האי הדרומי משופע בשמורות, בחופים יפהפיים ובלגונות. טיול בחבל ארץ עם אלפי מילימטרים של משקעים בשנה, בארצם של הוולאבי והשד הטסמני
 |
|
יער גשם בפארק הגדול, קריידל מאונטיין לייק סנט קלייר, שבמערב טסמניה | צילום: רמי אלמוג |
כתב: אבינועם תומר
האי טסמניה, שהוא המדינה הקטנה ביותר באוסטרליה, נמצא כ-240 קילומטר דרומית ליבשת. שטחו גדול פי שלושה בקירוב משטחה של מדינת ישראל, אך אוכלוסייתו מונה כחצי מיליון תושבים בלבד. הבירה הוברט (Hobart), שהיא העיר הגדולה ביותר בו, נמצאת בדרומו. האי מאופיין בהרים שגובהם אינו עולה על 1,600 מטר וביניהם עמקים רבים, ביערות אורן ועצי מחט אחרים, באגמים ובנהרות.
חלקו המערבי של האי קר פחות מהחלק המזרחי, אך גשום יותר, עם ממוצע משקעים של 3,000 מילימטר (שלושה מטרים) בשנה! ניתן, לפיכך, לצפות כאן לגשם מדי יום. בחלקו המזרחי של האי יש ארבע עונות ברורות, על אף שהקיץ שם אינו חם מאוד במושגים ישראליים.
כרבע משטח האי מוכר כשמורות טבע מוגנות, והדאגה לאיכות הסביבה כאן רבה מאוד. עובדה זו מאפשרת לטייל באזורים מרוחקים מכל יישוב. חלק מהטיולים יכולים להתבצע רגלית בלבד, מכיוון שהנסיעה בשמורות הטבע אסורה. בכל השמורות נדרשים אישורי כניסה לא יקרים, וברובן יש מקומות חנייה מוסדרים בכניסה. אפשר וכדאי להגיש תוכנית טיול לפקחים, לקחת את ציוד המחנאות, ולמשך כמה ימים לומר שלום לציוויליזציה.
פינגווינים וצמחייה אלפינית
בקצה הצפון-מזרחי של האי, על חוף הים, נמצא הפארק הלאומי מאונט וויליאם (Mount William National Park). יוצאים מזרחה מלונססטון (Launceston), אחת הערים הגדולות באי, ונוסעים בכביש 3A לכיוון סנט הלן (St. Helen). אחרי כשבעים קילומטר פונים צפונה לעיירה גלדסטון
(Gladstone), וממנה ממשיכים עוד כעשרה קילומטרים בדרך עפר, עד הפארק.
היתרון הגדול של פארק מאונט וויליאם, על פני רוב השמורות באי, מתבטא באפשרות לנסוע בשמורה ברכב (לא דרוש רכב 4X4). בשמורה אפשר לראות קבוצות של וולאבי וקנגורו בסביבתם הטבעית, בנוף האופייני לקו החוף של טסמניה. במקום יש אתר קמפינג ובו מים זורמים.
הפארק הלאומי בן לומונד (Ben Lomond National Park), הנמצא דרומית-מערבית לפארק מאונט וויליאם, משמש בחורף כאתר סקי, אך בקיץ (מנובמבר) אפשר לטייל בו. זהו אזור מישורי, חשוף לרוחות, בגובה 1,300 מטר מעל פני הים ומאופיין בצמחייה אלפינית.
כדי להגיע למקום יוצאים מלונססטון ונוסעים חמישים קילומטר לכיוון דרום-מזרח בכביש צר עד אתר הסקי, ומכאן ממשיכים עשרה קילומטרים נוספים בדרך עפר.
בישנו (Bicheno) היא עיירת קיט קטנה על החוף המזרחי, על כביש 3A, כחמישים קילומטר צפונית-מזרחית לעיר סוואנסי (Swansea). בעיירה אין אמנם שום דבר מיוחד, אך מרכז המידע המקומי מארגן כל לילה (תלוי במזג האוויר) סיורים לצפייה בפינגווינים, אשר חוזרים מהים אל מחילותיהם.
הפינגווינים אינם מרגישים מאוימים בשטח מחייתם הטבעי, משום שמספר הצופים מוגבל ל-18 והמדריכים משתמשים בפנסים מעומעמים. הקרקע נמצאת בבעלות פרטית והשטח מוסדר, כך שאפשר לסייר סמוך למחילות, ללא חשש שהן יתמוטטו.
בצמוד למרכז המידע יש חניון קרוונים, שניתן ללון בו לאחר הסיור (לילות הקיץ בטסמניה מתחילים מאוחר).
