תפריט עמוד

• עונה מומלצת: חורף ואביב 

• אורך מסלול: המסלול הקצר – 1.5 קילומטר; המסלול הארוך – 3 קילומטרים 

• משך מסלול: המסלול הקצר – 2.5 שעות; המסלול הארוך – 4 שעות 

• קושי מסלול: קל-בינוני 

• מפת סימון שבילים: מספר 15, הנגב התיכון 

• ציוד: נעלי הליכה טובות, כובע, מים בכמות מספקת לפי אורך המסלול, אוכל למשך היום

• נקודת התחלה: החולות הצבעוניים  ביציאה מהמכתש (תחילת מסלול ההליכה). הגעה: מבאר שבע – נוסעים דרומה על כביש 40 ופונים ימינה לכיוון ירוחם, על כביש 224. בצומת ירוחם פונים ימינה ובכיכר שמאלה לכביש 225 דרך אזור התעשייה. כדי להגיע להר אבנון פונים שמאלה עם דרך עפר (שילוט כתום) ולאחר התצפית חוזרים לכביש 225 וגולשים אל תוך המכתש.

• נקודת סיום: למסלול הקצר (מעגלי) – החולות הצבעוניים; למסלול הארוך – עין ירקעם. לצורך הקפצת רכב (רק למסלול הארוך) ממשיכים על כביש 225 מזרחה אל מחוץ למכתש, בצומת T פונים ימינה ולאחר 500 מטר מגיעים למגרש חניה שבו שילוט לעין ירקעם.

• ועוד משהו: לא מומלץ להשאיר רכב חונה ללא השגחה. 

המכתש הגדול מקפל בתוכו לא מעט נופים קסומים, ביניהם אתר החולות הצבעוניים הנגיש גם לרכב, וכמה מסלולי הליכה בדרגות קושי ואורך משתנות המתאימים לכל המשפחה. המסלול הקצר והמעגלי המוצע כאן הוא קל ונוח. המסלול הארוך קשה יותר ומתאים למשפחות מיטיבות לכת. 


קירות המכתש הגדול נטויים בזוויות מפתיעות | צילום: שמעון לב

החורף הוא זמן מצוין להדרים אל הנגב ולצאת אל המכתש – רחוק מאזורי הגשם ובטוח גם מאימת השיטפונות. לפני הירידה אל המכתש מומלץ לפנות בעקבות השילוט אל הר אבנוֹן. מההר, המתנשא מעל פינתו הצפון-מערבית של המכתש, נשקפים מראות יפים במיוחד. מכיוון שנושבות כאן רוחות עזות, מומלץ להצטייד בבגד חם. למרגלות ההר נמצאים שרידיו של מחנה קודחי הנפט של חברת I.P.C הבריטית.

לאחר התצפית בהר אבנון נמשיך על כביש 225 החוצה את המכתש ונגיע אל אתר החולות הצבעוניים, נקודת ההתחלה של המסלול (וגם נקודת הסיום של המסלול הקצר, המעגלי) הנמצא בסמוך ליציאה מהמכתש, משמאל לדרך. שילוט ברור ושני עצי אקליפטוס גדולים מסמנים את הנקודה. זהו מקום חביב לערוך בו הפסקת אוכל, אך את מלאכת מילוי הבקבוקים מוטב להשאיר לסוף המסלול. 

נחנה את כלי הרכב במגרש המסודר, נחצה את הכביש ונגיע אל שביל מסומן שחור. השביל פונה היישר לעבר קיר המצוק ולא נירתע מלהעפיל לרומו בתוואי נוח יחסית. במהלך הטיפוס נוכל להבחין בהשתנות סוג המסלע. פנים המכתש עשוי כולו אבן חול רכה, בעוד המצוקים היוצרים את שוליו עשויים שכבות אבן גיר קשה. עם העלייה נראה על פני הסלעים מרבדים של קונכיות מאובנות, עדות לכך שאלה הם סלעי משקע ימיים שנוצרו בקרקעית ים. 

ממרומי העלייה נשקף נוף מרהיב לעבר המכתש, זווית שונה לחלוטין מזו שזכינו לה בתצפית מהר אבנון. נוכל להבחין בנטייתן של כל השכבות מעלה, אל עבר נקודה דמיונית הנמצאת גבוה מעל מרכז המכתש. בנקודה הזו, שהיום תלויה באוויר, היה בעבר, לפני התהוות המכתש, ראש הר. 


מטפסים על קיר המכתש. הדרך לא קלה, אבל הנופים מפצים | צילום: שמעון לב

מנקודת התצפית נוכל להחליט באשר להמשך דרכנו. אפשר לרדת במסלול שסימונו ירוק בחזרה אל אתר החולות הצבעוניים ואל כלי הרכב. השביל גולש במורד ערוץ הזורם בין מצלעות המכתש אל הפתח שדרכו מתנקז המכתש כולו. בהגעה לכביש יש לחצותו בזהירות, לפנות שמאלה וללכת כברת דרך קצרה לאורך ערוץ הנחל.

האפשרות האחרת היא ארוכה יותר ואינה מעגלית, ומתאימה למשפחות מיטיבות לכת. מנקודת התצפית נמשיך מזרחה, במעלה, במסלול המסומן שחור. השביל מגיע אל שיא הגובה, שממנו אפשר לערוך תצפית היקפית לא רק על המכתש אלא גם על השטח שממזרח לו. כאן מתחבר השביל לשביל ישראל – שמגיע ממזרח מכיוון עין ירקעם (לשם פנינו), ומדרים כאן על גבי המצלעות. מהתצפית ממשיך השביל מזרחה במגמת ירידה, אלא שבחצייתו את מצלעות המכתש הוא עולה ויורד כמה פעמים. מהצד עשוי המראה להזכיר את מראהו המשונן של סנפיר דג, ומכאן שמו של השביל "סנפיר גדול". מהמצלעה האחרונה יורדים בתלילות אל מרגלות קמר המכתש. לאחר הליכה קצרצרה בערוץ עוברים במנהרה תחת מסילת הרכבת להובלת פוספטים ממפעלי אורון צפונה ויוצאים אל הכביש המקביל לה ממזרח.

מנקודת הסיום, מגרש החניה של עין ירקעם, אפשר להמשיך כקילומטר נוסף במורד נחל חתירה המנקז את המכתש, אל עין ירקעם עצמו. כך או אחרת מומלץ לשוב אל אתר החולות הצבעוניים. לילדים, הקטנים והגדולים שבינינו, תהיה שפע תעסוקה במילוי חול רב גוונים בבקבוקים שקופים ריקים (ויבשים לחלוטין מבפנים, אחרת הכל נדבק) שהבאנו מהבית.

מפת המכתש הגדול:

 

לחצו להגדלה

למסלול שביל ישראל באיזור: 

שביל ישראל: חניון מצפה המכתש - מפעל אורון (מסלול 17) 
שביל ישראל: חניון מצפה המכתש – מפעל אורון (מסלול 17)
שמעון לב | צילום: שמעון לב 
כשחצה את המדבר היה לשמעון לב זמן להרהר. במעלה עקרבים הוא תהה למה קראו כך לדרך הזאת, במצד צפיר עצר לחשוב מה עושה גיל חמישים להולכים ברגל, ובמעלה פלמ"ח נזכר איך התחילה התרמילאות הישראלית. מהרהר והולך

הר הנגב – העמוד הראשי>>

בתמונה הפותחת: מזרח המכתש הגדול בצילום מהאוויר | צילום: Amnon Hahn, האגודה הישראלית למצנחי רחיפה

 

צמחי המדבר - הצמחים הכי מתוחכמים בארץ

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות מהר הנגב

מבוא לנדודים 53: השביעי בספטמבר
מבוא לנדודים 53: השביעי בספטמבר

נסענו בנוף מטורף של שלושה הרים חרוטיים שליוו את נחל סרפד. שורות של אבנים פילסו חלקות חקלאיות והעידו על נוכחות אנושית בצפיפות היסטורית. שפע של מאגורות נחפרו בסלעי הקירטון ותעלות חפורות הזינו אותן במים. השעה מתאחרת, השמש שוקעת, ...

מבוא לנדודים 52: עזוז – על גמלים, אנשים ואבנים
מבוא לנדודים 52: עזוז – על גמלים, אנשים ואבנים

רונן רז נודד בעקבות חלום ילדות – להקים חווה לטיולי גמלים. בחאן בארותיים שבאזור עזוז הוא פוגש את עופר וגלי שהגשימו את חלומו בעשר אצבעותיהם, מטייל במדבר עם הג'יפ ופוגש גמלים צעירים, עדויות מרשימות לנוכחות הנבטים – מערכות ...

מבוא לנדודים 40: דרך איש במדבר
מבוא לנדודים 40: דרך איש במדבר

רונן רז נודד עם הקרוואן לפארן כדי לטייל עם גדעון במדבר: מדובר בטייל מושבע וחוקר נלהב בכל אמותיו, גידיו ונשמתו. בשנות התשעים גדעון עבר קורס מדריכי מדבר שהשתלב היטב עם אהבתו לצבור ידע ולהעביר אותו הלאה. הידע הנרחב ...