צמא גדול לידע רוחני

העניין המחודש בסופיות יהודית הוא חלק מהגל הסופי הגדול ששוטף את המערב ב־20 השנים האחרונות, שגם הוא אינו אלא חלק מגל גדול עוד יותר של מה שמקובל לכנות העידן החדש, הניו אייג'. "העניין בסופיות וברוחניות בכלל הוא תופעה נפוצה בכל העולם המערבי, לא רק אצלנו", אומר הסופר והמשורר בנימין שבילי, המעיד על עצמו שבתקופות מסוימות בחייו חש קרבה גדולה לסופיות. "ידע שהיה פעם אזוטרי נעשה זמין. יש תקשורת, רואים וקוראים דברים שפעם היו נחלת מעטים בלבד. אנשים נוסעים להודו, לסין, ליפן ולאמריקה הדרומית, רואים פסטיבלים וטקסים של דתות אחרות ונחשפים גם לידע מהעולם המוסלמי".
כיום מלמד שבילי במכללת "עלמא" קורסים על הסיפור החסידי, בין השאר בהשוואה לסופיות, לבודהיזם ולמקורות אחרים. "חלוקת הידע החדשה בעולם חברה לתהליך נוסף", הוא אומר, "שבו מערביים רבים חשים חוסר נחת מהשתלטות הרציונליות והטכנולוגיה. נוצרה תחושה של ריקנות, ניכור וצמא גדול לידע רוחני. האנשים האלה לא מחפשים דווקא דת. הם מחפשים צדדים רוחניים בעולם ובעצמם".
הניאו־סופיות מתמקמת די בנוחות בצד העניין האופנתי הגובר בפילוסופיות מזרחיות, במדיטציה, בבודהיזם, כמו גם במוזיקה, לבוש, אוכל וריהוט "אתניים". על המדפים המוקדשים ל"מוזיקת עולם" אפשר למצוא יצירות רבות של מוזיקה סופית, ואפילו הזמרת מדונה שילבה דרווישים מחוללים בקליפ לאלבומה "Bed time Stories". גם באינטרנט אפשר למצוא המון קבוצות סופיות מכל הסוגים והמינים – מ"האגודה הסופית לפסיכולוגיה", דרך מכון שמטפל בחולי איידס בשיטות סופיות ועד למרכז סופי בניו יורק, שמציע לקהל הרחב קורסים בתיפוף ובהילינג.
מספר הספרים בנושאים סופיים שתורגמו בשנתיים האחרונות לעברית עולה על כל מה שפורסם בנושא ב־20 השנים שקדמו להן. רבים מהם עוסקים בחוויה של המערבי שמגלה את הסופיות, כמו למשל "המחסום האחרון" של ראשד פילד (הוצאת פראג) או "תהום של אש" של אירנה טווידי (הוצאת רשפים). ספרים נוספים בנושא בעברית עומדים לצאת בקרוב לאור.
גם מדריכי טיולים בארץ ובעולם גילו את כוח המשיכה הסופי, והם משלבים ביקור במרכזים סופיים במסגרת תוכניות תיירותיות. אפילו משרד התיירות התורכי כלל את הסופים המחוללים בתשדיר לעידוד התיירות מטעמו.
אין ספק שהסופיות היא הפן של האיסלאם שלמערב הרבה יותר נוח איתו. יכול להיות שהסיבה העיקרית שגורמת למערב לאמץ את הסופיות בחום כזה אל חיקו היא דווקא החרדה מפני עליית כוחו של האיסלאם הפונדמנטליסטי, שאינו מובן ואינו מפוענח, המסתגר והאנטי מערבי.
לעומתו מציעה הסופיות את ההיפך הגמור: הסופים נחשבים על פי רוב חוץ ממסדיים גם (ובעיקר) בעולם המוסלמי האורתודוקסי, הם פתוחים לזרים, מדברים הרבה על אהבה ועל סובלנות ומעמד האשה אצלם שונה לגמרי מהמקובל באיסלאם האורתודוקסי (אחת הדמויות המוערכות ביותר במסורת הסופית היא רביעה אל־עדוויה, מיסטיקנית מבצרה במאה השמינית). אפילו הפרשנות שלהם למושג ג'יהאד ידידותית למשתמש: אין הכוונה למלחמת קודש בכופרים, אלא בעיקר למאבק פנימי של המאמין נגד האגו ויצר הרע. יותר אקזוטי מהאיסלאם ה"רגיל" והמוכר, לא מפחיד כמו האיסלאם הקיצוני ולא צריך אפילו להיות דתי.