קניון סמריה

קניון סמריה, אחד היפים בכרתים, מתאפיין בצמחייה ובבעלי חיים, חלקם נדירים

שדות של שיבולת שועל בלב ההרים הלבנים, סמוך לקניון סמריה | צילום: רן לוי-יממורי

כתב: רן לוי-יממורי

מאז שחר ההיסטוריה כרתו היוונים עצים, וחבלי ארץ שלמים "גולחו" מיערותיהם. אזורים אלה הפכו לשדות, וכשאלה חדלו להיות פוריים, הם היו לשטחי מרעה נרחבים. בכך לא שונה גורלה של כרתים מזה של חלקי יוון האחרים.
היום מוגנים מכריתה שטחים רבים בכרתים, לאחר שהוכרזו כשמורות טבע וכגנים לאומיים. אולם גידול הצאן מהווה עדיין מרכיב חשוב בכלכלה המקומית, ואת לחץ הרעייה אפשר לראות בכל רחבי האי.
במיתולוגיה היוונית תפסו העצים מקום חשוב. כך, למשל, שכן האורקל של זאוס ביערות האלון, וכוהני הדת היוונים נהגו לפרש את רשרוש עלי האלון ולהסיק ממנו מהו רצונו של האל. מניחים, כי היערות שימשו את היוונים הקדמונים גם כמקומות פולחן. כוחות ההתחדשות הבלתי נדלים של הטבע הביאו אותם למחשבה שהטבע הוא תוצר של התערבות האלים, וכי על עצים מסוימים מגינות ההמדריאדס (Hamadryads) – הלא הן נימפות היער.
בחלק הדרום-מערבי של האי כרתים, עמוק בלב ההרים הלבנים (לֶפְקָה אוֹרִי – Lefka Oroi ביוונית), נמצא הקניון הצר והעמוק של סמריה, שנחשב לארוך ולמרשים ביותר באירופה. הפרש הגבהים הגדול שבין ההרים, המתנשאים לגובה של כ-2,450 מטר, לבין שפת הים, והקרבה הגיאוגרפית ביניהם (כ-16 קילומטר בלבד) – כל אלה הגבירו את התחתרות הנחלים, המנקזים את מי הפשרת השלגים, והזורמים מטה, לעבר הים.
הקניון הוא ללא ספק אחד המקומות המרשימים בכרתים, הוא אולי אחד מהמקומות היחידים באי, שבהם אפשר עדיין למצוא עצים עתיקים, כמו הברושים הגדלים בו ומתים בשיבה טובה.
מרבית המבקרים בקניון מתחילים את דרכם בקסילוסקאלה (Xiloskala). הדרך לשם חולפת במישור הרחב הנקרא אומלוס (Omalos), אשר בו צמחייה עשירה ומעניינת.
בראשית הקיץ נצבע המישור בצהוב ומתמלא בריחה המתקתק של פריחת רתמה
(Genist acanthoclada). פה ושם אפשר למצוא גם ריכוזים של עיריוני (Asphodeline liburnica) וליהנות מפריחתו הוורודה והצפופה של האברש (Erica manipuliflora), אשר הדבש המופק מצוף פרחיו נחשב למשובח ביותר.

האיש שהיה לברוש
מיד עם הירידה בשביל התלול לקניון, בולט ההבדל בין מצב הצמחים במישור לבין הצמחייה העשירה של הקניון. בקניון הצומח מפותח יותר, ולא ניכרות בו שיני העיזים או עקבות ידו הכורתת של האדם.
הבולטים בעצים המרשימים הנמצאים כאן הם ברושים בנינ מאות שנים, ויופיים עוצר נשימה. הברוש המצוי (Cupressus sempervirens) נראה כאן בבית גידולו הטבעי, השונה כל כך מהמקומות שבהם גדל עץ זה בארץ: בתי קברות, גינות ולאורך דרכים.
על פי המיתולוגיה היוונית, מקורו של הברוש הוא בקיפריסוס (Kyparissus), בן טֶלֶפוּס ואהובו של אפולו. קיפריסוס הרג בשגגה את האייל האהוב עליו ביותר, ולאחר מכן נתקף בעצב כה עמוק עד כי הפך לברוש.
עדויות לשימוש הרב שנעשה בתקופות קדומות בעץ זה אפשר למצוא בשרידים ארכיאולוגיים רבים, הפזורים ביוון בכלל ובכרתים בפרט. גזעי ברושים יוצאו מכרתים לחלקי יוון האחרים ואף למצריים. הברושים נודעו בחוסנם ובעמידותם, ונחשבו לחומר גלם מעולה. בקורותיהם השתמשו לתמיכה ולחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, וכן לבניית ארמונות.
שימוש מיוחד נעשה בברושים להכנת דלתות מקדשים, כמו במקדש ארטמיס באפסוס. אולם החשוב שבשימושים הוא ללא ספק בבניית ספינות, אשר בעזרתן סחרו היוונים עם ארצות שמעבר לים. בסמריה פעלה מנסרה, שהונעה בכוח המים והיתה בשימוש אף בתקופה העות'מאנית.
בכרתים, כמו ביוון כולה, נוהגים גם כיום לטעת עצי ברוש כאשר נולדות בנות. זאת כדי שכאשר יבוא יומן להינשא, יהיה העץ מרשים בגודלו. לבד מהברושים, פזורים במורדות התלולים שבחלקו התחתון של הקניון עצי אורן קפריסאי (Pinus brutia). גובהם של אורנים אלה עשוי להגיע לשלושים מטר. בשרף שמפיקים מגזע האורן הקפריסאי משתמשים להשבחת יין לבן ויבש, הנקרא רטסינה (Retsina), ובגזעים עצמם משתמשים לבנייה ולהסקה.

אדמוניות לבנות ועצי דולב
המבקרים בשמורה בחודשים מאי ויוני ייהנו משפע הפריחה האביבית המאוחרת. על הסלעים גדלים צמחי אבנוס כרתי (Ebenus cretica), הבולט בפרחיו הורודים ובתפרחות היבשות הנותרות ומקשטות אותו זמן רב אחרי האביב. צמח זה הינו אנדמי לאי (אינו גדל מחוץ לכרתים).
בקרבת האפיק של הסמריה ובצל העצים נמצאים ריכוזי אדמוניות (aeonia clusil), הבולטות בפרחיהן הלבנים (להבדיל מהאדמוניות הישראליות, האדומות).
בקרבת המים גדלים עצי דולב (Platanus orientalis) גדולים, המושכים את העין בעליהם הירוקים והרעננים בראשית האביב. בקיץ נעים לנוח בצילם, ועם בוא הסתיו הם נצבעים בצבעי שלכת עזים.
במיתולוגיה היוונית הוקדשה תשומת לב מיוחדת לדולב. אולי בשל תנאי אקלים מיוחדים, לא כל עצי הדולב בכרתים משירים את עליהם, ובעבר התייחסו אל ירוקי-העד שבהם כאל אתרים מקודשים. באתרים ארכיאולוגיים באי נמצאו תיאורים אמנותיים של טקסי פולחן ,שנערכו מתחת לגזעים של עצי דולב גדולים.
מראה הגזע המיוחד ואופי העלים השסועים והגדולים אינם מותירים מקום לספק בדבר זיהויו של הדולב, כעץ שבסמוך לו נערך הפולחן הקשור בחטיפת אירופה בידי בנו של זאוס (שהופיע בדמות פר). בנם של אירופה וזאוס הוא המלך הכרתי הגדול מינוס, אשר לאחר מותו היה לאחד משופטי הרוחות בהאדס – השאול.

גדיים ודורסים
למשכימי קום או ליורדים אחר הצהריים אל קניון סמריה יש סיכוי טוב להיתקל בקְרי-קְרי, או אגרימי, כפי שהוא מכונה בפי בני כרתים. זוהי עז הבר (Capra aegagrus cretica), אֵם עז הבית וקרובתו של היעל הישראלי.
עז הבר חיה בין המצוקים ובמדרונות התלולים שבקניון סמריה. גובה הזכר כמטר אחד, והוא מאופיין בקרניים חרמשיות, הדומות לקרני יעל. צבעם של הצעירים אפור-חום, ההופך בהדרגה, עם ההתבגרות, לחום בהיר. בזמן הייחום בולט פס כהה על הגו ופס על הצוואר.
נקבות עז הבר קטנות מהזכרים וצבען אפור. בראשית האביב הן ממליטות גדי אחד עד שלושה גדיים, ובקיץ אפשר לשמוע את פעיות הגדיים, המתערבבות בשאון המים וברחש הרוח בצמרות. המגע הקרוב שבין עיזי הבר לעדרי הכפריים הוליד הכלאות, ואפשר להבחין בבני הכלאיים ולזהותם על פי צורת קרני הזכרים, המתעקלות כלפי חוץ. בעבר היו עדרים של עיזי הבר פזורים ברחבי כרתים, אך היום אפשר לראותם בעיקר בסמריה. לפני מספר שנים העבירו פרטים אחדים לשלושה איים מצפון לכרתים, כדי ליצור שם מרכזי רבייה.
כשיוצאים לסמריה כדאי להצטייד במשקפת ובמגדיר ציפורים ולהרים מדי פעם את העיניים, לסרוק את השמים ואת המצוקים, ולהבחין בנשרים, בעיטי סלעים ובעופות דורסים אחרים.
דורס נדיר המזדמן מדי פעם לקניון הוא הפרס (Gypaetus barbatus). זוגות אחדים ממין נדיר זה עדיין מקננים פה ושם בהרים הלבנים (בעיקר בקניון קלאדו, Kladou, הסמוך לסמריה), ולעיתים אפשר אף לשמוע את קריאותיהם המהדהדות בין המצוקים. הם ניכרים בזנבם הארוך (יחסית לזה של הנשר), שלו צורת מעוין.
דורס מעניין ונדיר אחר הנראה באזור הוא בז החופים (Falco eleonorae). זהו בז בעל מבנה גוף ארוך וצר. לבוגר צבע אפור כהה, והוא מזכיר את הבז השחור. בזים אלה ניזונים מציפורי שיר נודדות, העוברות באזור באלפיהן.