קונצרטים אולם הקונצרטים, Vienna Konzerthous, מעוצב בסגנון ארט נובו ומתקיימים בו קונצרטים מגוונים של מוזיקה קלאסית מוזיקת עולם, ג'ז ועוד. בנוסף לשני האולמות האלה ישנם עוד עשרות אולמות ברחבי העיר בהם אפשר להאזין למוזיקה מכל הסוגים. בתים של מלחינים בית מוצרט נמצא בלב העיר העתיקה של וינה, מאחורי כנסיית סנט סטפן. בבית זה הוא כתב את האופרה "נישואי פיגארו". באופן מפתיע, רבים מן המוצגים בבית מוצארט שייכים דווקא לשטראוס שגר גם הוא בבית הזה וחיבר כאן את הוואלס המפורסם ביותר שלו, ואלס הדנובה הכחולה. לקריאה נוספת: |