הפלגה - יומן מסע

כמה נעים לקרוא! כמה מרגש לקרוא כל פעם איך אתם מסתדרים!

היי למשפחתי הרחוקה שאני כל כך מתגעגעת אליה. אין לכם מושג כמה אתם חסרים לנו כאן,אבל מזל שניתן לשמור על הקשר גם בדרך הנ"ל. אוסי את מתארת את הדברים בדרך כל כך טבעית ונפלא לראות אותך דרך הכתיבה שלך,מהנה ומשעשעת. אני מסכימה איתך עם תובנותיך בסיום הכתבה על איך היה העולם לו אנו הנשים הינו נוטלות בו חלק גדול יותר. ספרי לנו על ליאור ויובל מה איתם ושילחי שוב תמונות,רוצים לראותכם. אוסי,הקננדל שלך נשמרות בקפדנות ועושות קילומטרים של עליות וירידות ממש קשות ומתגמלות. לאחרונה החלפנו שרשרת והפכנו כידון, יודעת אני מעט גבוהה ממך. הרומן בינינו פורח.
אז בינתיים נשיקות לכולכם מהמשפחה שמשתדלת להתאפק עד שתחזרו ואם הגעגועים יתגברו...נצתרף.
אוהבים השילוחים.

יופי של כתבה - כתובה היטב.
כל כך מקנא, כל כך מעריך על ההחלטה והרבה יותר על הביצוע !

לענין מיכל "התוצרת", אכן בעיה רצינית אבל ניתנת לפתרון. זו לא תורה גדולה ובעזרת הצוות אפשר לגרום להעלמות הריח (כמעט לחלוטין).

נראה שקיבלת הסברים טובים (הרי פתרת את הבעיה) אז אוסיף רק נקודות שעלולות להיווצר בעתיד. למיכל יש מספר כניסות (אחת מכל תא שרותים) שתי יציאות (אחת לים ישירות והאחת לסיפון לשאיבה במרינות מסודרות. (כן יש מקומות שבאים אליכם אפילו כשאתם על עוגן עם סירה שיש לה משאבה ומיכל והם ישאבו את ה"תוצרת" ואפילו לפעמים ללא תשלום כיון שהם לא רוצים שתוציאו את זה למים.) אבל החיבור החשוב ביותר הוא צינור ה"אורור" של המיכל! צינור זה בדרך כלל יוצא מחלקו העליון של המיכל למתחבר לדופן הספינה ומיועד להוצאת הריחות וכמובן מאפשר שיחרור לחץ של תוכן המיכל. (כמובן שכל פעם שמשתמשים בשרותים המשתמש מכניס את תוכן השרותים בלחץ למיכל.) לפעמים כאשר לא שמים לב המיכל מתמלא ותוכן המיכל מגיע לצינור זה ועלול לסתום אותו (חלקית או בצורה מלאה). עכשיו יש בעיה של לחץ חוזר למשאבת השרותים וריחות לא נעימים.

לאחר 14 שנות שייט ברחבי העולם על עליזה השיטה להוריד את התקלות והריחות היא ניהול נכון של המערכת

מהכתבה שלך עלו לי כמה שאלות נוספות על איך מסתדרות נשים וההיבטים הייחודים שלהן על יאכטה, אבל את זה נדסקס כשתחזרו.
אחלה כתיבה.....

Hi Osnati,
Can't believe that you would actually scream... but could definately understand that stinky bathroom could do it...

Your stories are as ususal, interesting and facinating. Keep on writing, we are here enjoying them!

Rinat.

אסנתי, כיף לשמוע שאתם נהנים ולא היה לי שום ספק בכך! ברור היה שהישועה תגיע בסופו של דבר מאשה... שמחה לדעת שאת משתמשת ביוגה ככלי להרגעה ובשבילי יוגה מתחברת לים הכי הכי! איך התחושה להיות האשה היחידה על הסיפון? לגבי הלימודים של הבנים בתפישת עולמי החינוכית, זה ברור שהם לומדים הרבה יותר וגם דברים שאי אפשר ללמוד בשום בית ספר... כיף לקרוא ותמשיכי לכתוב, גם זה הצד החזק שלך. באהבה, מיכל.

שלום. נחשפתי למשפחת סדן בכתבה במסע אחר. ההחלטה שקבלו לעזוב הכל ולהפליג הרשימה אותי ובשיחותי עם חברינו הראתי להם את הכתבה וביחד פיתחנו שיחות על תכלית החיים ושבעצם אסור למשוך את החיים אלא לעשות . מה לעשות זה אינדיבדואלי. רציתי כאן לומר לאסנת שאני מצדיע לכם וקצת מקנא. אני אמשיך לעקוב. הכתיבה של אסנת מאוד מהנה. להת.