תפריט עמוד

זמבזי: רפטינג על הנהר

קטע נהר הזמבזי הקרוב למפלי ויקטוריה נחשב לאחד מנהרות הרפטינג הטובים בעולם. רפטינג על הנהר השוצף מאפשר לטעום אשדות מסעירים, כולל כאלה בדרגה 5, ולהבין שגאווה וביטחון מופרז הם מקור לצרות

המפגש הראשון שלנו עם נהר הזמבזי היה בחציית הגבול בין בוצוואנה לזמביה. הנהר זורם בנקודה זו על מי מנוחות ולא נראה מאיים. התור הארוך של המשאיות במעבר הגבול נראה מאיים פי כמה. המשאיות, שמסיעות סחורה על הכביש הטרנס-אפריקאי, מתנקזות אל הנהר וממתינות בחוסר סדר מוחלט כדי לחצות אותו במעבורת. כשהגענו סוף סוף לראש התור הסתבר שהמעבורת המיוחלת שאמורה להעביר אותנו אל זמביה ששוכנת על גדתו השנייה של נהר הזמבזי היא בסך הכל משטח צף גדול עליו מעמיסים בכל הפלגה שתיים או שלוש משאיות. המעבורת צפה בעזרת חביות ומונעת במנוע שנראה עלוב למדי. לאחר שצלחנו את הנהר בשלום יצאנו אל עבר העיירה ליווינגסטון ואל מפלי ויקטוריה.

באזור מפלי ויקטוריה יש אפשרויות לינה רבות, מלודג'ים מפוארים ויקרים, דרך מלונות בעיירה ליווינגסטון ועד לאתרי קמפינג. התמקמנו באתר הקמפינג הנהדר Waterfront, על גדת הנהר, כ-4 קילומטרים במעלה הזרם מהמפלים. ממרפסת הבר אפשר אפילו לראות את עננת הרסס העולה מהמפלים. אחרי שהקמנו את האוהלים הוזמנו אל האודיטוריום (בקתה גדולה במרכזה ניצב מסך טלוויזיה) כדי לצפות בסרטון המציג את כל אפשרויות הבילוי והפעילויות שניתן לעשות באזור: טיסה מעל המפלים, קפיצת בנג'י, גלישה באומגה, טיולי ספארי, שיט ורפטינג. ללא היסוס נרשמתי לרפטינג שנמשך יום שלם על נהר הזמבזי.

נהר הזמבזי, שבאזור מרובע הגבולות בין נמיביה, בוצוואנה, זמביה וזימבבווה מגיע לרוחב של כ-2 קילומטרים, נופל במפלי ויקטוריה נפילה חופשית של כ-100 מטר אל קניון צר שהופך את הנהר, הרחב והשקט בדרך כלל, לזרם גועש ושוצף שמספק לחובבי הרפטינג את אחד ממגרשי המשחקים הטובים בעולם.

בבוקרו של יום רביעי יצאנו עם הרבה ציפיות לרפטינג על הזמבזי. היום נפתח בארוחת בוקר ולאחריה הסברים על לוח הזמנים ועל כללי הבטיחות ברפטינג. בתום ההסברים קיבל כל אחד מהמשתתפים קסדה, חגורת הצלה ומשוט וכך עלינו לאוטובוס שהוביל אותנו אל הכניסה לשמורה של מפלי ויקטוריה. היינו שבעה שייטים בקבוצה והוצגנו בפני אינוק (Enock), מדריך הרפטינג שלנו. צעדנו במסלול הליכה די מאתגר, שירד מטה מטה אל שפת הנהר, ולבסוף עלינו על הסירה ויצאנו לדרך.

עוד לפני שהספקנו להתרגל למצבנו החדש הגענו אל האשדות הראשונים והאדרנלין החל לטפס לגבהים. צלחנו בהצלחה את האשד הראשון, Morning Glory (תהילת הבוקר) וגם את אלה שאחריו, שהגיעו בזה אחר זה במהירות. לאחר שצלחנו בהצלחה את האשד הראשון בדרגה 5 (האשדות מדורגים מדרגה 1 עד 6, כשדרגה 6 נחשבת למסוכנת במיוחד ולא עבירה לחובבים), Devil's Toilet Bowl (האסלה של השטן), התחלפה הדאגה שמא נתהפך בתחושת ביטחון ששום דבר לא יקרה לנו. באפריקה מאמינים שהגאוותנות מביאה לתוצאות שליליות. צייד שמצליח לצוד חיה גדולה לא חוזר בתשואות וריקודים אל הכפר, אלא נוהג לשבת בצד בשקט וכשבאים לשאול אותו – מה צדת היום? הוא אומר בענווה – לא כל כך הצלחתי. צדתי חיה קטנה. גם אנחנו גילינו מהר מאוד את מחירה של הגאוותנות. באשד הבא, Gulliver Travels, גם הוא בדרגה 5, התהפכנו. מדובר באשד ארוך, כ-300 מטר שנחשב למאתגר מאוד מבחינה טכנית ומורכב משלושה חלקים. התהפכנו מיד בהתחלה ואני, שמצאתי עצמי לכודה מתחת לסירה ניסיתי בכל הכוח לא להיכנס לפאניקה, בלא הצלחה מרובה. אחרי חלקו השני של האשד שעבר עלי גם הוא מתחת לסירה הצלחתי סוף סוף לצאת לחופשי. בשלב זה התחלתי להיסחף במורד הזרם עד שהגיע לעזרתי אחד הקיאקים שליוו אותנו בדיוק למטרה הזו וחילץ אותי מהזוועה. הקיאק הביא אותי לסירה הקרובה שבתורה השיבה אותי לסירה שלנו.

לפני האשד הבא נדרשנו להחליט החלטה קשה: לעבור אותו מהצד בדרגה 4 או מהאמצע בדרגה 5. בתום התלבטויות קשות הוחלט פה אחד לעבור באמצע. לא קשה לנחש מה קרה. התהפכנו שוב בהתהפכות שזכתה מיד בתואר "האקשן הטוב ביותר של היום". פעם נוספת מצאתי עצמי משוטטת ללא שום שליטה ברחבי הנהר וממתינה בחוסר אונים לקיאק. אחרי האשד העשירי עצרנו על הגדה לארוחת צהרים.


האשדות בזמבזי מדורגים מ-1 עד 6, כשהאחרון מתאים רק למקצוענים

חלקו השני של היום היה רגוע הרבה יותר עם אשדות ברמה 3 ומטה עם שמות משעשעים כמו 'מכונת הכביסה' ו'אבדון'. בין האשדות בחלק הזה של הנהר המים שקטים וקטעי החתירה ארוכים. למרות שהם מעייפים יתרונם בכך שעכשיו יכולנו לפטפט, להסתכל על הנוף ואפילו למדנו שיר בשפה המקומית שאחר כך שרנו בכל פעם שהגענו לאשד.

לאחר מסע שיט שנמשך על פני 31 קילומטרים ו-25 אשדות הגענו לתחנת הסיום. את הדרך חזרה במעלה הקניון עשינו ברכבל ולמעלה חיכתה לנו המשאית שתיקח אותנו לבסיס היציאה. חברנו לבגדים היבשים ולנעליים שהשארנו מאחור בתחילת היום, קיבלנו בירה מקומית ונסענו חזרה לקמפינג. שם חיכתה לנו עוד ארוחה ואחריה צפינו בסרט הווידאו ובתמונות שצולמו במהלך היום. קיבלנו גם תעודה שמאשרת שהשלמנו בהצלחה את הרפטינג. כמובן שלא שכחו לציין עליה בגדול – Two Flips.

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.