| הוא היה מספר סיפורים, מחדד חידודים ושחקן בנשמה שגדולי הבדרנים שיחרו לפתחו. את החומר לסיפוריו שאב מסמטאות ירושלים ומאנשיה - ממחנה יהודה ועד רחביה. סיור בעקבות אברהם סורמלו |
|
|
|
|
הירשם/י לניוזלטר אתר מסע אחר "שבוע שבוע" - הרבה עניין וללא תשלום
|
|
|
|
לוּ שאלתם ירושלמי לפני ארבעים שנה איפה אפשר למצוא את אברהם סורמלו, הייתם זוכים לחיוך רחב ולהסבר שמנוסח בדרך הירושלמית, שלעולם היא ציורית יותר ממעשית: בנחלת שבעה, ממש ליד כיכר ציון, בבית הכי גבוה, בקומה הכי נמוכה.
הוא נולד בגרוזיה, ושמו האמיתי אברהם ג'אנה שווילי, אבל איש לא הכיר אותו בשם זה. מאחר שגדל בעיירה סורם זכה לכינוי סורמלו, ובשמו זה נודע בחוצות ירושלים ובארץ כולה. הוא היה מספר סיפורים. שחקן בנשמה, ואפילו לא ידע את זה. אחד כזה שתמיד, בכל מצב, מוצא את עצמו במרכז העניינים, באור הזרקורים, ומפליג בסיפורים שאי אפשר שלא להקשיב להם ולהיסחף.
 |
| צילום: אלי אטיאס |
הוא פתח מועדון. לא אחד, היו כמה, אבל המפורסם ביותר היה "המרתף של סורמלו" שבכיכר ציון, ובו היו יושבים כל מיני טיפוסים, מקצתם מהצד האפור של החיים. אוכלים משהו, שותים משהו, מקשיבים לו, לסורמלו. ירושלים של אותן השנים, שנות החמישים והשישים, היתה קיבוץ אחד גדול, כולם הכירו את כולם, והיו אולי שלושה מקומות בילוי, כך שלא ייתכן שלא ידעו מיהו. ככה התגלגל שמו גם לפתחה של תל אביב, והתחילו להגיע אליו אמנים, לשבת במועדון, לדבר, להקשיב לבדיחות ולסיפורים. מי לא היה שם, כל הברנז'ה הגיעה: הגשש החיוור, דן בן אמוץ, שייקה אופיר ויוסי בנאי, שמאוחר יותר גם העלה מופע שנקרא "שובו של הסורמלו". מספרים שיום אחד ישבו כל החברים, שתו כוסית, ועוד אחת, ולבם שמח. עוצר סורמלו פתאום ואומר: רגע. רגע של עצבות. לכשיגיע יומי אני מבקש מכם — קנו את הוויסקי הכי משובח, וכשתגיעו לקבר שלי תשפכו את כל הבקבוק על המצבה. שואל אותו דן בן אמוץ: אפשר שזה יעבור קודם דרך הכליות?
סורמלו השיב את נשמתו לבורא ב־1978, אבל גם היום בכל מקום שאני הולך בירושלים ומזכיר את שמו, אני שומע סיפורים — ממחנה יהודה ועד רחביה. כשרוצים לטייל בעקבות סורמלו ולראות מהיכן צמחו סיפוריו, אפשר לשוטט ברחוב יואל משה סלומון שבנחלת שבעה, שם היה ביתו, אפשר לבקר בכיכר ציון, שם היה המועדון שלו, אבל הכי טוב להגיע לשוק מחנה יהודה.
בכל מקום בעולם כשרוצים לחם הולכים לשוק הלחם, כשרוצים דגים הולכים לשוק הדגים וכשרוצים ירקות הולכים לשוק הירקות. רק במחנה יהודה זה לא ככה: יש שוק מקורה, שוק פתוח, שוק עיראקי ושוק גרוזיני — כולם מוכרים הכל, ורק ירושלמי יודע איפה זול יותר. שם, בפינה של השוק העיראקי, במקום שקוראים לו כיכר החמארות, יושבים גברים במועדוני חברים, משחקים שש־בש, שותים תה או ערק ומדברים. מדברים על הכל: על האישה, על הילדים, על החמות, בזמן האחרון חזרו לדבר גם על בית"ר ועל פוליטיקה מקומית וכלל־עולמית. אני חושב שכף רגלו של אדם לבן לא דורכת שם, וכף רגלה של אישה מכל צבע לא מגיעה לשם. שם אפשר לראות באמת את המקום ואת האנשים שמהם שאב סורמלו את מעשיותיו ואת אמרותיו, ובחברתם ולאוזניהם היה מספר את אלף הסיפורים שלו. |
|
דביר סורמלו נכדו של אברהם סורמלו, מדריך סיורים בעקבות סבו, הביאה לדפוס: עינת דהאן |
|
|
|
|
|
| פורסם בגיליון | "מסע ישראלי" | 6 | | |
|
|
|
הירשם/י לניוזלטר אתר מסע אחר "שבוע שבוע" - הרבה עניין וללא תשלום
|
|
|
|
|
|
|
כתבות נוספות מירושלים
|
|
|
|
|
 |
הדפסה |
|
 |
שלחו כתבה |
|
 |
| עד כה: 3 תגובות ב- 3 דיונים |
|
הוסף תגובה
|
|
| שמעון, קינטו, |
20-05-12 ,21:24 |
|
סורמלו שאב את התנהלותו מםוג מיוחד של גברים בגרוזיה-קינטו,
אלה היו אנשים קשהי יום-דייגים, סנדלרים, עגלוניםת אבל אנשים טובי לב, שמחים, האוהבים לשתות ולרקוד, במיוחד בשווקים, במרתפים חשוכים,
בגרוזיה עד היום ישנם אנשים שאוהבים את התרבות הקינטוית-באיאתבי, שלאחו, דודוקבי וכו הגב לתגובה זו |
|
| נטלי, קרובי משפחה, |
21-08-10 ,16:19 |
|
אברהם סורמלו היה חצי אח (מאותו האב אך לא מאותה האם) של סבתא של סבתא שלי - מלכה.
סיפרו לי שהוא היה גם איש מאוד חזק ושהיה נהג מונית. הגב לתגובה זו |
|
| בועז, ספר שכתב, |
22-04-08 ,07:30 |
|
רציתי לדעת אם התפרסם איזה שהוא ספר עם סיפורי סורומלו הגב לתגובה זו |
|
|
|
|
