סקי – אבקה לבנה

אחד הדברים הבולטים באתרים היפניים הוא פס הקול הקיצוני המלווה אותך בכל אשר תגלוש. מערכות הגברה אימתניות פולטות זרם בלתי פוסק של מוזיקה, לעתים מוזיקת פופ מערבית ולעתים מוזיקת פופ יפנית, חוויה קשה למדי לאוזן בתולית. פעילות נוספת שהיפנים קידמו היא גלישת הלילה. כמעט כל אתר מציע מסלולים שמוארים עד השעה עשר בלילה. לחובבי הז'אנר מדובר בחגיגה אמיתית. לאחר הגלישה היפנים אינם מוותרים על טבילה במרחצאות חמים. מי שלא טבל את גופו הדווי במים חמימים ומרגיעים אל מול נופי הלילה הקסומים, כאילו לא היה ביפן מימיו.

מעיינות חמים ביפן. תענוג גדול אחרי יום מפרך על המדרונות | צילום: אימג' בנק / gettyimages

מקובל לחלק את יפן לשלושה אזורי גלישה עיקריים: הוקאידו, נָגָנו ונייגָטה, אבל אפשר למצוא מבחר נאה של אתרים גם בטוהוקוּ, גיפוּ, טויָמה והירושימה. באי הצפוני הוקאידו (Hokkaido) יורדות כמויות שלג אדירות והאווירה בו רגועה יחסית, בשל ריחוקו מעריה הגדולות של יפן. אתרי הסקי ליד ספורו (Sapporo) פופולריים בעיקר בקרב גולשי אקסטרים, המחפשים תנאי שלג מאתגרים ותוואי גלישה קשה. אזור קירורו (Kiroro) מארח בקביעות סבבים של אליפויות עולם, ויש בו כמה אתרים הנחשבים מצוינים לחופשות משפחתיות.
מידע נוסף

תורכיה: הכל כלול ,הגרסה החורפית
אולודא (Uludağ) הוא אתר הסקי הפופולרי והמפותח ביותר בתורכיה. יתרונותיו ברורים: יש בו עשרות מסלולי סקי והוא נמצא במרחק של כארבע עד חמש שעות נסיעה מאיסטנבול. תנאי השלג טובים בין אמצע דצמבר לאמצע אפריל.

באולודא ישנם כשלושים בתי מלון, שרבים מהם פועלים על בסיס חצי פנסיון או על בסיס "הכל כלול", בדומה לאתרי הקיץ באנטליה ובאזור בודרום. מלבד לינה ואוכל ושתייה ללא הגבלה, העסקה כוללת גם שימוש חופשי במעליות הסקי באזור שמתארחים בו. בתי המלון באולודא נחלקים בין האזור הישן יותר, סמוך למרכז העיירה, שבו נמצאים רוב בתי הקפה, החנויות והמועדונים, ובין האזור החדש שבו פועלים ארבעה בתי מלון גדולים. היתרון של האזור החדש טמון בעובדה שהמבקרים והגולשים רואים מול חלון חדרם רק הר לבן ונוף פתוח, ואפשר לצאת ולגלוש היישר מפתח המלון. באזור הישן המסלולים רחוקים יותר מרוב בתי המלון, הנוף חסום לעתים במבנים אחרים, אבל יש היצע גדול יותר לשעות שאחרי הסקי. מי שרוצה לגוון יכול לגלוש בשני האזורים – הנסיעה ביניהם במכונית נמשכת חמש דקות בלבד, אם כי ה"סקי–פס" באזור אחד אינו תקף באחר. גולשים מנוסים יכולים לשלב גלישה שמתחילה באזור אחד ומגיעה לאזור האחר. מכל מקום, כדאי מאוד לעלות במעלית הכיסאות, שתחנתה התחתונה קרובה למרכז העיירה, אל הפסגה הגבוהה. בימים בהירים, כשהרוח נושבת מדרום, אפשר לראות את ההרים מסביב, את ימת מרמרה, ואפילו כמה מהמבנים הבולטים בבורסה, המשתרעת כארבעים קילומטרים מכאן. ההתבוננות מנקודת התצפית הזאת מאפשרת להבין מדוע נחשב ההר בתקופות קדומות לאולימפוס המקומי, ולמה הצביעו עליו המיתוסים כמקום מושבם של האלים במלחמת טרויה. אין ספק שבית הקפה המחומם, שאח מבוערת דולקת בו והמושבים מסודרים סביבה כמו בקומזיץ, הוא מקום לא רע לצפות ממנו במלחמה ארוכה ומייגעת שנמשכת שנים כה רבות.
כתב: משה גלעד

גלישה ממסוקים. צריך להגיע מוכנים רגשית ופיזית | צילום: סרגי דוברובסקי

גלישה ירוקה: בלי להרוס את הסביבה
בשנים האחרונות חלה ירידה של 20 אחוזים בכמות השלג הנופל באתרי הסקי הנמוכים מ–1,200 מטר, והתחזית לחמישים השנים הבאות היא שלא יהיה באתרים האלה שלג כלל. ההתחממות הגלובלית אחראית לעלייה של מעלה אחת בממוצע באתרי הסקי בעשר השנים האחרונות. הפתרונות שננקטו עד כה באתרים התעלמו מצורכי הסביבה. כך למשל השימוש במכונות שלג, שנפוץ ברוב אתרי הסקי היום, פוגע בצמחייה הטבעית, ויתרה מזו, הוא אינו יעיל כשהטמפרטורות עולות. דרך אחרת להתמודד עם ההתחממות היא לבנות אתרי סקי בגבהים חדשים, אולם פירוש הדבר הוספת רכבלים, שיוצרים גזים רעילים, וכך הפגיעה בסביבה רק מחמירה.

