פארק בריטניה

צילומים: אבי חיון, באדיבות ארכיון הצילומים של קק"ל

על האתר
פארק בריטניה משתרע בלב שפלת יהודה על פני 40,000 דונם של גבעות עטורות ביערות נטועים ובחורש טבעי. בפארק אתרי נוף, צמחייה מגוונת ואתרים ארכיאולוגיים רבים. פיתוח הפארק מהווה חלק ממאבק אקולוגי לשמירת השטחים הפתוחים של אזור מרכז הארץ שעומד בלחצי פיתוח ובינוי מואצים. קק"ל הכשירה את הפארק בתרומתה של קהילת יהדות בריטניה והקימה בו חניוני נופש פעיל, שבילי הליכה, דרכי נוף, אתרים ארכיאולוגיים, מסלולי טיול ומצפורי נוף.

גאוגרפיה
שפלת יהודה מהווה מדרגת ביניים שחוצצת בין מישור החוף ממערב והרי יהודה ממזרח. גבעות השפלה משתפלות ברום של כ- 450 מטר ועד ל- 150 מטר מעל פני הים. מבחינה גאולוגית השפלה היא אגן קערי, כלומר איזור שבו שכבות הסלע התקמטו והן פונות כלפי מטה. הקער התמלא, החל מלפני כ- 60 מיליון שנה (גיל סנון), בסלעים רכים ולבנים מסוג קירטון וחוואר. סלעים אלה מכוסים במקומות רבים בציפוי של קרום גירי קשה, הידוע בשם "נארי". עוביה של שכבת הנארי אינו עולה בדרך כלל על 2 מטרים. מסלע זה נוצל ע"י תושבי האזור בתקופות השונות, לחפירת חללים תת קרקעיים כבורות אגירה ומערות מסוגים שונים. בשפלה יש שתי יחידות נוף בולטות: השפלה הנמוכה – החלק המערבי שבו גבעות נמוכות שביניהן ערוצי נחלים רחבים; והשפלה הגבוהה – אזור מבותר שבו הגבעות מתנשאות לרום של 250 -450 מטר מעל פני הים. פארק בריטניה כולל חלקים מן השפלה הגבוהה והנמוכה גם יחד. קו המגע בין שני האזורים הללו הוא תוצאה של שבר גאולוגי שעובר בתחום הפארק למרגלות הרכס שמתחיל בעזקה ומסתיים בדרומה של רמת אבישור. לפני כ- 25 מיליון שנים (תקופת המיוקן) חלה הצפה של הים, ש"גילחה" את ראשי הגבעות של השפלה הנמוכה ויצרה קו חוף קדום בחזית השפלה הגבוהה.

פארק בריטניה נמצא בתחום אזור אקלימי המוגדר כלח למחצה. האזור חם בהשוואה להרי יהודה. הטמפרטורה בחורף נעימה, ורק לעיתים נדירות יורדת מתחת לאפס. בקיץ חם. כמות המשקעים השנתית הממוצעת בסביבה עומדת על כ- 490 מ"מ. בימי קדם היה בשפלה יישוב מפותח מאוד. מקורות המים העיקריים של התושבים היו בארות ובורות מים שנחצבו בסלעי הקירטון הרכים. בורות מים אלה הם מסימני ההיכר הבולטים של השפלה. אזור הפארק מצוי בתוך מסדרון אקולוגי שמשמעותו תוואי שטח רציף המחבר בין בתי גידול שונים של צומח וחי ומאפשר מעבר של בעלי חיים וזרעי צמחים. זהו שטח שבו לא רק שמורות או פארקים, אלא גם שטחים פתוחים לא מוגנים והוא מאפשר למערכות אקולוגיות להתקיים.

