האבולוציה של הפרושים

 יש בהם אוכלי זרעים, אוכלי חרקים ומינים החיים על קקטוסים ועל מַנְגרוֹבים. ההבדלים במזון משתקפים בממדי הגוף ובגודל המקור וצורתו.  במין אחד התפתחה דרך מקורית להעשרת התפריט בחלבונים ובו בזמן  להרוויית הצימאון. זהו פרוש קרקעי חד מקור (Geospiza difficilis), המקפץ על סולה, תוקע בבסיס הנוצה שלה את מקורו ושותה דם. משערים שהתנהגות זו התפתחה ממין שנהג ללקט טפילים שחיו על הסולות ולבסוף הפך גם הוא לטפיל. החטט הנקרי (Cactospiza pallida) הוא אולי המין המעניין ביותר: הוא אוכל חרקים, ומדי פעם נוטל במקורו קיסם או קוץ ארוך ובאמצעותו שולף מתוך עץ חרק או זחל. זוהי דוגמה יוצאת דופן לציפור המשתמשת  לפרנסתה בכלי עבודה. פענוח תמונת הפרושים נעשה באנגליה לאחר מסעו של דרווין, בסיוע החוקר ג'ון גוּלד. מכך הסיק דרווין כי הפרושים באיי גלפגוס התפתחו ממין קרקעי אחד, בתהליך שההסבר היחיד האפשרי להתרחשותו הוא אבולוציה. מה שהתחולל מכאן ואילך נכתב כבר בדפי ההיסטוריה. בשל חשיבותם בפיתוח תורת דרווין, כינה חוקר העופות דייוויד לאק את הפרושים פרושי דרווין.