שנגחאי / קוסמופוליטן

שנגחאי היא אחותה הבינלאומית של בייג'ין. האימפריות שבחשו בה שנים ארוכות והממשל הסיני שמעודד הגעת אנשי עסקים ובנייה לגובה יצרו קוקטייל מיוחד של עיר סינית בטעם מערבי

קו הרקיע של פודונג, הצד המזרחי של הנהר. מגדל הטלוויזיה בולט מלפנים. | צילום: משה שי

כתבה: יעל שורץ

אחרי כארבעים שנה סגרה שנגחאי פרק חיים במתכונת קומוניסטית, ופקחה עיניה לעבר עתיד מערבי. בתוך זמן קצר להפליא הפכה למרכז כלכלי עולמי למסחר, לתעשייה ולפיננסים. צעירים מגיעים אליה כדי לנסות את מזלם ולהתעשר, ואנשי עסקים נוהרים אליה כדי לעשות כסף, הרבה כסף. היא מתפתחת בקצב מסחרר, וכשהולכים בה ניבטים מכל עבר גורדי השחקים, תנועת האוניות בנמל, הריחות והטעמים של מסעדות העיר, המון אדם ברחוב, צפיפות בעיר העתיקה. דופק מואץ של חיי כרך.

קצת היסטוריה והתמצאות
שנגחאי (Shanghai) של ימינו שוכנת משתי גדותיו של נהר חואנג פו דזיאנג (Huang Pu Jiang) הנשפך לנהר הגדול בסין, צ'אנג דזיאנג (Chang Jiang, נקרא גם יאנגצה), מיקום אידיאלי לפיתוחה כעיר נמל. אבל לא תמיד שכנה העיר על שתי הגדות. במאה ה-19 היתה שנגחאי עיר אריגה ודיג על הגדה המערבית, עיר מוקפת חומה להגנה מפני פיראטים יפנים. כדי להבין איך מיישוב מנומנם כזה הפכה שנגחאי לכרך אדיר ותוסס כל כך צריך לדעת משהו על ההיסטוריה של סין.
בעקבות ההחדרה המַסיבית של הסם הממכר אופיום על ידי חברות בריטיות לתחומיה של סין, פרצה ב-1840 מלחמת האופיום בין סין לבריטניה. ידם של הבריטים היתה על העליונה, ועם סיום המלחמה הם השכילו לכפות על הקיסרות הסינית הסכם שנתן לבריטים הטבות כלכליות, פתח בפניהם ערי סחר בחוף וזיכה אותם באזורים אקס-טריטוריאליים שבהם יכלו לפעול באורח קולוניאלי חופשי. מהלך היסטורי זה העניק לשנגחאי מעמד של עיר קוסמופוליטית עתירת פעילות כלכלית. בצד היתרונות והדימוי הזוהר היא היתה גם למרכז של זנות, סמים והימורים. כה חמור היה המצב עד שהשפה האנגלית אימצה את הפועל "שנגחאי" כמציין כמעט כל פעולה נפשעת של רמאות, סחיטה או זו הנגרמת משימוש בסמים. פני הדברים שונו במלחמת העולם השנייה, עת כבשו היפנים את העיר, וביתר שאת משעה שהקומוניסטים השתלטו על העיר ב-1949.
כחלק מהתפתחותה של העיר בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים, נבנו בה בניינים מהגבוהים באסיה. מבנים מרשימים בסגנון ניאו-קלאסי שוכנים לאורך טיילת בונד (Bund, נקראת בסינית וואי טאן, Wai tan), וכיום רובם משמשים בנקים.
לטיילת בונד נושק רחוב הקניות הגדול של שנגחאי, רחוב נאן דזינג דונג לו (Nan jing Dong Lu). בין רחוב זה לרחוב יאן אן דונג לו (Yan an Dong Lu) נמצאת כיכר העם (רן מין גואנג צ'אנג, Ren min Guang chang), וסביבה מרוכזים מבני התרבות והשלטון.
בגדה המזרחית של הנהר בנו הסינים בהליך חסר תקדים במהירותו וביעילותו את האזור החדש – פודונג (Pu dong). עד 1990 היה פודונג אזור חקלאי. ביקור של ראש ממשלת סין לי פנג וראשי המפלגה הקומוניסטית שינה את ייעוד הקרקע. קובעי המדיניות החליטו להכפיל את שטח העיר ולפתוח את אזור פודונג למסחר בינלאומי, ובסין כמו בסין – מבצעים ומהר. אופי המשטר אִפשר לפנות את תושבי האזור במהירות, לפצות ולסייע במגורים בלי פשרות או ויכוחים.
בדרום-מערב העיר נמצא הרובע שהיה בעבר אזור אקס-טריטוריאלי צרפתי, ובו בתי מידות בסגנון קולוניאליסטי. מומלץ לצאת אליו בערב וליהנות מבתי הקפה והפאבים הטובים.

