 |
| חלמונית גדולה– בצפון הגולן אפשר למצוא אותה מתחילת אוקטובר ועד סוף נובמבר באזורים פתוחים ברכס בשנית | צילום: אורי פרגמן-ספיר |
כתבה: מימי רון גלבע
בצפון רמת הגולן ובהר חרמון יש ניחוח של חוץ לארץ, וגם הצמחייה הגדלה באזור מזכירה מקומות אחרים בעולם. אפילו בחורף, כשרוב הצמחים אוגרים כוחות לפריחת האביב, כאן כבר מוציאים את פרחיהם כמה חלוצים. מקצתם מבשרים על הגשם הקרב, אחרים צצים אחרי הממטרים הראשונים של נובמבר, ויש כמה אמיצים במיוחד שאפילו השלג של ינואר לא יכול להם. למרות מיעוט הפריחה בעונה זו, כדאי להגיע אל האזור ולגלות את הצמחים המיוחדים המעזים לפרוח בזמנים קשים.
כבר נושרים העלים
בתחילת החורף משירים הצמחים את עליהם כדי להתגונן מפגיעת הכפור, ובתהליך זה עוטים העלים צבעים מרהיבים. בארצות הצפון אפשר לראות יערות שלמים שהופכים אדומים וצהובים, ובצפון הגולן יש גרסה עדינה אך מרשימה של המופע הזה. עלו לאזור הרכבל העליון בחרמון בחודשים נובמבר-דצמבר, ותוכלו לחזות בשלהבות אדומות שמציגים שיחי אוג הבורסקאים המציצים מבין הסלעים. בחלקים הנמוכים של החרמון, אזור נחל ערער והר כחל, ובצפון רמת הגולן, למשל במדרונות הר חוזק (תל חזקה), אפשר לחזות בשלל צבעי שלכת שמציגים הלִבְנֶה הרפואי, האגס הסורי והתאנה בצהוב, האלה בכתום, שזיף הדוב, הפטל והגפן באדום.
לפני הסערה: מבשרי הגשם
רוב הצמחים המקדימים לפרוח הם צמחי בצל ופקעת. הם אגרו בחלקים התת קרקעיים שלהם כמויות מזון שמאפשרות להם לפרוח אפילו לפני היורה, ולכן מכונים מבשרי הגשם. כאלה הם החצב, החבצלת והחלמונית, שבנובמבר עוד אפשר למצוא את אחרוני הפורחים מביניהם.
החרמון מפתיע בכל עונות השנה. לפני בוא השלגים נוכל לעלות מהרכבל התחתון לעליון, ומלבד צבעי השלכת נפגוש את כרכום החרמון ואת סתוונית החרמון שפרחיהם יוצאים ישר מן האדמה, בלי גבעול, וכמו יתר מבשרי הגשם – גם בלי עלים. הכרכום והסתוונית נבדלים זה מזה במספר האבקנים – לכרכום יש שלושה ולסתוונית שישה – וכן בצבע פרחיהם: הסתוונית פורחת בוורוד בהיר אחיד, ואילו פרחי הכרכום ורודים-סגולים ועל פניהם יש שרטוטים סגולים. בחורש שבמורדות החרמון, למשל בנחלים ערער וגובתה, פורחת מאוקטובר עד דצמבר סתוונית בכירה שדומה בצבעה לסתוונית החרמון, אך הפרח שלה גדול יותר.
ביער רכס בשנית שלרגלי הר חוזק שולטים האלון המצוי ואלון התולע, ואליהם מתלווים עצים כמו אלה אטלנטית, אגס סורי, שזיף הדוב, אלון התבור ועוזרר קוצני. בנובמבר ייתכן שיימַצאו עדיין הפירות הראויים למאכל של העוזרר הקוצני, האגס הסורי ושזיף הדוב (אבות הבר של האגס והשזיף התרבותיים). בנוסף לחיפוש הפירות ולהתפעלות מצבעי השלכת, כדאי להשגיח במתרחש סמוך לאדמה; ייתכן שנראה פרחים אחרונים של סתוונית התשבץ הגדולה הפורחת בוורוד עז עם עורקים סגולים, ופרחים צהובים של חלמונית גדולה. שתיהן פורחות מתחילת אוקטובר.
אחרי הגשם הראשון
אחרי הגשמים החזקים הראשונים, בדרך כלל בסוף נובמבר-ראשית דצמבר, נוכל לפגוש באזור עוד מיני כרכומים: כרכום השְבָכָה דומה מאוד לכרכום החרמון. פרחיו בצבע ורוד-סגול, כמעט תכול, עם עורקים סגולים. שימו לב לצלקות עמוד העלי המפוצלות לאונות דקות בכתום-אדום. לכרכום גַיַירְדוֹ, לעומת זאת, יש פרחים לבנים עם מעט עורקים סגלגלים בגב עלי הכותרת.
יער אודם הוא יער קסום ורב הפתעות. בתקופה זו מופיעים בו במרבדים גדולים שני מינים נוספים של כרכומים: כרכום צהבהב בעל הכותרת הלבנה שלוֹעה צהוב, וכרכום נאה שצבע פרחיו כשל כרכום השבכה, אך לעמוד העלי שלו יש רק שלוש צלקות עבות.
עוד מקדימי פריחה הם הנרקיס המצוי, שעשוי לפרוח ימים אחדים אחרי ירידת הגשמים החזקים; שינן עבה שורש, צמח צנוע ממשפחת המורכבים הפורח בצהוב; בן חצב סתווני העדין; נץ חלב איזמלני בעל הפרחים הלבנים השרועים בין העלים ממש על האדמה, כי למה להתאמץ ולהרים גבעול כשכל הצמחייה שמסביב נבטה זה עתה, וגם בגובה הקרקע יראו המאביקים שיש צמח שממתין להם?
בחודשי החורף הקרים
בינואר, בתוך הקור הגדול, ולעתים אפילו מתוך מעטה השלג, מופיעים הפרחים התכולים של אירוס הלבנון. הפרח היפה נישא על גבעול של 25-15 סנטימטר, עלי הכותרת החיצוניים שלו מקושטים בפס צהוב במרכז, ומסביבו נקודות ועורקים סגולים. נוכל לחפש פרח נדיר זה ביער אודם וברכס בשנית.
בינואר ובפברואר ייתכן שנפגוש ביערות (אודם, רכס בשנית ואחרים) את הדבורנית השחומה, הראשונה לפרוח מבין הדבורניות, ואת הרקפת היוונית שפורחת מרבדים-מרבדים מסביב לגזעי האלונים ביער אודם. עד שהתגלתה הרקפת היוונית באזור זה, היינו עולים לרגל להר מירון לחפש את הפרטים המעטים שפרחו שם. פרחיה ורודים ועדינים, ועליה עגולים וקטנים. זוהי אחותה הקטנה והנדירה של הרקפת המצויה אשר גם היא מקדימה לפרוח.
מימי רון גלבע – מרכזת הגן הבוטני לצמחי ישראל בהר הצופים, עובדת ביחידת הסקרים של החברה להגנת הטבע ופעילה במרכז רת"ם לצמחי ישראל.
