| כתב: יאיר קדר כשהיינו ילדים ראינו בפעם הראשונה את הגלויה. מהנייר הצהוב הביטו בנו שני בחורים בחולצות לבנות ובמכנסיים קצרים. זה שיושב במושב הקדמי של האופניים הדו־מושביים מחייך חיוך קטן. לזה שיושב מאחוריו, במושב האחורי, מבט רציני יותר. זה היה שמואל זקוביץ, או מוליק, כפי שנהגו לכנות אותו במשפחה. אחיה של סבתי צילה. אמא שלי סיפרה ששני הבחורים האלה נסעו לאירופה באופניים. במרכז הגלויה נכתב באותיות דפוס: "י. כהנא ש. זקוביץ מתל־אביב לסבוב באירופה באפנים מתוצרת־הארץ", ובשוליה התחתונים, מצד ימין, שובץ סמל עיריית תל אביב. מסע בילוש משפחתי חשף מעט יותר על המסע העלום הזה. בשנת 1931 החליטו במרכז "הפועל" בתל אביב לשלוח את שיקא, הוא יהושע, ומוליק, הוא שמואל, לנסוע לאירופה באופניים. הם בנו במו ידיהם, או אולי רכשו, הדבר אינו ברור, אופניים דו־מושביים שנקראים "טן־דם", ויצאו לאירופה. המטרה: להגיע לאולימפיאדה בווינה. המסע שלהם ארך שמונה חודשים, ובמהלכו ביקרו בצרפת, בשווייץ, באוסטריה, ברומניה, בצ'כוסלובקיה, בגרמניה, בפולין ובליטא. בסך הכל גמאו שני הבחורים עשרת אלפים קילומטרים עד ששבו לפלשתינה. שניהם היו בראשית שנות העשרים לחייהם. כהנא, שעלה ארצה בסוף 1922 מקייב שבאוקראינה, היה בן עשרים. זקוביץ, שעלה בשנת 1925 מקובנה שבליטא עם משפחתו, היה בן 23. השניים היו חברים טובים. זמן מה לאחר שנישאו התגוררו עם נשותיהם בחדר אחד ברחוב ברזילי בחיפה, ויחד הצטרפו לפלוגה הימית של "הפועל". במהלך המסע הבלשי שלנו במערכת "מסע אחר" אחר מסע האופניים משנת 1931 סיפרתי בישיבת המערכת על אחי־סבתי ועל הגלויה הצהובה שהתגלגלה במשפחתנו. לפתע קטע את דברי זהר בר־אור, סגני, וסיפר כי גם סבו עשה מסע כזה. במהרה התברר כי סבו הוא יהושע (שיקא) כהנא. לפני שני דורות יצאו סבו ואחיה של סבתי למסע האופניים הנועז. והנה, שני דורות אחר כך, לגמרי במקרה, הזדמנו הצאצאים ל"מסע אחר". צירוף מקרים נדיר, אבל ישראלי מאוד. כל מיני הרפתקאות אם ידוע לכם היכן נמצא האלבום האבוד, אנא פנו ל־ yairqedar@walla.com |