צומח
בפארק בריטניה נשמרו חלקות נאות של הצומח טבעי, למרות שברוב שטחי שפלת יהודה, לא נותרו חורשים טבעיים רבים. בשטחי השפלה הנמוכה שבמערב הפארק צומח חורש פתוח, המורכב בעיקרו מעצי חרוב גדולים וביניהם שיחי אלת המסטיק, צמח מלווה חשוב הוא אשחר ארצישראלי, דוגמה נאה לחורש קיימת ליד עיי כידון, עדרי בקר נהנים מהצמחים העשבוניים שצומחים בשטח הפתוח. במדרונות שמסביב לרמת אבישור צומח חורש מפותח וסבוך של אלון מצוי, אלת המסטיק, אלה ארצישראלית, בר-זית בינוני, לבנה רפואי, אשחר ארצישראלי. החורש סבוך במיוחד במפנה הצפוני, שם מצטרפים לצמחים עצי קטלב מצוי. במקומות הפתוחים נפוצים מאוד שיחי לוטם שעיר ולוטם מרווני. בחורף ובאביב פורח שפע של פרחים ססגוניים: כלנית מצויה, רקפת מצויה, צבעוני ההרים ועוד רבים אחרים. הבוסתנים הנטושים שצומחים בין מדרגות חקלאיות (טראסות) מהווים יחידת צומח יוצאת דופן בחיוניותה ובחשיבותה. שטחים ניכרים, במיוחד ממערב לדרך הנוף של הפארק, מכוסים בעצי בוסתן כמו שקד, תאנה, זית, רימון, ומשוכות צבר. לצידם בולטים עצי חרוב ועצי אשל גדולים.

בשנות ה- 50 של המאה ה- 20 נטעה קק"ל את חלקו הצפוני של הפארק בעצי מחט וחרוב. הכוונה בנטיעת עצי חרוב הייתה להעשיר את פרי החרובים, מזונם של הפרות שגידלו תושבי האזור. בגאיות היורדים ממשואה לעבר לוזית ניטעו בראשית שנות ה- 60 של המאה ה- 20 יערות עצי אקליפטוס. העץ הבולט ביותר ביער המחטני הוא אורן ירושלים.

בעלי חיים
בשטח הגדול של הפארק ישנו מגוון של בתי גידול המאפשרים למינים רבים של בעלי חיים למצוא כאן מזון ומקלט. בין היונקים הגדולים מצויים: הצבי הארץ-ישראלי, הקרקל, התן ומבין הקטנים: דורבן, ארנבת, עכבר וחולדה. בתחום הפארק מקננים עשרות מינים של ציפורים. במערות ובבורות הרבים מקננים התנשמת, הקאק, יונת הסלע והבז המצוי; בשדות המעובדים נפוץ העפרוני המצוייץ, ואילו בראשי העצים הגבוהים מקנן החיוואי, הלא הוא "עיט הנחשים", הזולל זוחלים. מטיילים חדי שמיעה ייהנו בוודאי מקולה של הקוקיה. בפארק בריטניה היא מטילה את ביציה בדרך כלל בקינים של עורבנים, ואלה מגדלים למענה את גוזליה. במחשופי סלעי הקירטון הרכים חופר את קינו השרקרק המצוי, ציפור צבעונית מרהיבת עין הטורפת דבורים. על גזעי העצים תלתה קק"ל תיבות קינון שמיועדות למשוך אליהן מיגוון ציפורי חורש שמקננות בתוך הגזעים כמו הירגזי והנקר הסורי.

אתרים בפארק
תל עזקה - עיר חשובה מתקופת המקרא, שחלשה על הדרך מהשפלה להר. למרגלות התל, בין שוכה לעזקה, נערך הקרב בין דוד לגוליית. מראש התל תצפית מרהיבה. במדרון המזרחי נמצאת מערכת מחילות מסתור, כנראה מתקופת בר כוכבא. בחניון עזקה שוחזרה מערכת המוליכה מי גשם לבור מים. למרגלות התל הקימה קק"ל חניון לפיקניק.

חורבת שקלון - גבעה שעליה כותרות עמודים, בורות מים, גתות ושרידי בית בד.

מצפה משואה - מגדל תצפית של קק"ל שנשקפת ממנו תצפית מרהיבה על מישור החוף, על מרחבי הפארק ועל הרי יהודה. מצפה משואה, שנמצא בין לכיש ועזקה, נקרא על שם הכתובת שנתגלתה בתל לכיש, שבה נכתב: " כי אל משואות לכיש אנחנו שומרים ככל האותות אשר נתן אדוני. כי לא נראה את עזקה". באתר פועלת מסעדה (לא בשבת).

חורבת צורה - שרידי חורבה (אולי חווה חקלאית) בראש פסגה שטוחה ורחבה שנשקף ממנה נוף מרהיב.

