לכודים בים הקרח הקפוא

קפטן מקלינטוק, מפקד הספינה פוקס, שצוידה רובה ככולה על ידי ליידי פרנקלין, שמע מבני שבט האינואיט (Inuit) על שתי ספינות מרוסקות באיזור האי המלך וויליאם (King William). הם נתנו לו כמה שרידים שמצאו: כפתורים, סכינים וחלק משרשרת זהב קטנה. מאוחר יותר גילה מקלינטוק שני קטעי יומן שנכתבו על ידי אחד מאנשי הצוות ומתארים מה אירע.
מתברר שאנשיו של פרנקלין היו עסוקים בשנתיים הראשונות בסיורי מיפוי לאורך החופים, עד חורף 1845־1846, שבמהלכו שהו באי ביצ'י (Beechy). בקיץ הם המשיכו בעבודת המיפוי, אולם בחורף שלאחריו נלכדו שתי האוניות בים הקפוא. גם הקיץ לא הפשיר את הקרח. במהלך יוני 1847 נפטר סר פרנקלין. כמה חודשים אחר כך נפטרו אנשי צוות נוספים.
בשלב מסוים החליט המפקד שהחליף את פרנקלין לנטוש את האוניות ולהשתמש בסירות ההצלה כמזחלות כדי לנוע לכיוון דרום. לאחר זמן מה התפצלה החבורה התשושה: חלק המשיך בדרכו, חלק שב על עקבותיו לאוניות הלכודות. איש לא שרד את החורף.