קשה לדמיין אטרקציה יותר מוזרה, מורבידית ומצמררת מאשר סיור מאורגן לאזור האסור לכניסה סביב צ'רנוביל, אתר האסון הגרעיני החמור ביותר בעולם כולו.
בליל ה-26 באפריל 1986 נערכה בדיקת בטיחות בכור האטומי צ'רנוביל, כמאה קילומטרים מצפון לקייב. במהלכה, בשל תכנון לקוי, חיסכון בעלויות בנייה, טעויות תפעול והפרת נהלי בטיחות, אירעה תגובת שרשרת גרעינית בכור מספר ארבע. בתוך שניות אירע פיצוץ אדיר שהעיף את גג הכור, זיהם שטח של כ-140 אלף קילומטר רבוע והפיל נשורת גרעינית חזקה מאות מונים מזו של פצצת האטום בהירושימה. ממשלת ברית המועצות השתיקה את האירוע, והמשיכה לשמור על חזות החיים כסדרם תוך סיכון מאות אלפי בני אדם. דבר התאונה התגלה בעולם רק לאחר שמדענים שבדים שמו לב למדידות קרינה חריגות כתוצאה מענני נשורת שהגיעו עד מדינתם. בפיצוץ עצמו ובשריפה שאחריו נהרגו רק כשלושים איש, רובם מחשיפה לקרינה, אך לאסון היו השפעות ארוכות טווח הנמשכות עד ימינו אנו. רבים מה"ליקווידטורים", אותם עובדים שניקו את האתר לאחר הפיצוץ, מתו מהשפעות הקרינה, ואזרחים רבים לקו במחלות סופניות וסוגי סרטן שונים. לאסון היו גם השפעות פסיכולוגיות קשות, ורבים מהתושבים שפונו בעקבות הסרטן פיתחו דיכאון ואלכוהוליזם.
אזור של כ-5,200 קילומטר רבוע שחלקו באוקראינה וחלקו בבלארוס נותר עד היום אסור לכניסה. עם זאת, כמה מאות מתושבי היישובים שפונו מהמקום התגנבו בחזרה אל בתיהם בכפרי הרפאים. באופן מפתיע, בשנים האחרונות החלו להיכנס לאזור גם תיירים במסגרת סיורים לאזור הכור. הטענה היא שבזמן הקצר של הסיור כמות הקרינה הנספגת בגוף אינה מסוכנת. אם תחליטו לסמוך על האינפורמציה הזו, תוכלו לארגן סיור באמצעות אחת הסוכנויות המתמחות בכך בקייב.
הסיור הממוצע מתחיל בנסיעה מקייב אל Dytyatky שבכניסה למתחם הסגור החיצוני, שם מצטרף לסיור נציג של הרשות המפקחת, והמשך לתצפית על הכור עצמו ממרחק בטוח של כמאה מטרים. כיום מכסה את הכור הפגוע מעטפת בטון המכונה "סרקופג". אלא שהסרקופג נבנה במהירות ותוכנן להחזיק כעשרים שנה שחלפו מאז. הוא הולך ונהיה רעוע וסדוק מעל עשרות טונות של דלק גרעיני, על אף עבודות תחזוקה שנערכות בו כל הזמן. כעת נבנית מעטפת חדשה בהשקעה בת מאות מיליוני דולרים, שתועבר לצ'רנוביל עם השלמתה.
הסיור ממשיך אל פריפיאט (Pripyat), עיר במרחק של כשלושה קילומטרים מהכור שפונתה והפכה לעיר רפאים. עזובה שולטת בכל, צמחייה משתלטת על הבתים ופה ושם מסתובבים חזירי בר ברחובות הנטושים מאדם. החפצים זרוקים בדירות בדיוק במקום בו היו כשתושביהן נאלצו להתפנות במהירות מהמקום, תוך שהשלטונות מבטיחים שמדובר בפינוי זמני בלבד. תחושת המוות במקום מעיקה. הסיורים כוללים לרוב גם הצצה "ביער האדום" – יער עצי אורן שמתו מהנשורת ששינתה את צבעם, במרכז המדע המפקח על הכור, ולעתים גם עצירה בכפר אופצ'יצ'י (Opachichi), שאליו חזרו תושבים בודדים מהמפונים. וכמובן – בדיקות קרינה כלולות במחיר, ואם נשאר לכם תיאבון אפילו ארוחת צהריים.