תל גודד - שרידי יישוב קדום שמזוהה עם העיר המקראית מורשת גת, עירו של מיכה הנביא. באזור התל ובמורדותיו חצובות מערות רבות, ביניהן מערכת מסתור מסועפת. למרגלות התל, לא הרחק מהכביש, עוברים שרידי האמה שהוליכה מים ממעיינות הרי חברון לבית גוברין. מראש תל גודד, שהוא הנקודה הגבוהה ביותר בפארק בריטניה (398 מ'), יש תצפית מרהיבה.

מערות לוזית - מכלול מרשים של מערות פעמון, מהגדולות בשפלה, בצד מערות קולומבריום מרשימות ומערות אחרות.

עיי כידון - חורבה ציורית המשתרעת על פני גבעה הבולטת בסביבתה. בין שרידי המבנים צומחים עצי בוסתן רבים וכן עצי אשל ומשוכות צבר. על הגבעה ובסביבתה יש בורות מים רבים ומערות שונות.

רמת אבישור - הרמה הגבוהה בפארק בריטניה (כ- 350 מטר מעל פני הים), ממנה ניתן להשקיף מערבה ומזרחה לעבר נופים מרהיבים. מדרונות הרמה מכוסים בחורש ים תיכוני מפותח. לאורך הרמה עובר שביל טיולים רגלי המחבר בין מצפה משואה בצפון לתל גודד בדרום.

חורבת עקבה - שרידי מבנים קדומים, בורות מים, מערות ומתקנים חקלאיים. באחת ממערות הפעמון נמצאים שרידי בית בד.

בדרך לפארק בר קיימא
פארק בריטניה הינו מודל של פארק קיים שמתוכנן תוך כדי שימת דגש על ההיבטים האקולוגיים והחברתיים שלו, במבט קדימה אל מאה השנים הבאות. הכוונה היא ליצור פארק שבחלקו יפותחו דרכים ומתקנים למטיילים, בחלקו האחר יישמר האופי של הנוף החקלאי ובחלק נוסף יוגדר אזור של שימור מרחבי והפיתוח בו יהיה מצומצם ביותר. תכנונו של הפארק החל בשנת 1990 לאחר סקר נוף שערכה החברה להגנת הטבע בשפלת יהודה. בתום הסקר נמצא שטח נדיר. מבחינות איכות משאבי הטבע, הנוף והתרבות שהוא מייצג. השטח הזה ניצל מפגיעות סביבתיות משום שהיה אז חבל ארץ "שכוח אל". קק"ל החליטה לאמץ את השטח לפני שתוכניות הבינוי ישימו עליו את ידיהן.

על פי נתוני השטח הפארק חולק ל- 4 אזורים:
1. החלק היערני – זהו חלק הפארק הקולט את עיקר הקהל המבלה בחיק הטבע. בחלק זה פיתחה קק"ל חניונים ומתקני נופש וספורט.

2. ליבת הפארק – חלק הפארק השוכן בסביבות עיי כידון, מאופיין בחורש טבעי ובוסתנים. אזור זה נועד לשימור.

3. אזור הבוסתנים – רצף של בוסתנים עתיקים באזור מערות סגפים ומערות לוזית, המשמרים תרבות חקלאית עתיקה, טיפוסית לשפלת יהודה. אזור זה נועד לשימור, ללימוד ולפיתוח לא אינטנסיבי.

4. רמת אבישור – הרמה הגבוהה בפארק, מכוסה בחורש טבעי מפותח ונועדה לשימור.

תכנית הפארק אושרה במוסדות התכנון וזכתה לתוקף סטטוטורי. על פי תקנון הפארק, המטרה הראשונה בקיומו היא שימור יחידות החי, הצומח והמשאבים התרבותיים למענם של הדורות הבאים. בשנת 1995 כבר הונחו אבני הפינה לפארק. מאז ועד היום הקימה קק"ל בפארק חניוני פיקניק ומשחק, שבילי טיול, מגרשי ספורט קטנים ומסלול תנ"כי בתל עזקה. שערי כניסה הוצבו בנקודות שונות סביב הפארק ועליהם מפת הפארק בהם סומנו מסלולי טיול שנבחרו להוביל את באי הפארק אל פינות החמד ואתריו המרתקים. דרך הפארק הראשית מובילה מהכניסה הצפונית לפארק (מכביש 383) ועד לקצהו הדרומי של הפארק, ליד קיבוץ בית גוברין.

