שבע שעות נסיעה מהירה ונוחה על האוטוסטרדה מפרידות בין סן פרנסיסקו ללוס אנג'לס, אך בין שתי הערים מפרידה דרך נוספת, המדברת בזכותה של האיטיות. כביש מספר 1, או בשמו המלא "Pacific Coast Highway", הינו אחד הכבישים המפורסמים ביותר בארצות הברית כולה. כאן לא תמצאו נתיבי אספלט מרווחים החותכים את דרכם בנוף עירוני ורצופים שלטי פרסומות רחבים. כביש מספר 1 כולל נתיב אחד לכל כיוון, המתפתל בינות צוקים מפוארים, חופי האוקיינוס השקט, מושבות כלבי ים, מגדלורים, מפרצונים קטנים ועיירות שלוות.
כביש מספר 1 מתחיל מלגט (Legget), ונוסע בכיוון דרום-מזרח כ-360 קילומטר עד לסן פרנסיסקו. הוא מסתיים כארבעים קילומטר מדרום-מזרח ללוס אנג'לס, בסמוך לחוף קפיסטרנו (Capistrano). אך החלק הפופולרי ביותר למטיילים הוא הקטע שבין שתי הערים הגדולות בקליפורניה, סן פרנסיסקו ולוס אנג'לס, שעל מסלולו נספר כאן. ניתן לגמוע את המרחק ביום נסיעה אחד עמוס לעייפה, אך עדיף לחלק אותו ליומיים-שלושה כדי ליהנות מהאתרים ותצפיות הנוף שלאורך הדרך. מומלץ לנסוע בכביש מספר 1 מסן פרנסיסקו ללוס אנג'לס מאשר בכיוון הנסיעה ההפוך, כדי שתוכלו לנסוע בנתיב הקרוב יותר לחופים וליהנות מנופיהם ללא הפרעה.
רק הרחקנו כארבעים קילומטר מסן פרנסיסקו וכבר מזומנת לנו עצירה ראשונה למתוח בה את הרגליים. כאן, באזור בעל השם המבטיח "מפרץ חצי הירח" (Half Moon Bay) ניצב המגדלור ההיסטורי פוינט מונטרה (Point Montara), שנבנה במקום ב-1875 כדי להזהיר את הספינות המתקרבות מהמפרץ הסלעי המסוכן. המבנה ההיסטורי שופץ וכיום פועלת במקום אכסניה לתרמילאים. באזור יש חופים נוחים לשחייה, גלישת גלים וגלישת רוח, ובין נובמבר לאפריל אולי תצליחו לאתר מהמגדלור לווייתנים אפורים במי האוקיינוס. לא רחוק מפוינט מונטרה שוכנת השמורה הימית פיצג'רלד (Fitzgerald Marine Reserve). השמורה מציעה הצצה ב-"Tidepools", בריכות ושלוליות מים קטנות שנוצרות בזמן השפל, כשמי הים מתרחקים ומותירים בשונית ובאבנים מקווי מים מיניאטוריים, בהם ניתן לראות יצורי ים שונים כמו סרטנים וכוכבי ים. שימו לב: יש לבדוק מראש את שעות השפל, כי בזמן הגאות החוף כולו מכוסה מים ואין טעם לפקוד את השמורה. במרחק ארבעים קילומטר נוספים מפוינט מונטרה שוכן עוד מגדלור היסטורי, צוק היונה (Pigeon Point), מ-1872, שכיום סגור זמנית למבקרים. גם כאן ניתן לתור אחר לווייתנים אפורים ואחרי כלבי ים, להציץ בבריכות הקטנות שהותיר אחריו השפל או לטייל ביער הסמוך. דרומה מצוק היונה נמצאת השמורה הפופולרית אניו נואבו (Ano Nuevo State Reserve), מקום מצוין לחזות בו בפילי ים, כלבי ים וחיות מים נוספות. מושבת פילי הים נגישה באמצעות מסלול הליכה בן כחמישה קילומטרים. בתקופת הרבייה, בין דצמבר למרץ, הביקור במקום נעשה באמצעות סיורים מודרכים בלבד, אותם מומלץ להזמין מראש.
העיר סנטה קרוז (Santa Cruz) נמצאת במרחק של כ-110 קילומטר מסן פרנסיסקו, ממש על קצהו הצפוני של מפרץ מונטריי. זוהי עיירת חוף חביבה, האהובה על גולשי גלים וחובבי סקייטבורד. בטיילת (Santa Cruz Beach Boardwalk) פועל אחד מפארקי השעשועים הוותיקים בארצות הברית, ובו רכבת הרים, מיני גולף, משחקי לייזר, באולינג, קרוסלות ואווירת לונה פארק צוהלת. המתקן המפורסם ביותר הוא ה-Giant Dipper, רכבת הרים מעץ הפועלת מאז 1924. כעיירת גלישה מהוללת, סנטה קרוז הינה גם ביתו של מוזיאון הגלישה הוותיק בעולם. אטרקציה ביזארית יותר היא "נקודת המסתורין" (Mystery Spot), אתר שבו נטען כי קיימת סטייה מכוח המשיכה הגורמת לתופעות מוזרות. המקום התגלה ב-1939, כשרוכש הקרקע ג'ורג' פרת'ר סייר בחלקתו החדשה וגילה שהמצפן מסרב להתייצב על הצפון בנקודה זו. בבקתתו הישנה אפשר להתרשם מהתופעות המשונות שטרם הוכרע האם הינן אמת, אשליה או תרמית – כמו כדורים המתגלגלים במעלה קרש, הבקתה הבנויה באלכסון ועוד.
