בצד רחובותיה הגלויים יש בחיפה גם מציאות אחרת: גרמי מדרגות המחברים בין נתיביה הסואנים ויוצרים פינה של שקט פסטורלי בלב הכרך
 |
| גרמי המדרגות שבין הבניינים מגלים חצרות עם צמחייה, וגם קטעי חיים של דיירי הבתים | צילום: משה שי |
כתב: יורם מלצר
חיפה היא עיר של מדרגות. נכון, כמו בכל עיר, אפשר ללכת בה לאורך הרחובות וליהנות ממראותיה, ובחיפה היופי ניבט כמעט מכל רחוב. העיר ההררית בנויה על רכס הכרמל, מונחת עליו כמעטה עירוני סבוך, הנענה לצורתו של ההר. אחת התוצאות המופלאות של המבנה המיוחד של חיפה הוא שבין רחובותיה ניתן לגלות אפשרות נוספת, לא פעם סמויה מעין המבקר התמים: גרמי מדרגות רבים מספור, הקושרים בין רחובות ומפלסים, בין שכונות ואזורים, והיוצרים ביחד עולם המקביל לעולם הרחוב החיפאי.
מי שעתותיו בידו מוזמן לגלות את גרמי המדרגות בכל רחבי העיר. אפילו בשכונות המגורים שעל הכרמל – כמו אחוזה, כרמליה ורוממה – תגלו מעברים נסתרים בין רחובות, מעברים שיבלעו אתכם לתוך פיסת טבע מחופה למחצה או לסדרה של חצרות המסתיימת בפתח צר ברחוב מקביל, גבוה או נמוך יותר מהרחוב שבו נעלמתם. ובכל זאת, לטובת המבקר שלא רוצה להפקיר את עצמו בידי מדרגות העיר הבלתי צפויות, אני מביא כאן כמה המלצות להיכרות ראשונית מאורגנת עם התופעה החיפאית הייחודית הזאת.
המקום להתחיל בו הוא שכונת הדר הכרמל (ראו – הדר הכרמל – תרבות עברית), המשתרעת על חלקו האמצעי של ההר, בין העיר התחתית לבין השכונות שבראש הכרמל. לכן היא המשופעת ביותר בגרמי מדרגות. מקום טוב להתחיל בו את הסיור הוא רחוב הלל, הנמתח ומתפתל משדרות הציונות, מעט מתחת לגנים הבהאים.
רחוב הלל רק מתחיל, וכבר מתגלה לעינינו גרם מדרגות קטן ויפה, רחוב בוניאק, מין מנה ראשונה המעידה על הבאות. מעט אחריו, לאורך רחוב הלל, נמצא גרם המדרגות הבא, הגדול ממנו: רחוב כורש, המחבר את רחוב הלל עם שדרות גולומב למעלה ועם רחוב מסדה המקסים למטה. מעט לאחר מכן מתגלה גרם מדרגות נוסף, גדול אף יותר: הוא מוביל למעלה, לרחובות ארלוזורוב, הס וגולומב, ולמטה, לרחובות מסדה ובן יהודה.
גרם המדרגות הזה, רחוב שמואל, הוא מהיפים בעיר. כולו טבע שצומח ללא פיקוח או הכוונה: עצי לימון ופרחי בר, עשבים הצומחים פרא בשלל צורות וגבהים, עצי זית ושיחים שונים, וגם עצי חרוב, שריחם המפתה ימלא את ריאותיכם וישכר את חושיכם, בעודכם מתאמצים לטפס במדרגות. כדאי לעלות בו ולו כדי לזכות במבט אל הגרם המשתפל למטה, הרחק אל עומק הדר הכרמל. בחורף זורמים במורד המדרגות אשדי מים, ובקיץ הן משנות צבע וריח עד לבלי הכר. מעט אחרי רחוב שמואל ניתן לסייר בגרם מקסים נוסף המתפצל מרחוב הלל, והנקרא, ובצדק, רחוב העמק. וכך, לאורך רחוב אחד, שאיננו בין הידועים בעיר, ובוודאי לא בין המתוירים ברחובותיה, תגלו את נפלאותיהם של גרמי המדרגות הארוכים והיפים.