הסקר והמחקר ככלי ניהולי
המחוייבות למודל חדש של פארק היא בראש ובראשונה ההבנה מה יש בו ומה משפיע עליו. לכן קק"ל מבצעת, בסיוע הגופים הירוקים ומוסדות אקדמאיים, סדרה של מחקרים אשר תוצאותיהם יהוו כלי לניהולו של הפארק. חלק מהמחקרים מתמקדים ב"מיני הדגל" של בעלי החיים אשר מהווים מדד להבנת המערכת האקולוגית ומצבה. מיני הדגל שנבחרו במקרה זה הם הצבאים והעטלפים. אחד המחקרים המובילים עוסק בשאלת הידללות אוכלוסיית הצבאים באזור. המסקנה העולה מהמחקר בשלב זה היא שאוכלוסיית הצבאים נפגעת מההתרבות הבלתי מבוקרת של התנים באזור. ההנחה היא ששתי מזבלות בלתי חוקיות ולולנים, שמשליכים בשטח עופות מתים במקום להשמידם, מסייעים להתרבות התנים. פעילות נוספת היא ניסיון למצוא בעלי ברית לפארק אצל התושבים שמסביב לו, כמו רעיית העדרים של תושבי קיבוץ בית ניר בפארק.

איומים על הפארק
למרות ריחוקו היחסי של הפארק משטחים בנויים, נשקפים לו איומים רבים. סביבו שוכנים כמה אתרי פסולת המשמשים מקור מזון לתנים שאוכלוסייתם גדלה מאוד, שאחת מתוצאותיה היא צמצום אוכלוסיית הצבאים. הנוכחות האנושית בצפון הפארק הביאה גם לחדירת כלבים וחתולים הטורפים חלק מחיות הבר. חקלאים ורועים בדווים מנצלים את שטחי הפארק באופן שפוגע בהתפתחות הצומח. באחרונה הגיעו לפארק גם גמלים שלא אמורים להימצא באזור. רכבי שטח חורצים את השטח ופוגעים בו. האיום הגדול ביותר על הפארק הוא כביש 39 המתוכנן, כביש מהיר שיחבר את אזור אשקלון עם ירושלים ובחלקו המערבי יבתר לשניים את הפארק.

מסלולי טיול
ממצפה משואה לתל עזקה - דרך נופית שלאורכה אתרים ארכיאולוגיים מרתקים, מצפורי נוף, נופים פראיים ועמדות מסתור המאפשרות תצפית במגוון חיות בר. שבילי הליכה קצרים מובילים אל פינות חמד נסתרות בין בוסתנים ומדרגות חקלאיות.

שביל הבארות ובורות המים - מסלול מעגלי משולט המתחיל בחניון בור המים שבפארק, עולה לחורבת שקלון, יורד לבוסתני עגור וחוזר לחניון.

שביל האלות - מסלול מעגלי משולט המתחיל בחניון שריגים, סמוך לכביש שריגים - עגור. המסלול עובר בחורשים וביערות שבהם צומחים שלושת המינים של עצי האלה בישראל: אלת המסטיק, אלה אטלנטית ואלה ארצישראלית.

מטיילים בדרך הנוף - דרך נוף שחוצה את הפארק לאורכו, למן הכניסה הצפונית (בכביש 383 כ- 1 ק"מ ממערב לצומת עזקה) ועד לקצהו הדרומי, ליד קיבוץ בית גוברין. הדרך, שצבעה ירוק, עבירה לכל סוגי כלי הרכב. משער הפארק עולה הדרך הסלולה וחולפת על פני חניון השקד וחניונים נוספים. בהמשך מסתעפת ממנה דרך עפר, הפונה שמאלה אל מרגלות תל עזקה. חובבי ההליכה יכולים לצעוד מהחניון שבסביבה למרגלות התל ולהעפיל לפסגתו. דרך הנוף ממשיכה לתל עזקה, פוגשת את הדרך הסלולה וחוצה אותה. הדרך ממשיכה עד לחניון ה"פרפר" החוצה את כביש שריגים-עגור (כביש 353), וממשיכה לחניון שריגים וחולפת על פני חורבת עקבה. המעוניינים יוכלו להעפיל לראשה, שם נמצא חניון ובו מתקני שעשועים. הדרך ממשיכה ופוגשת בכביש המטפס למצפה משואה. כאן נפנה ימינה ונעפיל בכביש אל המצפה. ממצפה משואה יוצאים שבילי הליכה אחדים: מזרחה – לחורבת מדרס (סימון שבילים אדום); מערבה – למערות לוזית (סימון שבילים כחול); דרומה – לתל גודד סימון שבילים ירוק); צפונה – לתל עזקה (סימון שבילים שחור). "שביל ישראל" סימון שבילים בצבעים כתום, כחול לבן) חוצה את הפארק מתל עזקה דרך מצפה משואה ותל גודד לכיוון בית גוברין.

