| טיול לכל המשפחה אל שמורת הטבע נחל עיון. ביקור בשרידי טחנת קמח עתיקה, תצפית יפה על האזור וגם חמישה מפלים, שהגדול שבהם בגובה שלושים מטר |
|
|
|
|
הירשם/י לניוזלטר אתר מסע אחר "שבוע שבוע" - הרבה עניין וללא תשלום
|
|
|
|
• עונה מומלצת: חורף, אביב וראשית הקיץ (עד סוף מאי).
• התאמת המסלול: לכל המשפחה.
• קושי המסלול: קל-בינוני, תלוי בכיוון ההליכה.
• אורך המסלול: כשני קילומטרים בכיוון אחד.
• משך המסלול: כשעתיים בכיוון אחד.
• מפה: לכלל האזור - מפת סימון שבילים מס' 1 "החרמון, הגולן ואצבע הגליל". מפה מפורטת של השמורה מופיעה על דף העלון המחולק בכניסה לשמורה.
• הגעה מצומת עמיעד: מצומת עמיעד ממשיכים בנסיעה צפונה בכביש מס' 90. חולפים על פני ראש-פינה ומחניים, ממשיכים צפונה וחוצים את קריית שמונה בדרך למטולה. ניתן לפנות לחניון נחל עיון התחתון, כקילומטר וחצי לפני מטולה, אך מומלץ להמשיך לחניון העליון. כדי להגיע אליו נכנסים למושבה עצמה וחוצים אותה על פי שילוט ברור אל החניון העילי.
• נחל עיון מוגדר כשמורת טבע ולכן הכניסה אליו כרוכה בתשלום וכפופה לשעות הפתיחה של שמורות הטבע והגנים הלאומיים.
• קיימות שתי אופציות: האחת למסלול הלוך-חזור היוצא מכל אחד מחניוני השמורה (העליון והתחתון) והאחרת, בכיוון אחד, דורשת הקפצת רכבים אל החניון שבו אנו מתכוונים לסיים את ההליכה.
• ציוד נדרש: נעלי הליכה, מי שתייה, כובע.
את המסלול נתחיל מהחניון העילי של הנחל. לפני שנרד אליו נוכל להשקיף צפונה ולראות את שרידי הגשר, שחצה את הנחל עד לסופו בפעולת "ליל הגשרים" באמצע יוני 1946 (ולאחר שיפוצו לסופו החוזר והסופי, ערב הקמת המדינה, למניעת פלישה סורית). הלאה מאתנו נוכל לראות את מקורות הנחל; בקעת עיון הרחבה, הנמצאת כיום כולה מעבר לגדר הגבול. ממערב לבקעה (משמאל) נמשך רכס עיון ועליו העיירה הגדולה מרג' עיון.
 |
מיד לאחר שעוברים בשער השמורה, יורדים אל תחתית הערוץ. סטייה בת מספר מטרים שמאלה, תוביל אותנו אל הבריכה הקטנה שלמרגלות מפל עיון. זהו המפל הראשון בסדרה בת חמישה מפלים. המפלים נותנים כיוון להבנת שמותיו של הנחל בערבית: "ואדי דרדרה", שפירושו המים הסוערים או "ואדי בראע'ית" - נחל הפרעושים, שם שניתן לו כנראה בגלל האופן שהמים קופצים בו. במורד השביל נגיע אל המפל השני, הגדול ממנו. זהו מפל הטחנה המתהדר ב-21 מטר בהם גולשים המים על פני הסלע.
בעבר הייתה במקום טחנת קמח שהונעה מכוח המים. כיום, ניתן לראות את שרידיה בלבד, אבל זכרה נשמר גם בשמו של המקום. עוד במורד נגיע אל צמד מפלים נוסף שיקרבו אותנו עוד אל האטרקציה הבאה: מפל התנור, שגובהו כשלושים מטר. כדי להגיע אל תחתיתו (נקודת התצפית המרשימה ביותר), נרד בשביל המתפתל לאורך שלוחה ונפנה שמאלה, כברת דרך קצרה במעלה הערוץ. שמו של המפל בערבית הוא "תנורה", כינוי לשמלה ערבית בגזרה הדומה לחלל שנוצר כתוצאה מהיתחתרות המפל בסלע. הסבר עכשווי יותר ניתן למצוא בצורה הארובתית המזכירה חלק עליון של תנור.
העופות הנפוצים ביותר כאן הם יוני סלע, שצווארן סגול ירוק מבריק. הן מקננות בכוכים לאורך המצוקים. שטף המים הזורמים שאנו רואים, מתמעט עד כדי יובש מוחלט במהלך הקיץ. שפיעת המעיינות בתחילת הנחל מתמעטת בעונה זו ומה שנובע נשאב מהערוץ להשקיית שדות מעבר לגבול. בעונה זו לא זורמים מים לאורך הנחל, למעט בסמוך למספר נביעות קדומים. ממפל התנור חוזרים כברת דרך קצרה באותו שביל וממשיכים במורד הערוץ אל החניון התחתון. אם בחרנו במסלול הלוך-חזור, נשוב ונעלה באותה דרך בה באנו אל החניון העילי. |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הירשם/י לניוזלטר אתר מסע אחר "שבוע שבוע" - הרבה עניין וללא תשלום
|
|
|
|
|
|
|
כתבות נוספות מגליל עליון ועמק החולה
|
|
|
|
|
 |
הדפסה |
|
 |
שלחו כתבה |
|
 |
|
הוסף תגובה
|
|
|
|
|