חיים על המורדות
בתי הדר הכרמל, כרבים מבתיה של חיפה, בנויים על המורדות. כלומר, הבניין עצמו יכול לכלול כניסה בקומת הקרקע ברחוב אחד, וכניסה נוספת ברחוב גבוה יותר. גרמי המדרגות העוברים בין הבניינים האלה מגלים לא רק חצרות עם צמחייה, אלא גם קטעי חיים של דיירי הבתים. גרמי המדרגות ברחוב הלל חושפים דירות שחלק מן החיים בהן מתנהל בחצר הפונה אל המדרגות, בצד הבניין עצמו. רהיטים מוּצאים אל החצר, ילדים מתרוצצים בה, אימהות עולות כמה עשרות מדרגות אל המכולת או יורדות במספר גדול מזה כדי לעשות סידורים בשכונה.
רחוב הלל מסתיים עם הגיעו לרחוב בלפור – אחד הרחובות התלולים בחיפה – המוביל ללב המסחרי של הדר הכרמל. כשמגיעים לפינת הרחובות הלל ובלפור, כדאי לפנות ימינה (דרומה) ולעלות מעט, עד למפגש הרחובות בלפור וארלוזורוב. מי שיעשה כן יעמוד מול גרם מדרגות גדול, תלול ומרשים: רחוב שפינוזה, העולה מרחוב ארלוזורוב עד בית החולים "בני ציון" (לשעבר "רוטשילד"), שבסמוך לו מסתעפות המדרגות של רחוב טוביה דוניה, המגיעות עד לרחוב וינגייט שבמרכז הכרמל. במלים אחרות, שני גרמי המדרגות הללו יביאו אתכם מהדר הכרמל עד למרכז הכרמל, ובלי לנוע ברחובות העיר. וכל הדרך היא עונג של עצים גדולים וכהים, קטעי נוף הנחשף לפתע וגילויים של חצרות, בתים וחיים במעלה המדרגות.
אנו שבים להדר הכרמל. רחוב בלפור חוצה את השכונה בתלילות, בין סדרת רחובות הניצבים לו: פבזנר, ירושלים, נורדאו, הרצל והחלוץ. השניים הראשונים קטנים יותר מהשניים האחרונים. כל הרחובות הללו, וכן הרחובות יוסף, תל חי וארלוזורוב, מחוברים זה לזה במערכות צנועות של מדרגות. אין אלה גרמים גדולים או תלולים, אבל הם מאפשרים ללכת ברחוב אחד ולהיעלם ממנו ברחוב המקביל, לשבור את הכיוונים של תנועת המכוניות ולקבוע לעצמכם מסלול הליכה פרטי.
בהדר יש גרמי מדרגות רבים נוספים, שלא הזכרתי כאן, וכל אחד מוזמן לגלות אותם לבדו. ובכל זאת, כדאי להזכיר גרם מדרגות נוסף, החוצה את רחוב גאולה, הרחוב שבו נמצא בית הכנסת הגדול של חיפה. מדובר בעורק תחבורה מרכזי, המקיף את הכרמל ממערב לכיוון דרום-מזרח, ומחבר את הדר הכרמל עם שכונות המגורים הצפון-מזרחיות של העיר, כמו רוממה ורמת ספיר, תוך שהוא הופך לדרך רופין. ברחוב גאולה, מעט מזרחה מבית הכנסת הגדול, יש גרם מדרגות יפה ורחב, העולה לרחוב רבי עקיבא. העצים הגבוהים, הצל הנעים והשלווה הנסוכה על המדרגות עומדים בניגוד מרענן לרחוב הסואן. מצידו השני של רחוב גאולה נמשכות המדרגות למטה, אל רחוב בצלאל. מי שיירד בהן יגלה במדרגות מוסד חשוב: קונסרבטוריון דוניה וייצמן (כתובת: בצלאל 12), מבנה מרשים בסגנון שנות הארבעים של המאה העשרים – שחונכו בו דורות של מוזיקאים. חובבי הספרות ישמחו לדעת שזהו מקום התרחשותו של "מומנט מוזיקלי", סיפור מפורסם של יהושע קנז, המתאר את הבניין ואף עושה שימוש בטופוגרפיה לצורך העלילה.
