חג המולד בהר ציון

עונה מומלצת: כל השנה.
התאמת המסלול: לכל המשפחה.
קושי המסלול: קל מאוד!
אורך המסלול: כקילומטר.
מפה: מפה עירונית טובה של ירושלים.
הגעה מהכניסה לירושלים: מהכניסה לירושלים ממשיכים בשדרות זלמן שזר (בנייני האומה) ושדרות בן צבי. נוסעים לאורך גן סאקר ובצומת המצלבה שבקצהו פונים שמאלה, בעליה, אל רחוב הרב הרצוג שהופך לרחוב עזה. בכיכר צרפת (מלון המלכים) פונים ימינה ברחוב קרן היסוד וממשיכים ישר גם בהתמזגות עם רחוב דוד המלך. בצומת מרומזר שמימינו תחנת דלק, פונים אל רחוב דוד רמז שמאלה. חולפים על פני החאן ותחנת הרכבת הישנה. ברמזור הראשון פונים שמאלה, וברמזור הבא, בגיא בן הינום פונים ימינה, בעלייה צרה – להר ציון ולחניון.
ציוד נדרש: לילות החורף בירושלים קרים! מומלץ להצטייד בהתאם. הכניסה למקומות המקודשים מחייבת לבוש צנוע. בקבר דוד נדרש כיסוי ראש לגברים בעוד בכנסיית הדורמיציון על הגברים להסיר את כיסוי ראשם (נשים יכולות לכסות ראשן).

הפעם אנו מציעים טיול קליל, המתאים לכל ימות השנה וכמעט לכל שעות היממה, אולם יפה במיוחד לקיימו בליל חג המולד (24 בדצמבר) ולשלבו בהאזנה למיסת חצות בכנסיית הדורמיציון. בהר ציון ישנו ריכוז מיוחד של אתרים הממחיש היטב את מורכבותה של ירושלים, המקודשת ליהדות, לנצרות ולאיסלאם.

גרם מדרגות קצר מוליך ממגרש החניה אל שער ציון. עדיין ניכרים בו בבירור נקבי הקליעים ממלחמת העצמאות. לפני השער ישנו שביל הולכי רגל הפונה שמאלה. הוא יוביל אותנו אל האתרים שלשמם הגענו. ראשית נפקוד את קבר דוד. ניתן להגיע אליו עם השביל שמתעקל ימינה ופונה שוב שמאלה בסמוך לדורמיציון. מתחם הקבר עצמו משמש כבית כנסת בעוד יתר המתחם, צלבני במקורו, משמש כישיבה. האם באמת נקבר כאן דוד המלך? על דוד מסופר כי נקבר בעיר דוד, אולם ייתכן ועצמותיו הועברו לכאן עם גדילתה של עיר הבירה שייסד. גרם מדרגות מוליך לגג המבנה. כאן הייתה הנקודה היחידה שאפשרה תצפית על הר הבית עד שנת 1967.

בדרכנו החוצה מהמתחם נפנה ימינה דרך קשת צלבנית מסוגננת ונעלה במדרגות אל חדר הסעודה האחרונה. נגיע אל אולם צלבני-גותי מרשים. לפי המסורת במקום זה אכלו ישו ותלמידיו את הסעודה האחרונה. קדושתו של דוד כנביא בקוראן וקדושת המקום לנוצרים גרמה גם למוסלמים לקדש את המקום שלימים הוסב למסגד (שימו לב לויטראז'ים ולגומחת התפילה). כדאי מאד לשים לב גם לכותרת האבן הצלבנית המציגה שני גוזלים הניזונים מאחד מהוריהם. לפי מסורת קדומה, נראה היה לנוצרים כי השקנאי הפוער לועו ומאכיל גוזליו בדגים שלכד, כאילו מקריב את עצמו למענם ומאכיל אותם בגופו. מתוך ההקבלה לישו, שהקריב עצמו למען האנושות, הפך הנושא לסמל נוצרי מובהק. לימים הוחלף השקנאי והוצג על ידי עופות מלכותיים כגון עיט.

נשוב באותה דרך בה באנו ונשים פעמינו אל המבנה הגדול ביותר על הר ציון – כנסיית הדורמיציון. הכנסייה, שהוקמה במתכונתה הנוכחית רק בראשית המאה העשרים, מקדשת את מרים הבתולה, שלפי המסורת הנוצרית לא מתה כי אם נרדמה (דורמה, בלטינית – שינה). בתוך הכנסייה, בפסיפס מעל האפסיס, ניתן לראות את מרים מחזיקה את ישו בנה ובידו ספר שבו כתוב ביוונית "אני אור העולם". הרצפה מסוגננת במיוחד. במרכזה שלושה עיגולים שבכל אחד מהם כתובה המילה קדוש. הצירוף המתקבל לקוח מישעיהו ו' 3. הנוצרים רואים בכך רמז לשילוש הקדוש. גם יתר המוטיבים ברצפה עוסקים בהקבלה שבין יהדות לנצרות.

אל תחמיצו את הביקור בקריפטה. שם ישנו פסל שנהב של מרים הישנה וכמה יצירות אומנות אחרות. צלצול פעמוני הכנסייה המבשר על תחילתה של מיסת חג המולד יזמנו אתכם לעלות ולצפות בטקס החגיגי.

יעדים בעולם

אסיה, המזרח הרחוק

אירופה

אפריקה

צפון ומרכז אמריקה

דרום אמריקה

ישראל

יעדים נוספים

מסע אחר אונליין

ניווט לפי תגיות:

מסע אחר ברשת:

נושאים חמים באתר: