תפריט עמוד

שותים אופיום בטקס חגיגי

גברים ממכובדי המקום אינו מחזה שכיח. אייל ברטוב שב מהודו עם צילומים שמעוררים הרבה מאוד סימני שאלה לגבי היכולת שלנו להבין את השימוש שעדיין נעשה היום באופיום במקומות רחוקים וכפריים (צילום ועריכה: אייל ברטוב)

הפרג התרבותי והאופיום שהופק ממנו תפסו מקום חשוב בדתות ובאומנויות הקדומות בזכות הזרעים הרבים שממלאים את הלקט הפרג, שהפכו אותו לסמל של שפע, פריון ושגשוג של האדמה והאדם ובזכות השפעת האופיום כחומר רפואי מרגיע, משכך כאבים ומרדים וכסם הגורם הזיות ואופוריה. אלה הפכו אותו, בין השאר, לסמל לעולם הבא ולחיים שלאחר המוות והקנו לו בכך כוח ומשמעות רוחניים ופולחניים.

הופעותיו הרבות של הלקט הפרג על פסלים, תבליטים, ציורים ושאר חפצים בעלי הקשר פולחני מעידות על חשיבותו בתחום זה. יש רמזים לכך שכוהנים וכוהנות בתרבויות שונות אף נהגו להשתמש באופיום כדי להגיע למצב של שכרון חושים והתעלות ולהשיג ראייה פנימית והארה. כך, למשל, היו הלקט הפרג, לצד שיבולי דגן ואשכולות ענבים, הסמלים המובהקים של אלת האדמה והחקלאות היוונית דמטר ושל בתה פרספונה. בתור שכאלה הם מופיעים בפסלים, בתבליטים, במטבעות ובשאר פריטים עתיקים. עם זאת ראוי לציין שבמקרים רבים קשה להבדיל בחפצי אומנות קדומים בין הלקט הפרג ופרי הרימון, עקב הדמיון ביניהם בצורה החיצונית ובתוכן הדתי שיוחס להם.

האם המאמר הזה עזר לך?

עזר מאדדי עזרלא כל כך עזרכלל לא עזר





תגובות פייסבוק