ברוכים הבאים לחצי האי מונטריי (Monterey), כ-160 קילומטר מסן פרנסיסקו. נופים, חופים, מגדלורים, בעלי חיים, בתי נופש ועיירות תיירות מצוחצחות הופכים את חצי האי לאחת האטרקציות הפופולריות ביותר לאורך כביש מספר 1. כביש נופי מיוחד עובר לאורך חצי האי ומכונה "כביש 17 המייל" (17 Mile Drive). לאורכו נופים נהדרים של חופים סלעיים דרמטיים, מושבות ציפורים וכלבי ים ואפילו מגרש גולף שאיילים מהלכים במדשאותיו. עם זאת, הנסיעה בו כרוכה בתשלום אגרה ומי שאינו מעוניין בתשלום הנוסף יכול להמשיך בכבישים חלופיים.
העיר מונטריי נמצאת במזרח חצי האי, ובעבר היה בה ריכוז של מפעלים לשימורי דגים באזור המכונה Cannery Row. המקום התפרסם בספרו בעל אותו שם של חתן פרס נובל לספרות ג'ון סטיינבק שחי במקום. סטיינבק אף התפרנס בשעתו בעבודה כאחד המודדים שעבדו על סלילתו של כביש מספר 1. פסלו מתנוסס בלב השכונה אותה הנציח. כיום זוהי עיירת נופש נאה, ואילו אזור המפעלים הפך לערב רב של חנויות לתיירים, בוטיקים אופנתיים, גלריות ובתי קפה שוקקים. מסלול הליכה היסטורי (Path of History) מסומן יוביל אתכם בינות לבנייניה העתיקים של מונטריי דרך יותר משלושים אתרים מההיסטוריה של העיר. אפשר גם לשוטט ללא מטרה ברחובות היפים, ולעצור ברציף הדייגים (Fisherman`s Wharf) שוקק החיים, בו פועלות מסעדות דגים ופירות ים. אל תפספסו את האטרקציה המרכזית של העיר, הממוקמת במפעל שימורים לשעבר ב-Cannery Row – האקווריום של מונטריי (Monterey Bay Aquarium). זהו אחד האקווריומים הגדולים והמרתקים בצפון אמריקה, הכולל פרט לאלפי דגים גם כרישים, פינגווינים, לוטרות, אצות ענקיות, מדוזות, תמנונים ועוד שוכני ימים. יש גם בריכות ליטוף, לילדים שחשקה נפשם ללטף כוכב ים או טריגון חלקלק.
בקצה הצפוני של חצי האי נמצא המגדלור ההיסטורי פוינט פיינוס (Point Pinos), שהינו המגדלור הוותיק ביותר הפועל ברציפות בחופה המערבי של ארצות הברית, החל מ-1855. המגדלור כיום הינו חלק מהעיירה החביבה פסיפיק גרוב (Pacific Grove). יש בה חופים נחמדים, מוזיאון טבע ובתים ויקטוריאניים, אך גולת הכותרת היא פרפרי הדנאית המלכותית (Danaus plexippus). יותר מ-25 אלף פרפרים מגיעים לאזור מדי שנה באוקטובר ומבלים בחצי האי את החורף. צבעיהם הכתומים-חומים העזים צובעים את עצי פסיפיק גרוב בחודשים אלו. בדרום חצי האי מונטריי נמצאת העיירה היוקרתית כרמל (Carmel), ביתם של כ-4000 מפורסמים ועשירים. קלינט איסטווד אפילו שימש כראש עיריית כרמל באמצע שנות השמונים. כשישה קילומטרים מדרום לכרמל נמצאת שמורת צוק הזאבים (Point Lobos; פוינט לובוס) המומלצת, ובה יונקים ימיים, חופים, יער ומסלולי הליכה.