העיר העתיקה: גן יו יואן והבזאר
בתוך כל הבנייה המערבית שמציפה את שנגחאי, נותר אזור הבזאר שסביב גן יו יואן (Yu yuan) באווירת צ'יינה טאון: המבנים בסגנון סיני עם הגגות המאונקלים בקצותיהם, הפנסים האדומים, הצפיפות והדוחק והמון חנויות ודוכנים מלאים בסחורות סיניות נותנים את התחושה שאנחנו באמת בסין. המטרה היא להגיע אל לבו של האזור, בריכה גדולה שמעליה עובר גשר זיגזג. מעבר לגשר משתרע גן יו יואן המטופח שבנה במאה ה-16 פקיד ממשל בשם פאן עבור הוריו במשך עשרים שנה כמעט, אלא שהם מתו לפני שנסתיימה העבודה. לנו נותר ליהנות מיפי המקום: ממבני העץ, מהרהיטים שמשובצות בהם תמונות שיש, מקיר שבקצהו העליון תבליט דרקון, מפתחים ומשבכות בכל מיני צורות, ממסלעות, מצמחייה ומהשתקפות של כל היופי הזה בבריכות שדגי זהב שוחים בהן.
כתובת: 218 Anren Jie
טלפון: 86-21-63260830

משלוות הגן יוצאים להסתער על הדוכנים שבבזאר ועל מבחר אדיר של מזכרות סיניות: תליונים, מוביילים, אביזרי פנג שוואי, תכשיטים, בגדים לילדים שיכולים להיות יופי של תחפושת לפורים, מסכות, בגדי נשים, מחזיקי מפתחות, כלי אוכל, תמונות מגילה, יצירות קליגרפיה, בדים, מניפות, תה ועוד. חובה לעמוד על המקח.
סמוך לגן נמצא המקדש הדאואיסטי של אלי העיר צ'נג חואנג מיאו (Cheng huang Miao). נכון לעכשיו הוא בשיפוצים הודות לתרומות המרובות של המבקרים, אבל לכשייפתח כדאי לבקר בו. במסעדות ההומות שמסביב תוכלו למצוא דמפלינגס (כיסונים) מסוגים שונים, ולמתגעגעים – קפה סטארבקס.

פודונג ורחוב נאן דזינג
פודונג שבגדה המזרחית הוא האזור המתפתח של שנגחאי הזוכה לתנופת בנייה אדירה. בכל פינה רואים כאן מנופים. הגבוה במבנים הוא מגדל הטלוויזיה "פנינת המזרח" (דונג פאנג מינג דג'ו דְיֶין שְה טה, Dong fang Ming zhu Dianshi Ta), המתנשא לגובה של 468 מטר. ביקור בו מאפשר תצפית מדהימה של 360 מעלות על העיר מגובה של 90 מטר, 263 מטר או 350 מטר. מומלץ לעלות לגובה של 263 מטר. מאחר שמגדל הטלוויזיה נמצא ממזרח לנהר, כדאי לבקר בו בשעות הבוקר, כשהשמש מאירה את מערב העיר. אם יש אובך, דחו את הביקור ללילה, שעה שכל העיר מוארת והתצפית מדהימה.
כתובת: 1 Shiji Dadao

תצפית מזווית אחרת היא ממרומי הקומה ה-88 של מגדל דזין מאו דה שה (Jin mao Da sha) שבו שוכנים משרדים ומלון. המגדל נראה כפגודה מודרנית ומתנשא לגובה של 420 מטר.
כתובת: 88 Shiji Dadao

באזור זה, שהוא מרכז הכספים והסחר, נמצא גם מבנה הכנסים הבינלאומי של שנגחאי המעוטר בגלובוסים משני צדדיו.
את נהר חואנג פו דזיאנג חוצים לצד המערבי דרך מנהרה תת-קרקעית באוטובוסים, במוניות או בדרך משעשעת יותר – בקרוניות עם אפקטים של תאורה ומוזיקה במנהרת התיירים (כניסה בצד המזרחי של הנהר, מדרום למגדל הטלוויזיה, יציאה בצד המערבי בטיילת בונד). יוצאים מהקרוניות, ולפי השילוט מגיעים לטיילת המפורסמת של שנגחאי. אחרי תצפית על תנועת האוניות בנהר, על המבנים המרשימים ועל המקומיים, חוזרים למנהרה התת-קרקעית ויוצאים לרחוב נאן דזינג, רחוב הקניות של שנגחאי. הולכים בו מערבה עד למדרחוב הססגוני שבו מבחר חנויות כלבו המציעות בגדים, נעליים, ספרים, אוכל, מזכרות סיניות, כלי בית ומטבח, מוצרי חשמל ועוד.
אמנם כיף להסתובב ברחובות העיר, אבל כשתגיעו לכיכר העם אל תוותרו על כניסה למוזיאון שנגחאי (שנחאי בו וו גואן, Shanghai Bo wu guan, מחיר הכניסה 20 יואן). בעיני זהו המרשים במוזיאונים של סין: הוא עשיר ומגוון ויש בו מוצגים בתחומים רבים, כגון קרמיקה, אנתרופולוגיה, קליגרפיה, פיסול, רהיטים וחותמות. התחילו בקומה העליונה בתלבושות הצבעוניות של הקבוצות האתניות למיניהן, ואל תדלגו על כלי הברונזה שבקומה הראשונה. לסיום בקרו בחנות המוזיאון שבה ספרים על סין וספרי אמנות, חולצות איכותיות, פסלים, ציורים ומגנטים למקררים. זו חנות שכדאי לבקר בה גם אם לא קונים כלום.
כתובת: 201 Renmin Dadao
טלפון: 86-21-6372-3500

המוזיאון שוכן בכיכר העם שבמרכזה מזרקה. מצִדה השני ניצבים בניין עיריית שנגחאי, התיאטרון הגדול של שנגחאי ומרכז התערוכות לתכנון עירוני. במרכז התערוכות מוצגים צילומים ומידע על שנגחאי של פעם ועל התכנון העתידי של העיר, וכן דגם של שנגחאי הכולל מבנים עתידיים שטרם הוקמו.
כתובת: 100 Renmin Dadao
טלפון: 86-21-6318-4477