השאלה המתבקשת היא האם אפשר בכלל לעסוק בסקי בלי לפגוע בסביבה? התשובה היא חד משמעית: כן. אירופה וארצות הברית התעוררו ממש ברגע האחרון. היום כמחצית מאתרי הסקי בארצות הברית חתומים על אמנה לקבלת אחריות ולשמירה על הסביבה.

המרכז לגלישה "ירוקה" בארצות הברית הוא אתר הגלישה אספן (Aspen) בקולורדו, שהכריז על עצמו כעל אתר ירוק עוד בשנת 1997, ומאז הוא משמש דוגמה לאתרים ברחבי העולם. באספן מופעלת תוכנית מקיפה הכוללת חיסכון באנרגיה ובמים והפחתה משמעותית בפליטת גזי חממה. בין השאר, משתמשים שם בחשמל נקי המיוצר בעזרת טורבינות רוח. מפעילי המקום מעודדים את הגולשים לפעילות ירוקה, ובעלי מכוניות היברידיות אינם משלמים עבור חניה.
מידע נוסף

אלסקה: למנוסים בלבד
לאלסקה באים מדי שנה רק קומץ של גולשים, אסופה קיצונית של משוגעים לדבר. צריך לבוא לכאן מוכנים, רגשית ופיזית, כי פה רק היכולת מדברת. אלסקה היא מקום קר, מבודד ודל אוכלוסייה, וזו ה"מכה" של הליסקיינג (heliskiing) – גלישה באמצעות מסוקים. שפע ההרים המדהים, תוואי השטח המאתגר, כמות השלג הבלתי רגילה, כל אלה יוצרים תנאים מתאימים לחוויית גלישה אולטימטיבית, ממתק אמיתי לגולשים מנוסים.

באלסקה פועלות חברות רבות המתמחות בגלישה ממסוקים, ומציעות חבילות גלישה מגוונות. ככלל, מומלץ לבחור בחבילה הכוללת לינה, מזון וגלישה, ולו רק כדי שתוכלו להקדיש את כל תשומת הלב לדבר שלשמו הגעתם עד קצה העולם. המחירים לחבילות מסוג זה נעים בסביבות 2,500 דולר לשלושה ימים, הכל כלול: מסוק צמוד לימי הגלישה, מדריכים מנוסים המכירים את תוואי השטח ויודעים להתאים את רמתו לרמת הגולשים, ציוד הצלה וגילוי (כל גולש מקבל מכשיר איתור למקרה שייקבר, לא עלינו, תחת מפולת שלגים) וציוד חילוץ.

מידע נוסף:
www.gordonsguide.com/heli-skiing
www.valdezhelicamps.com
www.alaska-heliskiing.com

יוון: בין מקדשים ועצי זית
אולי תופתעו ואולי אתם כבר יודעים: ביוון יש לא מעט אתרי סקי. מזג האוויר בהיר ונעים גם בהרים, ובצהרי היום אפשר לרוב לפשוט את המעיל ולגלוש בחולצה קצרה. היוונים מתגאים באקלים המקומי שמאפשר גלישה על הר מושלג בבוקר וטבילה בים שלמרגלותיו באותו אחר צהריים, וזה אכן שילוב מפתה.

רבים מהאתרים, בייחוד הקטנים יותר, מעניקים חוויית גלישה "נטורל", על מסלולים שלא עברו יותר מדי פיתוח, ולכן הם אטרקטיביים במיוחד לסנובורדינג. אז אם גלישה בין עתיקות מרהיבות לעצי זית מפותלים עושה לכם את זה, ובהנחה שאתם יכולים להסתדר עם כמה כוסות אוזו בטברנה על החוף, יוון היא מקום מוצלח להניח בו את הקרש.

אתר הסקי הגדול ביוון והקרוב ביותר לאתונה הוא פרנסוס (Parnasos), שנמצא כ–25 קילומטרים מהעיר אראכובה (Arachova). עונת הסקי מתחילה שם על פי רוב בינואר ומסתיימת באמצע אפריל, אך התקופה הטובה ביותר לגלוש היא בחודשים פברואר ומרס. לעומת אתרים יווניים אחרים האתר מסודר מאוד, ויש בו 16 מסלולים ו–12 מעליות ורכבלים.

על הר אולימפוס (Olympus), מקום משכנם של האלים, יש אתר סקי מינימליסטי בעל מסלול ארוך אחד ומעלית אחת. כדי לגלוש בו יש להצטייד באישור מתאים מהצבא היווני, מפני שהאזור נמצא תחת שליטתו.
מידע נוסף