מדרום לחצי האי מונטריי ועד לסן סמיון (San Simeon) עובר כביש מספר 1 מרחק של 150 קילומטר בנופיו מלאי ההשראה של ביג סר (Big Sur). כה רבי השראה הם נופיו, עד שמשכו אליו כמות מרשימה של סופרים ומשוררים שחיפשו בו מוזה – ביניהם הנרי מילר, רובינסון ג'פרס ורוברט לואיס סטיבנסון. כאן נמצאים הנופים הדרמטיים ביותר לאורך הכביש: צוקים אדירים, מי מלח הניתזים על סלעי החוף ורכסים תלולים המתנשאים מעל הים. באזור ביג סר יש שפע מסלולי הליכה ופעילויות בטבע. אפשר להציץ במגדלור פוינט סר (Point Sur) שנבנה ב-1889 וממוקם על סלע וולקני ענק הבולט לתוך הים. באזור יש כמה שמורות טבע, ואחת הפופולריות שבהן היא שמורת ג'וליה פייפר (Julia Pfeiffer Burns State Park, לא לבלבל עם השמורה הסמוכה Pfeiffer Big Sur State Park). גולת הכותרת של נופי השמורה הוא מפל הצונח מגובה 24 מטר אל האוקיינוס. מסעדת נפנתי (Nepenthe) שבביג סר היא מוסד של ממש. מיקומה בנקודת תצפית יפהפייה הפך אותה לאבן שואבת למטיילים, סופרים ואמנים מאז נפתחה ב-1949. ריצ'רד ברטון ואליזבת טיילור צילמו כאן סצנה לסרטם "The Sandpiper", ואילו אורסון וולס וריטה הייוורת' קנו את הבקתה הסמוכה כדי להשקיף על הנוף.
בקצהו הדרומי של אזור ביג סר, בסמוך לסן סמיון, שוכנת עוד אטרקציה מפורסמת, הפעם מעשי ידי אדם: טירת הרסט (Hearst Castle). זה היה ביתו המפואר להחריד של וויליאם רנדולף הרסט (1951-1863), איל עיתונות ומוציא לאור שהשפיע רבות על אופי תקשורת ההמונים במאה שחלפה. אולם יותר מכל התפרסם הרסט בשל היותו ההשראה לסרטו הראשון והמפורסם ביותר של אורסון וולס, "האזרח קיין" (1941). הרסט היה פחות מאושר מהמחווה, וניסה למנוע את הקרנתו של הסרט, שלימים הפך לאחד הסרטים המוערכים והנחשבים ביותר בכל הזמנים. בניית הטירה הגרנדיוזית החלה ב-1919 על ידי האדריכלית ג'וליה מורגן ועלתה מיליוני דולרים. הארמון כולל שלל יצירות אמנות ועתיקות (ביניהם סרקופג שיש מהמאה הראשונה לספירה), בריכות שחייה ענקיות, רצפות מיובאות, פסיפסים וחדרים המעוצבים בהשראת ארמונות אירופאיים. עשרות חדרי השינה שבטירה אירחו את מיטב הסלבריטאים של אותם ימים: צ'ארלי צ'פלין, ג'ורג' ברנרד שאו, ווינסטון צ'רצ'יל, גרטה גארבו, קארי גרנט, ארול פלין, ג'ין הארלו, צ'ארלס לינדברג ועוד. הביקור בטירה נעשה באמצעות סיורים מודרכים, אותם כדאי להזמין מראש באמצעות אתר האינטרנט. מוצעים חמישה סיורים שונים, כאשר מספר 1 הוא הפופולרי מביניהם.
המשיכו דרומה בכביש מספר 1 עד העיירה מורו ביי (Morro Bay). החלק הבולט בה, תרתי משמע, הוא המורו רוק (Morro Rock), סלע וולקני אדיר בגובה של 176 מטר הנעוץ על חופה. באזור מקננות ציפורים רבות. חופים חוליים ועיירות חוף קליפורניות מעטרים את יתרת הדרך. סולבנג (Solvang) שעל כביש 246 בולטת על פניהן במראה ובאופי הדני שלה, גם אם הוא מצועצע למדי בסגנון דיסני, כולל תחנות רוח, בתים צבעוניים ומאפיות דניות משובחות.
התחנה האחרונה לפני ההגעה ללוס אנג'לס היא העיר סנטה ברברה (Santa Barbara). זוהי עיר נופש במיקום נפלא בין חוף הים להרי סנטה אינס (Santa Ynez), בעלת אדריכלות נאה בסגנון ספרדי, המתגאה בכינוי "הריביירה האמריקאית". עם זאת, אל תצפו לעיירת חוף קטנה כמו אלו שפגשתם בצפון המסלול – מדובר על עיר בת כ-90 אלף תושבים, גם אם לא מחשיבים בספירה את ערי הלוויין והפרברים. מיסיון סנטה ברברה (Mission Santa Barbara) היפה שוכן על ראש גבעה. הוא נוסד ב-1786, אך המבנה הנוכחי נבנה מחדש לאחר שתי רעידות אדמה, האחרונה שבהן ב-1925. כדאי גם להציץ בבית המשפט המחוזי הנאה מ-1929. חובבי המוזיאון ייהנו מהמוזיאון לאמנות של סנטה ברברה (Santa Barbara Museum of Art), הכולל יצירות של מאטיס, שאגאל, מונה, רודן ואחרים. פרט לאלו תוכלו ליהנות מחופים יפים, שלל פעילויות ספורט ונופש, שפע מסעדות וחיי לילה, וסיורים שונים באזור. מכאן, רק עוד כשעה נסיעה נותרה עד ללוס אנג'לס.