בעקבות לוחמי 48
אחדים מגרמי המדרגות החשובים בעיר מציעים לנו מסע אחר: מסע בזמן, בהיסטוריה של חיפה.
עיריית חיפה שוכנת ברחוב חסן שוקרי 14 בהדר הכרמל. מולה נמצא גן הזיכרון, הצופה אל העיר התחתית ומפרץ חיפה. כשעומדים מול הגן מגלים, שהוא תחום על ידי שני רחובות: רחוב הדר ממזרח ורחוב עומר אל כיאם ממערב. שני הרחובות הללו מתחברים בגרמי מדרגות תלולים לרחוב בעל שם סמלי במיוחד: רחוב מעלה השחרור. מערבה ברחוב חסן שוקרי, בפינה עם רחוב הנביאים, מתגלה הבניין המסחרי הגדול, המחופה זכוכית חומה, "מגדל הנביאים". בצידו נמצא רחוב קטן ונחבא: רחוב מעלות הנביאים. יורדים בו מעט, ומגלים גרם מדרגות מוזנח ומפותל, המוליך לשכונה ערבית. שלט מתכת מגלה כי אנו עומדים מול אתר הקרב על חיפה במלחמת השחרור.
עולים בחזרה, עד שמימין מתגלה שוב המגדל. במקום שבו עומד כיום "מגדל הנביאים" ניצב בעבר "בית ח'ורי", הנקודה שאליה עלו הכוחות הלוחמים בעיר התחתית, שפרצו במעלה ההר במאמץ לחבור לחבריהם שהגנו על הדר הכרמל. גם היום קל לדמיין את קו החזית. לאמיתו של דבר, כל הרחובות הקטנים הניצבים לרחוב חסן שוקרי – ובהם הדר, עומר אל כיאם ומדרגות הנביאים – שולחים מדרגות לעיר התחתית, דרך קו החזית של 1948. המדרגות ממחישות עד כמה היה זה קרב של חיילי רגלים, שנאלצו לעלות בין הבתים ועמדות הצלפים הערבים, שניצלו את תווי השטח: שילוב של מורד טבעי עם סבך של סמטאות, חצרות, מרפסות המשקיפות למרחוק ומעברים סמויים דרך גרמי המדרגות.
כיום אפשר לרדת דרך סדרה של כמה גרמי מדרגות ולהגיע לכיכר פריז, לב העיר התחתית. למעשה, זהו מעבר בין שתי ערים, ששתיהן חלק מחיפה: העיר היהודית והעיר הערבית. שיפולי הדר הכרמל המתגלים ליורדים במדרגות הללו הם אזור ערבי (על אף שכיום גרים בו גם עולים חדשים יהודים).
ההליכה היא בין חצרות המוקפות חומות וסגורות מאחורי שערי מתכת כבדים. פה ושם תגלו זרוע של גפן שנשלחת אל מעבר לחומה. כתובות הקיר בערבית: סיסמאות של מפלגות, וגם הכרזות אהבה נרגשות. מחלונות הבתים בוקעות צעקות של אימהות, הקוראות לילדיהן, ושומעים צלילים של מוזיקה ערבית.
בכלל, נראה כי גרמי המדרגות של העיר לא צדו את עיניהם של התיירים, אבל אוהבי העיר משכבר הימים, וגם מי שיתאהבו בה תוך כדי שיטוט רגלי, ימשיכו לגלות עוד ועוד גרמי מדרגות ברחבי העיר, המסתירה יותר מכפי שהיא מגלה.