הפארק הלאומי פרייסינט (Freycinet National Park) נמצא דרומית לבישנו, על חצי-אי מאורך בחוף המזרחי. נוסעים בכביש 3A כ-15 קילומטר מבישנו עד הפנייה דרומה לעיירה קולס ביי (Coles Bay), הצמודה לשמורה. מן הפנייה עד העיירה והפארק נוסעים כשלושים קילומטר.
האזור מוקף בחופים ארוכים ולבנים, במפרצונים רבים, בלגונות ובהרים המשתפלים עד לחוף ומאפשרים תצפית מרהיבה. אסור לנסוע בשמורה. בכניסה יש חניון מוסדר, ואפשר להשאיר את הרכב ולטייל כאן עד שלושה ימים. השמורה מסומנת במסלולים שונים לטיולים, לפי אורך המסלול ורמת הקושי.
דרומית-מזרחית להוברט, כשעה וחצי נסיעה ממנה על כביש 9A, נמצא חצי-האי טסמן
(Tasman Peninsula), ובדרומו העיירה פורט ארתור (Port Arthur). אזור פורט ארתור שימש במחצית הראשונה של המאה ה-19 מושבת אסירים בריטית, ובמקום יש שחזור של מגורי הקצינים והסבר חזותי על המקום.
קרוב לעיירה, צמוד לחופים, יש מבנים סלעיים; צוקים שעוצבו על ידי הרוח והמים לצורות מרהיבות. גם שמות הולמים ניתנו להם, כמו "מטבחו של השטן".
הפרא של מערב האי
בחלק המערבי והגשום של האי נמצאת שמורת טבע ענקית – Franklin Lower Gordon Wild Rivers Nationa Park – שבתחומה עוברים שלושה נהרות גדולים: פרנקלין, אולגה וגורדון. מלבד הנהרות, יש בפארק יערות גשם וגאיות עמוקים וצרים. קצה העולם; עשרות קילומטרים לכל כיוון, כמעט ללא נפש חיה.
הכניסה לשמורה נמצאת ליד סטרתגורדון (Strathgordon). מגיעים אליה בנסיעה מהוברט לכיוון צפון-מערב, פונים מערבה בכביש 61B ונוסעים בו עד סופו. בחודשי הקיץ אפשר להשתתף במסעות ראפטינג של כמה ימים בנהרות השוצפים. מהעיירה סטרהאן
(Strahan), הנמצאת כשלושים קילומטר מערבית מקווינסטאון (Queenstown), על כביש 24B, ומהעיירה זיהאן (Zeehan), כארבעים קילומטר צפונית לה, על כביש 27B, יוצאות סירות גדולות לשיט קצר ונוח יותר על הנהרות.
שמורה נוספת, דומה למדי לקודמתה, הפארק הלאומי קריידל מאונטיין לייק סנט קלייר
(Cradle Mountain Lake St. Clair National Park), נמצאת מצידו הצפוני של כביש 10A. לשמורה שתי כניסות. האחת בקצה הצפוני בפנסיל פיין (Pencil Pine), שם יש גם מרכז מבקרים. הכניסה השנייה, דרוונט ברידג' (Derwent Bridge), נמצאת על כביש 10A, כמאה קילומטר מזרחית לעיר קווינסטאון (Queenstown). במקום יש מרכז מבקרים חדיש, שאפשר לקבל בו בין השאר המלצות למסלולים.
במרכז השמורה נמצא אגם סנט קלייר, שהוא אגם המים המתוקים העמוק ביותר באוסטרליה. כאן נמצא גם ההר הגבוה ביותר בטסמניה – אוסה (Mount Ossa) שגובהו 1.617 מטר.
המסלול המפורסם של השמורה, טרק האוברלנד (The Overland Track), שאורכו שמונים קילומטר, חוצה אותה מצפון לדרום. אפשר לעבור אותו, ללא סטיות ובקצב נוח, תוך חמישה-שישה ימים. ואפשר כמובן לסטות לטיולי משנה. משך הטיול תלוי בדרך כלל בכמות האספקה. יש כמה בקתות לינה למטיילים לאורך הדרך, אך בקיץ הן בדרך כלל מלאות.
מי שבאפשרותו לבצע את המסלול מתחילתו עד סופו, יקבל את טסמניה במלוא הדרה: ארץ פראית, שקטה וירוקה. מצד שני, אפשר לנסוע על כביש A10 ולרדת ממנו במקומות המסומנים, כדי לטייל כמה שעות ולטעום מן השמורה.
אבינועם תומר – לומד ביולוגיה באוניברסיטה העברית, טייל זמן רב באוסטרליה
