מאיפה בא הזבל?

אמריקקי
הממצא הדרמטי שלפיו צואת חיות מחמד תופסת נתח של 3.8 אחוזים מהאשפה הביתית של סן פרנסיסקו, וכמוהו הנתון הגלובלי שלפיו בארצות הברית נאספים למזבלות כעשר טונות צואת כלבים בשנה, הובילו את האמריקאים להמציא מתקן למִחזור צואה. המתקן פועל בשיטה דומה להכנת קומפוסט אורגני ומצליח לזקק את הצואה לכדי דלק אורגני נוזלי הדומה לסולר ומתאים לתדלוק מערכות הסקה ביתיות.

מטען עודף
על כל קילו של פסולת ביתית מתווספים 3־7 קילו של פסולת שמקורה בתהליכי ההפקה, ההובלה והייצור של של המוצר. הסיבה לכך נעוצה בעיקר בתהליכי העיבוד המורכבים של המזון שאנו אוכלים, לרבות האריזות, ובעודפים המלווים את תהליך הייצור.

תארוז לי את זה
ברחבי העולם מיוצרות כחמישה מיליארד שקיות ניילון בשנה. ייצור שקיות ניילון כרוך בפחות אנרגיה ומים וגורם פחות זיהום סביבתי מייצור שקיות נייר, וגם הטמנתן במזבלות כרוכה בפחות מקום.
אלא שחסרונות הניילון מאפילים על יתרונותיו: השקיות מתעופפות מהמזבלות, מושלכות ברחובות ונאחזות לנצח בצמחים, באלמוגים ובגדרות. הן משייטות באוקיינוסים ובנהרות והופכות בתוך כך לאחד הזיהומים הקטלניים ביותר לצמחים ולבעלי חיים בים וביבשה.

20 שנה לאסון צ'רנוביל
ב־26 באפריל צוינו עשרים שנה לאסון צ'רנוביל, הנחשב בעיני רבים לאסון האקולוגי החמור ביותר במאה העשרים. הקרינה שנבעה מההתפוצצות שנגרמה עקב שיבוש בליבת הכור השפיעה מיידית על כמאתיים אלף בני אדם. רשמית נהרגו באסון רק חמישים בני אדם. כמות הנשורת הגרעינית שנפלטה בתאונה היתה גדולה פי שלושים מזו ששוחררה בהפצצות הגרעיניות שהוטלו על הירושימה ונגסקי בסוף מלחמת העולם השנייה. תוצאות האסון עדיין מהדהדות על פני שתי יבשות (לפחות), ומיליוני בני אדם חיים כיום באזורים הנחשבים נגועים.


שביל החלב המקולקל
החשש שמא חתיכות הפסולת הסובבות את כדור הארץ הן שגרמו לאסון המעבורת קולומביה עורר מודעות חדשה לנושא. על פי הערכות זהירות, את כדור הארץ מקיפות כ־11 אלף יחידות פסולת שגודלן גדול מכדור־רגל, ועוד 150־300 אלף יחידות שקוטרן סנטימטר עד עשרה סנטימטרים, בהן כ־9,000 חלקי מתכת. כארבעים אחוזים מהפסולת מקורם בחלקי טילים ששימשו להטסת מעבורות ולוויינים. הם סובבים את כדור הארץ במהירות המגיעה לעשרות אלפי קילומטרים בשעה, אלא שמעטפות המיגון של חלליות מסוגלות להגן עליהן רק מפני חתיכות פסולת שגודלן עד סנטימטר אחד.
סכנה נוספת הנובעת מהזבל החללי היא פגיעה בבני האדם החיים על הכדור: פיסות גדולות של זבל חודרות לעתים את האטמוספרה ונופלות במהירות עצומה אל פני כדור הארץ. מדענים אומדים את הסיכוי להיפגע מהם בחצי אחוז.
בנאס"א מנסים לפתח שיטות חדשות לעיבוד הזבל האורגני המצטבר בחלליות, שמקורו בשיירי מזון ובהפרשות האסטרונאוטים. השיטה הננקטת עכשיו היא אחסון הזבל בתוך תחנות החלל והחלליות ושינועו לארץ. מעבורת האספקה המגיעה אל תחנת החלל הבינלאומית מדי חודשים אחדים מפנה ממנה את הפסולת במכלים גדולים שבהם הביאה את המזון. סוכנות החלל משקיעה עתה משאבים נרחבים בניסיון לפתח שיטות למִחזור פסולת החלליות ולטיפול בה. נבחנים תהליכים לייצור קומפוסט בלי חמצן, לגידול צמחים על גבי השאריות ולפיתוח מיקרואורגניזמים המפרקים את הפסולת אך משתמשים בחנקן ולא בחמצן.