מדוושים באופניים
אחד מהמקומות החביבים על רוכבי אופניים הוא פארק בריטניה. להלן הצעות למספר מסלולים בדרכי הפארק, אולם ללא שילוט מיוחד לרוכבי אופניים:

1. מסלול רכיבה ראשון מתחיל על כביש 383, מצומת עזקה לכיוון מערב. אחרי הצומת, יש דרך עפר המטפסת לתל עזקה. חלק מהדרך קשה מאוד לרכיבה.

2. מסלול נוסף לרכיבה הוא מסלול מעגלי בדרגת קושי בינונית באורך 8 ק"מ. התחלת המסלול במצפה משואה, משם יורדים למפלס החנייה התחתון, פונים דרומה עד למפגש עם הדרך האדומה ואז פונים מערבה (ימינה) ורוכבים עם השילוט לכיוון מצפה משואה. פנייה נוספת לדרך ירוקה משלימה את הסיבוב למצפה משואה. שילוט של קק"ל יסייע לרוכבים (הצבעים המופיעים בשילוט הם סימון פנימי של קק"ל ולא סימון שבילים. הצבעים מופיעים הן על גבי השילוט בשטח והן במפות היער שהמחולקות בתיבות מיוחדות בשערי הכניסה לפארק).

3. מסלול נוסף של 3 ק"מ, בדרגת קושי קלה עד בינונית: ההתחלה בצומת פרפר, נקודה על כביש 353 בה נחצה פארק בריטניה לשניים. בכביש ישנו שילוט של מע"צ. כשנוסעים מגבעת ישעיהו לכיוון מושב עג'ור, פונים שמאלה, רוכבים בדרך הפארק הראשית, חולפים ליד חניון הזיתים ומסתור החרוב. המקום הוא נקודת תצפית על בעלי חיים, המגיעים לשתות מים מבריכה מלאכותית שהוכנה עבורם. המשך הרכיבה היא עד חניון שריגים.

לאלה שנשאר להם מרץ וכוח, ניתן להמשיך את המסלול עוד שני ק"מ, בדרך הפארק הראשית, דרך מכלול מערות פעמון עקב. הסיום במצפה משואה.

איך מגיעים?
לפארק בריטניה יש מספר כניסות (שערים):

השער הצפוני נמצא כ- 1 ק"מ ממערב לצומת עזקה (כביש מס' 383)
דרך מצפה משואה (כביש מס' 38, ליד סימן ק"מ 7)
מדרך הנוף של הפארק, החוצה את כביש שריגים-עגור (כביש מס' 353 ליד סימן ק"מ 23)
מול הכניסה למושב נחושה (כביש מס' 38) – דרך עפר שעולה לחורבת צורה.
מערבית לקיבוץ בית גוברין, ליד קבר שיח' (דרך המחברת את כביש מס' 35 לכביש מס' 353)

אתרים נוספים בסביבה
פארק מערות עדולם, חורבת עתרי, יער הנשיא-צרעה, גן לאומי בית גוברין, מנזר בית ג'מל.

• לאתר קרן קיימת לישראל »

יעדים בעולם

אסיה, המזרח הרחוק

אירופה

אפריקה

צפון ומרכז אמריקה

דרום אמריקה

ישראל

יעדים נוספים

מסע אחר אונליין

ניווט לפי תגיות:

מסע אחר ברשת:

נושאים חמים באתר: